עגבת

עגבת היא זיהום המתפשט בדרך כלל במגע מיני ע"י חיידק בשם Treponema pallidum. המחלה מתחילה בדרך כלל כנגע ללא כאב – בדרך כלל באיברי המין, פי הטבעת או הפה. התפשטות העגבת מאדם לאדם נעשית באמצעות מגע של עור או ריריות עם פצעים אלו.

לאחר ההדבקה הראשונית, חיידקי העגבת עשויים להישאר לא פעילים בגוף במשך עשרות שנים לפני שהם חוזרים להיות פעילים. חשוב לציין כי ניתן לרפא עגבת בשלב זה, לפעמים עם זריקה אחת בלבד של פניצילין. ללא טיפול, עגבת עלולה לפגוע קשות בלב, במוח או באיברים אחרים, עד כדי סכנת חיים. לא זו אף זו, עגבת עלולה לעבור גם מאימהות לעוברים  במהלך ההיריון.

במאמר זה נלמד על:

• איך נדבקים?
• מה הם הסיפטומים?
• תוך כמה זמן יופיעו תסמינים לאחר הדבקה?
• עד כמה עגבת שכיחה?
• אבחון
• טיפול
• דרכי מניעה
• האם ניתן להידבק שוב לאחר טיפול

כיצד נדבקים בעגבת?

מגע ישיר עם פצע הנגוע בעגבת, צ'אנקר, גורם להעברת המחלה בין אנשים. צ'אנקרים עשויים להימצא על גבי או מסביב לאיברי המין החיצוניים, בנרתיק, סביב פי הטבעת, רקטום, סביב ובתוך הפה. מין וגינלי, אנאלי או אוראלי עלולים לגרום להדבקה בעגבת.

מה הם הסימפטומים של עגבת?

עגבת מתהדת בכינוי "החקיין הגדול", משום שרבות המחלות המתייצגות באופן דומה לה. אבל, ניתן לזהות שלבים ברורים בהתקדמות מחלת העגבת לאורך שבועות עד שנים

שלב ראשון

השלב הראשון של מחלת העגבת מתחיל לרוב בהופעתו של צ'אנקר (כיב) בודד, אך ייתכנו גם מספר כיבים. הצ'אנקר לרוב אינו כואב, יציב ועגול, ויופיע במקום שבו נכנסה העגבת לגוף. הכיבים הלא כואבים האלו עלולים להופיע במקומות שקשה להבחין בהם (למשל, פי הטבעת או הנרתיק) ונשארים באתר ההדבקה 3 עד 6 שבועות עד החלמה ללא קשר לטיפול. עם זאת, אם האדם הנגוע אינו מקבל טיפול הולם, ההדבקה מתקדמת לשלב השניוני.

שלב שניוני

נגעים בריריות (פי הטבעת, בנרתיק או בפה) ו/או פריחות בעור מסמנים את השלב השני של התסמינים. שלב זה מתחיל בדרך כלל עם התפתחות של פריחה באזור אחד או יותר בגוף. פריחות הקשורות לעגבת יכולות להופיע כאשר הצ'אנקר הראשוני חולף או מספר שבועות לאחר מכן, ללא גרד. היא עשויה להופיע ככתמים מחוספסים, אדומים או חומים-אדמדמים, הן על כפות הידיים והן בחלק התחתון של הרגליים.

פריחות בעלות מראה שונה עשויות להופיע בחלקים אחרים של הגוף, ולעיתים הן יהיו דומות לפריחות הנגרמות על ידי מחלות אחרות. לפעמים הפריחות עדינות כל כך עד כדי שלא שמים לב אליהן. פריחה נפוצה למשל היא קונדילומה לאטה, המאופיינת בנגעים גדולים, מוגבהים, אפורים או לבנים, העלולים להתפתח באזורים חמים ולחים כגון בתי השחי, המפשעה או הפה.

בנוסף לפריחה, תסמינים של עגבת שניונית עלולים לכלול כאבי גרון, הגדלת קשריות לימפה, חום, כאבי ראש, נשירת שיער חלקית, ירידה במשקל, עייפות וכאבי שרירים. בדומה למחלה הראשונית, התסמינים של עגבת שניונית יחלפו עם או בלי טיפול. עם זאת, ללא טיפול, המחלה עלולה להתקדם לשלב הסמוי ואולי אף לשלב השלישוני של המחלה.

שלב סמוי (לטנטי)

השלב הסמוי (לטנטי) של עגבת הוא התקופה שבה אין סימנים או תסמינים גלויים של עגבת ושלב זה עשוי להימשך שנים. ללא טיפול, האדם הנגוע ימשיך לשאת את חיידקי העגבת בגופו למרות שלא יהיו סימנים או תסמינים. עגבת סמויה מוקדמת היא עגבת סמויה שבה הזיהום התרחש במהלך 12 החודשים האחרונים. עגבת סמויה מאוחרת היא עגבת סמויה שבה התרחש זיהום לפני יותר מ-12 חודשים.

עגבת שלישונית

זהו מצב נדיר המתרחש בתת הקבוצה של זיהומי עגבת שאינם מטופלים. היא עלולה להופיע 10-30 שנים לאחר הזיהום הראשוני ועלולה להביא למוות. מערכות שונות בגוף עשויות להיות מעורבות, כולל העצמות, המוח, העיניים, העצבים, הלב, הכבד, כלי הדם והמפרקים. התסמינים של עגבת שלישונית משתנים על פי המערכת המושפעת.

באיזו מהירות מופיעים התסמינים לאחר ההדבקה?

הזמן הממוצע בין הידבקות בעגבת להופעת התסמינים הראשונים הוא 21 ימים, אך יכול לנוע בין 10 ל-90 ימים.

עד כמה עגבת שכיחה?

במהלך 2019, דווחו ברחבי העולם 129,813 מקרים חדשים של עגבת בכל שלבי המחלה בהשוואה ל-37,968 אבחנות חדשות של זיהום ב-HIV ו-616,392 מקרים של זיבה. מתוך מקרי העגבת, 38,992 היו עגבת ראשונית ושניונית, שהם השלבים המוקדמים והמדבקים ביותר של עגבת.

עגבת מולדת (עגבת העוברת מאישה בהריון לעובר) ממשיכה להוות מקור דאגה. על פי נתונים ראשוניים של 2020, יותר מ-2,000 מקרים של עגבת מולדת דווחו בארצות הברית, בהשוואה ל-65 מקרים של הידבקות ב-HIV סביב הלידה.

כיצד מאבחנים עגבת?

ניתן לאבחן עגבת על ידי בדיקת דגימות של:

דם – בדיקות דם יכולות לאשר את נוכחותם של נוגדנים שהגוף מייצר כדי להילחם בזיהום. הנוגדנים ל-Treponema pallidum נשארים בגוף במשך שנים, כך שניתן להשתמש בבדיקה כדי לקבוע גם אם היא זיהום בעבר (אפילו אם האדם קיבל טיפול).

נוזל CSF – אם יש חשד שיש למטופל סיבוכים של עגבת במערכת העצבים, הרופא עשוי להציע גם לאסוף דגימה של נוזל המוח והשדרה (CSF) באמצעות ניקור מותני.

מהו הטיפול בעגבת?

כאשר מאובחנים ומטפלים בעגבת בשלביה הראשונים, קל לרפא את המחלה. הטיפול המועדף בכל השלבים הוא פניצילין, תרופה אנטיביוטית שיכולה להרוג את החיידק הגורם לעגבת. אם אדם אלרגי לפניצילין, הרופא עשוי להציע אנטיביוטיקה אחרת או להמליץ ​​על דה סנסיטיזציה לפניצילין, תהליך בו ניתן לתת לאדם את האנטיביוטיקה במינונים קטנים ובהדרגה וכך להימנע מתגובה אלרגית.

הטיפול המומלץ בעגבת ראשונית, שניונית או בשלב סמוי מוקדם הוא זריקה בודדת של פניצילין. אם יש עגבת סמויה מאוחרת (מעל שנה מההדבקה) ייתכן שיהיה צורך במנות נוספות. ביום הראשון לטיפול, המטופל עלול לחוות תופעה שנקראת תגובת ג'ריש-הרקסהיימר. הסימנים והתסמינים כוללים חום, צמרמורות, בחילות וכאבי ראש. תגובה זו בדרך כלל לא נמשכת יותר מיום אחד.

פניצילין הוא הטיפול המומלץ היחיד לנשים הרות עם עגבת. נשים שאלרגיות לפניצילין יכולות לעבור תהליך דה סנסיטיזציה שעשוי לאפשר להן ליטול פניצילין. גם אם אישה מטופלת כנגד בעגבת במהלך ההיריון, יש לבדוק את התינוק לאחר הלידה לאיתור עגבת מולדת ואם הוא נדבק, לתת גם לו טיפול אנטיביוטי.

מה יש לעשות לאחר טיפול בעגבת?

לאחר טיפול בעגבת, הרופא יבקש מהמטופל:

• לבצע בדיקות דם ובדיקות תקופתיות כדי לוודא שהמטופל הגיב למינון הרגיל של פניצילין. המעקב הספציפי יהיה תלוי בשלב העגבת שבו המטופל אובחן.
• להימנע ממגע מיני עם בני זוג חדשים עד לסיום הטיפול וביצוע בדיקות דם מצביעות על ריפוי הזיהום.
• להודיע לשותפים למין כדי שיוכלו להיבדק ולקבל טיפול במידת הצורך.
• להיבדק לזיהום ב-HIV ובמחלות נוספות המועברות במגע מיני.

מי צריך לעבור בדיקת עגבת?

כל אדם עם סימנים או תסמינים המעידים על עגבת צריך לעבור בדיקת עגבת. כמו כן, כל מי שיש לו פרטנר ליחסי מין אשר אובחן לאחרונה כחולה בעגבת, צריך להיבדק לגילוי עגבת.

בנוסף, חלק מהאנשים צריכים לעבור בדיקות עגבת באופן שגרתי, כולל:

• נשים בהריון
• גברים פעילים מינית המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM)
• אנשים פעילים מינית שהם נשאים של HIV
• אנשים הנוטלים PrEP למניעת HIV

כיצד ניתן למנוע הדבקה בעגבת?

שימוש נכון ועקבי בקונדום יכול להפחית את הסיכון לעגבת כאשר האזור הנגוע או אתר החשיפה הפוטנציאלי מוגנים. עם זאת, העברת עגבת יכולה להתרחש עם נגעים שאינם מכוסים בקונדום.

הדרך הבטוחה להימנע מהעברת זיהומים המועברים במגע מיני, כולל עגבת, היא הימנעות ממגע מיני או להיות במערכת יחסים מונוגמית הדדית ארוכת טווח עם בן זוג שנבדק וידוע שאין לו זיהום.

כיצד עגבת משפיעה על אישה בהריון ועל העובר?

כאשר לאישה בהריון יש עגבת, הזיהום יכול לעבור לעובר דרך השליה. כל הנשים ההרות צריכות להיבדק לאיתור עגבת בביקור מעקב ההיריון הראשון. כתלות במשך ההדבקה בעגבת, ייתכן שיש לאישה בהריון סיכון גבוה ללידה שקטה או ללדת תינוק שימות זמן קצר לאחר הלידה.

עגבת לא מטופלת בנשים הרות גורמת לתמותת תינוקות בעד 40% מהמקרים. ייתכן שלתינוק שנדבק ברחם ונולד לא יהיו סימנים או תסמינים של המחלה בלידה. עם זאת, אם הוא לא יטופל מיד, התינוק עלול לפתח בעיות חמורות תוך מספר שבועות. תינוקות לא מטופלים עלולים לסבול מעיכוב התפתחותי, לפרכס או למות.

כל התינוקות שנולדו לאמהות עם תוצאת בדיקת עגבת חיובית במהלך ההיריון צריכים לעבור בדיקת עגבת ולהיבדק ביסודיות בחיפוש אחר עדות לעגבת מולדת.

אצל נשים בהריון ניתן להשתמש רק באנטיביוטיקה מסוג פניצילין כדי לטפל בעגבת ולמנוע את העברת המחלה לעובר וטיפול זה יעיל ביותר (שיעור הצלחה של 98%) במניעת העברה מאם לעובר. הטיפול הדרוש תלוי במשך הזמן בו האישה חולה בעגבת ובשבוע ההריון.

נשים הרות שסבלו מעגבת במשך פחות משנתיים מטופלות בדרך כלל באמצעות זריקת פניצילין (אם טופלו במהלך השליש הראשון או השני) או 2 זריקות הניתנות בהפרש של שבוע (אם טופלו במהלך השליש השלישי). נשים בהריון שסבלו מעגבת במשך יותר משנתיים מטופלות בדרך כלל ב-3 זריקות פניצילין הניתנות במרווחים של שבוע זה מזה.

האם ניתן להידבק בעגבת פעם נוספת לאחר טיפול?

לאחר טיפול מתאים, יש לעקוב אחר תגובה קלינית וסרולוגית לטיפול. עם זאת, גם לאחר טיפול מוצלח, הדבקה חוזרת עלולה להתרחש. אנשים עם סימנים או תסמינים שנמשכים או חוזרים על עצמם או שיש להם עלייה מתמשכת של פי ארבע בטיטר הבדיקה הלא-טרפונמאלית (סוג של בדיקת נוגדנים), סביר שנדבקו מחדש או חוו כישלון בטיפול.

מכיוון שצ'אנקרים אסימפטומטיים יכולים להיות בנרתיק, בפי הטבעת או בפה, ייתכן שלא יהיה ברור שלפרטנר ליחסי מין יש עגבת, ולכן,  אלא אם אדם יודע שהפרטנר שלו נדבק וטופל, הם עלולים להיות בסיכון להידבק מחדש על ידי בן זוג לא מטופל.

שאלות ותשובות בנושא

מה זה נוירוסיפיליס?

מה זה tabes dorsalis (טאבס דורסליס)?

האם עגבת יכולה לפגוע בעיניים?

האם עגבת יכולה לפגוע בשמיעה?

מה הקשר בין עגבת ל-HIV?