ניתוח לב פתוח (ניתוח מעקפים)

ניתוח לב פתוח נועד לטפל במגוון בעיות לבביות כולל אי ​​ספיקת לב, מומי לב מולדים, הפרעות קצב, הפרעות במסתמי הלב, מחלות עורקים כליליים (העורקים המזינים את שריר הלב) ועוד. ניתוח מסוג זה דורש את פתיחת דופן בית החזה ופרישת כלוב הצלעות בכדי לאפשר לרופא המנתח לגשת ישירות אל הלב.
הניתוח מורכב ודורש זמן החלמה של מספר שבועות, אך הכנה טובה טרם הניתוח והקפדה על המלצות הרופא לאחר הניתוח עשויות להביא להחלמה טובה ומהירה.

מהן ההתוויות לביצוע ניתוח לב פתוח?

ישנם סוגים רבים של ניתוחי לב פתוח, אשר שונים זה מזה בהתאם להתוויה שהובילה לביצוע הניתוח.

ההתוויות לבצוע ניתוח לב פתוח כוללות בין היתר:

ניתוח מעקפים (CABG – Coronary artery bypass graft) – ניתוח מעקפים הוא הסוג הנפוץ ביותר מבין ניתוחי הלב. טרשת עורקים היא מחלה שכיחה המתפתחת בעורקים ועלולה להשפיע גם על העורקים הכליליים (העורקים המזינים את שריר הלב).

במחלה זו מצטברים שומנים וחומרים נוספים בדופן העורק שיכולים בחלוף הזמן לגרום לחסימת העורקים הכליליים וליצור נזק לשריר הלב שעלול להוביל לתמותה.

אחת הדרכים הטיפוליות למחלה זו היא ביצוע ניתוח מעקפים. בניתוח זה, הרופא המנתח לוקח עורק או וריד בריאים ממקום אחר בגוף, משתיל אותו במקום הנדרש ויוצר "מעקף" כדי לספק דם מעבר לעורק הכלילי החסום, כך העורק או הווריד המושתלים עוקפים את החלק החסום של העורק הכלילי, ויוצרים נתיב חדש לזרימת הדם לשריר הלב. לעתים קרובות, "מעקף" זה נעשה עבור מספר עורקים כליליים במהלך אותו ניתוח.

תיקון או החלפה של מסתמי הלב – בניתוח החלפת מסתם, הרופא המנתח מתקן את המסתם הפגום או מחליף אותו במסתם מלאכותי או במסתם ביולוגי העשוי מרקמת לב של חזיר או פרה.

השתלת קוצב לב (CRT – Cardiac resynchronization therapy) או דפיברילטור אוטומטי מושתל (ICD – Implantable Cardioverter Defibrillator) – אי ספיקת לב והפרעות קצב הן מחלות שכיחות בקרב האוכלוסייה המבוגרת. הפרעת קצב היא בעיה בפעימות הלב, כך שהלב פועם מהר מדי (טכיקרדיה), לאט מדי (ברדיקרדיה), או בדפוס לא סדיר.

אי ספיקת לב היא מחלה פרוגרסיבית כרונית אשר משפיעה על כוח השאיבה של שריר הלב. במחלות אלו, כאשר מוצה הטיפול התרופתי, או כאשר ישנן התוויות מסוימות, הרופא המטפל עשוי להמליץ על השתלת קוצב לב או דפיברילטור אוטומטי מושתל.

במהלך הניתוח, הרופא המנתח עשוי להשתיל את קוצב הלב מתחת לעור בבית החזה או בבטן, עם חוטים המחברים אותו לחדרי הלב, כך שהמכשיר משתמש בגלים חשמליים כדי לשלוט בקצב הלב. דפיברילטור אוטומטי מושתל פועל באופן דומה, אך הוא שולח שוק חשמלי כדי ליצור קצב תקין כאשר הוא מזהה הפרעת קצב מסוכנת.

טיפול בפרפור פרוזדורים (Maze surgery) – דופק תקין הינו סדיר (מרווחי זמן זהים בין פעימה לפעימה) ונע בין 60 ל- 100 פעימות בדקה במנוחה.

פרפור פרוזדורים הוא מצב בו קצב הלב אינו סדיר ואף מהיר באופן חריג, כך שעליות הלב מתכווצות באופן אקראי ולעיתים כל כך מהר עד ששריר הלב לא נרפה כראוי בין ההתכווצויות.

אחת הדרכים הטיפולית למצב זה היא הליך ניתוחי, בו הרופא המנתח יוצר רקמה צלקתית בתוך עליות הלב בכדי להפנות את האותות החשמליים לאורך נתיב מבוקר אל חדרי הלב.

ניתוח לתיקון מפרצת (אנוריזמה) – מפרצת היא בליטה דמוית בלון, אשר מתפתחת במקרים מסוימים באבי העורקים (אאורטה), העורק הגדול ביותר בגוף המוביל דם מהלב לשאר איברי הגוף.

מפרצת אבי העורקים עלולה להיקרע, ולגרום לדם לדלוף בין שכבות העורק. במהלך ניתוח לתיקון מפרצת, הרופא המנתח מחליף את החלק החלש של העורק או דופן הלב במדבקה או שתל.

השתלת לב – ישנם מצבים רפואיים בהם הפתרון היחיד הוא השתלת לב. במהלך הניתוח, הלב החולה מוסר ומוחלף בלב בריא מתורם שנפטר.

בנוסף לניתוחים הללו, ישנם מצבים רפואיים בהם ניתן לבצע צנתור הכולל החדרת צינור דק וגמיש הנקרא קטטר אל הלב דרך כלי דם שונים מהמפשעה, הירך, הבטן, החזה, הצוואר או עצם הבריח. לצורך ביצוע הליך זה יש צורך בחתך קטן. הצנתור עשוי להוות הליך טיפולי עבור מחלת מסתמים, מחלת עורקים כליליים ועוד.

מהם הסוגים של ניתוח לב פתוח?

ישנן שתי דרכים עיקריות לביצוע ניתוח לב פתוח:

1. ניתוח באמצעות מכונת לב-ריאה – בניתוח מסוג זה, מכונת לב-ריאה מחוברת ללב ומחליפה זמנית את תפקודו, על ידי כך שהיא מזרימה את הדם בגוף. לאחר חיבור המכונה, המנתח מטפל בלב שכעת אינו פועם. לאחר הניתוח מנתק המנתח את המכונה והלב חוזר לעבוד בשנית.
2. ניתוח ללא מכונת לב-ריאה – ניתוח זה מתרחש בלב שממשיך לפעום בעצמו. גישה זו מבוצעת רק עבור ניתוח מעקפים.

כיצד מומלץ להתכונן לקראת הניתוח?

ניתוח לב הוא ניתוח מורכב, אשר דורש הכנה מצד המטופל.

ההכנה כוללת מספר המלצות:

תרופות – ייתכן שיהיה צורך בהפסקת נטילת תרופות מסוימות שבוע או שבועיים טרם הניתוח. תרופות אלו עשויות לכלול מדללי דם ונוגדי קרישה, כגון אספירין, קומדין ועוד, ותרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואילדיות (NSAIDs – Non-steroidal anti-inflammatory drugs) כגון נורופן, אדוויל ועוד.

מזון – הניתוח כולל הרדמה מלאה, ולכן המטופל יידרש לצום (הימנעות מאכילה ושתיה) מספר שעות טרם הניתוח.

עישון ואלכוהול – מומלץ לצמצם שתיית אלכוהול והפסקת עישון, משום שהללו יכולים להאט את הריפוי לאחר הניתוח ולהגביר את הסיכון לסיבוכים.

מהלך הניתוח

טרם הניתוח מבוצעות מספר פרוצדורות הכוללות:

• צילום חזה.
• אק"ג (ECG).
• גילוח החזה.
• ניקוי בית החזה באופן סטרילי למניעת זיהומים.
• החדרת עירוי תוך וורידי לצורך מתן נוזלים ותרופות.

כאמור, ניתוח לב פתוח הוא ניתוח מורכב, כך שניתוחים מסוימים עשויים להימשך שש שעות ואף יותר.

שלבי הניתוח משתנים בהתאם לסוג הניתוח ולמצב התפקודי של הלב.

באופן כללי, מבוצעות הפעולות הבאות:

• הרדמת המטופל על ידי רופא מרדים, שיישאר סמוך למטופל בכל מהלך הניתוח.
• ביצוע חתך עורי במרכז בית החזה.
• חיתוך עצם החזה והפרדת כלוב הצלעות.
• חיבור הלב למכונת לב-ריאה – במידה והניתוח מבוצע בשיטה זו, הרופא המרדים מזליף תרופות באמצעות העירוי כדי לעצור את פעימות הלב במהלך הניתוח.
• ביצוע הניתוח עצמו – יצירת מעקף לעורקים כליליים, החלפת מסתם ועוד.
• החזרת התפקוד הלבבי – בדרך כלל, הלב מתחיל לפעום מעצמו, אך ישנם מקרים בהם הוא זקוק לשוק חשמלי קל כדי לחזור לפעילות תקינה.
• ניתוק מכונת לב-ריאה.
• סגירת עצם החזה וחתכים נוספים באמצעות אמצעי תפירה.

מה מתרחש לאחר הניתוח?

בהתאם לניתוח שבוצע, המטופל עשוי להתאשפז ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים (ICU) למשך מספר ימים. ייתכן ויינתנו אמצעים מיוחדים בכדי להגן על החזה בעת שיעול, התעטשות או קימה מהמיטה.

לאחר הניתוח עלולים להופיע הדברים הבאים:

• עצירות (תופעת לוואי שכיחה של משככי כאבים חזקים).
• דיכאון או שינויים במצב הרוח.
• נדודי שינה.
• אובדן תיאבון.
• בעיות זיכרון.
• כאבי שרירים באזור החזה.
• כאב, חבורות ונפיחות קלה במקום החתך.

זמן ההחלמה משתנה בהתאם לסוג הניתוח, סיבוכים ובריאותו הכללית של המטופל טרם הניתוח, כך שמשך ההחלמה הממוצע הינו  6 עד 12 שבועות (ולפעמים יותר).

בתקופה שלאחר הניתוח, יפגוש המטופל את הרופא המנתח שיבדוק את תוצאות הניתוח וינחה לגבי חזרה לעבודה ולפעילויות נוספות. לרוב, מומלץ להימנע מהרמה של משאות כבדים בששת השבועות הראשונים שלאחר הניתוח. ישנם מטופלים הנדרשים לקבל טיפול תרופתי כנגד קרישה. כמו כן, הרופא עשוי להמליץ על תהליך שיקום לבבי שיסייע בהחזרת הכוח והסיבולת וישפר את בריאותו הכללית של המטופל.

מהם הסיכונים הכרוכים בניתוח לב פתוח?

ניתוח לב פתוח הוא הליך כירורגי גדול ומורכב, ולכן הוא עלול להיות כרוך במספר סיכונים. הסיכון לסיבוכים גדל בהתאם לאורח חייו, מצבו הרפואי ולמחלות הרקע של המטופל כגון סוכרת, השמנת יתר, עישון, מחלת ריאה חסימתית ועוד.

הסיכונים בניתוח כוללים:

• תגובה אלרגית להרדמה.
• הפרעות קצב (דופק שאינו סדיר).
• דימום.
• נזק לכלי דם או איברים שמסביב ללב כמו הריאות.
• זיהום.
• שבץ.
• מוות.

מהן החלופות לניתוח לב פתוח?

הודות להתקדמות רפואית, הליכים רבים שדרשו בעבר פתיחת בית החזה יכולים להתרחש כיום באמצעות הליכים פולשניים זעירים.

בהתאם למצב הרפואי של המטופל, ייתכן והמנתח יוכל להשתמש באחת מהשיטות הבאות:

צנתור – בהליך זה הרופא משחיל צינור דק דרך אחד מכלי הדם אל הלב, ומחדיר מכשירים נוספים כדי לבצע את הפעולה הנדרשת.

הליכים המבוצעים בשיטה זו כוללים הנחת תומכן בעורק כלילי חסום (עורק המזין את שריר הלב), החלפת מסתם אבי העורקים (TAVI – Trans catheter Aortic Valve Implantation) ועוד.

תורקוסקופיה (VATS – Video Assisted Thoracoscopic Surgery) – בניתוח זה מוחדרים מצלמת וידאו זעירה וכלי ניתוח נוספים למספר חתכים קטנים בדופן בית החזה.

הליכים המבוצעים בשיטה זו כוללים השתלת קוצב לב, תיקון מסתמי לב, טיפול בהפרעת קצב ועוד.

שאלות ותשובות בנושא

באילו מצבים יש לפנות לרופא המטפל לאחר הניתוח?

האם ניתוח מעקפים עדיף על צנתור?

האם ניתוח מעקפים מרפא את המחלה הטרשתית בעורקי המטופל?

מהו הגיל המקסימלי בו ניתן לבצע ניתוח לב פתוח?

אילו תרופות ניתנות למטופל לאחר ניתוח מעקפים?