ניתוח כפתורים

ניתוח כפתורי אוזניים הוא הליך רפואי בו הרופא מחדיר צינורות זעירים חלולים לתוך עור התוף כדי להפחית את התרחשותן של דלקות אוזניים וכדי לאפשר ניקוז של נוזלים עודפים. ניתוח כפתורים שכיח יותר בקרב ילדים, הנוטים לסבול מדלקות אוזניים לעתים קרובות יותר מאשר מבוגרים, והוא נחשב כהליך בטוח עם סיכונים מינימליים.

איך בנויה האוזן?

האוזן היא האיבר האחראי על השמיעה ושיווי המשקל, והיא מחולקת לשלושה חלקים הכוללים את האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית.

האוזן החיצונית בנויה מהאפרכסת, החלק החיצוני של האוזן אותו אנחנו רואים, והתעלה הנמשכת ממנה עד לעור התוף. עור התוף הוא מעין קרום שמפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה.

האוזן התיכונה (נקראת גם חלל התוף) מכילה בתוכה שלוש עצמות קטנות המחוברות ומעבירות את גלי הקול לאוזן הפנימית. העצמות נקראות פטיש (Malleus), סדן (Incus) וארכובה (Stapes), אלו העצמות הקטנות ביותר בגוף האדם. לאוזן התיכונה מחוברת חצוצרת השמע (Eustachian Tube), תעלה מצופה ברקמה רירית המקשרת בין האוזן התיכונה לחלק האחורי של הלוע. צינור זה מבצע שלוש משימות, הכוללות איזון לחץ אוויר באוזן התיכונה, מתן אוויר צח לאוזן התיכונה ומתן אפשרות לנוזלים להתנקז מהאוזן התיכונה אל הגרון. בילדים צעירים, חצוצרת השמע קצרה ואופקית, מה שעלול להוביל לתפקוד לקוי או לחסימה של הצינור באופן תדיר יותר מאשר במבוגרים.

האוזן הפנימית מורכבת מהשבלול, שהוא למעשה איבר השמיעה. השבלול מכיל נוזל מיוחד ואת תאי העצב שאחראיים להעביר אותות חשמליים למוח. בנוסף, באוזן הפנימית נמצא פרוזדור האוזן (Vestibule) שאחראי על שיווי המשקל.

איך עובד חוש השמיעה?

התהליך מתחיל באוזן החיצונית, כאשר נשמע צליל מחוץ לאוזן החיצונית, גלי הקול, או התנודות, נעים במורד תעלת השמע החיצונית ופוגעים בעור התוף, מה שגורם לעור התוף לנוע במעין רטט. הרעידות מועברות לאחר מכן ל-3 עצמות השמע הזעירות באוזן התיכונה, והעצמות מגבירות את התנועה שנוצרת על ידי רטט עור התוף, ופוגעות בשבלול המלא בנוזל.

פגיעת העצמות בשבלול גורמת לגלי הקול שנוצרו באוויר להפוך לגלים בנוזל שבתוך השבלול, והם מומרים לאותות חשמליים עצביים. עצב השמיעה שולח את הדחפים הללו למוח, שבתורו מתרגם את הדחפים החשמליים הללו לקול.

במקרה של נזק באיברים באוזן הפנימית, ייתכן צורך בניתוח שתל שבלול.

מהו ניתוח כפתורים?

כפתורי אוזניים הם גלילים זעירים וחלולים, העשויים בדרך כלל ממתכת או פלסטיק, המוכנסים בניתוח לעור התוף. הצינורות החלולים יוצרים פתח קבוע בעור התוף, כאשר פתח זה מאפשר ניקוז של האוזן התיכונה, מאפשר זרימת אוויר לתוך האוזן התיכונה ומונע הצטברות נוזלים מאחורי עור התוף.

ניתוח כפתורי אוזניים מומלץ לעתים קרובות לילדים שסובלים מהצטברות נוזלים מתמשכת מאחורי עור התוף, במיוחד אם המצב גורם לאובדן שמיעה או משפיע על התפתחות הדיבור. סיבה נוספת לביצוע ניתוח להכנסת כפתורים היא קיום של דלקות אוזניים חוזרות.

ברוב המקרים הכפתורים נושרים מעצמם תוך 4 עד 18 חודשים, והחורים נרפאים ונסגרים מעצמם. במקרים מסוימים יהיה צורך להסיר את הכפתורים או לסגור את החור בעור התוף בניתוח נוסף.

למה מבצעים ניתוח כפתורים?

הפחת לחץ – דלקות אוזניים והצטברות נוזלים מגבירים את הלחץ בתוך האוזן, והלחץ המוגבר הוא שגורם לכאבי אוזניים. כפתורי אוזניים מאפשרים לאוויר להיכנס לאוזן, ומשווים את הלחץ בין האוזן הפנימית לעולם החיצון, מה שמקל על הכאב ועוזר למנוע הצטברות נוזלים באוזן התיכונה.

ניקוז נוזל – כפתורי אוזניים מאפשרים ניקוז של הצטברות מוגלה וריר מדלקות אוזניים כך שהנוזל יוצא החוצה מן האוזן מבלי לגרום לכאב או להגביר את הסיכון לסיבוכים.

הכנה לטיפול על ידי טיפות אוזניים – כפתורים מקלים על השימוש בטיפות אוזניים לטיפול בזיהומים, למשל טיפות המכילות אנטיביוטיקה. הצינורות מתפקדים כמעבר, ומאפשרים לטיפות לעבור ישירות לתוך האוזן. מכיוון שהם הופכים טיפות אנטיביוטיות לקלות יותר לשימוש, כפתורים יכולים לבטל את הצורך בטיפול אנטיביוטי דרך הפה.

מתי מבצעים ניתח כפתורים?

דלקת אוזן תיכונה (Otitis media), היא זיהום שנגרם לרוב על ידי חיידקים, ולעתים גם על ידי וירוסים. הזיהום גורם לדלקת והצטברות של נוזל ומוגלה בחלל האוזן התיכונה, מה שעלול לגרום לעלייה בלחץ באותו חלל. ניתוח כפתורים יכול לסייע כדי למנוע זיהומים חדשים, הרופא עשוי להמליץ ​​על ניתוח במקרה וילד או מבוגר סובלים מדלקות חוזרות באוזניים. דלקת כרונית באוזן התיכונה היא זיהום חיידקי שאינו מגיב לטיפול אנטיביוטי, וניתן להחדיר כפתור לאוזן כדי לנקז את האוזן ולאפשר טפטוף של טיפות אנטיביוטיות ישירות לאוזן התיכונה כדי לנסות לטפל בזיהום העמיד.

דלקת אוזן תיכונה עם תפליט היא מצב בו יש הצטברות של נוזלים ללא תסמינים של זיהום. מצב זה עלול להיגרם מנוזלים שנשארים כשאריות לאחר זיהום, בעיות במבנה של חצוצרת השמע או מצב אחר המונע ניקוז של הנוזלים מחלל האוזן התיכונה. הנוזלים עלולים לגרום גם לאובדן שמיעה ולבעיות שיווי משקל, ויש לשקול ניתוח להחדרת כפתורים אם בעיות שמיעה גורמות לעיכוב בהתפתחות השפה, למידה, ביצועים לקויים בבית הספר או בעיות התנהגות בקרב ילדים.

דלקת אוזן תיכונה כרונית עלולה לגרום לקרע בעור התוף ולהפרשות מתמשכות מהאוזן. ניתוח כפתורים מאפשר ליצור תיקון של הקרע והשארת פתח ניקוז מחלל האוזן התיכונה, וכך לאפשר לקרע להירפא בצורה מבוקרת.

מה סיכונים בניתוח כפתורים?

ניתוח כפתורים הוא הליך בטוח יחסית עם סיכון נמוך לסיבוכים חמורים. סיכונים אפשריים כוללים:

• דימום – עלול להופיע ביממה שלאחר הניתוח באופן תקין, אך מעבר לכך מדובר בסיבוך.
• זיהום המתבטא בחום, אדמומיות והפרשת מוגלה מהאוזן.
• נוזלים עשויים להופיע בימים הראשונים לאחר הניתוח, אך בעיה זו נפתרת בהמשך.
• חסימת חצוצרת השמע על ידי דם, ריר או הפרשות.
• היחלשות של עור התוף או יצירת צלקות על גביו.
• נשירה מוקדמת או מאוחרת מדי של הכפתורים לאחר הניתוח.
• אי סגירת עור התוף לאחר שהכפתור נשר או הוסר.

ניתוח כפתורים מצריך בדרך כלל הרדמה כללית (מלאה). למרות שהסיכונים הטמונים בהרדמה נמוכים מאוד באנשים בריאים, בעיות אפשריות כוללות:

• בחילות או הקאות לאחר ההליך.
• קשיי נשימה.
• תגובה אלרגית.
• פעימות לב לא סדירות

האם צריך להתכונן לניתוח כפתורים?

טרם הניתוח, יש צורך לספק לצוות הרפואי את הפרטים הבאים:

• כל התרופות שהמטופל נוטל באופן קבוע, בדגש על תרופות לדילול דם כדוגמת אספירין.
• ההיסטוריה של המטופל או ההיסטוריה המשפחתית של תגובות שליליות לתרופות הרדמה.
• אלרגיה ידועה או תגובות שליליות אחרות לתרופות, כגון אלרגיה לאנטיביוטיקה.

לקראת הניתוח סביר שהמטופל יתבקש לבצע בדיקת שמיעה ובדיקת דם הכוללת תפקודי קרישה. ביום הניתוח נדרש לרוב צום של כ-6 שעות לפני תחילת ההליך.

איך מתבצע ניתוח כפתורים?

המנתח בדרך כלל מבצע את ההליך לאחר הרדמה כללית, כך שהמטופל ישן, לא חש כאב ואינו מודע לדבר במהלך ההליך.

הצוות הכירורגי עוקב אחר מדדים שונים באמצעות מוניטורים המחוברים אל גופו של המטופל, כדי לוודא שקצב הלב, לחץ הדם והחמצן בדם נשארים ברמות בטוחות לאורך ההליך.

ההליך אורך בדרך כלל כ-15 דקות, במהלכן המנתח יבצע חתך זעיר בעור התוף בעזרת אזמל קטן או בעזרת קרן לייזר. לאחר מכן המנתח ישאב נוזלים מתוך חלל האוזן התיכונה, ואז יחדיר את הכפתור לעור התוף. הניתוח מתבצע דרך תעלת האוזן ולכן אינו דורש ביצוע חתכים ואינו מותיר צלקות.

לאחר הניתוח, המטופל מועבר לחדר התאוששות בו הוא מתעורר מההרדמה ועובר הערכה על ידי הצוות הרפואי. במידה ולא יהיו סיבוכים, המטופל יוכל להשתחרר לביתו תוך מספר שעות מתום הניתוח.

האם יש צורך במעקב אחרי ניתוח כפתורים?

הרופא צפוי לתת הנחיות לגבי טיפול מעקב לאחר ניתוח כפתורים. אם אין סיבוכים, הטיפול הסטנדרטי כולל את הדברים הבאים:

פגישת מעקב כשבועיים עד ארבעה שבועות לאחר ביצוע הניתוח. במועד זה רופא אף אוזן גרון יבדוק את המיקום של הכפתורים ואת תפקודם. לאחר מכן יש לבצע פגישות מעקב בכל ארבעה עד שישה חודשים.

ייתכן שהרופא ימליץ על שימוש בטיפות אוזניים אנטיביוטיות כדי למנוע זיהום לאחר הניתוח. יש להשתמש בכל התרופות לפי ההוראות גם אם לא מופיעים נוזלים או סימנים אחרים של זיהום.

במידה והיו סימנים לליקוי בחוש השמיעה לפני ההליך, הרופא יזמין בדיקת שמיעה כדי להעריך את השמיעה לאחר הניתוח.

יש להתייעץ עם הרופא לגבי כניסה למים, ייתכן ויהיה צורך באטמים כדי למנוע חדירה של מזהמים הנמצאים במים.

מה התוצאות הצפויות של ניתוח כפתורים?

כפתורים באוזניים מסייעים בשיקום האוורור והניקוז של האוזן התיכונה, לניתוח שיעור הצלחה של כ-80%. הניתוח מסייע בהפחתת הסיכון לדלקות אוזניים, שיפור בשמיעה, בדיבור ובהתנהגות, ושיפור בבעיות שינה הקשורות לדלקות אוזניים תכופות או מתמשכות. חשוב לדעת שאפילו עם כפתורים באוזניים ניתן לחלות בדלקת אוזניים.

בדרך כלל, הכפתור נשאר בעור התוף במשך 4 עד 18 חודשים ואז נושר מעצמו. לפעמים כפתור לא נושר מעצמו ויש צורך להסירו בניתוח. במקרים מסוימים, הכפתור נופל מוקדם מדי, ויש להכניס אחר לעור התוף.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא אף אוזן גרון

שאלות ותשובות בנושא

האם הניתוח מבוצע במבוגרים?

האם ניתן להתקלח עם כפתורים באוזניים?

אילו תופעות לוואי צפויות לאחר הניתוח?

מתי יש לפנות לרופא אחרי הניתוח?

האם ניתן לראות את הכפתורים נופלים?