מלנומה

מלנומה, הסוג המסוכן ביותר של סרטן העור, מתפתחת בתאי עור המכונים "מלנוציטים" שתפקידם לייצר את הפיגמנט "מלנין" המעניק לעור את צבעו.

הגורם המדויק למחלה אינו ברור, אך חשיפה לקרינה אולטרה סגולה (UV) מאור השמש מגדילה את הסיכון לפתח מלנומה. הגבלת החשיפה לקרינת UV יכולה לסייע בהפחתת הסיכון למלנומה.

ניתן לטפל במחלה זו בהצלחה אם היא מתגלה מוקדם. מלנומה יכולה להתפתח גם בעיניים ולעיתים רחוקות באף או בגרון.

במאמר זה נלמד על:

• מהם התסמינים של מלנומה?
• גורמים
• גורמי סיכון
• מניעה
• אבחון
• טיפול

מהם התסמינים של מלנומה?

מלנומה יכולה להתפתח בכל מקום בגוף, ולרוב תתפתח באזורים בהם הייתה חשיפה לשמש, כגון הגב, הרגליים, הידיים והפנים. מלנומות יכולות להתפתח גם באזורים שאינם מקבלים חשיפה רבה לשמש, כגון כפות הרגליים, כפות הידיים ומיטת הציפורניים. מלנומות אלה נקראות מלנומות נסתרות והן שכיחות יותר בקרב אנשים בעלי עור כהה.

הסימנים והתסמינים הראשונים של מלנומה הם:

• הופעת שינויים בשומה קיימת
• הופעת אזור פיגמנט חדש בעל מראה יוצא דופן

שומות רגילות

שומות רגילות הן בדרך כלל בעלות צבע אחיד – כגון חום או שחור – עם גבול ברור המפריד בין השומה לעור מסביב. מדובר לרוב בשומות עגולות בעלות קוטר הקטן מ-6 מילימטר. רוב השומות מתחילות להופיע בילדות ושומות חדשות עלולות להיווצר עד גיל 40 בערך. בגיל בגרות, לרוב האנשים יש בין 10 ל-40 שומות. שומות עשויות להשתנות במראה לאורך זמן וחלקן אף יכולות להיעלם עם הגיל.

שומות בלתי רגילות העשויות להצביע על מלנומה

נהוג לסכם את המאפיינים של שומות יוצאות דופן שעשויות להצביע על מלנומה או סרטן עור אחר על ידי האותיות האנגליות ABCDE:

A Asymmetry – שומה א-סימטרית, כמו שני חצאים בעלי מראה שונה.

B Border – שומה עם גבולות משוננים או בלתי סדירים.

C Color –  שומה בעלת צבעים רבים או חלוקת צבעים בלתי אחידה.

D Diameter – שומה שקוטרה גדול מ-6 מילימטר.

E Evolving – שינויים לאורך זמן, כגון שומה שגדלה או שמשנה את הצבע או הצורה. שומות עשויות גם להוביל לתסמינים חדשים כגון גירוד או דימום.

שומות סרטניות (ממאירות) משתנות מאוד במראה שלהן. חלקן עשויות להציג את כל המאפיינים המפורטים למעלה, בעוד שאחרות עשויות להיות בעלות מאפיין אחד או שניים בלבד.

מלנומות נסתרות

מלנומה יכולה להתפתח גם באזורים בגוף עם חשיפה מועטה לשמש או ללא חשיפה כלל, כגון הרווחים בין בהונות הרגליים, כפות הידיים, כפות הרגליים, הקרקפת או איברי המין. כאשר מלנומה מופיעה אצל אנשים עם עור כהה יותר, סביר שתופיע באזור מוסתר.

מלנומות נסתרות כוללות:

מלנומה מתחת לציפורן – מוכרת כ-Acral-Lentiginous Melanoma. מלנומה נדירה זו יכולה להופיע מתחת לציפורן, וניתן למצוא אותה גם בכפות הידיים או בכפות הרגליים. היא שכיחה יותר אצל אנשים עם עור כהה ובגיל מבוגר.

מלנומה בפה, במערכת העיכול, בדרכי השתן או בנרתיק – מלנומה מוקוזאלית מתפתחת בשכבה המרפדת את האף, הפה, הוושט, פי הטבעת, דרכי השתן והנרתיק.

מלנומה בעין – מלנומה של העין, הנקראת גם מלנומה אוקולרית, מופיעה לרוב בענבית (Uvea) – השכבה מתחת ללבן של העין (Sclera). מלנומה של העין עלולה לגרום לשינויים בראייה ועשויה להיות מאובחנת במהלך בדיקת עיניים.

מהם הגורמים למלנומה?

מלנומה מתפתחת כאשר משהו משתבש בתאים המייצרים מלנין (מלנוציטים). בדרך כלל תאי העור מתפתחים בצורה מבוקרת ומסודרת – תאים חדשים ובריאים דוחפים תאים ישנים יותר אל פני העור, שם הם מתים ובסופו של דבר נופלים. אך כאשר חלק מהתאים מפתחים נזק ב-DNA (החומר התורשתי בתא), תאים חדשים עלולים להתחיל לצמוח ללא שליטה ולבסוף יכולים ליצור מסה של תאים סרטניים.

לא ברור מה פוגע ב-DNA בתאי העור וכיצד זה מוביל למלנומה, אך ההערכה היא שמדובר בשילוב של גורמים, כגון גורמים סביבתיים וגנטיים. ובכל זאת, הרופאים מאמינים שחשיפה לקרינה אולטרה סגול (UV) מהשמש וממנורות שיזוף היא הגורם העיקרי למלנומה. קרינת UV אינה גורמת לכל המלנומות, כמו למשל מלנומות נסתרות (באזורים ללא חשיפה לשמש), מה שמצביע על כך שגורמים אחרים עשויים לתרום להתפתחות מלנומה.

מהם גורמי הסיכון לפתח מלנומה?

גורמים שעשויים להגביר את הסיכון למלנומה כוללים:

עור בהיר – עור בהיר פירושו פחות פיגמנט שמגן מפני קרינת UV מזיקה. אנשים עם שיער בלונדיני או ג'ינג'י, עיניים בהירות ונמשים הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח מלנומה מאשר בעלי עור כהה. עם זאת, מלנומה יכולה להתפתח גם אצל אנשים עם עור כהה יותר.

היסטוריה של כוויות שמש – כוויות שמש חמורות או שלפוחיות מרובות עלולות להגביר את הסיכון למלנומה.

חשיפה מוגזמת לאור אולטרה סגול (UV) – חשיפה לקרינת UV מהשמש או ממנורות ומיטות שיזוף יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן העור, כולל מלנומה.

נוכחות שומות רבות או שומות יוצאות דופן – נוכחות של מעל 50 שומות רגילות על הגוף מצביעות על סיכון מוגבר למלנומה. כמו כן, גם נוכחות של שומות יוצאות דופן (שומות דיספלסטיות) מגבירה את הסיכון למלנומה. הכוונה לשומות גדולות, א-סימטריות, בעלות גבולות משוננים או בלתי סדירים, ובעלות צבעים רבים ולא אחידים.

היסטוריה משפחתית של מלנומה – במידה ולאדם יש קרוב משפחה – כגון הורה, ילד או אח – שסבל ממלנומה, הוא נמצא בסיכון מוגבר לפתח מלנומה בעצמו.

מערכת חיסונית מוחלשת – אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת נמצאים בסיכון מוגבר למלנומה ולסרטני עור אחרים. המערכת החיסונית עלולה להיפגע אם אדם נוטל תרופות לדיכוי המערכת החיסונית מסיבות מסוימות, למשל לאחר השתלת איברים, כגון השתלת כליה, או אם יש לו מחלה הפוגעת במערכת החיסון, כגון איידס.

כיצד ניתן למנוע התפתחות מלנומה?

ניתן להפחית את הסיכון להתפתחות מלנומה וסוגים אחרים של סרטן העור על ידי:

חשיפה לשמש בשעות בטוחות – קרינת השמש חזקה ביותר בין השעות 9 בבוקר ל-5 אחר הצהריים, לכן מומלץ לקבוע פעילויות חוץ לשעות אחרות של היום, אפילו בחורף או כשהשמיים מעוננים. אנו סופגים קרינת UV כל השנה, ועננים מספקים הגנה מסוימת מפני קרניים מזיקות.

הימנעות מהשמש החזקה ביותר מסייעת להימנע מכוויות שמש ושיזוף הגורמים לנזקי העור ומגבירים את הסיכון לחלות בסרטן העור. חשיפה מצטברת לשמש לאורך זמן עלולה גם היא לגרום לסרטן העור.

תכשירי הגנה מהשמש – מומלץ להשתמש בקרם הגנה עם מקדם הגנה של 30 ויותר, המשמש להגנה הן מקרני UVA והן מקרני UVB, גם בימים מעוננים. יש למרוח קרם הגנה בנדיבות, ולחזור על המריחה כל שעתיים – או לעתים קרובות יותר במידה ואדם שוחה או מזיע.

ביגוד מגן מהשמש – מומלץ לכסות את העור בבגדים כהים המכסים את הידיים והרגליים, וכובע רחב שוליים, המספק הגנה רבה יותר מאשר כובע ספורט רגיל.

הימנעות ממנורות ומיטות שיזוף – מנורות ומיטות שיזוף פולטות קרני UV ויכולות להגביר את הסיכון לסרטן העור.

להיות מודעים לעור ולשינויים בו – יש לבדוק את העור לעיתים קרובות ולחפש שומות חדשות או שינויים בשומות קיימות, נמשים, בליטות וכתמי לידה קיימים. מומלץ לבדוק בעזרת מראה את הפנים, הצוואר, האוזניים והקרקפת.

יש לבחון את אזור החזה והבטן ואת החלק העליון והתחתון של הזרועות והידיים, כמו גם את החלק הקדמי והאחורי של הרגליים וכפות הרגליים. חשוב לבדוק גם את אזור איברי המין והישבן, למקרה שיופיעו מלנומות נסתרות.

כיצד מאבחנים מלנומה?

בדיקות והליכים המשמשים לאבחון מלנומה כוללים:

בדיקה פיזיקלית – הרופא ישאל שאלות על ההיסטוריה הבריאותית של המטופל ויבדוק את עורו במטרה למצוא סימנים שעשויים להצביע על מלנומה.

הסרת דגימת רקמה לבדיקה (ביופסיה) – כדי לקבוע אם נגע עור חשוד הוא מלנומה, הרופא עשוי להמליץ ​​להסיר דגימת עור לבדיקה במעבדה.

סוג הביופסיה עליה הרופא ימליץ תהיה תלויה במצב הספציפי של המטופל, אך לרוב הרופאים ממליצים להסיר את הגידול כולו במידת האפשר.

קביעת שלב המלנומה

השלב הבא לאחר שנעשית אבחנה של מלנומה הוא לקבוע את השלב של הסרטן. כדי לקבוע את השלב, הרופא:

יבדוק את עובי הנגע הסרטני – עובי המלנומה נקבע על ידי בחינה מדוקדקת של הנגע במיקרוסקופ ומדידה בעזרת כלי מיוחד. העובי מסייע לרופאים להחליט על תוכנית טיפול. באופן כללי, ככל שהגידול עבה יותר, כך המחלה חמורה יותר.

מלנומות דקות יותר עשויות לדרוש רק ניתוח להסרת הנגע וכמות קטנה של רקמה בריאה סביבו. במידה והמלנומה עבה יותר, הרופא עשוי להמליץ ​​על בדיקות נוספות כדי לבדוק אם הסרטן התפשט לפני קביעת אפשרויות הטיפול.

יבדוק אם המלנומה התפשטה לבלוטות הלימפה – אם קיים סיכון שהסרטן התפשט לבלוטות הלימפה, הרופא עשוי להמליץ ​​על הליך המכונה ביופסיה של בלוטות הזקיף. במהלך ביופסיה זו, מוזרק חומר רדיואקטיבי באזור בו הוסרה המלנומה, והחומר זורם לבלוטות הלימפה הסמוכות.

בלוטות הלימפה הראשונות שקולטות את החומר מוסרות ונבדקות לנוכחות של תאים סרטניים. אם בלוטות הלימפה הראשונות (בלוטות הלימפה הזקיפות) נקיות מתאי גידול סרטניים, קיים סיכוי טוב שהמלנומה לא התפשטה מעבר לאזור בו התגלתה לראשונה.

יחפש סימנים של סרטן מחוץ לעור – עבור אנשים עם מלנומות מתקדמות יותר, רופאים עשויים להמליץ ​​על בדיקות הדמיה כדי לחפש סימנים להתפשטות הסרטן לאזורים אחרים בגוף.

בדיקות הדמיה עשויות לכלול צילומי רנטגן, סריקות CT ובדיקה הנקראת PET-CT. בדיקות הדמיה אלו בדרך כלל אינן מומלצות למלנומות קטנות יותר עם סיכון נמוך להתפשטות מחוץ לעור.

גורמים אחרים עשויים להילקח בחשבון בקביעת הסיכון להתפשטות הסרטן (שליחת גרורות), בין היתר אם העור מעל האזור הנגוע יצר פצע פתוח (כיב) ומה מידת התחלקות התאים סרטניים בבדיקה תחת מיקרוסקופ.

שלבי מלנומה מוגדרים באמצעות הספרות הרומיות 0 עד IV. בשלב 0 ובשלב I, המלנומה קטנה ובעלת שיעורי הצלחת טיפול טובים מאוד. אך ככל שהמספר גבוה יותר, הסיכוי להחלמה מלאה יורד. בשלב IV, הסרטן כבר התפשט מחוץ לעור לאיברים אחרים, כגון הריאות או הכבד.

כיצד ניתן לטפל במלנומה?

הטיפול הטוב ביותר למלנומה תלוי בגודל ובשלב הסרטן, בבריאות הכללית של המטופל ובהעדפותיו האישיות.

טיפול במלנומות קטנות

הטיפול במלנומות בשלב מוקדם כולל בדרך כלל ניתוח להסרת המלנומה. מלנומה דקה מאוד עשויה להיות מוסרת כולה במהלך הביופסיה וככל הנראה לא תדרוש טיפול נוסף. במקרים אחרים, הרופא יסיר את הנגע יחד עם חתיכת רקמה בריאה מסביבו, על מנת להפחית את הסיכון שנשארים תאים סרטניים. עבור אנשים הסובלים ממלנומה בשלב מוקדם, יתכן שזהו הטיפול היחיד שיידרש.

טיפול במלנומות שהתפשטו מחוץ לעור

במידה ומלנומה התפשטה מעבר לעור (שלחה גרורות), אפשרויות הטיפול עשויות לכלול:

ניתוח להסרת בלוטות לימפה נגועות – במידה והמלנומה התפשטה לבלוטות הלימפה הסמוכות, המנתח עשוי להסיר אותן. ברוב המקרים ההמלצה תהיה לבצע טיפולים נוספים לפני או אחרי הניתוח.

אימונותרפיה – אימונותרפיה היא טיפול תרופתי המסייע למערכת החיסון של המטופל להילחם בסרטן. המערכת החיסונית של הגוף נלחמת במחלות במצב התקין, אך עלולה שלא לתקוף את הסרטן מכיוון שהתאים הסרטניים מייצרים חלבונים המסייעים להם להסתתר מתאי מערכת החיסון.

אימונותרפיה פועלת על ידי הפרעה לתהליך זה וחשיפת הסרטן למערכת החיסון. אימונותרפיה לרוב מומלצת לאחר ניתוח להסרת מלנומה ששלחה גרורות לבלוטות הלימפה או לאזורים אחרים בגוף. כאשר לא ניתן להסיר מלנומה לחלוטין בעזרת ניתוח, ניתן להזריק טיפולים אימונותרפיים ישירות למלנומה.

טיפול ממוקד – טיפולים תרופתיים ממוקדים מתמקדים בחולשות ספציפיות הקיימות בתאים סרטניים. על ידי מיקוד בחולשות אלה, טיפולים תרופתיים ממוקדים עלולים לגרום למוות של תאים סרטניים.

תאים מהמלנומה עשויים להיבחן באמצעים מיוחדים במטרה לבדוק אם טיפול ממוקד צפוי להיות יעיל נגד הסרטן. עבור מלנומה, טיפול ממוקד עשוי להיות מומלץ אם הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה או לאזורים אחרים בגוף המטופל.

טיפול בהקרנות – טיפול זה משתמש בקרני אנרגיה בעלות עוצמה גבוהה, כגון קרני רנטגן ופרוטונים, על מנת להרוג תאים סרטניים. טיפול בהקרנות עשוי להיות מופנה לבלוטות הלימפה אם המלנומה התפשטה לשם.

ניתן להשתמש בטיפול בהקרנות גם לטיפול במלנומות שאינן ניתנות להסרה מלאה באמצעות ניתוח. עבור מלנומה המתפשטת לאזורים אחרים בגוף, טיפול זה יכול לסייע בהקלה על התסמינים.

כימותרפיה – כימותרפיה משתמשת בתרופות רעילות שהורגות תאים סרטניים. ניתן לתת כימותרפיה לתוך הוריד, בצורה של כדורים או בשילוב כך שהתרופה תגיע לכל הגוף דרך זרם הדם ותהרוג כמה שיותר תאים סרטניים. לכימותרפיה תופעות לוואי רבות, שכן התרופות אמנם רעילות עבור תאים סרטניים, אך גם עבור תאים בריאים מסוימים בגוף.

מקורות: MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

לאיזה רופא עליי לפנות במידה ואני מבחין בשומה חשודה?

האם מלנומה יכולה לחזור?

היכן בגוף הכי סביר למצוא מלנומה?

מהו שיעור ההישרדות של מלנומה?

כמה זמן אני יכול להיות עם מלנומה ולא לדעת?