כריתת רחם (היסטרקטומיה)

כריתת רחם (היסטרקטומיה) היא הליך כירורגי להסרת רחם של אישה. הרחם הוא האיבר בו גדל העובר כאשר אישה בהריון.

סיבות רבות יכולות להביא לצורך בכריתת רחם ובין היתר הניתוח נעשה לטיפול במספר מצבי כאב כרוניים וכן בסוגים מסוימים של סרטן וזיהומים.

היקף כריתת הרחם משתנה בהתאם לסיבת הניתוח וברוב המקרים, הרחם כולו מוסר. הרופא עשוי גם להסיר את השחלות ואת החצוצרות במהלך ההליך.

ברגע שאישה עוברת כריתת רחם, היא תפסיק לקבל דימום ווסתי והיא לא תוכל להיכנס להריון.

במאמר זה נלמד על:

• מדוע מבצעים כריתת רחם?
• אילו סוגים קיימים?
• באילו גישות ניתוחיות נבצע כריתת רחם
• סיבוכים אפשריים
• החלמה
• תופעות לוואי

מדוע מבצעים כריתת רחם?

הרופא עשוי להציע למטופלת כריתת רחם אם יש לה את אחד מהמצבים הבאים:

ממאירות גינקולוגית – אם למטופלת יש ממאירות גינקולוגית – כגון סרטן הרחם או סרטן צוואר הרחם – היסטרקטומיה עשויה להיות אפשרות הטיפול הטובה ביותר. בהתאם לסוג הסרטן הספציפי ומידת התקדמותו, האפשרויות האחרות עשויות לכלול הקרנות או כימותרפיה.

פיברואידים (שרירנים) – היסטרקטומיה היא הפתרון הוודאי והקבוע היחיד לשרירנים – גידולי רחם שפירים הגורמים לעיתים קרובות לדימום מתמשך, אנמיה, כאבי אגן או לחץ בשלפוחית ​​השתן. גם טיפולים לא כירורגיים לשרירנים הם אפשרות, כתלות ברמת אי הנוחות ובגודל הגידול. נשים רבות עם שרירנים סובלות מתסמינים מינימליים ואינן זקוקות לטיפול.

אנדומטריוזיס – באנדומטריוזיס, הרקמה המצפה את פנים הרחם (רירית הרחם) צומחת מחוץ לרחם, בשחלות, בחצוצרות או באיברי אגן ובטן אחרים. כאשר טיפול תרופתי או ניתוח שמרני אינם משפרים את המצב, ייתכן שיהיה צורך בכריתת רחם יחד עם כריתת השחלות והחצוצרות.

צניחת רחם – צניחת הרחם לנרתיק יכולה לקרות כאשר הרצועות התומכות והרקמות מסביב לו נחלשות. צניחת רחם יכולה להוביל לבריחת שתן, לחץ באגן או לקושי ביציאות. ייתכן שיהיה צורך בכריתת רחם לטיפול במצבים אלה.

דימום נרתיקי לא תקין – אם הדימומים בווסת חמורים, לא סדירים או ממושכים בכל מחזור, כריתת רחם עשויה להביא להקלה כאשר לא ניתן לשלוט על הדימום בשיטות אחרות.

כאבים כרוניים באגן – לעיתים, ניתוח הוא מוצא אחרון הכרחי לנשים שחוות כאבי אגן כרוניים שמקורם ברחם. עם זאת, כריתת רחם אינה מספקת הקלה במקרים רבים של כאבי אגן כרוניים, וכריתת רחם מיותרת עלולה ליצור בעיות חדשות.

אילו סוגים כריתת רחם קיימים?

ישנם סוגים שונים של כריתת רחם. הבחירה בסוג הניתוח תלויה בסיבה לניתוח ובמידה בה ניתן להשאיר חלקים ממערכת הרבייה במקומם.

הסוגים העיקריים של כריתת רחם הם:

כריתת רחם שלמה (total hysterectomy) – הסוג הנפוץ ביותר של היסטרקטומיה בו הרחם וצוואר הרחם מוסרים. כריתה שלמה של הרחם היא בדרך כלל האפשרות המועדפת, שכן הסרת צוואר הרחם פירושה שאין סיכון לפתח סרטן צוואר הרחם במועד מאוחר יותר.

כריתת רחם תת שלמה (subtotal hysterectomy) – בהליך זה מסירים את הגוף הרחם ומשאירים את צוואר הרחם במקומו. הליך זה אינו מבוצע לעתים קרובות מאד שכן אם צוואר הרחם נותר במקומו, עדיין קיים סיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם ויהיה צורך בבדיקות סדירות של צוואר הרחם.

כריתת רחם עם כריתת החצוצרות והשחלות (total hysterectomy with bilateral salpingo-oophorectomy) – בהליך זה הרחם, צוואר הרחם, החצוצרות והשחלות מוסרים. המכון הלאומי הבריטי למצוינות בתחום הבריאות והטיפול (NICE) ממליץ להסיר את השחלות רק אם קיים סיכון משמעותי לבעיות נוספות – למשל, אם קיימת היסטוריה משפחתית של סרטן השחלות.

כריתת רחם רדיקלית (radical hysterectomy) – מתבצעת בדרך כלל להסרת ולטיפול בסרטן כאשר טיפולים אחרים, כגון כימותרפיה והקרנות, אינם מתאימים או שלא עבדו. במהלך ההליך מסירים את גוף הרחם וצוואר הרחם, יחד עם החצוצרות, חלק מהנרתיק, השחלות, בלוטות לימפה ורקמת השומן המקיפה את הרחם.

באילו גישות ניתוחיות ניתן לבצע כריתת רחם?

ניתן לבצע כריתת רחם בכמה דרכים וכל השיטות מצריכות הרדמה כללית או מקומית.

בהרדמה כללית המטופלת תהיה מורדמת לחלוטין במהלך הניתוח ובהרדמה מקומית המטופלת נשארת ערה אך לא תרגיש דבר מתחת לקו המותניים.

הרדמה מקומית תשולב לעיתים קרובות עם תרופות הרגעה, שעוזרות למטופלת להרגיש ישנונית ונינוחה במהלך ההליך.

שלוש הגישות העיקריות לכריתת רחם הן:

כריתת רחם לפרוסקופית – ניתוח לפרוסקופי ידוע גם כניתוח חור מנעול. זו הדרך המועדפת להסיר את האיברים ואת הרקמות במערכת הרבייה.

במהלך כריתה לפרוסקופית שלושה או ארבעה חתכים קטנים נעשים במקום חתך אחד גדול. הרופא משתמש במכשיר זעיר הנקרא לפרוסקופ שהוא צינור ארוך ודק הכולל תאורה בעוצמה גבוהה ומצלמה ברזולוציה גבוהה.

המכשיר מוחדר דרך חתך קטן בבטן ומאפשר למנתח לראות את האיברים הפנימיים. ברגע שהמנתח יכול לראות את הרחם, הוא יחתוך את הרחם לחתיכות קטנות ויסיר חתיכה אחת בכל פעם. כריתת רחם לפרוסקופית מתבצעת בדרך כלל בהרדמה כללית.

כריתת רחם נרתיקית – במהלך כריתת רחם נרתיקית, הרחם וצוואר הרחם מוסרים דרך חתך שמתבצע בראש הנרתיק. מכשירים כירורגיים מיוחדים מוחדרים לנרתיק בכדי לנתק את הרחם מהרצועות המחזיקות אותו במקומו.

לאחר הוצאת הרחם וצוואר הרחם, המנתח יתפור את החתך והפעולה נמשכת בדרך כלל כשעה.

כריתת רחם נרתיקית יכולה להתבצע תחת הרדמה כללית או מקומית.

כריתת רחם נרתיקית עדיפה בדרך כלל על פני כריתת רחם בטנית מכיוון שהיא פחות פולשנית וכרוכה בשהייה קצרה יותר בבית החולים וגם זמן ההחלמה נוטה להיות מהיר יותר.

כריתת רחם בטנית – במהלך כריתת רחם בטנית, ייעשה חתך אנכי או אופקי בבטן כאשרה חתך אנכי משמש בדרך כלל אם יש שרירנים גדולים (גידולים שפירים) ברחם, עבור סוגים מסוימים של סרטן או במקרה של אנדומטריוזיס.

לאחר הוצאת הרחם, החתך נתפר והניתוח כולו אורך כשעה ונעשה תחת הרדמה כללית.

כריתת רחם בטנית עשויה להיות מומלצת אם הרחם מוגדל על ידי שרירנים או גידולים באגן ולא ניתן להסיר אותו דרך הנרתיק וכן עשויה להיות מומלצת אם יש צורך להסיר את גם את השחלות.

שני סוגי החתכים (אנכי או אופקי) נוטים להחלים היטב ולהשאיר צלקת מינימלית.

מהם הסיבוכים האפשריים של ניתוח כריתת רחם?

כריתת רחם היא בדרך כלל בטוחה מאוד, אך כמו בכל ניתוח קיים הסיכון לסיבוכים.

הסיבוכים אפשריים כוללים:

סיבוכי הרדמה כללית – נדיר מאוד שקורים סיבוכים רציניים לאחר הרדמה כללית (1 מכל 10,000 פעולות). סיבוכים חמורים יכולים לכלול נזק עצבי, תגובה אלרגית ומוות. עם זאת, מוות הוא נדיר מאוד – יש סיכוי של 1 ל-100,000 עד 1 ל-200,000 למות לאחר הרדמה כללית.

דימום – כמו בכל הניתוחים הגדולים, קיים סיכון קטן לדימום כבד (שטפי דם) לאחר כריתת רחם. אם מופיע דימום כבד, ייתכן שיהיה צורך בקבלת עירוי דם.

נזק לשופכן (אורטר) – השופכן (הצינור בו עובר שתן מהכליות לשלפוחית השתן) עלול להיפגע במהלך הניתוח. זה קורה ב-1 מכל 100 מקרים (בקירוב) ובדרך כלל מתוקן במהלך כריתת הרחם.

נזק לשלפוחית ​​השתן ולמעי – במקרים נדירים, קיימת פגיעה באיברי בטן כמו שלפוחית השתן או המעי. זה יכול לגרום לבעיות כגון זיהומים, אובדן שליטה על סוגרים, תכיפות במתן שתן.

ייתכן ויהיה ניתן לתקן את הנזק במהלך הניתוח אך ישנה גם אפשרות שיהיה צורך בקטטר זמני לניקוז השתן או קולוסטומיה לאיסוף צואה.

זיהומים – תמיד קיים סיכון לזיהום לאחר ניתוח שיכול להיות זיהום של החתך הניתוחי או דלקת בדרכי השתן. זיהומים אלה בדרך כלל אינם חמורים וניתנים לטיפול באנטיביוטיקה.

קרישי דם – קריש דם, הידוע גם בשם פקקת, יכול להיווצר בווריד והוא מפריע לזרימת הדם ולאספקת החמצן לרקמות השונות.

הסיכון לפתח קרישי דם עולה לאחר ניתוחים ותקופות של חוסר תנועה ולכן יש להתחיל להסתובב בהקדם האפשרי לאחר הניתוח.

ייתכן שהמטופלת תקבל זריקה של תרופה מדללת דם (נוגד קרישה) כדי להפחית את הסיכון לקרישים.

בעיות בנרתיק – במקרה של כריתת רחם נרתיקית, קיים סיכון לבעיות בחלק העליון של הנרתיק באזור בו הוסר צוואר הרחם. הבעיות יכולות לנוע בין פצע שנרפא לאט לאחר הניתוח לבין צניחה של הנרתיק בעתיד.

אי ספיקה שחלתית – גם אם אחת מהשחלות או שתיהן נותרו שלמות, הן עלולות להגיע לאי ספיקה (כשל) בתוך 5 שנים לאחר הניתוח. הסיבה לכך היא שהשחלות מקבלות חלק מאספקת הדם שלהן דרך הרחם, שמוסר במהלך הניתוח.

גיל המעבר המוקדם – אם הניתוח כלל גם הסרה של השחלות, בדרך כלל יופיעו תסמיני גיל המעבר מיד לאחר הניתוח. תסמינים אלו כוללים גלי חום, הזעות, יובש בנרתיק, הפרעות בשינה ועוד. הסיבה לכך היא שגיל המעבר מתחיל ברגע שאישה מפסיקה לבייץ ובהיעדר שחלות אין ביוץ.

זהו שיקול חשוב אם האישה היא מתחת לגיל 40, שכן הופעה מוקדמת של גיל המעבר יכולה להגדיל את הסיכון לפתח אוסטאופורוזיס (דלדול עצם) שנגרם עקב ירידה ברמות האסטרוגן (הורמון המין הנשי) במהלך גיל המעבר. בהתאם לגיל ולנסיבות, ייתכן שיהיה צורך ליטול תרופות נוספות למניעת אוסטאופורוזיס.

מה קורה לאחר הניתוח?

לאחר כריתת רחם האישה עשויה להתעורר עם תחושת עייפות וכאבים מסוימים וזה תקין לאחר ניתוח מסוג זה. יינתנו לה משככי כאבים שיעזרו להפחית כאבים ואי נוחות. אם האישה מרגישה בחילה לאחר ההרדמה, ניתן לקבל תרופות שמקלות על זה.

לאחר הניתוח ככל הנראה שיהיו לאישה:

• תחבושות מעל החתכים הניתוחיים
• קטטר – צינור קטן שמנקז שתן משלפוחית ​​השתן לשקית איסוף
• נקז בבטן (לאחר כריתת רחם בטנית) כדי להסיר דם מאזור החתך הניתוחי – צינורות אלו בדרך כלל נשארים במקום למשך יום עד יומיים
• פדים של גזה המוחדרים לנרתיק (לאחר כריתת רחם נרתיקית) כדי למזער את הסיכון לדימום. פדים אלו בדרך כלל נשארים במקומם למשך 24 שעות

יום לאחר הניתוח מומלץ לאישה לצאת להליכה קצרה שעוזרת לדם לזרום כרגיל ולהפחית את הסיכון להתפתחות סיבוכים כגון קרישי דם ברגליים (פקקת ורידים עמוקה).

פיזיותרפיסט עשוי להראות לאישה כיצד לבצע תרגילים בכדי לעזור לניידות וכן תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן שחשובים גם כן להתאוששות.

לאחר הוצאת הקטטר, האישה אמורה להיות מסוגל לתת שתן כרגיל. כל התפרים שנעשו בניתוח יוסרו 5 עד 7 ימים לאחריו.

כמה זמן אורכת ההחלמה מניתוח היסטרקטומיה?

משך הזמן שבו המטופלת תישאר בבית החולים תלוי בגיל ובמצב בריאותה הכללי. לאחר כריתת רחם נרתיקית או לפרוסקופית, ייתכן שהיא תוכל לעזוב בין יום ל-4 ימים לאחר הניתוח. במקרה של כריתת רחם בטנית, בדרך כלל יהיה צורך להישאר כ-5 ימים לפני השחרור.

זה לוקח בערך 6 עד 8 שבועות להחלים לחלוטין לאחר כריתת רחם בטנית וזמני ההחלמה קצרים יותר לאחר כריתת רחם נרתיקית או לפרוסקופית. במהלך תקופה זו, יש לנוח כמה שיותר ולא להרים שום דבר כבד שכן שרירי הבטן והרקמות הסובבות צריכים זמן להחלים.

לאילו תופעות לוואי ניתן לצפות לאחר הניתוח?

לאחר כריתת רחם ייתכן ותופעות לוואי זמניות כגון:

הפרעות במעי ובשלפוחית ​​השתן – לאחר הניתוח ייתכנו שינויים מסוימים בתפקודי המעי ושלפוחית השתן בעת יציאה. יש נשים המפתחות דלקות בדרכי השתן או עצירות ובשניהם ניתן לטפל בקלות.

מומלץ לשתות הרבה נוזלים ולהגדיל את צריכת הפירות והסיבים בתזונה כדי להקל על היציאות במשך כמה מהיציאות הראשונות לאחר כריתת רחם, ייתכן שיהיה צורך לקבל תרופות משלשלות שיעזרו לך להימנע ממאמץ.

הפרשות מהנרתיק – לאחר כריתת רחם ייתכן ויופיע דימום והפרשות מהנרתיק. ההפרשות יהיו פחותות לעומת אלו שיש בעת ווסת, אך הן עשויות להימשך עד 6 שבועות. יש לפנות לרופא אם מופיעים דימום נרתיקי חמור, קרישי דם או ריח חזק ולא אופייני.

השפעות רגשיות – האישה עלולה לחוש תחושת אובדן ועצב לאחר כריתת רחם. תחושות אלו שכיחות במיוחד בקרב נשים עם סרטן מתקדם, שאין להן אפשרות טיפול אחרת.

חלק מהנשים שטרם חוו את גיל המעבר עשויות לחוש תחושת אובדן מכיוון שהן כבר לא מסוגלות להביא ילדים לעולם ואחרות עשויות להרגיש פחות "נשיות" מבעבר.

במקרים מסוימים, היסטרקטומיה יכולה להיות גורם לדיכאון. יש לפנות לרופא אם יש קיימות תחושות דיכאון שלא חולפות ולהתייעץ לגבי אפשרויות טיפול. שיחה עם נשים אחרות שעברו כריתת רחם עשויה לעזור בכך שהיא מספקת תמיכה רגשית ובטחון.

מקורות: NHS | MayoClinic | HealthLine

שאלות ותשובות בנושא

האם ניתן להיכנס להריון לאחר כריתת רחם?

אילו חלופות קיימות לכריתת רחם?

האם ניתן לנהוג לאחר הניתוח?

האם ניתן לבצע פעילות גופנית לאחר הניתוח?

מתי ניתן לקיים יחסי מין לאחר הניתוח?