כף רגל סוכרתית

כיבים בכפות הרגליים הם סיבוך שכיח של סוכרת שאינה מאוזנת באמצעות שיטות כגון דיאטה, פעילות גופנית וטיפול באינסולין. כיבים נוצרים כתוצאה מפירוק רקמת העור וחשיפת השכבות שמתחת לעור. הם נפוצים ביותר מתחת לבהונות הרגליים הגדולות וכרית כפות הרגליים, והם יכולים להשפיע על כפות הרגליים עד העצמות.

כל האנשים הסובלים מסוכרת יכולים לפתח כיבים ברגליים, אך טיפול טוב בכף הרגל יכול לסייע במניעתם. הטיפול בכיבים ברגל סוכרתית משתנה בהתאם לסיבותיהם. יש לשוחח עם הרופא על כל חשש בכף הרגל כדי להבטיח שזו לא בעיה רצינית, מכיוון שכיבים מזוהמים עלולים לגרום לקטיעה אם הם אינם מטופלים כראוי.

צפו בפרופ' יוסף סטראזשינסקי מתראיין לתכנית בקו הבריאות על כף רגל סוכרתית

במאמר זה נלמד על:

• מה זה סוכרת
• כיצד סכרת משפיעה על הרגליים
• גורמי הסיכון
• סיבוכים אפשריים
• טיפול
• בעיות נפוצות

מה זה סוכרת?

סוכרת היא שם לקבוצת מחלות המשפיעות על האופן בו הגוף משתמש בסוכר (גלוקוז).

גלוקוז הוא מרכיב חיוני לבריאות שכן הוא מהווה מקור אנרגיה חשוב לתאים המרכיבים את השרירים והרקמות השונות.

הגורם הבסיסי לסוכרת משתנה לפי סוג הסוכרת אבל התוצאה הסופית בכל סוג היא רמות גבוהות מדי של גלוקוז בדם. רמות גבוהות אלו, כאשר הן נוכחות לאורך זמן, כמו במצבים הכרוניים של סוכרת סוג 1 או סוכרת סוג 2, יכולות להוביל לבעיות בריאותיות חמורות.

סיבוכים ארוכי טווח של סוכרת מתפתחים בהדרגה וככל שהסוכרת אינה מאוזנת ונמשכת זמן רב יותר הסיכון לסיבוכים גבוה יותר.

סיבוכים אפשריים כוללים מחלות לב וכלי דם, פגיעה כלייתית (נפרופתיה), פגיעה בעצבים (נוירופתיה), פגיעה בראייה (רטינופתיה).

הפגיעה בכלי הדם ובעצבים הפריפריים יכולה להוביל בתורה לפגיעה בגפיים התחתונות ולמצב הקרוי ״כף רגל סוכרתית״.

כיצד סוכרת יכולה להשפיע על הרגליים?

סוכרת עלולה לגרום לשתי בעיות שעלולות להשפיע על כפות הרגליים:

נוירופתיה סוכרתית – סוכרת לא מאוזנת עלולה לפגוע בעצבים. פגיעה בעצבים ברגליים או בכפות הרגליים עשויה להוביל לכך שייתכן ואדם לא ירגיש תחושות חום, קור או כאב. חוסר תחושה זה נקרא "נוירופתיה סוכרתית סנסורית".

אם אדם אינו מרגיש חתך או כאב בכף הרגל בשל נוירופתיה, החתך עלול להחמיר ולהזדהם. כמו כן, שרירי כף הרגל עשויים שלא לעבוד כראוי מכיוון שהעצבים האחראים על שרירים אלו נפגעים. זה עלול לגרום לכף הרגל לא להתיישר כראוי וליצור לחץ רב מדי על חלק אחד בכף הרגל.

מחלת כלי דם פריפרית – סוכרת משפיעה גם על זרימת הדם. ללא זרימת דם טובה, לוקח לפצע או חתך זמן רב יותר להחלים. זרימת דם לקויה בזרועות וברגליים נקראת "מחלת כלי דם פריפרית״. אם יש לאדם זיהום שלא יבריא בגלל זרימת דם לקויה, הוא נמצא בסיכון לפתח כיבים או נמק.

מהם הסימנים לכיב סוכרתי?

אחד הסימנים הראשונים לכיב ברגל הוא הפרשה מכף הרגל שעלולה להכתים את הגרביים או לדלוף החוצה לנעל. נפיחות חריגה, גירוי, אדמומיות וריחות מאחת או משתי כפות הרגליים גם הם תופעות מוקדמות שכיחות.

הסימן הגלוי ביותר לכיב רציני בכף הרגל הוא רקמה שחורה (המכונה אשכר) המקיפה את הכיב ונוצרת בגלל היעדר זרימת דם טובה לאזור סביב הכיב. סביב הכיב יכול להופיע נמק שעשוי להיות מלווה בהפרשות מסריחות, כאבים או חוסר תחושה. עם זאת, לא תמיד סימנים של כיבים בכף הרגל ניכרים ולפעמים, לא ייראו כל סימנים עד שהכיב יזדהם.

מהם גורמי הסיכון לכיבים ברגל סוכרתית?

כל האנשים הסובלים מסוכרת נמצאים בסיכון לפתח כיבים בכף הרגל אך קיימים גורמים מסוימים היכולים להגביר את הסיכון לכיבים בכף הרגל, כולל:

• נעליים שאינן מתאימות כראוי או באיכות ירודה
• היגיינה לקויה (לא לשטוף באופן קבוע או ביסודיות או לא לייבש את הרגליים היטב לאחר המקלחת)
• גזיזה לא נכונה של ציפורניים
• צריכת אלכוהול
• מחלת עיניים הקשורה לסוכרת (רטינופתיה סוכרתית)
• מחלת לב
• מחלת כליות
• השמנה
• שימוש בטבק (מעכב את זרימת הדם)
• גברים מבוגרים

אילו סיבוכים קיימים לבעיות שונות בכף הרגל הסוכרתית?

דלקות בעור (דרמטיטיס) ובעצמות (אוסטאומיאליטיס) – חתך או פצע קטן עלולים להוביל לזיהומים אצל כל אדם ונזק לכלי הדם לצד בעיות במערכת החיסונית כמו שקיימים אצל חולי סוכרת, הופכים זיהומים כאלו ליותר סבירים.

הטיפול בזיהומים אלו הוא לרוב באמצעות אנטיביוטיקה ומקרים חמורים עשויים להצריך קבלת אנטיביוטיקה לווריד במסגרת אשפוז.

מורסה (אבצס) – לפעמים זיהומים מעכלים את עצמות או הרקמות ויוצרים כיס מוגלה הנקרא מורסה. הטיפול הנפוץ הוא ניקוז המורסה והוא עשוי לדרוש הסרה של כמה עצמות או רקמות.

נמק – כאמור, סוכרת משפיעה על כלי הדם המספקים דם לבהונות. כאשר זרימת הדם מנותקת, רקמות יכולות למות. הטיפול הוא בדרך כלל טיפול בחמצן היפרברי (טיפול בתא לחץ) או בניתוח להסרת האזור הפגוע.

עיוותים – נזק עצבי יכול להחליש את השרירים בכפות הרגליים ולהוביל לבעיות כמו אצבע פטיש, הבלטה של ראשי עצמות המסרק והגבהה של קשת כף הרגל (pes cavus).

כף רגל על שם שארקו – סוכרת יכולה להחליש את העצמות בכף הרגל עד כדי כך שהן נשברות. נזק עצבי יכול להפחית את התחושה ולמנוע מהאדם לחוש את זה ולכן הוא ממשיך ללכת על עצמות שבורות וכף הרגל משנה את צורתה. מצב זה מכונה ״כף רגל על שם שארקו״ והוא עשוי להיראות כאילו כף הרגל קרסה.

קטיעה – כאשר לא ניתן לרפא זיהום, ונוצרת מורסה שלא ניתנת לניקוז או אם זרימת דם נמוכה ומובילה לנמק, קטיעה היא לעתים קרובות הטיפול הטוב ביותר.

מהו הטיפול בכף רגל סוכרתית?

הטיפול בבעיות בכף הרגל הסוכרתית משתנה בהתאם לחומרת המצב. יש מגוון אפשרויות ושאינן כירורגיות.

טיפול לא כירורגי

תחילה ינסה רופא לטפל בבעיות בכף הרגל הסוכרתית ללא שימוש בניתוח.

כמה שיטות כוללות:

• שמירה על פצעים נקיים וחבושים
• לבישת מכשירי קיבוע (בדומה לגבס) שימנעו המשך חיכוך של הכיב בסביבה
• מניעת זיהום של הכיב באמצעות אמבטיות רגליים, חיטוי העור סביב הכיב, טיפולים אנזימטיים וחבישות המכילות סידן לעיכוב צמיחת חיידקים
• תרופות – הרופא עשוי לרשום אנטיביוטיקה, תרופות המעכבות הצמתת טסיות או תרופות נוגדות קרישה (מדללי דם) לטיפול בכיב אם הזיהום ממשיך להתקדם גם לאחר טיפולים מונעים.

טיפול כירורגי

כאשר טיפול לא כירורגי אינו מרפא בהצלחה בעיות בכף רגל סוכרתית, הרופא עשוי לשקול ניתוח.

אפשרויות כירורגיות כוללות:

• הסרת רקמות מתפוררות או מתות (הטריה)
• קטיעה, שנעה בין בהונות בודדות או קטעי כף רגל לקטיעת הרגל מתחת לברך או אפילו מעל הברך
• ייצוב כירורגי של כף הרגל על שם שארקו
• מעקף עורקי למחלת כלי דם פריפריים, המסייע לזרימת הדם לאזור
• הליך אנדו-וסקולרי (צנתור) עם הכנסת סטנטים, המשתמש במכשירים קטנים בכדי לשמור על כלי הדם פתוחים

אילו בעיות נפוצות נוספות קיימות בכפות הרגליים וכיצד יש לטפל בהן?

כל אדם יכול לסבול מבעיות המפורטות להלן בכף הרגל ועם זאת, עבור אנשים עם סוכרת, בעיות שכיחות אלו עלולות לגרום לזיהום ולסיבוכים חמורים, כגון קטיעה:

פטרת כף הרגל – פטריה בכף הרגל הגורמת לגירוד, אדמומיות וסדקים. חיידקים יכולים להיכנס דרך הסדקים בעור ולגרום לזיהום. טיפול אנטי פטרייתי זמין לרוב בצורת קרמים או משחות וכן כטיפול בכדורים.

פטרת הציפורניים – ציפורניים שנדבקות בפטרייה עשויות להיות דהויות (חומות-צהבהבות), עבות ושבירות ועשויות להיפרד ממיטת הציפורן. במקרים מסוימים, הציפורן עלולה להתפורר.

הסביבה החשוכה, הלחה והחמימה של הנעליים יכולה לעזור לפטרייה לצמוח. כמו כן, גם פגיעה בציפורן עלולה גם לזיהום פטרייתי שלה. זיהום בפטרת הציפורניים הוא עיקש וקשה לטיפול.

טיפול מקומי (לק, משחות, קרמים) עוזר לרוב רק לחלק קטן מהאנשים ולכן לעיתים יש צורך בטיפול הניתן בכדורים.

יבלות (קאלוס) – יבלת היא הצטברות של עור קשה, בדרך כלל בעקב או בכרית כף הרגל.

יבלות נגרמות על ידי חלוקה לא אחידה של המשקל ויכולות להיגרם גם מנעליים שאינן מתאימות או מבעיית עור אחרת. לאחר האמבטיה או המקלחת יש להשתמש בספוג קשיח כדי להסיר בעדינות את הרקמה הקשה וכן להשתמש ברפידות ובמדרסים מרופדים בנעליים.

אין לנסות לחתוך את היבלת או להסיר אותה בעזרת חפץ חד.

יבלת קורן (corn) – יבלת קורן היא הצטברות של עור קשה ליד אזור גרמי של בהונות כפות הרגליים או בין הבהונות. יבלת זו עשוי להתרחש בעקבות לחץ מחיכוך הנעליים בבהונות או באזורים שבין הבהונות.

כמו במקרה של יבלות קאלוס – לאחר האמבטיה או המקלחת יש להשתמש בספוג קשיח כדי להסיר בעדינות את הקשה ואין לנסות לחתוך את היבלת או להסיר אותה בעזרת חפץ חד.

שלפוחיות – שלפוחיות יכולות להיווצר כאשר הנעליים משפשפות את אותה נקודה ברגל שוב ושוב. נעילת נעליים שאינן מתאימות כראוי או נעליים ללא גרביים יכולות לגרום לשלפוחיות שעלולות להזדהם.

כאשר מטפלים בשלפוחיות, חשוב לא "לפוצץ" אותן שכן העור המכסה את השלפוחית ​​מסייע בהגנה מפני זיהום. יש להשתמש בקרם אנטיבקטריאלי ובתחבושות נקיות ורכות כדי להגן על העור ולמנוע זיהום.

בוניון – מתאר מצב של תפיחה בבוהן בעקבות פגם בעצם. לעתים קרובות, המקום בו הבוהן הגדולה מתחברת לכף הרגל הופך לאדום, בולט ונוקשה. מצב זה יכול להיווצר בכף רגל אחת או בשתיהן.

זו עשויה להיות בעיה שעוברת במשפחות, אך לרוב זה נגרם בעקבות נעילת נעלי עקב עם מרווח צר לבהונות. נעליים כאלה מפעילות לחץ על הבוהן הגדולה ודוחפות אותה לכיוון הבוהן השנייה.

ריפוד האזור עשוי לסייע בהגנה על התפיחה בבוהן מפני גירוי. ניתן גם להשתמש במכשיר להפרדת הבוהן הראשונה מהשנייה. אם התפיחה בבוהן גורמת לכאב חמור או לעיוות במרקם הגרמי, יתכן שיהיה צורך בניתוח בכדי ליישר מחדש את הבהונות.

עור יבש – עור יבש יכול להיסדק, מה שיכול לאפשר לחיידקים להיכנס. חשוב להשתמש בסבוני לחות ותחליבים כדי לשמור על עור לח ורך.

אצבע פטיש – אצבע פטיש (hammer toe) היא אצבע מכופפת בעקבות היחלשות של שריר השריר המוחלש מקצר את הגידים בבוהן וגורם לבוהן להתקפל מתחת לכף הרגל.

בעיה זו עשויה לעבור במשפחות באופן תורשתי וכן יכולה להיגרם עקב נעילת נעל במידה קטנה מדי.

אצבע פטיש יכולה לגרום לשלפוחיות, יבלות ופצעים וכן להוביל לבעיות בהליכה. סדים ונעליים מתקנות יכולים לטפל בהם ובמקרים חמורים ייתכן שיהיה צורך בניתוח ליישור הבהונות.

ציפורן חודרנית – ציפורן חודרנית מתרחשת כאשר קצוות הציפורן צומחות לתוך העור ובכך גורמת ללחץ וכאב. קצה הציפורן עלול לפצוע את העור ולגרום לאדמומיות, נפיחות, כאבים, הפרשה וזיהום.

הגורם השכיח ביותר לציפורניים חודרניות הוא לחץ מהנעליים וסיבות אחרות כוללות ציפורניים שאינן נגזרו כראוי, צפיפות של הבהונות וטראומה חוזרת ונשנית לכפות הרגליים מפעילות כמו ריצה או הליכה.

יש לשמור על ציפורני הרגליים מסודרות כראוי כדי למנוע ציפורניים חודרניות. אם בעיה זו חוזרת על עצמה או אם מופיע זיהום בציפורן, ייתכן שיהיה צורך בטיפול רפואי כמו ניתוח להסרת הציפורן.

יבלות בכף הרגל – יבלות בכף הרגל נראות כמו יבלות קאלוס בכרית הרגל או בעקב, אך הן יכולות להופיע על פני כל שטח כף הרגל. נראה שיש בהן חורים קטנים או כתמים שחורים זעירים במרכזן.

היבלות בדרך כלל כואבות ועלולות לצמוח באופן יחיד או באשכולות והן נגרמות על ידי נגיף הפפילומה שמדביק את שכבת העור החיצונית של כפות הרגליים.

מקורות: WebMD | HealthLine | MNS

שאלות ותשובות בנושא

על אילו אזורים נוספים בגוף סוכרת יכולה להשפיע?

מתי יש לפנות לרופא?

האם יש טיפים למניעה של סיבוכי כף רגל סוכרתית?

מה המקום של טיפולים בחמצן?

מהי הפרוגנוזה של כיב סוכרתי?