כאב גרון

כאב גרון הוא תסמין נפוץ הנלווה בדרך כלל לזיהומים ויראליים (לרוב) וחיידקיים על אף שקיימים גורמים נוספים להיווצרותם.

לעיתים מלבד הכאב, נלווים תסמינים נוספים כמו קושי בבליעה, שקדים נפוחים או צרידות– זאת מלבד תסמינים קלאסיים של זיהום העלולים להופיע (חום, שיעול, נזלת).

ילדים נמצאים בסיכון מוגבר להידבק בשל מפגשים מרובים עם ילדים חולים אחרים במסגרות חברתיות כמו בתי ספר וגנים.

אבחון של כאב גרון והגורם להיווצרותו נעשה על ידי בדיקה פיזיקלית, משטח גרון ותרבית גרון אצל הרופא והטיפול כולל בדרך כלל תרופות נוגדות כאב וחום ותרופות 'סבתא' למיניהן וייתכן מתן אנטיביוטיקה במידה והזיהום הוא ממקור חיידקי.

טיפולים אחרים יינתנו בהתאם לאבחנה הרפואית.

במאמר זה נדון על:

• התסמינים לכאב גרון
• מתי מומלץ לפנות לרופא?
• הסיבות העיקריות לכאב גרון
• גורמי הסיכון
• אבחון
• טיפול

מהם התסמינים השכיחים הנלווים לכאב גרון?

ישנם גורמים רבים שעשויים להביא להתפתחות כאב גרון והתסמינים הנלווים עשויים להשתנות בהתאם.

סימנים ותסמינים עשויים לכלול:

• גירוי או תחושת שריטה בגרון
• צרידות בקול
• כאב שמחמיר בעת בליעה או דיבור
• שקדים נפוחים ואדומים
• שקדים מוגלתיים או מנקודים בנקודות לבנות- נקודות לבנות אופייניות מאוד לכאב גרון ממקור חיידקי לעומת ויראלי
• קושי בבליעה
• בלוטות כואבות ונפוחות באזור הצוואר והלסת

במידה והגורם לכאבי הגרון הוא זיהום (עשוי להיות חיידקי או ויראלי) עשויים להופיע תסמינים אופייניים נוספים, ביניהם:

• חום
• רעידות
• התעטשות
• אבדן תיאבון
• שיעול
• כאבי ראש
• נזלת
• כאבים ומיחושים במקומות שונים בגוף
• בחילות והקאות

כאב הגרון עצמו עשוי להופיע בצורות שונות ולהתבטא במופעים שונים, למשל כאב שורף, מגרד, כאב עדין שמופיע כמעין גירוי וצורות נוספות.

מתי צריך לפנות לקבל טיפול אצל הרופא?

כאבי גרון שנגרמים על ידי זיהום ויראלי בדרך כלל חולפים מעצמם תוך ימים אחדים.

עם זאת, ישנם גורמים אחרים לכאב גרון שדורשים טיפול וחלקם אף טיפול דחוף ומיידי.

יש לפנות לרופא במידה ומופיעים אחד מהתסמינים הבאים, שעשויים להצביע על מצב חמור יותר:

• חום שעולה מעל 38 מעלות
• כאב גרון חמור
• בעיות בבליעה
• קושי לפתוח את הפה
• כאבי מפרקים
• פריחה
• קשיי נשימה
• צרידות הנמשכת מעל שבועיים
• גוש בולט באזור הצוואר
• צוואר כואב או נוקשה
• נפיחות באזור הפנים
• כאב אוזניים
• דם ברוק או בליחה
• כאב גרון שנמשך יותר משבוע

איגוד רפואת הילדים האמריקאי ממליץ במקרה של כאבי גרון בילדים לפנות לרופא במידה וכאב הגרון לא נעלם לאחר שתיית כוס מים ראשונה בבוקר.

ילדים נמצאים בסיכון מוגבר לזיהומים חוזרים בגרון מגורמים שונים, בין היתר בגלל הקרבה לילדים אחרים במסגרות שונות.

יש לפנות לקבלת עזרה מיידית במידה והילד סובל מתסמינים חמורים כגון: קוצר נשימה, קשיים בבליעה, רוק שנוטף מהפה בכמות חריגה שעשוי להעיד על קושי בבליעה.

מהן הסיבות העיקריות להתפתחות כאב גרון?

גורמים רבים עשויים להביא להתפתחות כאב גרון, ביניהם זיהומים שונים ופציעות.

התסמינים השונים של כאב גרון עשויים להשתנות בהתאם לגורם ולסייע באבחנה מהו של הגורם הספציפי שהביא להתפתחות כאב הגרון.

הגורמים השכיחים לכאב גרון הינם:

מחלות ויראליות, שפעת והצטננות- וירוסים הם הגורם השכיח ביותר לכאבי גרון. למעשה, ב-90 אחוזים מהמקרים של כאבי גרון הגורם הנחשד הוא גורם ויראלי ובאופן ספציפי וירוס השפעת ווירוסים שונים הגורמים להצטננות.

לעתים רחוקות יותר, זיהומים חיידקיים הם אלו שאחראיים להתפתחות כאב הגרון.

משך המחלה משתנה בין הווירוסים השונים אך בדרך כלל לא נמשך מעל עשרה ימים, זאת על אף שישנם וירוסים שעשויים להוביל למחלה שתימשך מספר חודשים, למשל מחלת הנשיקה.

טיפולים אנטיביוטיים לא מסייעים בטיפול בווירוסים.

בין הווירוסים הנפוצים ניתן למנות:

וירוסים הגורמים להצטננות (התקררות), למשל Rhinovirus.

---

וירוס השפעת (Influenza)- תסמיניה בדרך כלל חריפים יותר מאלו של הצטננות פשוטה

---

מחלת הנשיקה (Mononucleosis)- מועברת ברוק ונגרמת על ידי נגיף אפשטיין-בר (EBV)

---

חצבת (Measles)- למחלה זו יש חיסון יעיל ובטוח. המחלה גורמת בין היתר לפריחה וחום גבוה.

---

אבעבועות רוח (Chickenpox)- גם למחלה זו קיים חיסון, נגרמת על ידי וירוס הוריצלה זוסטר (VZV) וגורמת לפריחה מגרדת וחום גבוה.

---

חזרת (Mumps)- גם למחלה זו קיים חיסון, גורמת להתנפחות של בלוטות הרוק באזור הצוואר.

---

איידס (HIV)– לאחר זיהום ראשוני באיידס ניתן לראות כאב גרון כחלק מהתסמינים הראשונים המופיעים. לאחר שהמחלה הראשונית שוכחת מתפתח כשל חיסוני חמור לאורך שנים שלבסוף מוביל לזיהומים שונים וחוזרים- חיידקיים, ויראליים ופטרייתיים אשר עשויים להביא להתפתחות כאב גרון.

---

מחלת הפה והגפיים- נפוצה בעיקר בילדים ובמיוחד נפוצה בגני ילדים ועשויה לגרום לכאבי גרון. נגרמת בעיקר על ידי Coxsackie Virus.

---

קורונה (COVID-19)- גם וירוס הקורונה גורם בין היתר לכאבי גרון.

---

זיהומים חיידקיים- זיהומים חיידקיים רבים עלולים לגרום לכאב גרון. הנפוץ ביותר הוא Streptococcus pyogenes (סטרפטוקוקוס מקבוצה A, לעיתים קוראים לו בקיצור 'סטרפ A') הגורם לדלקת גרון. זיהומי סטרפטוקוק מהווים כ-40% ממקרי כאבי הגרון בילדים. בין הסימפטומים של סטרפטוקוק ניתן למנות: חום ושקדים נפוחים ואדומים, לעיתים עם נקודות לבנות המכסות אותם. גורמים פחות נפוצים של זיהום חיידקי הם חיידקים כדוגמת כלמידיה, זיבה ודיפתריה.

נוסף לזיהומים חיידקים וויראליים ישנן סיבות נוספות להתפתחות כאב גרון:

אלרגיה– בתגובה של מערכת החיסון לאלרגן (דוגמת חיות מחמד, עובש, אבק, דשא ואבקנים של צמחים שונים) משתחררים לזרם הדם כימיקלים שונים מתאי מערכת החיסון אשר מביאים לגירוי מערכות שונות, ביניהם מערכת הנשימה, ולהביא לסימפטומים כגון נזלת, התעטשות וגירוי בגרון. ריר ונזלת המצטברים באף ובמערכת הנשימה העליונה עשויים לחזור אחורנית אל הגרון ולגרות אותו.

---

אוויר יבש- אוויר פנימי יבש יכול לגרום לגרון שלך להרגיש מגורה וכואב בגלל אבדן הלחות במערכת הנשימה. נשימה דרך הפה, לעתים קרובות בגלל גודש כרוני באף או במהלך השינה, יכולה גם היא לגרום ליובש וכאב גרון. האוויר נעשה יבש יותר בדרך כלל בחודשי החורף ובאזורים גאוגרפיים שונים.

---

גורמים מגרים כמו זיהום אוויר, עשן טבק וכימיקלים שונים (חומרי ניקיון למשל) עלולים לגרום לכאב גרון כרוני. לעיסת טבק ושתיית אלכוהול עשויים גם הם לגרות את הגרון.

---

שתייה חמה מאוד ואוכל חריף עשויים לגרות את הגרון.

---

מאמץ יתר של שרירי הגרון- מאמץ יתר ושימוש בשרירי הגרון, למשל על ידי צעקות, דיבור בקול רם, דיבור רציף לאורך פרק זמן ממושך ללא מנוחה או שירה.

---

ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD, מוכר גם פשוט כ-Reflux)- היא הפרעה במערכת העיכול שבה חומצות הקיבה מצליחות לחדור את המחסום האנטומי בין הקיבה לוושט ולעלות במעלה הוושט. נוזלי הקיבה מאוד חומציים כדי לאפשר עיכול ראשוני של המזון לפני המעבר למעי ואותה חומציות היא זו שמביאה לגירוי הגרון. סימנים נוספים אחרים של החזר קיבתי-ושטי עשויים לכלול צרבת, צרידות, תוכן קיבה שעולה בחזרה מעלה ותחושת גוש בגרון.

---

גידולים- גידולים סרטניים של הגרון, הלשון או מיתרי הקול עשויים לגרום לכאב גרון. סימנים אחרים עשויים לכלול צרידות, קושי בבליעה, נשימה רועשת (שניתן לשמוע אותה בקלות ממרחק), גוש פיזי בצוואר ודם ברוק או בליחה. כאבים שמקורם בגידול אינם חולפים תוך מספר ימים כמו במרבית הכאבים הזיהומיים.

---

גורם נדיר יותר של כאב גרון יכול להיות אבצס (כיס מוגלתי) המתפתח על השקדים או סביבם.

---

גורם נדיר נוסף הוא אפיגלוטיטיס- דלקת במכסה הגרון (אפיגלוטיס). מדובר בסחוס הקטן המכסה את קנה הנשימה והוא למעשה הסחוס הנסגר בעת אכילה או שתייה על מנת למנוע מעבר של מזון ונוזלים אל קנה הנשימה. הסחוס עשוי להפוך לדלקתי ולהתנפח, מה שעשוי לגרום לכאב. מדובר במצב מסכן חיים שכן הסחוס עשוי להמשיך להתנפח עד לחסימה מלאה של קנה הנשימה ולחנק.

מהם גורמי הסיכון להתפתחות כאב גרון?

כאב גרון הוא תסמין נפוץ במחלות רבות וסביר כי במהלך החיים נחווה כאב גרון מספר רב של פעמים כתוצאה של סיבות וגורמים שונים.

עם זאת, יש מספר גורמי סיכון אשר עשויים להפוך את כאב הגרון לתסמין חוזר ושכיח.

בין גורמי סיכון אלו ניתן למנות:

גיל- ילדים ובני נוער נוטים לפתח כאבי גרון. ילדים בגילאי 5 עד 15 נוטים גם יותר לסבול מדלקת גרון כתוצאה מסטרפטוקוקוס, הזיהום החיידקי הנפוץ ביותר הקשור לכאב גרון. אחת הסיבות לכך שילדים נדבקים יותר ממבוגרים בדרך כלל נגזרת מהמסגרות החברתיות שלהם, דוגמת גנים ובתי ספר, בהם הם מבלים שעות ארוכות זה בחברתו של זה.

---

חשיפה לעשן טבק- עישון ועישון פסיבי עלולים לגרות את הגרון.

---

אלרגיות- אלרגיות עונתיות או תגובות אלרגיות לאלרגנים שונים עשויות להגביר את הסיכון לכאב גרון.

---

חשיפה לחומרים כימיים מגרים- חלקיקים המתפזרים באוויר בשריפת דלקים וכתוצאה משימוש בכימיקלים ביתיים נפוצים עלולים לגרום לגירוי בגרון.

---

דלקות סינוסים כרוניות או תכופות.

---

מערכת חיסונית מוחלשת- למשל במטופלים הנוטלים תרופות לדיכוי המערכת החיסונית ובחולי סוכרת סוג 1 או סוכרת סוג 2 ואיידס.

כיצד ניתן לאבחן כאב גרון?

בביקור אצל הרופא על מנת לאבחן את הסיבה להתפתחות כאב גרון עשוי הרופא לבצע מספר בדיקות לאחר סקירת התסמינים וההיסטוריה הרפואית.

הבדיקה הגופנית כוללת בין היתר:

שימוש במכשיר מואר כדי להסתכל על הגרון, וככל הנראה באוזניים ובמעברי האף הקשורים כולם לאותה מערכת.

---

הרופא עשוי למשש בעדינות את הצוואר כדי לבדוק אם יש בלוטות נפוחות (בלוטות לימפה).

---

הרופא עשוי לבצע האזנה לריאות באמצעות סטטוסקופ על מנת לגלות קולות נשימה חריגים ולא תקינים.

---

נוסף על כך, בדיקה נפוצה נוספת הינה בדיקת משטח גרון מדובר בבדיקה פשוטה אשר רופאים רבים משתמשים בה כדי לזהות חיידקי סטרפטוקוקוס, אשר מהווים את הגורם החיידקי העיקרי לדלקת גרון.

הרופא משפשף ספוגית סטרילית על החלק האחורי של הגרון כדי לקבל דגימה של ההפרשות באזור זה ושולח את הדגימה למעבדה לבדיקה.

מרפאות רבות מצוידות במעבדה שיכולה לקבל תוצאת בדיקה לבדיקת אנטיגן מהירה תוך מספר דקות.

לעיתים נלקחת גם בדיקה שנייה, לרוב אמינה יותר, הנקראת תרבית גרון אשר נשלחת למעבדה שמחזירה תוצאות תוך 24 עד 48 שעות.

בדיקות האנטיגן המהירות אינן מדויקות כמו בדיקות תרבית ולכן נעשה שימוש בשתיהן, בעיקר במקרים בהם הבדיקה הראשונה חזרה שלילית.

כיצד ניתן לטפל בכאב גרון?

הטיפול בכאב גרון מוגדר לרוב על פי הגורם שהביא להיווצרות הכאב. כאב גרון שנגרם על ידי זיהום ויראלי נמשך בדרך כלל מספר ימים ואינו מצריך בדרך כלל טיפול רפואי תרופתי.

אנטיביוטיקה לא עוזרת בטיפול בזיהום ויראלי ומתן אנטיביוטיקה בצורה שאינה מושכלת עשוי לעודד התפתחות של זני חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה ולכן יש לסמוך על הרופא המטפל במידה והוא מחליט שאין סיבה לרשום טיפול אנטיביוטי.

כדי להקל על כאבים וחום, ניתן ליטול תרופות דוגמת אקמול, אופטלגין או משככי כאבים פשוטים אחרים כמו למשל כדורים ייעודיים למציצה נגד כאבי גרון כמו למוסין או סטרפסילס.

חשוב מאוד להקפיד על מנות של תרופות המיועדות לילדים במידה והסובל מהכאב הוא ילד ולעולם לא לתת לילד אספירין, שכן מתן אספירין לילדים מקושר להתפתחות תסמונת ריי- מצב מסכן חיים.

במידה וכאב הגרון נגרם על ידי זיהום חיידקי, הרופא או רופא הילדים ירשמו מתן אנטיביוטיקה.

האנטיביוטיקה מגבילה את יכולתו של החיידק להתקיים ולהתרבות בדרכים שונות בהתאם לסוג האנטיביוטיקה.

האנטיביוטיקות הנפוצות ביותר הן פניצילין ואמוקסיצילין שניתנות לזיהומי סטרפטוקוקוס אך קימות אפשרויות חלופיות במידה והמטופל אלרגי אליהן.

חשוב מאוד לקחת את המינון של אנטיביוטיקה כפי שנקבע על ידי הרופא גם אם התסמינים נעלמו, זאת גם על מנת לוודא שהזיהום אכן חלף במלואו ועל מנת למנוע את חזרתו ובנוסף הדבר מסייע לצמצום התפתחות זנים עמידים.

אם כאב הגרון הוא סימפטום של מצב שאינו זיהום ויראלי או חיידקי, סביר להניח שטיפולים אחרים ישקלו בהתאם לאבחנה אותה יקבע הרופא.

בנוסף, ייתכן ושימוש ב-'תרופות סבתא' למיניהן יסייע בהקלת התסמינים.

בין האופציות הקיימות ניתן למנות:

גרגור של מי מלח- רבע-חצי כפית מלח בכוס מים חמים עשויים לעזור בהקלה על כאב גרון. רצוי לגרגר את התמיסה ולאחר מכן לירוק לכיור.

---

שתיית נוזלים חמים, דוגמת תה (נטול קפאין) או מים חמים עם דבש- מעבר למניעת התייבשות ושמירת מאזן נוזלים תקין, נוזלים חמים שומרים על הגרון לח. רצוי להימנע מאלכוהול וקפאין ולא לתת דבש לתינוקות מתחת לגיל שנה.

---

שתיית שתייה קרה עשויה להקל מעט על כאב הגרון על ידי טשטושו

---

שימוש במאדים שונים או ישיבה בחדר מלא אדים לאחר אמבט חם- מסייעים בסילוק אוויר יבש אשר עשוי להחריף כאב גרון.

---

בנוסף, שינה מספקת ומנוחה לגוף ולמיתרי הקול בלבד עשויים לסייע ולקדם את ההחלמה.

שאלות ותשובות בנושא

מתי חייבים לפנות לקבלת עזרה רפואית מיידית?

מתי הרופא ימליץ על נטילה של אנטיביוטיקה?

כיצד ניתן למנוע כאב גרון?

אילו גילאים נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בזיהומי גרון חיידקיים?

האם כאב גרון כתוצאה מזיהום סטרפטוקוקוס מסוכן בהיריון?