טיפול בתא לחץ

טיפול בתא לחץ, או בשמו השני, טיפול בחמצן היפרברי (Hyperbaric oxygen therapy – HBOT) ידוע בעיקר בהקשר של טיפול בצוללנים הסובלים מהשפעות של שינויי לחץ האוויר סביבם, אבל כיום משמש גם לטיפול במגוון בעיות בריאותיות אחרות.

במצב רגיל, אדם נושם אוויר המורכב מכ-21% חמצן, והלחץ האטמוספרי בגובה פני הים עומד על אטמוספרה אחת.

הטיפול בחמצן היפרברי נערך בתוך תא מיוחד, בו המטופל נושם חמצן טהור (100%) דרך מסכה, ברמות לחץ אוויר גבוהות פי 1.5 עד 3 מלחץ האוויר הרגיל המצוי בגובה פני הים.

מטרת הטיפול היא להגדיל את כמות החמצן בדם, וכך להגביר את ריכוז החמצן ברקמות השונות.

דרך העשרת הרקמות בחמצן, הטיפול בתא לחץ מאפשר לטפל במגוון רחב של בעיות בריאותיות, ויכול לסייע בריפוי פצעים סכרתיים, הרעלות פחמן חד חמצני, זיהומים קשים, ועוד.

איך עובד טיפול בתא לחץ?

טיפול בחמצן היפרברי מסייע בריפוי פצעים על ידי הבאת פלזמה (נוזל הדם) עשירה בחמצן לרקמות הסובלות ממחסור בחמצן (מצב הנקרא היפוקסיה).

לעיתים פגיעות בכלי הדם גורמות לחורים זעירים או קריעה של הכלים, ונוצרת דליפה של נוזל מתוכם.

הצטברות הנוזל יוצרת נפיחות מקומית (בצקת) שעלולה ללחוץ על התאים ולמנוע מהם חמצן, וכך מתחיל להיווצר מוות של רקמות הנקרא גם נמק.

כאשר מטפלים בחמצן היפרברי, המטופל נושם חמצן טהור וכך עולה כמות החמצן בדם. בנוסף, תא הלחץ מסוגל להפחית את הנפיחות הנגרמת בעקבות דליפת הנוזל מכלי הדם.

בצורה זו טיפול בתא לחץ שובר את המעגל בו יש נזק לכלי הדם, מחסור בחמצן ומוות של רקמות.

הטיפול בתא לחץ מסוגל להפחית את הפגיעות הנגרמות לרקמות בעקבות הפסקה וחזרה של זרימת דם אליהן, למשל אחרי מעיכה של גפה על ידי חפץ כבד והסרתו ממנה.

זהו נזק חמור לרקמות שקורה כאשר אספקת הדם חוזרת לרקמות לאחר שחסר להן חמצן.

כאשר זרימת הדם לרקמות מופרעת, סדרה של אירועים בתוך התאים הפגועים מובילה לשחרור של חומרים רעילים, אשר עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות.

הטיפול בחמצן היפרברי מאפשר לגוף לסלק את אותם רעלים ובכך להפחית את הנזק הנגרם מפגיעות מסוג זה.

תא הלחץ מאפשר לגוף להתמודד נגד זיהומים הנגרמים על ידי חיידקים, דרך פגיעה ישירה בחיידקים ודרך חיזוק המערכת החיסונית.

ריכוז החמצן הגבוה רעיל לחיידקים מסוימים, וכך הטיפול מסייע להשמיד את החיידקים המזהמים. בנוסף, הטיפול מאפשר פגיעה ונטרול של הרעלים אותם חלק מהחיידקים מייצרים.

תא הלחץ מסייע למערכת החיסון על ידי הגברת הפעילות של תאי הדם הלבנים, הלא הם תאי מערכת החיסון שנלחמים בחיידקים הפולשים לגוף.

טיפול בתא לחץ גם מעודד יצירה של קולגן, שהוא החלבון הנפוץ ביותר בגוף האדם, ומשמש כמרכיב של רקמות חיבור כגון גידים, רצועות, כלי דם ועור. בנוסף, הטיפול מזרז יצירה של תאי עור חדשים.

ריכוז החמצן הגבוה גורם לצמיחת כלי דם חדשים, שבתורם מאפשרים יצירת תאי עור חדשים וקולגן, וכך מתאפשר ריפוי של פצעים בצורה מהירה יותר.

באילו מצבים ניתן לטפל בעזרת תא לחץ?

טיפול בחמצן היפרברי החל לראשונה בארצות הברית בראשית המאה העשרים.

הטיפול נוסה שוב בשנות הארבעים של המאה הקודמת, כאשר הצי האמריקאי החל להשתמש בו על מנת לטפל בצוללנים שסבלו ממחלת הדקומפרסיה (מחלת הפחתת הלחץ), הנגרמת בעקבות שינויים בהתמוססות גזים שונים בגוף בשל שינויים בלחץ הסביבתי.

בשנות ה-60, תא לחץ שימש גם לטיפול בהרעלת פחמן חד חמצני (CO), שנגרמת לעיתים קרובות במהלך שאיפת עשן.

כיום תא הלחץ משמש לטיפול במגוון רחב של בעיות בריאותיות:

הרעלת פחמן חד חמצני (CO) – פחמן חד חמצני הוא גז חסר צבע וריח הנוצר בתהליכי בערה בהם יש מחסור בחמצן.

הפחמן החד חמצני רעיל ביותר מכיוון שהוא נקשר להמוגלובין בצורה חזקה, וכך מונע מחמצן להיקשר אליו ולהגיע לרקמות הזקוקות לו.

הטיפול בחמצן היפרברי מאפשר לאדם הנפגע מהרעלת פחמן חד חמצני לנשום אוויר המכיל חמצן טהור בלחץ גבוה, מה שמביא לניקוי מהיר של הגוף מהגז הרעיל.

פגיעות מעיכה – פגיעות מעיכה הן פציעות הנגרמות בעקבות הפעלת לחץ כבד וממושך על איברי גוף.

התסמינים כוללים בצקות בגפיים הפגועות, נמק (מוות של רקמות), אי ספיקת כליות והלם. פגיעות מעיכה יכולות להופיע במצבים בהם אנשים נמחצים תחת חפצים כבדים, כמו ברעידות אדמה, פעולות טרור או תאונות דרכים קשות.

העשרת החמצן במסגרת הטיפול ההיפרברי מאפשרת לגוף להעלות את ריכוז החמצן ברקמות שנפגעו, וכך להפחית את הנזק שנגרם להן ולהחזירן לתפקוד.

בנוסף, תא הלחץ מוריד את זרימת הדם וכך מאפשר לגוף לספוג את הבצקות.

זיהומי רקמות רכות ונמקי גז – זיהום רקמות רכות הוא זיהום של שכבות העור על ידי חיידקים החיים על פניו.

הזיהומים מתרחשים לעיתים קרובות כתוצאה מטראומה, פצעי ניתוח או גופים זרים שחדרו לגוף, זיהומים אלו נפוצים יותר בקרב חולים בסוכרת או במחלות כלי דם שונות.

נמקי גז הם מצבים של זיהום עורי בו ישנו מוות של רקמה (נמק) ובנוסף קיים ייצור מקומי של גז על ידי החיידקים המזהמים.

כאשר נוצר נמק דרוש טיפול אנטיביוטי יחד עם טיפול ניתוחי להסרת הרקמות המתות.

הטיפול בתא הלחץ הוא טיפול המתווסף לטיפול זה, והוא מאפשר חיזוק של תאי מערכת החיסון הנלחמים כנגד החיידקים המזהמים, בנוסף לפגיעה הישירה של החמצן בחיידקים אלו.

מחלת הדקומפרסיה ותסחיף אוויר – תסחיף אוויר הוא מצב שבו קיימת בועה או מספר בועות אוויר בתוך עורק או וריד, מה שמוביל לחסימה של כלי הדם.

במחלת הדקומפרסיה, צוללנים החווים שינויי לחץ מהירים עלולים לפתח בועות אוויר בתוך כלי הדם, ולסבול מתסמינים הדומים לאלו של תסחיף אוויר בעקבות חסימת כלי הדם.

הטיפול בתא לחץ גורם להקטנה של בועות האוויר בתוך כלי הדם ומונע את חסימתו על ידן.

זיהום בעצם (אוסטאומיאליטיס) שאינו חולף – זיהום עצם שאינו חולף הוא זיהום שלא מתרפא למרות שטופל כמקובל, מה שעלול להוביל אף לקטיעה של הגפה המעורבת.

הטיפול בחמצן היפרברי גורם להעלאת ריכוז החמצן בעצם המזוהמת, מה שמוביל להגברת הפעילות החיסונית של הגוף כנגד הזיהום, ולהגברת זרימת האנטיביוטיקה לאזור המזוהם.

מנגנון ייחודי נוסף של הטיפול הוא הגברה של תאים סופגי עצם, שמפרקים תאי עצם פגועים ומזרזים את ההחלמה.

פגיעת קרינה מאוחרת – הקרנות הן טיפול מקובל לסוגים שונים של מחלות ממאירות (סרטן), ומטופלים רבים שעברו טיפולים אלו סובלים מנזקים שנגרמו לרקמות הבריאות שמקיפות את אזור הגידול שהוקרן.

הנזק נגרם בעקבות פגיעה בכלי הדם שנמצאים באזור הבריא שספג את הקרינה, וכך נוצר דלדול של הרקמה הבריאה.

הטיפול בחמצן היפרברי מזרז צמיחה של כלי דם חדשים ומאפשר הפחתה של הבצקת, ובכך מפחית את התסמינים הנגרמים בעקבות נזקי הקרינה.

פצעים שאינם מחלימים כראוי – במהלך תקין של ריפוי פצע, הפצע אמור להחלים בזמן מסוים ולפי שלבים ידועים. פצעים בעייתיים (או כרוניים) הם אלה שאינם מחלימים בזמן סביר, בגלל גורמים סביבתיים או בעיות במנגנון הריפוי של פצעים, כמו למשל במחלת הסכרת.

פצעים שאינם מחלימים כראוי הם לרוב פצעים בהם ריכוז החמצן נמוך מאוד, ולכן טיפול בחמצן היפרברי מאפשר העשרה של סביבת הפצע בחמצן, ודרך כך מסייע ומזרז את החלמת הפצע.

איך מתבצע הטיפול בתא לחץ?

הטיפול נעשה בחדר אטום, בו המטופל יושב על כיסא או שוכב על מיטה בחדר, כאשר לעיתים נמצא גם איש צוות רפואי יחד איתו.

משך הטיפול תלוי בבעיה בגינה הגיע המטופל, לרוב הטיפול עורך בין 30 דקות לשעתיים, ומספר הטיפולים עשוי לנוע בין 20-60 פגישות, בהתאם למצב הרפואי.

במהלך העלאת הלחץ בתא, ייתכן והמטופל יחוש לחץ באוזניים, כמו במהלך טיסה, וניתן ללעוס מסטיק או לשתות מים על מנת להעביר תחושה זו.

בסיום הטיפול המטופל עלול לחוש סחרחורת, כאבי ראש או עייפות, ורצוי שלא לנהוג לאחר הטיפול ולהיעזר במלווה לשם כך.

מתי טיפול בתא לחץ לא יכול לעזור?

הטיפול בתא לחץ יכול לסייע בטיפול במחלות רבות, אך הוא אינו נחשב בטוח ויעיל לטיפול במצבים מסוימים, לדוגמה:

• פגיעה מוחית.
• מחלות לב.
• אסתמה.
• דיכאון.
• פציעות חוט שדרה ופציעות ספורט.

האם הטיפול בתא לחץ מסוכן?

כמו לכל הליך רפואי, לטיפול בתא לחץ קיימים מספר סיכונים אך ניתן להימנע מהם.

מכיוון שבמהלך הטיפול נושמים חמצן טהור בלבד, קיים סיכון להרעלת חמצן. זהו מצב נדיר, ועל מנת למנוע מצב זה ייתכן והצוות הרפואי יבקש מהמטופל לקחת הפסקות קצרות במהלך הטיפול כדי לנשום אוויר רגיל, במיוחד כאשר הטיפול ממושך.

בנוסף, עלולות להופיע גם תופעות לוואי פחות חמורות כגון עייפות, סחרחורות, לחץ באוזניים או כאבי ראש. הסיכוי לתופעות הלוואי עולה ככל שהטיפול ארוך יותר והלחץ בתא גבוה יותר.

מתי לא כדאי לעבור טיפול בתא לחץ?

למרות שמדובר בהליך רפואי בטוח, טיפול בחמצן היפרברי אינו מתאים עבור כולם.

רצוי שלא לעבור טיפול בתא לחץ באחד מהמקרים הבאים:

• אנשים הסובלים ממחלות ריאה, בשל הסיכוי לפגיעה בריאה בעקבות הלחץ הגבוה בתא.
• אנשים הסובלים מקריסה (תמט) של אחת הריאות.
• אנשים הסובלים מצינון או חום.
• אנשים הסובלים מבעיות אוזניים או שעברו ניתוחי אוזניים.
• אנשים הסובלים מקלסטרופוביה (פחד מחללים סגורים).

במידה ומטופל סובל מאחת הבעיות שהוזכרה לעיל, יש לבצע התייעצות עם רופא לפני טיפול בתא לחץ.

שאלות ותשובות בנושא

האם אני זכאי למימון של טיפול בתא לחץ?

כמה זמן נמשך הטיפול בתא לחץ?

האם צריך להתכונן לטיפול בתא לחץ?

האם הטיפול כואב?

האם טיפול בתא לחץ מסייע בטיפול במחלות נוספות?