חצבת

חצבת היא זיהום המופיע לרוב בילדות ונגרם על ידי נגיף החצבת. בעבר הלא רחוק, המחלה הייתה נפוצה מאוד בגלל יכולת ההדבקה של הנגיף, אך כיום ניתן למנוע הדבקה כמעט תמיד באמצעות חיסון.

המחלה עשויה להיות קשה ואף מסכנת חיים עבור ילדים קטנים. שיעורי התמותה יורדים ברחבי העולם עם התרחבות מבצע החיסונים העולמי, אך המחלה עדיין גורמת למותם של יותר מ-100,000 איש ברחבי העולם בשנה, רובם המכריע מתחת לגיל 5.

כתוצאה משיעורי התחסנות גבוהים באופן כללי, שכיחות החצבת ירדה בהדרגה במהלך העשור האחרון, וכיום המחלה לא נפוצה. בין השנים 2018-2019 דווח בישראל על 4,250 מקרי חצבת, כאשר רובם המוחלט "יובא" מחוץ למדינה והתרחש אצל אנשים שאינם מחוסנים או שלא ידעו אם התחסנו או לא.

במאמר הבא נלמד על:

• מהם התסמינים של חצבת?
• מהו מהלך ההדבקה של חצבת?
• מהו הגורם העקרי לחצבת ומהם גורמי הסיכון?
• עד כמה מדבק נגיף החצבת?
• הסיכונים בחצבת במהלך ההריון
• כיצד ניתן למנוע הידבקות בנגיף חצבת?
• כיצד ניתן לאבחן ולטפל חצבת?

מהם התסמינים של חצבת?

תסמינים בדרך כלל מופיעים לראשונה תוך 10 עד 12 ימים מרגע החשיפה לנגיף. הם כוללים:

• שיעול
• חום
• נזלת
• עיניים אדומות (כתוצאה מדלקת בלחמית העין)
• כאב גרון
• כתמים לבנים בתוך הפה

פריחה בעור היא סימן קלאסי לחצבת. פריחה זו יכולה להימשך עד 7 ימים ובדרך כלל מופיעה תוך 14 יום מהחשיפה לנגיף. הפריחה בדרך כלל מתחילה על אזור הפנים ומתפשטת לאט לאזורים אחרים של הגוף.

מהו מהלך ההדבקה של חצבת?

הזיהום מתרחש בשלבים לאורך שבועיים עד שלושה שבועות.

הדבקה ותקופת דגירה – במשך 10 עד 14 הימים הראשונים לאחר ההדבקה, נגיף החצבת מתרבה, מה שנקרא תקופת הדגירה. בתקופה זו אין סימנים או תסמינים של המחלה.

תסמינים לא ספציפיים – חצבת מתחילה בדרך כלל בחום קל-בינוני, במקרים רבים לצד נזלת, כאב גרון, שיעול מתמשך ועיניים אדומות (דלקת בלחמית). מחלה קלה זו עשויה להימשך כיומיים עד שלושה ימים.

מחלה חריפה ופריחה – הפריחה, שמתחילה בפנים, מופיעה ככתמים אדומים קטנים. כתמים וגבשושיות על העור מעניקים לו מראה אדום. לאחר מכן, הפריחה מתקדמת אל עבר החזה והזרועות, ולאחר מכן אל הירכיים, הרגליים וכפות הרגליים. בנוסף, חום הגוף עולה בצורה משמעותית יותר, ועלול אף להגיע עד 40-41 מעלות. הפריחה נסוגה בהדרגה, ונעלמת תחילה מהפנים ובהמשך מהרגליים ומהירכיים.

התקופה המדבקת – אדם עם חצבת יכול להדביק אחרים בנגיף החל מ-4 ימים לפני הופעת הפריחה ועד ארבעה ימים לאחר הופעתה.

מה גורם לחצבת?

חצבת נגרמת כתוצאה מזיהום על ידי נגיף ממשפחת הפארמיקסו-וירוסים (Paramyxovirus). נגיפים הם גורמים טפיליים זעירים המנצלים תאים של יצורים חיים להתרבות. לאחר ההדבקה, הנגיף פולש לתאי המארח ומשתמש ברכיבים התאיים שלו להשלמת מחזור חייו.

נגיף החצבת מדביק תחילה את דרכי הנשימה, ובסופו של דבר הוא מתפשט לחלקים אחרים של הגוף דרך זרם הדם. המחלה יכולה להדביק רק בני אדם ולא בעלי חיים אחרים. ישנם 24 תת-סוגים גנטיים ידועים של חצבת, אם כי ניתן לראות רק 6 מהם שגורמים להדבקות כיום.

מהם גורמי סיכון לחצבת?

גורמי הסיכון לחצבת כוללים:

להיות לא מחוסן – אנשים שלא קיבלו את החיסון נגד חצבת נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה, וכן לפתח סיבוכים.

נסיעה לחו"ל – אנשים שנוסעים למדינות מתפתחות, שבהן חצבת שכיחה יותר, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה.

מחסור בוויטמין A – אנשים עם מחסור בוויטמין A בתזונה הם בעלי סבירות גבוהה יותר לפתח תסמינים וסיבוכים חמורים.

כמה מדבק נגיף החצבת?

נגיף החצבת מדבק מאוד ויכול לעבור בקלות בין אנשים. לאדם לא מחוסן שנחשף לנגיף החצבת יש 90 אחוז סיכוי להידבק. בנוסף, ההערכה היא שאדם נגוע יכול להדביק בין 9 ל-18 אנשים, וכך הנגיף מתפשט במהירות. אדם הנגוע בחצבת יכול להדביק אחרים עוד לפני שהוא מודע לכך שהוא נושא את הנגיף. התקופה המדבקת מתחילה כארבעה ימים לפני הפריחה, ונמשכת כארבעה ימים אחרי הופעתה.

כאמור, גורם הסיכון העיקרי להידבק בחצבת הוא אי התחסנות. בנוסף, ישנן קבוצות באוכלוסייה הנמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים כתוצאה מהמחלה, כולל ילדים צעירים, אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת ונשים בהריון.

אילו סיבוכים עלולים להיגרם על ידי חצבת?

סיבוכים של חצבת עשויים לכלול:

זיהום באוזן – אחד הסיבוכים השכיחים ביותר של המחלה הוא דלקת אוזניים חיידקית.

ברונכיטיס, דלקת גרון או דלקת בתיבת הקול – חצבת עלולה להוביל לדלקת של תיבת הקול (Larynx) או לדלקת של הקירות הפנימיים המרפדים את מעברי האוויר העיקריים של הריאות (הסמפונות). הדלקת תהיה מלווה בבצקת ונפיחות של מיתרי הקול וקנה הנשימה, וכתוצאה מכך יכול להופיע שיעול נבחני.

בגילאים צעירים מאוד (כאשר קוטר דרכי הנשימה קטן), הבצקת עלולה להוביל לחסימה משמעותית במעבר האוויר.

דלקת ריאות – דלקת ריאות היא סיבוך נפוץ של המחלה. אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת יכולים לפתח סוגים מסוכנים במיוחד של דלקת ריאות שלפעמים עלולים להיות קטלניים. סיבוך זה הוא גורם התמותה המוביל מכלל סיבוכי החצבת, והוא אחראי על כ-70% ממקרי התמותה כתוצאה מהזיהום.

דלקת המוח (אנצפליטיס) – כ-1 מכל 1,000 אנשים עם חצבת מפתחים סיבוך הנקרא דלקת המוח. דלקת המוח עלולה להתרחש מיד לאחר החצבת, אך היא יכולה להתרחש גם חודשים לאחר מכן. סיבוך זה עלול לגרום לנזק מוחי ארוך טווח.

בעיות הריון – עבור נשים בהריון מומלץ להיזהר במיוחד על מנת להימנע מחצבת מכיוון שהזיהום עלול לגרום לסיבוכים קשים.

חצבת במהלך ההריון

נשים בהריון שאינן מחוסנות מפני חצבת (באופן טבעי או באמצעות החיסון) צריכות לנקוט אמצעי זהירות ולהימנע מחשיפה לנגיף במהלך ההריון. הדבקה בחצבת במהלך ההריון עלולה להיות בעלת השפעות בריאותיות שליליות משמעותיות הן על האם והן על העובר. הדבקה במהלך ההיריון כוללת סיכון מוגבר לסיבוכים רבים, כגון דלקת ריאות.

בנוסף, חצבת בזמן הריון עלולה לגרום לסיבוכים הבאים:

• לידת עובר מת
• צירים מוקדמים
• משקל לידה נמוך
• הפלה

חצבת יכולה גם להיות מועברת מאם לילד במידה והאם נדבקת בנגיף קרוב למועד הלידה שלה. מצב זה יוגדר כחצבת מולדת. לתינוקות הסובלים מחצבת מולדת יש פריחה לאחר הלידה או כזו המתפתחת כעבור זמן קצר, והם נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים מסכני חיים.

כיצד ניתן למנוע חצבת?

ישנן מספר דרכים למנוע הידבקות בחצבת:

חיסון

קבלת החיסון היא הדרך הטובה ביותר למנוע חצבת. קבלת שתי מנות של החיסון נגד חצבת נמצאו בעלות 97 אחוזי יעילות במניעת הידבקות במחלה.

החיסון מורכב מנגיף חי מוחלש וניתן בזריקה מתחת לעור. קיימים שני תרכיבי חיסון – חיסון MMR וחיסון MMRV. חיסון ה-MMR הינו תרכיב משולב המגן מפני חצבת (Measles), חזרת (Mumps) ואדמת (Rubella). חיסון ה-MMRV מגן מפני אותם שלושה נגיפים וכולל גם הגנה מפני אבעבועות רוח (Varicella). לא ניתן להתחסן בישראל כנגד נגיף החצבת בלבד.

על פי המלצת משרד הבריאות, חיסונים אלה ניתנים לילדים כחיסוני שגרה, בשתי מנות. המנה הראשונה ניתנת בגיל 12 חודשים (או מוקדם יותר במקרה של נסיעה לחו"ל) והמנה השנייה ניתנת בכיתה א' (ומומלץ לקבל אותה בין הגילאים 4 עד 6). בנוסף, משרד הבריאות ממליץ לכל מי שנולד משנת 1957 ואילך, ולא חלה בחצבת בעבר, להיות מחוסן בשתי מנות חיסון נגד חצבת במרווח זמן של ארבעה שבועות לפחות. המלצה זו תקפה גם לנוסעים לחו"ל.

מומלץ לא לקבל חיסון נגד חצבת במקרים הבאים:

• כאשר ישנה מחלת חום חדה
• כאשר הופיעה תגובה חמורה לאחר מנת החיסון הראשונה
• כאשר ידוע על רגישות לאחד ממרכיבי החיסון (למשל Neomycin)
• עבור נשים בהריון
• עבור אנשים עם דיכוי חיסוני חמור. בקבוצה זו נכללים נשאי HIV או חולי איידס, אנשים שעוברים טיפול בסרטן, או כאלה המטופלים בתרופות המדכאות את המערכת החיסונית

תופעות הלוואי של החיסון הן בדרך כלל קלות, אינן מסוכנות ונעלמות תוך מספר ימים. הן יכולות לכלול תופעות כמו אודם, נפיחות וכאב באזור ההזרקה, ולעיתים חום ופריחה קלה. במקרים נדירים, החיסון נקשר לספירת טסיות נמוכה או לפרכוסי חום בילדים, אשר אינם נחשבים מסוכנים. רוב הילדים והמבוגרים המקבלים חיסון נגד חצבת אינם חווים תופעות לוואי.

מידע שגוי לגבי החיסון

חיסון ה-MMR אושר לשימוש לראשונה בשנת 1963. בעבר הוא עלה בהקשרים מעוררי מחלוקת והדבר ניכר עד היום בחשש של הורים לחסן את ילדיהם. בשנת 1998, מחקר שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי The Lancet מצא קשר בין החיסון להופעת מצבים בריאותיים חמורים בילדים, כולל אוטיזם ומחלות מעי דלקתיות.

עם זאת, בשנת 2010, כתב העת חזר בו ומשך את המחקר מכיוון שזה כלל שימוש בשיטות מחקר לא מוסריות ובמידע שגוי. מאז, מחקרים רבים בהיקפי ענק שממונו על ידי גופי בריאות בינלאומיים ללא מטרות רווח אשר חיפשו קשר בין חיסון ה-MMR לבין מצבים אלה, בעיקר אוטיזם, לא מצאו כל קשר.

מאז פרסום המחקר המקורי, מתנגדי חיסונים וקונספירטורים רבים מפיצים אודות החיסון ולעיתים אודות כל החיסונים שקרים המקשרים את החיסון לאוטיזם ואף למצבים בריאותיים נוספים. התפשטות תנועת מתנגדי חיסונים במקומות שונים ברחבי העולם הביאו לגלי התפרצות במוקדים שונים ולמוות מיותר של ילדים רבים.

שיטות מניעה אחרות

לא כולם יכולים לקבל את החיסון נגד חצבת, אך ישנן דרכים אחרות בהן ניתן למנוע התפשטות חצבת.

עבור אנשים שאינם מחוסנים חשוב:

• להקפיד על היגיינת ידיים טובה – מומלץ לשטוף את הידיים לפני האוכל, לאחר השימוש בשירותים ולפני נגיעה בפנים, בפה או באף.
• לא לשתף פריטים אישיים עם אנשים שעלולים להיות חולים – פריטים אישיים יכולים לכלול כלי אוכל, כוסות שתייה ומברשות שיניים.
• להימנע ממגע עם אנשים חולים

אנשים המאובחנים במחלה צריכים:

• להימנע מלהגיע לעבודה או לבית הספר, כמו גם להימנע מלהימצא במקומות ציבוריים עד שהם כבר אינם מדבקים. התקופה המדבקת מתחילה כארבעה ימים לפני הופעת הפריחה האופיינית, ונמשכת כארבעה ימים לאחר הופעת הפריחה.
• להימנע ממגע עם אנשים הנמצאים בקבוצות סיכון לסיבוכים מחצבת, כמו למשל תינוקות הצעירים מכדי להתחסן וכן לאנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת.
• לכסות את האף והפה כאשר הם משתעלים או מתעטשים, ולהשליך את הנייר המשומש לפח מיד. במידה ואין נייר, יש להשתעל או להתעטש לתוך המרפק על מנת למנוע פיזור של טיפות נגועות.
• להקפיד לשטוף את הידיים לעיתים קרובות ולחטא את כל המשטחים או החפצים בהם הם נוגעים לעיתים קרובות.

כיצד ניתן לאבחן חצבת?

הרופא בדרך כלל יכול לאבחן חצבת בהתבסס על התסמינים האופייניים למחלה כמו פריחה, כתמים לבנים בתוך הפה, חום וכאב גרון. עם זאת, בעקבות הירידה הדרמטית בשכיחות המחלה כיום, ישנם רופאים רבים שמעולם לא ראו את המחלה, ועלולים לשייך את הפריחה למספר מחלות אחרות.

במידת הצורך, בדיקת דם יכולה לאשר אם הפריחה היא אכן ביטוי של חצבת. ניתן גם לבצע בדיקה לנוכחות של נגיף החצבת באמצעות מטוש או בדיקת שתן.

כיצד ניתן לטפל בחצבת?

אין טיפול ספציפי ומוכח לחצבת. עם זאת, ניתן לנקוט כמה אמצעים להגנה על אנשים בקבוצת סיכון שנחשפו לנגיף.

חיסון לאחר חשיפה – אנשים שאינם מחוסנים, כולל תינוקות, עשויים לקבל את החיסון נגד חצבת תוך 72 שעות מחשיפה לנגיף החצבת כדי לספק הגנה מפני המחלה. אם בכל זאת מתפתחת המחלה, לרוב היא תגרום לתסמינים קלים יותר ותימשך זמן קצר יותר.

קבלת חיסון סביל מבוסס נוגדנים – נשים בהריון, תינוקות ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת שנחשפים לנגיף עשויים לקבל זריקה של חלבונים (נוגדנים). כאשר נוגדנים אלה ניתנים תוך שישה ימים לאחר החשיפה לנגיף, הם יכולים למנוע את המחלה או לגרום לתסמינים פחות חמורים.

תרופות

תרופות מורידות חום – ניתן ליטול תרופות ללא מרשם כגון פרצטמול (המוכר יותר כאקמול), איבופרופן (אדוויל ואחרים) או נפרוקסן (נקסין ואחרים) כדי לסייע בהקלה על החום המופיע כחלק מתסמיני המחלה.

אין לתת אספירין לילדים או לבני נוער הסובלים מתסמיני המחלה. למרות שאספירין אושר לשימוש בילדים מעל גיל 3, אסור לילדים ובני נוער המחלימים מאבעבועות רוח או מתסמינים דמויי שפעת ליטול אספירין. הסיבה לכך היא שאספירין נקשר לתסמונת ריי, מצב נדיר מאוד שעלול להיות מסכן חיים אצל ילדים אלה.

אנטיביוטיקה – במידה ומתפתח זיהום חיידקי, כגון דלקת ריאות או דלקת אוזניים בזמן החצבת, הרופא עשוי להורות על נטילת אנטיביוטיקה.

ויטמין A – ילדים עם רמות נמוכות של ויטמין A נוטים יותר לחלות בחצבת. מתן ויטמין A עשוי להפחית את חומרת המחלה.

שאלות ותשובות בנושא

האם חצבת יכולה לעבור באוויר כמו וירוסים אחרים?

האם יש צורך במנת דחף לחיסון?

האם אפשר להידבק בחצבת פעם נוספת אחרי שכבר חליתי?

האם אני יכול לחלות בחצבת במידה ואני מחוסן?

מדוע קוראים למחלה בשמה – חצבת?