חסר בוויטמין B12

ויטמין B12 המכונה גם קובלמין, הוא ויטמין חשוב הממלא תפקיד חיוני בייצור תאי הדם האדומים וה-DNA כמו גם בתפקוד התקין של מערכת העצבים.

ויטמין B12 נמצא באופן טבעי במזונות מן החי, כולל בשר, דגים, עופות, ביצים וחלב. עם זאת, ניתן למצוא אותו גם במוצרים מועשרים ב-B12 כגון סוגים מסוימים של לחם וחלב צמחי.

חסר בוויטמין B12 הוא מצב שכיח, במיוחד בקרב קשישים, והוא עלול לגרום לאנמיה. תסמינים של חסר ב-B12 עשויים לכלול: חולשה, חיוורון, תחושת נימול, פצעים בפה, סחרחורת, וכן הפרעות במצב הרוח עד כדי הפרעות פסיכיאטריות.

אדם נמצא בסיכון לחסר אם הוא לא צורך כמות מספקת של B12 בתזונה או שהוא אינו מסוגל לספוג את הוויטמין כראוי במערכת העיכול. לתסמינים של חסר בוויטמין B12 יכולים שנים להתפתח, והאבחון עשוי להיות מורכב.

במאמר זה נלמד על:

• מהי אנמיה?
• תסמינים של חוסר בוויטמין B12
• מהם הגורמים?
• אבחון
• טיפול
• סיבוכים אפשריים

מהי אנמיה? ומה מיוחד באנמיה מחסר בוויטמין B12?

תאי דם אדומים הם תאים הנישאים בזרם הדם ואחראים על הובלת חמצן לרקמות הגוף השונות באמצעות חומר הנקרא המוגלובין.

אנמיה היא המונח הכללי המתאר מצב שבו יש פחות תאי דם אדומים מהרגיל או שיש כמות נמוכה באופן חריג של המוגלובין בכל תא דם אדום.

ישנם מספר סוגים שונים של אנמיה ולכל אחד מהם סיבה שונה. לדוגמא, אנמיה מחסר בברזל מתרחשת כאשר אין מספיק ברזל בגוף וייצור ההמוגלובין נפגע. אנמיה מחסר בוויטמין B12 מתרחשת כאשר מחסור בוויטמין B12 גורם לגוף לייצר כדוריות דם אדומות גדולות באופן חריג שאינן יכולות לתפקד כראוי. אנמיה הנגרמת מחסר בוויטמין B12 נקראת גם אנמיה מגלובלסטית.

מהם התסמינים של אנמיה מחסר בוויטמין B12?

אנמיה מחסר בוויטמין B12 עלולה לגרום למגוון רחב של תסמינים. אלה בדרך כלל מתפתחים בהדרגה, אך יכולים להחמיר אם המצב אינו מטופל.

תסמינים כלליים של אנמיה עשויים לכלול:

• עייפות
• חוסר אנרגיה
• קוצר נשימה
• חולשה
• כאבי ראש
• חיוורון
• דפיקות לב
• טינטון באוזניים
• אובדן תיאבון וירידה במשקל

לחסר בוויטמין B12 עשויים להתלוות תסמינים נוספים, מלבד אלו הקשורים לאנמיה, כגון:

• עור צהבהב
• לשון כואבת ואדומה (גלוסיטיס)
• כיבים בפה
• תחושת נימול
• שינויים בתנועה ובהליכה
• הפרעות בראייה
• עצבנות
• דיכאון
• שינויים במחשבה, בתחושות ובהתנהגות
• ירידה ביכולות הקוגניטיביות, כגון זיכרון, הבנה ושיפוט, עד כדי דמנציה

חלק מהתופעות הללו יכולות לקרות גם אצל אנשים הסובלים מחסר בוויטמין B12 שלא פיתחו אנמיה.

מה גורם לחסר בוויטמין B12?

חסר בוויטמין B12 יכול להיות תוצאה של מגוון בעיות.

גורמים שונים כוללים:

אנמיה ממארת (pernicious anemia) – אנמיה ממארת היא הגורם השכיח ביותר לחסר בוויטמין B12 באזורים רבים בעולם. אנמיה ממארת היא מחלה אוטואימונית הפוגעת בקיבה.

מחלה אוטואימונית היא מצב בו מערכת החיסון שהיא מערכת ההגנה הטבעית של הגוף המגנה מפני מחלות וזיהומים, תוקפת את תאי הגוף עצמו.

לאחר אכילת מזון המכיל ויטמין B12, הוויטמין מתחבר בקיבה לחלבון הנקרא פקטור פנימי (intrinsic factor). שילוב זה של ויטמין B12 ופקטור פנימי נספג בחלק הסופי של המעי הדק באזור הנקרא terminal ileum.

אנמיה ממארת גורמת למערכת החיסונית לתקוף את תאי הקיבה האחראים על ייצור הפקטור הפנימי, מה שמוביל לכך שמערכת העיכול לא יכולה לספוג ויטמין B12.

הסיבה המדויקת לאנמיה ממארת אינה ידועה, אך היא שכיחה יותר בקרב נשים בסביבות גיל 60, אנשים עם היסטוריה משפחתית של המחלה ואלה הסובלים ממחלה אוטואימונית אחרת, כמו מחלת אדיסון או ויטיליגו.

תזונה – יש אנשים שיכולים לפתח חסר בוויטמין B12 כתוצאה מכך שהם לא מקבלים מספיק ממנו בתזונה שלהם. תזונה הכוללת בשר, דגים ומוצרי חלב מספקת בדרך כלל מספיק ויטמין B12, אך אנשים שאינם אוכלים באופן קבוע את המזונות הללו עלולים להגיע לחסר.

טבעונים שאינם נוטלים תוספי ויטמין B12 או אוכלים מזונות מועשרים בוויטמין B12 נמצאים גם הם בסיכון. מאגרי ויטמין B12 בגוף יכולים להחזיק כשנתיים עד ארבע שנים, כך שייקח הרבה זמן עד שתתפתח בעיה ויופיעו תסמינים לאחר שינוי תזונתי כלשהו.

מצבים הקשורים בקיבה – מצבי קיבה מסוימים או ניתוחי קיבה יכולים למנוע ספיגה של כמות מספקת של ויטמין B12. לדוגמא, כריתת קיבה, הליך כירורגי בו מסירים חלק מהקיבה, מעלה את הסיכון לפתח מחסור בוויטמין B12.

מצבים המשפיעים על המעי – מצבים מסוימים המשפיעים על המעי יכולים גם למנוע את ספיגת הכמות הדרושה של ויטמין B12. לדוגמא, מחלת קרוהן, מחלת כרונית הגורם לדלקת של המעי, יכולה לגרום לפעמים לכך שהגוף לא יקבל מספיק ויטמין B12, שכן היא פוגעת פעמים רבות במעי הדק הסופי, שהוא החלק במעי בו נספג ויטמין B12.

תרופות – סוגים מסוימים של תרופות יכולים להוביל להפחתה בכמות ויטמין B12 בגוף. לדוגמה, תרופות מסוג מעכבי משאבות פרוטון (PPI), המשמשות לעיתים לטיפול בצרבות, עלולות להחמיר את המחסור בוויטמין B12. מעכבי משאבות פרוטון מעכבים את ייצור חומצת הקיבה, הנחוצה לשחרור ויטמין B12 מהמזון. רופא המשפחה יהיה מודע לתרופות שעלולות להשפיע על רמות ויטמין B12 וימליץ התאמות במידת הצורך.

מחסור פונקציונלי בוויטמין B12 – יש אנשים שיכולים לחוות בעיות הקשורות לחסר בוויטמין B12 למרות שנראה שיש רמות נורמליות שלו בדם. זה יכול לקרות כתוצאה מבעיה המכונה מחסור פונקציונלי בוויטמין B12, כאשר קיימת בעיה בחלבונים המסייעים בהובלת ויטמין B12 בין התאים. התוצאה יכולה להיות סיבוכים נוירולוגיים המערבים את חוט השדרה.

כיצד מאבחנים אנמיה מחסר בוויטמין B12?

אבחנה של אנמיה ממחסר בוויטמין B12 יכולה להתבצע על ידי רופא משפחה על פי התסמינים של המטופל ותוצאות בדיקות הדם שלו.

בדיקת דם

ניתן לבצע סוגים שונים של בדיקות דם כדי לסייע בזיהוי אנשים עם מחסור אפשרי בוויטמין B12.

בדיקות אלה כוללות:

• רמת המוגלובין נמוכה יותר מהרגיל
• תאי הדם אדומים גדולים מהרגיל
• רמת ויטמין B12 בדם

עם זאת, יש אנשים שיכולים להיתקל בבעיות גם ברמות תקינות של ויטמין B12 או שיש להם רמות נמוכות למרות שאין להם תסמינים. זו הסיבה שחשוב לקחת בחשבון גם את התסמינים כאשר מתבצעת אבחנה.

חסרון מיוחד בבדיקת רמות ויטמין B12 הוא שבדיקת הדם הנוכחית הנפוצה מודדת רק את הכמות הכוללת של ויטמין B12 בדם. פירוש הדבר שהבדיקה מודדת הן צורות ״פעילות״ של ויטמין B12 היכולות לשמש את הגוף, והן צורות "לא פעילות", שאינן יכולות.

אם כמות משמעותית של ויטמין B12 בדם אינה פעילה, בדיקת דם עשויה להראות שיש רמות B12 תקינות, למרות הגוף אינו יכול לנצל אותה כראוי. ישנם סוגים מסוימים של בדיקות דם שעשויים לעזור לקבוע אם ויטמין B12 בדם יכול לשמש את הגוף, אך בדיקות אלה עדיין אינן זמינות באופן נרחב.

זיהוי הסיבה

אם התסמינים ותוצאות בדיקת הדם מצביעים על מחסור בוויטמין B12, רופא המשפחה עשוי להמליץ על בדיקות נוספות.

אם ניתן לזהות את הסיבה למחסור, זה יעזור לקבוע את הטיפול המתאים ביותר. לדוגמא, יתכנו בדיקות דם נוספות לזיהוי של אנמיה ממארת. כאמור, זוהי מחלה אוטואימונית, בה המערכת החיסונית מייצרת נוגדנים שתוקפים את תאי הקיבה שלוקחים חלק בתהליך ספיגת ויטמין B12 מהמזון.

בדיקות לאנמיה ממארת אינן תמיד חד משמעיות, אך לעתים קרובות יכולות לתת לרופא מושג טוב אם קיימת סבירות שהמטופל סובל מהמחלה הזו.

המטופל עשוי להיות מופנה לרופא מומחה לבדיקות נוספות או לטיפול. זה עשוי לכלול:

מומחה לטיפול במחלות דם (המטולוג) – אם קיים במקביל מחסור בחומצה פולית, או שהרופא אינו בטוח לגבי הסיבה לאנמיה רופא המשפחה יפנה את המטופל להמטולוג. כמו כן, גם עבור מטופלות בהריון או מטופלים שהתסמינים שלהם מרמזים שמערכת העצבים שלהם נפגעה יופנו ככל הנראה למומחה בתחום.

מומחה במצבים המשפיעים על מערכת העיכול (גסטרואנטרולוג) – אם רופא המשפחה חושד שאין למטופל מספיק ויטמין B12 מכיוון שמערכת העיכול לא סופגת אותו כראוי הוא יפנה את המטופל לגסטרואנטרולוג שעשוי אף להמליץ על בדיקות אנדוסקופיות פולשניות.

דיאטנית – אם רופא המשפחה חושד שיש למטופל מחסור בוויטמין B12 או הנגרם כתוצאה מתזונה לקויה. דיאטנית יכולה לבנות תפריט מותאם אישית עבור המטופל להגדלת כמות ויטמין B12 בתזונה.

כיצד מטפלים באנמיה הנגרמת מחסר בוויטמין B12?

הטיפול באנמיה מחסר בוויטמין B12 תלוי בגורם למצב. ניתן לטפל ברוב האנשים בקלות באמצעות זריקות או טבליות המחליפות את הוויטמינים החסרים.

בדרך כלל מטפלים באנמיה מחסר בוויטמין B12 באמצעות זריקות של ויטמין B12. ישנם שני סוגים של זריקות: הידרוקסוקובלמין וציאנוקובלמין.

הידרוקסוקובלמין הוא בדרך כלל האפשרות המומלצת מכיוון שהוא נשאר בגוף זמן רב יותר. בהתחלה, יהיה צורך לקבל זריקה כל יומיים למשך שבועיים או עד התסמינים יחלו להשתפר. לאחר תקופה ראשונית זו, הטיפול יהיה תלוי בשאלה האם הגורם למחסור בוויטמין B12 קשור לתזונה והאם החסר גורם לבעיות נוירולוגיות כלשהן, כגון בעיות חשיבה, זיכרון והתנהגות.

מה עושים במקרים של חסר בוויטמין B12 הקשורים לתזונה?

אם החסר בוויטמין B12 נגרם בעקבות מחסור בוויטמין בתזונה, ייתכן שיינתנו טבליות ויטמין B12 שיש לקחת כל יום בין הארוחות. לחלופין, ייתכן שיהיה צורך לקבל זריקת הידרוקסוקובלמין פעמיים בשנה.

אנשים שמתקשים להכניס מספיק ויטמין B12 לתזונה שלהם, או טבעונים, עשויים להזדקק לטבליות ויטמין B12 לכל החיים.

למרות שזה פחות שכיח, אנשים עם חסר בוויטמין B12 הנגרם כתוצאה מתזונה לקויה ממושכת יכולים לעיתים להפסיק ליטול את הטבליות לאחר שרמות ויטמין B12 שלהם חזרו להיות תקינות והתזונה שלהם השתפרה.

מקורות טובים של ויטמין B12 כוללים:

• בשר
• דגים כמו סלמון ובקלה
• חלב ומוצריו
• ביצים

עבור צמחונים או טבעונים, ישנם מאכלים אחרים המכילים ויטמין B12 כמו דגני בוקר מועשרים ומוצרי סויה. חשוב לבדוק את תוויות המידע התזונתי בזמן קניית המזון כדי לראות מהי תכולת ויטמין B12 (וכן ויטמינים אחרים) בכל מוצר.

מה הטיפול במקרים שמקור החסר בוויטמין B12 אינו בתזונה?

אם החסר בוויטמין B12 אינו נגרם על ידי מחסור בצריכה בתזונה, בדרך כלל יהיה צורך להזריק הידרוקסוקובלמין כל חודשיים-שלושה חודשים לכל החיים. אם היו גם תסמינים נוירולוגיים המשפיעים על מערכת העצבים, כגון נימול או עקצוצים בידיים וברגליים, הנגרמים על ידי מחסור בוויטמין B12, המטופל יהיה במעקב המטולוגי וייתכן שיצטרך לקבל זריקות כל חודשיים.

האם לחסר בוויטמין B12 יכולים להיות סיבוכים כלשהם?

רוב המקרים של חסר בוויטמין B12 ניתנים לטיפול בקלות וביעילות, ולכן, סיבוכים הם נדירים. עם זאת, לעיתים עלולים להתפתח סיבוכים, במיוחד אם החסר הוא ממושך.

סיבוכי אנמיה

כל סוגי האנמיה, ללא קשר לסיבה, עלולים לגרום לסיבוכים לבביים וריאתיים כאשר הלב נאבק להזרים חמצן לאיברים החיוניים.

מבוגרים עם אנמיה קשה נמצאים בסיכון להתפתחות:

• דופק מהיר באופן חריג (טכיקרדיה)
• אי ספיקת לב, כאשר הלב לא מצליח לספק מספיק דם לגוף בלחץ הנכון

סיבוכים של חסר בוויטמין B12

מחסור בוויטמין B12 עלול לגרום לבעיות נוירולוגיות, המשפיעות על מערכת העצבים, כגון:

• בעיות ראייה
• אובדן זיכרון
• עקצוצים ותחושת דקירות בעור (פרסתזיות)
• אובדן קואורדינציה (אטקסיה) העלול להשפיע על כל הגוף ולגרום לקשיי דיבור או הליכה
• נזק למערכת העצבים הפריפרית (נוירופתיה פריפרית), במיוחד ברגליים

אם אכן מתפתחות בעיות נוירולוגיות, הן עשויות להיות בלתי הפיכות.

בנוסף לכך, מחסור בוויטמין B12 יכול לפעמים להוביל לאי פריון זמני, שבדרך כלל ישתפר עם טיפול מתאים.

מקורות: NHS

שאלות ותשובות בנושא

מתי יש לפנות לרופא?

כיצד מתבצע המעקב במהלך הטיפול בחסר בוויטמין B12?

מה זה מח עצם?

מה חשוב לדעת לגבי חסר של ויטמין B12 בהריון?

האם יש קשר בין חסר בוויטמין B12 וסרטן?