השתלת מח עצם

השתלת מח עצם היא טיפול רפואי המחליף את מח העצם של המטופל בתאים בריאים, שיכולים להגיע מגופו של המטופל או מתורם. השתלת מח עצם נקראת גם השתלת תאי גזע, או ליתר דיוק השתלת תאי גזע המטופויאטיים. ניתן להשתמש בהשתלה לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן, כגון לוקמיה, מיאלומה ולימפומה, ומחלות דם ומחלות מערכת חיסונית אחרות הפוגעות במח העצם.

במאמר זה נדון על:

• מהם תאי הגזע ומח העצם
• מהם סוגי ההשתלות
• כיצד מתבצעת השתלה אוטולוגית
• כיצד מתבצעת השתלה אלוגנאית
• מתי יש לעבור השתלת מח עצם
• הסיבוכים האפשריים
• מה קורה לאחר השתלת מח העצם
• איך יודעים אם ההשתלה הצליחה?

מהם תאי הגזע ומהו מח העצם?

תאי גזע הם תאים מיוחדים שיכולים להשתכפל, ליצור עותקים נוספים של עצמם ולהפוך לסוגים רבים ושונים של תאים שהגוף זקוק להם. ישנם כמה סוגים של תאי גזע והם נמצאים בחלקים שונים של הגוף בזמנים שונים. מחלת הסרטן והטיפול בה עלולים לפגוע בתאי גזע של המטופל המוכנים "תאי גזע המטופויאטיים", מהם נוצרים בדרך כלל כל שרשרת תאי הדם.

מח העצם הוא רקמה רכה וספוגית בגוף המכילה תאי גזע המטופויאטיים, והוא נמצא במרכז רוב עצמות הגוף. בנוסף, תאים אלו נמצאים גם בזרם הדם.

תאי הגזע ההמטופויאטיים הם תאי האב מהם נוצרים תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות, ולכל אחד מהם יש תפקיד חשוב ושונה:

• תאי דם אדומים נושאים חמצן לכל איברי הגוף ומפנים פחמן דו חמצני לריאות, כך שניתן יהיה להיפטר ממנו על ידי נשיפתו החוצה.
• תאי דם לבנים הם חלק מהמערכת החיסונית, והם נלחמים במזהמים כגון נגיפים וחיידקים שעלולים לגרום לזיהומים ומחלות.
• טסיות יוצרות קרישי דם בעת הצורך על מנת לעצור דימומים.

כאשר ישנה פגיעה בתאי הגזע, יצירת תאי הדם נפגעת, מה שעלול להוביל למחסור בחמצן לרקמות הגוף, לזיהומים ולדימומים. השתלת מח עצם/תאי גזע מאפשרת לשחזר את יכולתו של הגוף לייצר את התאים הללו.

מהם סוגי ההשתלות השונים?

ישנם סוגים שונים של השתלות מח עצם, ושני הסוגים העיקריים הם:

השתלה אוטולוגית – תאי גזע להשתלה אוטולוגית מגיעים מגוף המטופל עצמו. לעיתים, עבור חולי סרטן יש צורך בטיפול כימותרפי אינטנסיבי במינון גבוה או בהקרנות. טיפולים מסוג זה עלולים לפגוע בתאי הגזע ובמערכת החיסון של המטופל.

לכן, הרופאים לוקחים תאי גזע מהדם או ממח העצם של המטופל לפני תחילת הטיפול בסרטן, ולאחר הטיפול האינטנסיבי, תאי הגזע שהוצאו מוחזרים לגופו, ומשקמים את מערכת החיסון שלו ואת היכולת של גופו לייצר תאי דם ולהילחם בזיהומים.

השתלה אלוגנאית – תאי גזע להשתלה אלוגנאית מגיעים מאדם אחר, תורם מח העצם. תאי הגזע של התורם ניתנים למטופל לאחר שהוא עובר טיפול כימותרפי או הקרנות. בהשתלה מסוג זה, מטופלים רבים מקווים לתהליך המכונה "אפקט השתל נגד הסרטן".

מדובר בתהליך בו תאי הגזע החדשים מזהים ומשמידים תאים סרטניים שעדיין נמצאים בגוף. זוהי הדרך העיקרית של השתלות אלוגנאיות להילחם בסרטן.

מציאת תורם מתאים היא צעד הכרחי בהשתלה אלוגנאית. התאמה בין תורם לנתרם מושגת כאשר תורם בריא מציג חלבונים בדם, הנקראים "אנטיגנים ללויקוציטים אנושיים" (HLA), אשר תואמים היטב לאלו של הנתרם. תהליך זה נקרא התאמת HLA.

לאחים מאותם הורים ישנו הסיכוי הטוב ביותר ליצור התאמה, שכן הסיכוי למטען גנטי זהה הוא 25%, אך גם בני משפחה אחרים או תורמים שאינם קשורים למשפחה יכולים ליצור התאמה.

אם החלבונים של התורם תואמים באופן הדוק את אלו של הנתרם, הוא יהיה בסיכון מופחת לחוות תופעת לוואי חמורה הנקראת "מחלת השתל נגד המאכסן" (GVHD), מחלה בה תאי השתל תוקפים את הרקמות הבריאות של הנתרם.

במידה ולא נמצאה התאמה, ישנן אפשרויות נוספות, כמו למשל:

השתלת דם טבורי – בהשתלה מסוג זה משתמשים בתאי גזע מדם טבורי. חבל הטבור מחבר בין העובר לאמו במהלך ההריון, ולאחר הלידה וניתוק התינוק מחבל הטבור, נותר דם בכלי הדם של השליה ובחלק הטבור המחובר אליה. דם זה עשיר בתאי גזע, וניתן להשתילו. בהשתלה מסוג זה יש סיכון נמוך יותר למחלת השתל נגד המאכסן.

כיצד מתבצעת השתלה אוטולוגית?

שלב 1: איסוף תאי הגזע של המטופל – שלב זה לוקח מספר ימים. ראשית, המטופל יקבל זריקות של חלבון טבעי בשם G-CSF, שיגרה את תאי הגזע להתרבות ולצאת ממח העצם אל זרם הדם. לאחר מכן הצוות הרפואי יאסוף את תאי הגזע דרך וריד בזרוע או בחזה והתאים יאוחסנו עד לביצוע ההשתלה.

שלב 2: טיפול לפני השתלה – שלב זה לוקח כ-5 עד 10 ימים, ובו המטפל מקבל מינון גבוה של כימותרפיה. לעיתים, מטופלים עוברים גם טיפול בהקרנות. המטרה היא לחסל כמה שיותר תאי סרטן (במידה וישנה מחלה) וכן לדכא את מערכת החיסון של המטופל על מנת שלא תתקוף את תאי השתל. שלב זה נקרא גם טיפול התניה.

שלב 3: החזרת תאי הגזע למטופל – שלב זה הוא למעשה השלב בו מתרחשת ההשתלה עצמה. התהליך לוקח בערך כ-30 דקות לכל מנה של תאי גזע, ומתבצע באמצעות טפטוף איטי דרך צנתר אל תוך וריד מרכזי, תהליך הדומה לקבלת עירוי דם.

שלב 4: התאוששות – הרופא יפקח מקרוב על ההתאוששות וקליטת התאים של המטופל עד שאלה יתחילו לייצר תאי דם בריאים. המטופל יקבל אנטיביוטיקה להפחתת הסיכון לזיהום, שכן בשלב זה מערכת החיסון של המטופל מדוכאת מאוד. הרופא יטפל גם בתופעות לוואי, במקרה והן מופיעות.

כיצד מתבצעת השתלה אלוגנאית?

שלב 1: מציאת תורם מתאים – תחילה, יש למצוא תורם מתאים על ידי בדיקת סוג ה-HLA של המטופל באמצעות בדיקות דם. לאחר מכן, הצוות הרפואי יחל בביצוע בדיקות HLA לתורמים פוטנציאליים במשפחה של המטופל, ובמידת הצורך, במאגר של תורמים מתנדבים שאינם בני משפחה.

שלב 2: איסוף תאי גזע מהתורם – הצוות הרפואי יאסוף את תאי התורם מדמו או ממח העצם ישירות. אם התאים מגיעים מזרם הדם, התורם יקבל זריקות G-CSF למשך מספר ימים לפני האיסוף, על מנת לגרות התרבות של תאי הגזע ויציאתם לדם. לאחר מכן, תאי הגזע ייאספו מזרם הדם. אם התאים מגיעים ממח העצם, התורם יעבור הליך ניתוחי בחדר הניתוח של בית החולים, בו ייאספו תאים ישירות ממח העצם.

שלב 3: טיפול טרום השתלה – שלב זה לוקח כ-5 עד 7 ימים. המטופל יקבל כימותרפיה, עם או בלי הקרנות, כדי להכין את גופו לקבלת תאי התורם על ידי דיכוי המערכת החיסונית (ולהקטין את הסיכון לדחיית השתל).

שלב 4: השתלת תאי הגזע – ביום ההשתלה, הצוות הרפואי מזריק את תאי הגזע של התורם לזרם הדם של המטופל דרך צנתר אל תוך וריד מרכזי. ההשתלה אורכת בדרך כלל פחות משעה.

שלב 5: התאוששות – במהלך ההתאוששות הראשונית, המטופל יקבל אנטיביוטיקה להפחתת הסיכון לזיהום וכן תרופות אחרות, כולל תרופות למניעה או ניהול של מחלת השתל נגד המאכסן (GVHD). הצוות הרפואי יטפל גם בתופעות לוואי מההשתלה, במידה ומופיעות.

מתי צריך לעבור השתלת מח עצם?

השתלות מח עצם מבוצעות כאשר מח העצם של האדם אינו בריא דיו לתפקוד תקין. זה יכול להיות בגלל זיהומים כרוניים, מחלות או טיפולים בסרטן.

בין הסיבות להשתלת מח עצם כוללות:

• אנמיה אפלסטית – מדובר בהפרעה בה מח העצם מפסיק לייצר תאי דם חדשים.
• סרטן – סוגי סרטן הפוגעים במח העצם, כמו לוקמיה, לימפומה או מיאלומה נפוצה.
• כימותרפיה – מח עצם עלול להיפגע עקב טיפולי כימותרפיה.
• נויטרופניה מולדת – נויטרופניה היא מחסור בתאי דם לבנים, והיא יכולה להיות תורשתית ולגרום לזיהומים חוזרים.
• אנמיה חרמשית – הפרעת דם תורשתית הגורמת לייצור תאי דם אדומים מעוותים וכתוצאה מכך להרס מוגבר שלהם.
• תלסמיה – הפרעת דם תורשתית בה הגוף מייצר צורה לא תקינה של המוגלובין, המהווה חלק בלתי נפרד מכדוריות הדם האדומות, וחיוני לתפקודן התקין.

מהם הסיבוכים הקשורים להשתלת מח עצם?

השתלת מח עצם נחשבת להליך רפואי משמעותי עם סיכונים רבים. לאחר ההשתלה המטופל עלול לחוות:

• ירידה בלחץ הדם
• כאב ראש
• בחילה
• קוצר נשימה
• צמרמורת
• חום
• כאבים כלליים

התסמינים הנ"ל הם בדרך כלל קצרי מועד, אך השתלת מח עצם עלולה לגרום לסיבוכים.

הסיכוי לפתח סיבוכים אלה תלוי בכמה גורמים, כולל:

• גיל המטופל
• מצב הבריאות הכללית
• המחלה של המטופל
• סוג ההשתלה שבוצעה

הסיבוכים יכולים להיות קלים או חמורים מאוד, והם יכולים לכלול:

• מחלת השתל נגד המאכסן (GVHD), שהיא מצב בו תאי התורם תוקפים את גוף המטופל
• כישלון ההשתלה, המתרחש כאשר תאים מושתלים אינם מתחילים לייצר תאים חדשים כמתוכנן
• דימום בריאות, במח ובחלקים אחרים של הגוף
• קטרקט, המאופיין בעדשת עין עכורה
• פגיעה באיברים חיוניים
• הקדמת גיל המעבר
• אנמיה, המופיעה כאשר הגוף אינו מייצר מספיק כדוריות דם אדומות
• זיהומים
• בחילות, שלשולים או הקאות
• מוקוזיטיס, שהוא מצב הגורם לדלקת וכאבים בפה, וכאבי גרון וקיבה

מחלת השתל נגד המאכסן (GVHD)

מטופל שעובר השתלה אלוגנאית עלול להיות בסיכון לפתח מחלת השתל נגד המאכסן (GVHD). מצב זה מתרחש כאשר תאי הגזע של התורם, המרכיבים כעת את מערכת החיסון החדשה של הנתרם, רואים ברקמות ובאיברים של גוף הנתרם כגורמים זרים ותוקפים אותם.

GVHD עשוי להתרחש בכל עת לאחר ההשתלה, והשכיחות למחלה זו גבוהה אצל אנשים שעברו השתלה אלוגנאית. הסיכון ל-GVHD מעט גבוה יותר אם תאי הגזע מגיעים מתורם שאינו בן משפחה, אך זה יכול לקרות מכל תורם.

ישנם שני סוגים של GVHD: חריף וכרוני. GVHD חריף קורה בדרך כלל מוקדם יותר, במהלך החודשים הראשונים לאחר ההשתלה, ומשפיע לרוב בעיקר על העור, מערכת העיכול או הכבד. GVHD כרוני מתפתח מאוחר יותר ויכול להשפיע על איברים רבים.

סימנים ותסמינים כרוניים של GVHD כוללים:

• כאבי מפרקים או שרירים
• קוצר נשימה
• שיעול מתמשך
• שינויים בראייה, למשל בעקבות יובש בעיניים
• שינויים בעור, כולל צלקות מתחת לעור או נוקשות בעור
• פריחה
• גוון צהוב של העור או של העיניים (צהבת)
• פה יבש
• פצעים בפה
• שלשול
• בחילות
• הקאות

מה קורה לאחר השתלת מח העצם?

בימים ובשבועות שלאחר השתלת מח העצם, המטופל יעבור בדיקות דם ובדיקות אחרות כדי לעקוב אחר מצבו. יתכן גם כי המטופל יזדקק לתרופות כדי לטפל בסיבוכים או בתופעות הלוואי מההשתלה, כגון בחילות ושלשולים.

לאחר ההשתלה, המטופל יישאר תחת מעקב רפואי צמוד, ובמידה והוא חווה זיהומים או סיבוכים אחרים, יתכן שייאלץ להישאר בבית החולים מספר ימים או לפעמים יותר. כתלות בסוג ההשתלה והסיכון לסיבוכים, יהיה על המטופל להגיע לבית החולים לעיתים תכופות כדי לאפשר מעקב צמוד, למשך מספר שבועות עד חודשים.

ייתכן גם שיהיה צורך בעירויים תקופתיים של כדוריות דם אדומות וטסיות עד שמח העצם של המטופל יתחיל לייצר מספיק מהתאים האלה בכוחות עצמו. המטופל עלול להיות בסיכון גבוה יותר לזיהומים או לסיבוכים אחרים במשך חודשים עד שנים לאחר ההשתלה.

תרופות

כאשר מדובר בהשתלה אלוגנאית, הרופא עשוי לרשום תרופות שיעזרו למנוע את מחלת השתל נגד המאכסן ולהפחית את תגובת מערכת החיסון של המטופל לשתל (תרופות מדכאות מערכת חיסון). לאחר ההשתלה, מערכת החיסון זקוקה לזמן על מנת להתאושש ובמהלך תקופה זו, ייתכן גם שיהיה צורך בתרופות למניעת זיהומים.

איך יודעים אם ההשתלה הצליחה?

ההגדרה של השתלה מוצלחת עשויה להיות מעט שונה עבור המטופל, עבור משפחתו או עבור הצוות המטפל. מספר דרכים לקבוע האם ההשתלה הייתה מוצלחת הם:

ספירת הדם של המטופל חזרה לרמות תקינות – ספירת דם מודדת את רמות כדוריות הדם האדומות, תאי הדם הלבנים והטסיות בדם. תחילה, ההשתלה גורמת למספרים אלה להיות נמוכים מאוד למשך שבוע עד שבועיים, מה שמשפיע על המערכת החיסונית של המטופל ומעמיד אותו בסיכון לזיהומים, דימומים ועייפות.

הצוות הרפואי יפחית את הסיכונים הללו על ידי מתן עירויי דם וטסיות, ולעיתים גם על ידי מתן אנטיביוטיקה כדי למנוע זיהומים. כאשר תאי הגזע החדשים מתרבים, הם מייצרים יותר תאי דם, וספירת הדם מתחילה לעלות בחזרה. זו אחת הדרכים המרכזיות לקבוע האם ההשתלה עברה בהצלחה.

הסרטן של המטופל נמצא בשליטה – ריפוי הסרטן הוא לעיתים קרובות המטרה של השתלת מח עצם. ריפוי עשוי להיות אפשרי לסוגי סרטן מסוימים, כגון סוגים מסוימים של לוקמיה ולימפומה. עבור מחלות אחרות, הפוגה של סרטן היא התוצאה הטובה ביותר האפשרית. בזמן ההפוגה, אין סימנים או תסמינים של מחלת הסרטן.

מקורות: Cancer.net | HealthLine | MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

האם אוכל לקבל מבקרים בבית החולים לאחר השתלת מח עצם?

כיצד אוכל לדעת איזה סוג של השתלה מתאים עבורי?

כיצד ניתן להצטרף למאגר התורמים הארצי לתרומת מח עצם?

האם ישנן הגבלות אכילה לאחר השתלת מח עצם?

האם אוכל לחזור לבצע פעילות גופנית לאחר ההשתלה?