הרמת סינוס סגורה ופתוחה

השתלים הדנטליים מאפשרים ביצוע כתרים קבועים במתרפאים מחוסרי שיניים, זאת בתנאי שקיימת כמות ואיכות עצם מספקת.

בדרך כלל מחלת חניכיים וספיגת העצם המתרחשת כתוצאה ממנה או צורך בעקירות שיניים גורמים לירידה בגובה וברוחב העצם.

בלסת העליונה קיים חלל אוויר המצוי בחלקו האחורי והקרוי הסינוס המקסילרי. חלל זה משתרע מעל לשורשי השיניים מאזור הניב בקדמת הלסת ועד לאזור שן הבינה בקצה הלסת.

לסינוס צורת פירמידה בת 4 צלעות ולו נפח של כ 15 עד 20 סמ”ק. הגדלה בנפח חלל זה גורמת לאבדן גובה עצם נוסף. תהליך זה מואץ בעקבות עקירות השיניים .

בשנות השמונים פותחו מספר טכניקות כירורגיות אשר אפשרו בניית שתאפשר ביצוע שתלים  בחלל הסינוס וזאת על ידי תוספת עצם ברצפת הסינוס.

ניתוח זה נקרא הרמת סינוס פתוחה או סגורה. פעולה ניתוחית זו היא ההתערבות הכירורגית הנפוצה ביותר כיום לצורכי בניית עצם לגובה לשם התקנת שתלים דנטליים.

טרם הניתוח על המתרפא לעבור בדיקה קלינית ורנטגנית ' צילום פנורמי וצילום CT של הלסתות לצורך קביעת סוג הניתוח הנדרש. על המנתח לוודא כי חלל הסינוס נקי ומאוורר כיאות, האם קיימת היסטוריה של זיהומים בסינוס או האם בוצעו בעבר ניתוחים בסינוס.

כמו כן יש להעריך את מצב בריאותו הכללי של המתרפא תוך מתן דגש לחולי סוכרת בלתי מאוזנת ומעשנים כבדים בהם אחוזי ההצלחה של הניתוח נמוכים יותר. כיום פרוצדורת הרמת רצפת הסינוס נעשית בהרדמה מקומית או בטשטוש קל ואינה מחייבת אשפוז.

האם ישנם סיבוכים או תופעות לוואי?

בדרך כלל (97.5% מהמקרים )אין שום תופעת לוואי מלבד נפיחות ,שטף דם חיצוני הנעלמים בתוך כשבוע שבועיים.

אחוז קטן מהמקרים מזדהם ואז יש צורך להוציא את כל החומר המושתל ואז הסימנים הקליניים חולפים והמצב חוזר לקדמותו.

חשוב לבצע את הפרוצדורה על ידי מומחה היודע להתמודד עם תופעות לוואי וסיבוכים וכן לבצע את הפרוצדורה למטופלים כחלק מתכנית טיפול כללית של טיפול במחלת חניכיים .

ישנן 2 טכניקות של הרמת סינוס:

הרמת סינוס סגורה:

טכניקה זו פשוטה יותר לביצוע ובה תוספת העצם הקטנה יחסית ומוחדרת לסינוס דרך קדח השתל הדנטלי עצמו. (מקרה מס’ 1)

מקרה מס’ 1: תוספת של 4 מ”מ עצם בטכניקה של הרמת סינוס סגורה.

הרמת סינוס פתוחה:

כאשר חוסר העצם נרחב יש להשתמש בטכניקה זו. בשיטה הנ”ל מבוצע חתך בחניכיים החושף את עצם הלסת. בעצם הלסת פותחים חלון אל חלל הסינוס ודרכו ניתן לבצע את בניית העצם הנדרשת.

מקרה מס’ 2: בתמונה העליונה חסר עצם לביצוע השתלה באזור שמאל עליון. בתמונה התחתונה כמות עצם רבה לצורך השתלה, 9 חודשים לאחר הרמת סינוס פתוחה באזור.

בעבר העצם המושתלת נלקחה מהמתרפא עצמו – על ידי קצירה של עצם מאזור הלסת התחתונה או מאזור האגן. פעולות אלו חייבו אתר כירורגי נוסף ולעתים דרשו אשפוז ואו הרדמה כללית דבר שהגביל את אפשרויות הטיפול.

כיום אנו משתמשים בתחליף עצם אשר משמש כתשתית לבניית העצם חדשה. תחליף זה מופק מאלמוגים או מבקר או מעצמות אדם.

למעשה השימוש בתחליפי העצם העלה את אחוזי ההצלחה של הניתוח מכיוון שתחליף העצם עמיד יותר לספיגה לעומת העצם העצמונית.

לאחר סגירת החניכים מתחילה תקופת ההחלמה וקליטת העצם החדשה תהליך האורך כתשעה חודשים. במהלך תקופה זו יכול המתרפא להשתמש בתותבת זמנית או בגשר זמני כפתרון ביניים עד לקבלת השחזור הקבוע.
את השתלים הדנטליים ניתן להתקין לאחר קליטת העצם החדשה או ביחד עם השתלת העצם בסינוס וזאת בתלות בגובה ואיכות העצם הקיימת טרם הניתוח.

כיום ניתוח הרמת סינוס פתוחה הינה טכניקה טיפולית פרדיקטבילית (אחוז הצלחה גבוה) עם תוצאות קליניות מצוינות. שיטה זו מאפשרת התקנת שתלים באזורים שעד כה נחשבו כבעייתיים.

מה המחיר של הרמת סינוס?

הרמת סינוס תעלה לכם בין 4,000 ל-15,000 ש”ח.

שאלות ותשובות בנושא

למי הפרוצדורה מתאימה?

למי הפרוצדורה לא מתאימה?