הפסקת הריון

הפסקת הריון, או הפלה מלאכותית, היא הליך רפואי המתבצע כדי להפסיק הריון. היא יכולה להתבצע באחת משתי דרכים – הפסקת הריון תרופתית (medical abortion) או כירורגית (surgical abortion).

הפלה תרופתית היא הליך בו נעשה שימוש בתרופות לצורך סיום ההריון והיא איננה דורשת ניתוח או הרדמה וניתן לבצע אותה באשפוז יום. הפסקת הריון כירורגית לרוב מתבצעת בשלבים מאוחרים יותר של ההריון ומתבצעת במסגרת בית חולים או מרפאה, שכן מדובר בהתערבות פולשנית.

ההחלטה על ביצוע הפסקת הריון היא משמעותית ונושאת עמה השלכות רגשיות ופסיכולוגיות ויש לוודא שהאישה מבינה היטב במה זה כרוך ומהן תופעות לוואי והסיכונים האפשריים.

צפו בד"ר אהוד רז בראיון לתכנית המילון הרפואי בהנחיית פרופ’ קרסו על הפסקת הריון

למעבר לכתבה המלאה במדיקו

מדוע מבצעים הפסקת הריון?

הסיבות להפלות הן אישיות ביותר. ניתן לבחור בהפסקת הריון להשלמת הפלה טבעית מוקדמת או לסיום הריון לא רצוי. ניתן לבחור לבצע הפלה מלאכותית אם יש לאישה מצב רפואי שגורם להריון להיות מסכן חיים.

האם הפלה היא חוקית?

במדינת ישראל, הפסקת הריון ללא אישור של ועדה להפסקת הריון היא עבירה פלילית לפי חוק העונשין. על מנת לבצע הפסקת הריון באופן חוקי יש לפנות לאחת מהועדות להפסקת הריון (הממוקמות בבתי חולים ובמרפאות מסוימות בכל רחבי הארץ) ולבקש אישור להפסקת ההריון.

הועדה תאשר הפסקת הריון בתנאים מסוימים המפורטים בסעיף 316 לחוק העונשין:

• כאשר האישה היא מתחת לגיל 18 או מעל לגיל 40
• כאשר האישה אינה נשואה או שההריון מחוץ לנישואין
• כאשר ההריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, או מיחסי עריות
• כאשר הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי
• במקרה שהמשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לאישה נזק גופני או נפשי

הועדה להפסקת הריון רשאית לדון רק במקרים בהם גיל ההריון הוא עד 24 שבועות. מעבר לכך, נדרש דיון בועדה מיוחדת.

מה צריך לעשות כדי לבצע הפסקת הריון?

 אישה המעוניינת בהפסקת הריון יכולה לפנות לכל אחת מהועדות להפסקת הריון, בלי קשר למקום מגוריה. ועדות אלו ממוקמות בבתי חולים ובמרפאות מיוחדות בכל רחבי הארץ. יש להזדהות בפני הועדה באמצעות תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון. במקרים של הפסקת הריון על רקע רפואי רצוי להביא מסמכים רפואיים. האישה תקבל הסבר על ההליך מעובדת סוציאלית או מאחות וכן רשאית לבקש להתייעץ עם רופא שיסביר לה על הסיכונים הכרוכים בהליך.

הועדה תמסור את החלטתה מיד לאחר הדיון ואם התשובה חיובית האישה תוכל לקבוע תור לביצוע הפסקת ההריון. במקרה שהועדה מתכוונת לדחות את בקשת האישה, היא מחויבת לאפשר לה להופיע בפניה ולנמק מדוע היא מעוניינת לעבור את ההפלה. כמו כן, גם במקרה של דחיית בקשה להפסקת הריון, האישה רשאית לפנות לועדה להפסקת הריון בבית חולים אחר.

האם הפסקת הריון עולה כסף?

ככלל, הליך הדיון בבקשה והפסקת ההריון אינם ממומנים באופן ציבורי ויש לשלם עליהם באופן פרטי אלא במקרים מסוימים בהם יש מימון ציבורי מלא. מקרים אלו כוללים:

• האישה עדיין לא בת 33
• ההריון נובע מיחסים אסורים על-פי החוק הפלילי (כגון גילוי עריות או אונס), ללא תלות בגיל האישה
• הוולד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי, ללא תלות בגיל האישה
• המשך ההריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי, ללא תלות בגיל האישה.
• קיימות סיבות רפואיות, ללא תלות בגיל האישה

האם מישהו יכול לדעת שהאישה ביצעה הפלה? האם ההליך סודי?

כל המידע והמסמכים הקשורים לבקשה להפסקת הריון, לדיוני הועדה והחלטותיה, הם סודיים וחסויים בפני כל גורם שאיננו האישה או הועדה. קטינות מתחת לגיל 18 יכולות לפנות לוועדה להפסקת הריון ולבצע הפסקת הריון, גם ללא צורך ידיעת ואישור ההורים או האפוטרופוס לשם כך.

לאב העובר אין מעמד חוקי בועדה להפסקת הריון והסכמתו אינה נדרשת לפנייה לועדה או להפסקת ההריון. עם זאת, אם האישה מסכימה ומעוניינת בכך, יש לאפשר לבן הזוג ללוות אותה בשלבי הדיון בבקשה בועדה.

מה קורה בפועל בהפלה תרופתית?

הפלה תרופתית יכולה להיעשות באמצעות התרופות מיפריסטון (מיפג׳ין) ומיסופרוסטול (ציטוטק). אלו התרופות הנפוצות ביותר להפלות תרופתיות ואלו יכולות להילקח עד שבעה שבועות מהיום הראשון לווסת האחרונה. מיפג׳ין היא תרופה החוסמת את ההורמון פרוגסטרון, האחראי לשימור ההריון, מה שגורם לרירית הרחם להתדלדל ומונע מהעובר להישאר מושרש ברחם ולגדול. ציטוטק גורמת לכיווץ שרירי הרחם וריכוך צוואר הרחם, מה שמאפשר את יציאת העובר דרך הנרתיק.

בשלב הראשון האישה נוטלת שלוש גלולות מיפג׳ין ולאחר השגחה של שעתיים באשפוז יום, היא תשוחרר לביתה. בחלוף 48 שעות, המטופלת תגיע שוב לבית החולים על מנת לקבל שתי גלולות ציטוטק. לאחר מכן, האישה תישאר בהשגחה עוד כ-6 שעות לפני שתשוחרר הביתה.

התרופות המשמשות להפלה תרופתית עלולות לגרום לדימום בנרתיק ולהתכווצויות בבטן.
הן גם עשויות לגרום ל:

• בחילות
• הקאות
• חום
• צמרמורת
• שלשול
• כאב ראש

ייתכן שיהיה צורך במשככי כאבים במהלך ההפלה ולאחריה וכן ייתכן שיהיה צורך גם באנטיביוטיקה, אם כי זיהום לאחר הפלה תרופתית הוא נדיר. הרופא יידע את המטופלת לכמה כאב ודימום היא עשויה לצפות, כתלות בגיל ההריון. ייתכן שהאישה לא תוכל להמשיך בשגרה היומיומית הרגילה שלך במהלך תקופה זו, אך לא סביר שהמצב יגיע עד כדי צורך במנוחה במיטה. חשוב לוודא שיש בנמצא מספיק תחבושות היגיניות לספיגה.

מהם הסיכונים בהפלה תרופתית?

הפלות בדרך כלל בטוחות מאוד ורוב הנשים לא יחוו שום בעיה. עם זאת, כמו בכל טיפול רפואי, קיים סיכון קטן לסיבוכים. הסיכון לסיבוכים עולה ככל שההפלה מתבצעת בשלב מתקדם יותר של ההריון. הסיכונים הפוטנציאליים בהפלות תרופתיות כוללים:

• הפלה לא מלאה, שעשויה להצריך הפלה כירורגית
• המשך הריון בלתי רצוי אם ההליך לא פעל כראוי
• דימום כבד וממושך
• זיהום
• חום
• אי נוחות במערכת העיכול

חשוב להיות בטוחים לגבי ההחלטה לפני נטילת התרופות, שכן אם יוחלט להמשיך בהריון למרות נטילת התרופות, ההריון והעובר עלולים להיות בסיכון לסיבוכים משמעותיים.

למה חשוב לשים לב לאחר ההליך?

סימנים ותסמינים העשויים לדרוש טיפול רפואי לאחר הפלה תרופתית כוללים:

• דימום כבד – צורך בשתי תחבושות או יותר בשעה במשך שעתיים
• כאבי בטן או גב חזקים
• חום שנמשך יותר מ-24 שעות
• הפרשות נרתיקיות בעלות ריח רע

לאחר הפלה תרופתית, המטופלת תידרש לביקור המשך אצל הרופא כדי לוודא שהיא מחלימה כראוי וכדי להעריך את גודל הרחם, הדימום וסימנים לזיהום. כדי להפחית את הסיכון לזיהום, אין לקיים יחסי מין נרתיקיים או להשתמש בטמפונים במשך שבועיים לאחר ההפלה.

סביר להניח שהרופא ישאל את המטופלת אם היא עדיין מרגישה בהריון, אם היא ראתה את יציאת שק ההריון או העובר, כמה דימום היה לה והאם היא עדיין מדממת. אם הרופא חושד שההפלה לא הושלמה באופן מלא או שההריון המשיך, ייתכן ויהיה צורך בבדיקת אולטרסאונד ואולי אף בהפלה כירורגית.

לאחר הפלה תרופתית, סביר להניח שהמטופלת תחווה מגוון רגשות – כגון הקלה, אובדן, עצב ואשמה – מדובר בתחושות נורמליות לאחר הליך שכזה.

מתי לא ניתן לבצע הפלה תרופתית?

• הריון מתקדם – בישראל, לא ניתן לבצע הפלה תרופתית לאחר השבוע ה-7 להיריון
• אם יש התקן תוך רחמי (IUD)
• אם קיים חשד להריון חוץ רחמי (הריון אקטופי)
• נשים הסובלות ממצבים רפואיים מסוימים כמו הפרעות דימום, מחלות לב או כלי דם מסוימות, מחלת כבד, כליה או ריאות קשה או אפילפסיה לא מאוזנת
• נשים הנוטלות מדללי דם או סטרואידים מסוימים
• נשים שאינן יכולות לערוך ביקורי מעקב אצל הרופא או שאין להן גישה לטיפול חירום
• כאשר קיימת אלרגיה לתרופות המשמשות בהליך

מה קורה בהפלה כירורגית?

הפלה כירורגית כוללת ניתוח להסרת ההריון מהרחם. המטופלת תהיה תחת הרדמה כללית במהלך הניתוח ולא תזכור ממנו דבר. לפני הפלה כירורגית, כמה שעות או יום עד יומיים לפני הניתוח המטופלת עשויה להתבקש ליטול תרופה המסייעת בפתיחת צוואר הרחם.

ישנן שתי שיטות עיקריות להפלה כירורגית:

• גרידה – הפסקת הריון באמצעות שאיבה (vaccum aspiration) – שיטה זו יכולה לשמש עד השבוע ה-12 להריון. במהלך ההליך, צינור מוחדר לרחם דרך צוואר הרחם, ותכולת הרחם מוסרת באמצעות יניקה. ייתכן והרופא יצטרך להשתמש במכשירים מיוחדים כדי לסייע בהסרת תכולת הרחם, תלוי בגיל ההריון. גרידה אורכת כ-15 דקות ורוב הנשים הולכות הביתה כעבור כמה שעות.
• D&E– הרחבה ופינוי – זהו ההליך המבוצע לאחר השבוע ה-12 להריון. הוא כולל את הרחבת צוואר הרחם באמצעים מיוחדים ולאחר מכן את ריקון הרחם באמצעות מלקחיים (forceps) וצינורית שאיבה. לאחר מכן הרופא יוודא שכל הרקמות המצפות את הרחם הוסרו והוא נותר מרוקן, באמצעות מכשיר הנקרא ״מגרדת״. D&Eמתבצע תחת הרדמה כללית ואורך בדרך כלל בערך כ-20 דקות ולאחר כמה שעות השגחה המטופלת יכולה לרוב לחזור הביתה.

כיצד מפסיקים הריון בשלבים מתקדמים יותר?

בשלבים מתקדמים יותר להריון לעיתים יהיה צורך בהשראת לידה על מנת לסיים את ההריון. במסגרת ההליך, יוזרקו לאישה חומרים הנקראים פרוסטגלנדינים שמעוררים צירי לידה. לעיתים יוזרק ללב העובר אשלגן כלוריד כדי לעצור את הדופק ולמנוע ממנו סבל במהלך ההליך. לרוב האישה תקבל משככי כאבים כדי להקל על הקושי הפיזי והנפשי שכרוך בהליך.

מהן תופעות לוואי השכיחות לאחר הפלה כירורגית?

מיד לאחר ההליך ובמהלך תקופת ההחלמה, האישה עלולה להיתקל בתופעות לוואי מסוימות.
תופעות לוואי שכיחות של הפלות כירורגיות כוללות:

• דימום, כולל יצירת קרישי דם
• התכווצויות
• בחילות והקאות
• הזעות
• תחושת התעלפות

ברגע שהרופא יבטיח כי האישה נמצאת במצב יציב, היא תשוחרר לביתה. מרבית הנשים חוות דימום מהנרתיק בדומה למחזור החודשי במשך יומיים עד ארבעה ימים לאחר ההליך.

מתי יש לפנות לטיפול רפואי?

חלק מתופעות הלוואי הן תסמינים של מצבים חמורים יותר שעלולים להופיע.
יש להתקשר לבית החולים או לפנות לטיפול רפואי מיידי אם המטופלת נתקלת בתסמינים הבאים:

• יציאה של קרישי דם הגדולים מגודל של לימון במשך יותר משעתיים לאחר ההליך
• דימום כבד מספיק שיצריך החלפת תחבושת פעמיים בשעה במשך שעתיים ברציפות
• הפרשות נרתיקיות בעלות ריח רע
• חום
• כאב או התכווצויות שמוחמרים במקום להיות מוקלים, במיוחד לאחר 48 שעות
• תסמיני הריון שנמשכים לאחר שבוע

מהם הסיכונים והסיבוכים הפוטנציאליים בהפלות כירורגיות?

בעוד שהפלות בדרך כלל בטוחות ביותר ולרוב הנשים אין סיבוכים מעבר לתופעות הלוואי השכיחות, הסבירות לסיבוכים עולה מעט ככל שההריון מתקדם יותר.

סיבוכים פוטנציאליים מהפלות כירורגית כוללים:

• זיהום – מצב זה עלול להיות חמור ועשוי לדרוש אשפוז. התסמינים כוללים חום, כאבי בטן והפרשות נרתיקיות לא נעימות. הסיכון לזיהום עולה אם לאישה יש מחלה המועברת במין (STD)
• קרעים בצוואר הרחם – לעיתים קרובות ניתן לפתור את הבעיה על ידי תפרים לאחר ההליך אם קיים צורך
• ניקוב רחם – יכול להתרחש כאשר מכשיר מנקב את דופן הרחם
• שטפי דם – מה שעלול לגרום לדימום משמעותי מספיק עד כדי צורך בעירוי דם או אשפוז
• תגובות אלרגיות לתרופות – כולל תרופות נגד כאבים, תרופות הרגעה, הרדמה, אנטיביוטיקה או תרופות להרחבת צוואר הרחם

שאלות ותשובות בנושא

כיצד ניתן להתכונן להפלה?

כיצד הפלה משפיעה על פוריות, בריאות והריונות עתידיים?

מתי חוזר המחזור לאחר הפלה כירורגית? מתי ניתן לקיים יחסי מין?

מהי הפלה טבעית?

האם גלולת היום שאחרי נחשבת להפלה?