הפטיטיס B

במאמר זה נדון על:

• תסמיני הפטיטיס B
• הגורמים להפטיטיס B
• ההבדל בין הפטיטיס B חריפה לעומת כרונית
• גורמי הסיכון להפטיטיס B
• סיבוכים בהפטיטיס B
• אבחון הפטיטיס B
• טיפול בהפטיטיס B

הפטיטיס B היא זיהום כבד חמור הנגרם על ידי נגיף הפטיטיס B (HBV). עבור אנשים מסוימים זיהום בהפטיטיס B הופך לכרוני, כלומר נמשך יותר מחצי שנה.

הפטיטיס B כרונית מעלה את הסיכון לפתח אי ספיקת כבד, סרטן כבד או שחמת – מחלה הגורמת ליצירת צלקות בכבד ופגיעה אנושה בתפקודו.

רוב המבוגרים עם הפטיטיס B מחלימים באופן מלא, גם אם הסימנים והתסמינים שלהם חמורים. לעומת זאת, תינוקות וילדים נוטים יותר לפתח זיהום כרוני.

חיסון יכול למנוע הדבקה בהפטיטיס B, אך לאחר ההדבקה, אין תרופה נכון להיום. במידה ואדם נושא את הנגיף, נקיטת אמצעי זהירות מסוימים יכולה לסייע במניעת התפשטות הנגיף לאחרים.

אילו תסמינים יש להפטיטיס B?

סימנים ותסמינים של הפטיטיס B נעים בין קלים לחמורים. הם מופיעים בדרך כלל כחודש עד ארבעה חודשים לאחר ההדבקה, אם כי ייתכן ויופיעו כבר שבועיים לאחר ההדבקה. אצל חלק מהאנשים, בדרך כלל אצל ילדים צעירים, ייתכן ולא יופיעו תסמינים כלשהם כלל.

סימנים ותסמינים של הפטיטיס B עשויים לכלול:

• כאבי בטן
• שתן כהה
• חום
• כאבי מפרקים
• אובדן תיאבון
• בחילות והקאות
• חולשה ועייפות
• גוון צהוב של העור ושל לחמיות העיניים (מוגדר כצהבת)

מהם הגורמים להפטיטיס B?

זיהום בהפטיטיס B נגרם על ידי נגיף הפטיטיס B (HBV). הנגיף מועבר מאדם לאדם דרך דם, זרע או נוזלי גוף אחרים, אך לא מתפשט על ידי התעטשות או שיעול.

דרכים נפוצות להפצת HBV הן:

מגע מיני לא מוגן – אדם עלול להידבק בנגיף אם קיים יחסי מין לא מוגנים עם אדם הנושא את הנגיף בעצמו. הנגיף עלול לעבור במידה ודם, רוק, זרע או הפרשות נרתיק של הנשא נכנסים לגופו של האדם הלא נגוע.

שיתוף מחטים – HBV מתפשט בקלות דרך מחטים ומזרקים מזוהמים בדם נגוע. שיתוף מחטים ומכשירים המשומשים להזרקה לתוך הוריד מעלים באופן דרמטי את הסיכון להפטיטיס B.

חדירת מחט בשוגג – עובדי מערכת הבריאות וכל אדם אחר שבא במגע עם דם אנושי, נמצאים בסיכון גבוה יותר מהאוכלוסייה הכללית להידבק בהפטיטיס B בשוגג.

מעבר בלידה – נשים בהריון הנשאיות ל-HBV יכולות להעביר את הנגיף לתינוקות שלהן במהלך הלידה. עם זאת, כמעט בכל המקרים ניתן לחסן את התינוק הנולד בכדי למנוע את ההדבקה. על נשים בהריון או שמעוניינות להיכנס להריון לשוחח עם הרופא לגבי בדיקת הפטיטיס B.

הפטיטיס B חריפה לעומת כרונית

זיהום בהפטיטיס B עשוי להיות קצר מועד (חריף) או ממושך (כרוני).

זיהום חריף בהפטיטיס B הוא כזה הנמשך פחות משישה חודשים. ככל הנראה מערכת החיסון של אדם יכולה להתגבר על המחלה החריפה ולפנות את הנגיף מהגוף, ובמקרה זה המטופל צפוי להחלים לחלוטין תוך מספר חודשים. לרוב האנשים הסובלים מהפטיטיס B כמבוגרים יש זיהום חריף, אך הוא עלול להפוך לזיהום כרוני.

זיהום כרוני בהפטיטיס B נמשך שישה חודשים או יותר. הנגיף שורד בגוף המטופל זמן רב כי המערכת החיסונית שלו לא יכולה להתגבר על הזיהום. זיהום כרוני בהפטיטיס B עשוי להימשך כל החיים, ועלול להוביל למחלות קשות כמו שחמת או סרטן הכבד.

ככל שאדם נדבק בנגיף ה-HBV בגיל מוקדם יותר – בייחוד שמדובר על יילודים או ילדים מתחת לגיל 5 – כך גדל הסיכון לזיהום כרוני. זיהום כרוני עשוי שלא להתגלות במשך עשרות שנים עד שאדם חולה במחלת כבד קשה.

מהם גורמי הסיכון להפטיטיס B?

הפטיטיס B מתפשטת באמצעות מגע עם דם, זרע או נוזלי גוף אחרים מאדם נגוע.

הסיכון לזיהום בהפטיטיס B עולה כאשר:

• אדם מקיים יחסי מין לא מוגנים עם שותפים מרובים או עם מישהו שנושא את נגיף ה-HBV
• אדם משתמש במחטים משומשים במהלך הזרקת סמים לוריד
• אדם גר עם אדם אחר הסובל מזיהום כרוני ב-HBV
• תינוק נולד לאם הנושאת את נגיף ה-HBV
• אדם עובד בעבודה שחושפת אותו לדם
• אדם נוסע לאזורים עם שיעורי זיהום גבוהים של HBV, כמו אסיה, אפריקה ומזרח אירופה

אילו סיבוכים יכולים להיות להפטיטיס B?

זיהום כרוני ב-HBV עלול להוביל לסיבוכים חמורים, כגון:

שחמת כבד – הדלקת הקשורה לזיהום בהפטיטיס B עלולה להוביל לצלקות משמעותיות בכבד (מצב המכונה שחמת), וכתוצאה מכך עלולה לפגוע ביכולת התפקוד של הכבד.

סרטן כבד – לאנשים עם זיהום כרוני בהפטיטיס B יש סיכון מוגבר לפתח סרטן בכבד.

אי ספיקת כבד – אי ספיקת כבד חריפה היא מצב בו התפקודים החיוניים של הכבד נפגעים. כאשר זה קורה, יש צורך בהשתלת כבד על מנת שאדם יוכל להמשיך לחיות.

מצבים אחרים – אנשים עם הפטיטיס B כרונית עלולים לפתח מחלת כליות או דלקת בכלי הדם.

כיצד ניתן להימנע מהפטיטיס B?

החיסון נגד הפטיטיס B ניתן בדרך כלל בשלוש או ארבע מנות במשך שישה חודשים. לא ניתן להידבק בהפטיטיס B מהחיסון.

חיסון נגד הפטיטיס B מומלץ ל:

• יילודים
• ילדים ומתבגרים שלא חוסנו בלידה
• אנשים שחיים עם נשא של נגיף ה-HBV
• עובדי מערכת הבריאות ואנשים אחרים שבאים במגע עם דם
• אנשים הנשאים לזיהומים אחרים המועברים במגע מיני, כולל HIV
• גברים המקיימים יחסי מין עם גברים
• אנשים בעלי מספר שותפים מיניים
• בני זוג מיניים של נשא לנגיף ה-HBV
• אנשים שמזריקים סמים או חולקים מחטים ומזרקים
• אנשים עם מחלת כבד כרונית
• אנשים עם מחלת כליות בשלב הסופי
• מטיילים המתכננים נסיעה לאזור בעולם עם שיעור זיהום גבוה בהפטיטיס B (כמו אפריקה, אסיה ומזרח אירופה)

צעדי מנע נוספים שניתן לנקוט:

דרכים נוספות להפחתת הסיכון ל-HBV כוללות:

לוודא את סטטוס ה-HBV של בן/בת הזוג – מומלץ לא לקיים יחסי מין לא מוגנים, אלא אם האדם יודע בוודאות שבן הזוג המיני שלו אינו נגוע ב-HBV או בכל זיהום אחר המועבר במגע מיני.

להשתמש בקונדום בכל קיום יחסי מין בהם המצב הבריאותי של בן/בת הזוג אינו ידוע – יש לזכור שלמרות שקונדומים יכולים להפחית את הסיכון להידבק ב-HBV, הסיכון עדיין קיים.

להימנע לחלוטין משימוש בסמים בהזרקה – עבור אדם המשתמש בסמים בהזרקה, מומלץ לקבל סיוע על מנת להפסיק. במידה והשימוש ממשיך, יש להשתמש במחט סטרילית בכל הזרקה ולהימנע לחלוטין משיתוף מחטים.

להיות זהיר לגבי פירסינג וקעקועי גוף – עבור אדם שמחליט לעשות פירסינג או קעקוע, מומלץ לבחור מכון ראוי, עם ציוד נקי וסטרילי.

לברר אודות חיסון נגד נגיף ה-HBV לפני נסיעה לחו"ל – עבור אדם שנוסע לאזור בו שכיחות הנגיף גבוהה, מומלץ לשאול מראש את הרופא לגבי חיסון נגד HBV. החיסון ניתן בדרך כלל בשלוש מנות במשך חצי שנה.

כיצד ניתן לאבחן הפטיטיס B?

הרופא בודק את המטופל ומנסה לאתר סימני נזק לכבד, כגון גוון עור צהבהב או כאבי בטן.

בדיקות שיכולות לסייע באבחון הפטיטיס B או סיבוכיה הן:

בדיקת דם – בדיקות דם יכולות לאתר סימנים של הנגיף בגוף ולסייע לרופא לזהות אם מדובר בזיהום חריף או כרוני. בדיקת הדם יכולה גם לקבוע אם אדם מחוסן בפני הנגיף.

אולטרסאונד כבד – בדיקת אולטרסאונד מיוחדת הנקראת בדיקת אלסטוגרפיה, יכולה להראות את כמות הנזק שנגרם לכבד.

ביופסיית כבד – הרופא עשוי לקחת דגימה קטנה של רקמה מהכבד של המטופל לבדיקה תחת מיקרוסקופ, כדי לבדוק אם יש נזק לכבד. במהלך בדיקה זו, הרופא מכניס מחט דקה דרך העור אל הכבד של המטופל ומסיר חתיכת רקמה לצורך ניתוח במעבדה.

בדיקות סקר להפטיטיס B עבור אנשים בריאים

לעיתים רופאים עורכים בדיקות סקר באנשים בריאים במטרה לזהות זיהום בהפטיטיס B מכיוון שהנגיף עלול לפגוע בכבד עוד לפני שהוא גורם לסימנים ותסמינים.

מומלץ לשוחח עם הרופא לגבי בדיקת סקר להפטיטיס B עבור:

• נשים בהריון
• אנשים שגרים עם מישהו שיש לו הפטיטיס B
• אנשים עם שותפים מיניים רבים
• אנשים שקיימו יחסי מין עם מישהו שיש לו הפטיטיס B
• גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים
• אנשים עם היסטוריה של מחלות המועברות במגע מיני
• אנשים עם HIV או הפטיטיס C
• אנשים שערכו בדיקת אנזימי כבד עם תוצאות חריגות בלתי מוסברות
• מטופלים המקבלים דיאליזה למחלת כליות
• מטופלים הנוטלים תרופות המדכאות את המערכת החיסונית, כמו אלה המשמשות למניעת דחייה לאחר השתלת איברים
• אנשים המשתמשים בסמים בהזרקה
• אסירים בכלא
• אנשים שנולדו במדינה בה שכיחות גבוהה של הפטיטיס B, כמו אסיה, אפריקה ומזרח אירופה

כיצד ניתן לטפל בהפטיטיס B?

טיפול למניעת זיהום בהפטיטיס B לאחר החשיפה

אם אדם יודע שנחשף לנגיף הפטיטיס B ואינו בטוח אם הוא מחוסן, עליו להתקשר לרופא מיד.

זריקת נוגדנים הניתנת תוך 12 שעות מרגע החשיפה לנגיף עשויה לסייע בהגנה מפני אדם החולה בהפטיטיס B.

מכיוון שטיפול זה מספק הגנה לטווח קצר בלבד, על האדם שנחשף לקבל את החיסון נגד HBV במקביל, וזאת במידה והוא מעולם לא קיבל חיסון זה לפני כן.

טיפול בהפטיטיס B חריפה

אם הרופא קובע שהזיהום של המטופל הוא זיהום הפטיטיס B חריף – כלומר מדובר בזיהום קצר מועד והוא ייעלם מעצמו – ייתכן שהמטופל לא יזדקק לטיפול.

במקום זאת, הרופא עשוי להמליץ ​​על מנוחה, תזונה נכונה והרבה נוזלים בזמן שהגוף נלחם בזיהום. במקרים חמורים יש צורך בתרופות אנטי-ויראליות או באשפוז כדי למנוע סיבוכים.

טיפול בהפטיטיס B כרונית

רוב האנשים המאובחנים כחולי הפטיטיס B כרוניים זקוקים לטיפול למשך שארית חייהם. הטיפול מסייע בהפחתת הסיכון למחלות כבד ומונע מהמטופל להעביר את הנגיף לאחרים.

הטיפול בהפטיטיס B כרונית עשוי לכלול:

תרופות אנטי-ויראליות – מספר תרופות אנטי-ויראליות – כולל אנטקביר (אנטאבניר), טנופוביר (ויראד), אדפוביר (הפסרה) וטלביוודין (סביבו) – יכולות לעזור להילחם בנגיף ולהאט את יכולתו לפגוע בכבד. תרופות אלו נלקחות דרך הפה.

זריקות אינטרפרון – אינטרפרון אלפא-2b היא גרסה סינטטית של חומר המיוצר על ידי הגוף בכדי להילחם בזיהום.

התרופה משמשת בעיקר לצעירים עם הפטיטיס B המעוניינים להימנע מטיפול ארוך טווח או לנשים העשויות לרצות להיכנס להריון תוך מספר שנים, לאחר סיום טיפול "סטנדרטי".

אין להשתמש באינטרפרון במהלך ההריון. תופעות לוואי עשויות לכלול בחילות, הקאות, קשיי נשימה ודיכאון.

השתלת כבד – אם הכבד של המטופל נפגע קשות, השתלת כבד עשויה להיות אפשרות. במהלך השתלת כבד, המנתח מסיר את הכבד הפגוע ומחליף אותו בכבד בריא.

רוב הכבדים המושתלים מגיעים מתורמים שנפטרו, אם כי מספר קטן מגיע מתורמים חיים התורמים חלק מהכבד שלהם.

בשנים האחרונות ישנן תרופות נוספות לטיפול בהפטיטיס B שנמצאות בשלבי פיתוח.

סגנון חיים ותרופות ביתיות

אם אדם נדבק בנגיף ה-HBV, עליו לנקוט בצעדים כדי להגן על אחרים מפני הדבקה:

להפוך את המין לבטוח יותר – על אדם פעיל מינית לעדכן את בן/בת הזוג שלו על הזיהום ב-HBV וכן על הסיכון להעביר אותו. בנוסף, יש להשתמש בקונדום חדש בכל קיום של יחסי מין, ולזכור שקונדומים מפחיתים אך אינם מבטלים לחלוטין את הסיכון.

לעודד את בן/בת הזוג המיני להיבדק – כל מי שבא במגע מיני עם נשא של נגיף ה-HBV צריך להיבדק לנוכחות הנגיף. השותפים המיניים צריכים לדעת על זיהום HBV כדי שלא ידביקו אחרים.

לא לשתף פריטים טיפוליים עם אחרים – אם אדם משתמש בתרופות בהזרקה, אין לשתף מחטים ומזרקים עם אחרים, וכן אין לחלוק סכיני גילוח או מברשות שיניים, העלולות לשאת עקבות של דם נגוע בנגיף.

התמודדות ותמיכה

אם אדם אובחן כחולה בהפטיטיס B, הצעדים הבאים עשויים לעזור לו להתמודד:

ללמוד על הפטיטיס B – מומלץ לצרוך את המידע ממקורות מידע רפואיים מוכרים שמתמחים במחלות מסוגים אלו.

להישאר מחובר לחברים ובני משפחה – יש לזכור שהפטיטיס B לא מועבר במגע מזדמן, לכן אין חשש ממפגשים עם אנשים אחרים.

לשמור על בריאות כללית – ממלץ לבחור בתזונה בריאה מלאה בפירות וירקות, להתאמן באופן קבוע ולהקפיד על שינה טובה ומספיקה.

לשמור על בריאות הכבד – אין לשתות אלכוהול או ליטול תרופות מרשם או ללא מרשם מבלי להתייעץ עם רופא. בנוסף, מומלץ להיבדק לזיהומים בנגיפי הפטיטיס A ו-C ולהתחסן נגד הפטיטיס A במידה ולא הייתה חשיפה קודמת.

מקורות: MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

מה ההבדלים בין נגיף הפטיטיס B לנגיפי הפטיטיס A ו-C?

האם הנגיף יכול לעבור דרך אוכל או מים?

כמה זמן נגיף הפטיטיס B יכול לשרוד מחוץ לגוף?

האם אוכל לתרום דם או איברים אם אני נשא של נגיף ה-HBV?

במידה וחליתי בהפטיטיס B חריפה והחלמתי, האם אוכל להידבק בנגיף ה-HBV פעם נוספת?