דלקת בדרכי השתן

דלקת בדרכי השתן היא זיהום הנגרם על ידי התיישבות חיידקים באחד מחלקי מערכת השתן. לרוב, הדלקות נגרמות על ידי חיידקים, אך הן עלולות להיגרם גם על ידי פטריות ובמקרים נדירים על ידי נגיפים. דלקות בדרכי השתן מהוות את הזיהומים השכיחים ביותר בבני אדם, יכולות להופיע בכל הגילאים ונפוצות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.

דלקת יכולה להופיע בכל אחד מחלקי מערכת השתן, המורכבת מהכליות, השופכן, שלפוחית ​​השתן והשופכה. דלקת של הכליות נקראת פיאלונפריטיס, דלקת של שלפוחית השתן נקראת ציטיטיס, ודלקת של השופכה נקראת אורתריתיס. רוב הדלקות מופיעות בשופכה ובשלפוחית ​​השתן, משמע בחלקה התחתון של מערכת השתן, אך יכולות לערב גם את השופכן והכליות בחלקה העליון. על אף שדלקות בדרכי השתן העליונות נחשבות נדירות יותר, הן בדרך כלל חמורות יותר.

מה הם התסמינים של דלקת בדרכי השתן?

תסמינים של דלקת בדרכי השתן תלויים בחלק הפגוע. כאמור, דלקות במערכת השתן התחתונה משפיעות על השופכה ושלפוחית ​​השתן.

תסמינים של דלקות אלו כוללים:

• כאב או צריבה בזמן מתן שתן
• תדירות מוגברת של מתן שתן מבלי שיש כמות שתן מתאימה
• דחיפות מוגברת למתן שתן
• דם בשתן
• שתן עכור
• שתן בצבע קולה
• שתן בעל ריח חזק
• אי נוחות בבטן תחתונה

דלקות של המערכת העליונה משפיעות על הכליות. דלקות אלו עלולות להיות מסכנות חיים במידה וחיידקים עוברים מהכליה הנגועה לדם. מצב זה, הנקרא אורוספסיס (Urosepsis, ובעברית: אלח דם), יכול לגרום ללחץ דם נמוך ברמה מסוכנת, וכתוצאה מכך להלם ספטי ואף למוות.

תסמינים של דלקות במערכת השתן העליונה כוללים:

• כאב ורגישות בגב עליון ובמותניים
• צמרמורות
• חום
• בחילות והקאות

אילו תסמינים אופייניים יותר בגברים?

תסמינים של דלקת בדרכי השתן העליונות אצל גברים דומים לאלה של נשים. עם זאת, תסמינים של דלקת בדרכי השתן התחתונות אצל גברים כוללים לפעמים כאב רקטלי (באזור פי הטבעת) בנוסף לתסמינים השכיחים המשותפים לגברים ונשים כאחד.

אילו תסמינים אופייניים יותר בנשים?

נשים עם דלקת בדרכי השתן התחתונות עלולות לחוות כאבי אגן. זאת בנוסף לתסמינים השכיחים האחרים.

מהם הגורמים וגורמי הסיכון לדלקת בדרכי השתן?

דלקות בדרכי השתן מתרחשות בדרך כלל כאשר חיידקים נכנסים אל דרכי השתן דרך השופכה ומתחילים להתרבות בשלפוחית ​​השתן. למרות שמערכת השתן אמורה להיפטר מחיידקים אלו, היא לא תמיד מצליחה בכך. כאשר זה קורה, חיידקים עלולים להתיישב ויתפתח זיהום שיוביל לדלקת. בנוסף, כל דבר שמפחית את יכולת התרוקנות שלפוחית ​​השתן או גורם לגירוי של דרכי השתן יכול להוביל גם כן לדלקת.

ישנם גם גורמים רבים שיכולים להעלות את הסיכון לפתח דלקת בדרכי השתן, והם כוללים:

• גיל – הסיכוי לפתח דלקת עולה עם הגיל
• ירידה בניידות לאחר ניתוח או שכיבה ממושכת במיטה
• אבנים בכליות
• היסטוריה של דלקת בדרכי השתן
• חסימות בדרכי השתן, למשל כתוצאה מערמונית מוגדלת, אבנים בכליות וסרטן
• שימוש ממושך בצנתרי שתן, שעשויים להקל על חיידקים להיכנס לשלפוחית ​​השתן
• סוכרת, במיוחד אם היא לא מטופלת כראוי, מעלה את הסיכוי לפתח דלקת
• הריון
• אנומליות מולדות במערכת השתן
• מערכת חיסונית מוחלשת

גורמי סיכון אופייניים עבור גברים

רוב גורמי הסיכון של גברים זהים לאלו של נשים. עם זאת, ערמונית מוגדלת היא גורם סיכון אחד הייחודי לגברים.

גורמי סיכון אופייניים עבור נשים

ישנם מספר גורמי סיכון הייחודיים עבור נשים:

שופכה קצרה יותר – אורך ומיקום השופכה אצל נשים עלול להגביר את הסיכון לדלקת. השופכה אצל נשים קרובה מאוד הן לנרתיק והן לפי הטבעת. חיידקים שעלולים להימצא באופן טבעי סביב הנרתיק ופי הטבעת יכולים להוביל לזיהום בשופכה ובשאר דרכי השתן. בנוסף, השופכה של אישה קצרה משל גבר, ולחיידקים יש מרחק קצר יותר לעבור על מנת להגיע לשלפוחית.

יחסי מין – הלחץ המופעל על מערכת השתן של אישה במהלך יחסי מין יכול לגרום למעבר חיידקים מאזור פי הטבעת לשלפוחית ​​השתן. לרוב הנשים יש חיידקים בשתן לאחר קיום יחסי מין, אך הגוף בדרך כלל יודע להיפטר מהם תוך 24 שעות. לחיידקי המעי עשויות להיות תכונות המאפשרות להם להתיישב בשלפוחית ​​השתן.

קוטלי זרע – קוטלי זרע עלולים להגביר את הסיכון לדלקת בדרכי השתן. הם עלולים לגרום לגירוי בעור אצל חלק מהנשים, מה שמגביר את הסיכוי של כניסת חיידקים לשלפוחית ​​השתן.

שימוש בקונדום במהלך יחסי מין – קונדומים ללא חומר סיכה עלולים להגביר את החיכוך ולגרות את עורן של נשים במהלך יחסי מין, מה שמגביר את הסיכוי לכניסת חיידקים לשלפוחית.

עם זאת, קונדומים חשובים להפחתת התפשטות מחלות המועברות ביחסי מין.

כדי לסייע במניעת חיכוך וגירוי עור מקונדומים, מומלץ להשתמש בחומר סיכה על בסיס מים במהלך יחסי המין.

שימוש בדיאפרגמות – דיאפרגמות, אמצעי מניעה מסיליקון המוחדרים לנרתיק, עלולות להפעיל לחץ על השופכה של האישה. זה יכול להפחית את יכולת ההתרוקנות של שלפוחית ​​השתן.

ירידה ברמות האסטרוגן – לאחר גיל המעבר, ירידה ברמת האסטרוגן משנה את מאזן החיידקים "הטובים" בנרתיק, מה שעלול להגביר את הסיכון לדלקת.

הריון ודלקת בדרכי השתן

דלקות בדרכי השתן הן נפוצות במהלך הריון. הסיבה לכך היא שהעובר הגדל יכול להפעיל לחץ על שלפוחית ​​השתן ועל דרכי השתן, מה שיכול לגרום לאצירת שתן והצטברות חיידקים, או לדליפת שתן. נוסף על כך, ישנם גם שינויים פיזיים. כבר בשישה שבועות להריון כמעט כל הנשים ההרות חוות התרחבות בשופכה, כאשר השופכה מתרחבת וממשיכה להתרחב עד הלידה.

מערכת השתן המורחבת, יחד עם הגדלת נפח שלפוחית ​​השתן וירידה בטונוס השרירי שלה, גורמים לאצירת שתן, שמאפשרת לחיידקים להתרבות.

ואם זה לא מספיק, השתן של אישה בהריון הוא מרוכז יותר ויש בו גם סוגים מסוימים של הורמונים וסוכר. אלה יכולים לעודד צמיחה של חיידקים ולהוריד את יכולת הגוף לפנות חיידקים "רעים" המנסים להיכנס.

אילו סיבוכים עלולים להיות לדלקת בדרכי השתן?

כאשר מטפלים בה בצורה נכונה ומהירה, דלקת בדרכי השתן התחתונות גורמת לסיבוכים רק לעיתים רחוקות מאוד. אך ללא טיפול, לדלקת בדרכי השתן יכולות להיות השלכות חמורות.

סיבוכים של הדלקת עשויים לכלול:

• פגיעה בלתי הפיכה בכליות כתוצאה מהתפתחות דלקת כליות חריפה או כרונית (Pyelonephritis).
• דלקות חוזרות, בייחוד אצל נשים שחוות שתי דלקות או יותר במהלך תקופה של שישה חודשים או ארבע דלקות או יותר בתוך שנה.
• היצרות של השופכה בקרב גברים כתוצאה מדלקות חוזרות בשופכה.
• סיכון מוגבר עבור נשים בהריון ללידת פג או תינוק עם משקל לידה נמוך.
• אלח דם (Urosepsis), שיכול להתרחש כאשר הדלקת מגיעה לכליות, כתוצאה ממעבר חיידקים לדם. מדובר בסיבוך שעלול להיות מסכן חיים.

כיצד ניתן למנוע דלקות בדרכי השתן?

מומלץ לנקוט בצעדים הבאים כדי למנוע דלקת בדרכי השתן:

• לשתות שש עד שמונה כוסות מים מדי יום.
• לא להתאפק עם מתן שתן לפרקי זמן ארוכים.
• לפנות לרופא לקבלת טיפול במידה ומופיעים קשיים בריקון מלא של השלפוחית או בריחת שתן.

עם זאת, דלקות בדרכי השתן מתרחשות הרבה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, ביחס של 8:1. לכן ישנה חשיבות רבה במניעה אצל נשים.

ישנם צעדים נוספים שעשויים לסייע במניעת דלקות אצל נשים, למשל:

• עבור נשים בגיל המעבר או לאחר גיל המעבר, שימוש באסטרוגן במשחה מקומית או באסטרוגן לנרתיק במרשם רופא, עשוי לסייע במניעת דלקות.
• אם הרופא סבור כי יחסי מין מהווים גורם לדלקות החוזרות של מטופלת, הוא עשוי להמליץ ​​על נטילת אנטיביוטיקה למניעה לאחר קיום יחסי מין, או לטווח ארוך.
• מומלץ לצרוך מוצרים מבוססי חמוציות מדי יום. חמוציות מכילות חומר בשם Polyphenol A הנמצא כמפחית את היכולת של חיידקי coli להיצמד לשלפוחית השתן.
• שימוש בפרוביוטיקה עשוי לסייע גם כן במניעת דלקת. מחקרים מצביעים על כך ששימוש בפרוביוטיקה לנרתיק יכול להפחית את הסיכון לדלקות חוזרות על ידי שינוי מאזן החיידקים בנרתיק.

כיצד ניתן לאבחן דלקת בדרכי השתן?

במידה ומתעורר חשד לדלקת בדרכי השתן על סמך תסמינים, יש לפנות לרופא. הרופא יעריך את התסמינים ויבצע בדיקה גופנית. כדי לאשר אבחנה של דלקת בדרכי השתן, הרופא יצטרך לבדוק את השתן של המטופל/ת לנוכחות חיידקים. דגימת השתן שהמטופל נותן צריכה להיות דגימת "אמצע זרם". המשמעות היא שהחלק הראשון של השתן לא ייאסף, שכן השתן הראשון שוטף את החיידקים, ולאחר מכן ניתן לאסוף את השתן, שבמצב רגיל אמור להיות נקי מחיידקים. מומלץ לבקש הסבר מהרופא כיצד לבצע את הבדיקה כמו שצריך על מנת למנוע זיהום של הדגימה.

בבדיקת המעבדה של הדגימה, הרופא יחפש מספר גדול של תאי דם לבנים בשתן, מה שיכול להצביע על דלקת. הרופא יבצע גם תרבית שתן על מנת לבדוק אם צומחים חיידקים או פטריות. התרבית יכולה לסייע בזיהוי הגורם המדויק לדלקת ובבחירת הטיפול המתאים ביותר.

אם יש חשד לנוכחות של נגיף, ייתכן שיהיה צורך לבצע בדיקות מיוחדות. נגיפים נחשבים לגורמים נדירים של דלקות בדרכי השתן אך ניתן לראותם באנשים שעברו השתלת איברים או שיש להם מצבים רפואיים אחרים המחלישים את המערכת החיסונית שלהם.

צעדי אבחון בדלקת בדרכי השתן העליונות

אם הרופא חושד בדלקת של דרכי שתן עליונות (פיאלונפריטיס), ייתכן שיהיה צורך לבצע ספירת דם מלאה ותרביות דם, בנוסף לבדיקת השתן. תרבית דם יכולה לוודא שהזיהום לא התפשט לזרם הדם, סיבוך שעלול להוביל לאלח דם (אורוספסיס) ולהיות מסכן חיים.

צעדי אבחון בדלקות חוזרות

במקרה של דלקות חוזרות, הרופא עשוי גם לבדוק אם יש אנומליות או חסימות בדרכי השתן.

כמה בדיקות לכך כוללות:

אולטרסאונד – בבדיקה זו מועבר מתמר על הבטן של המטופל. המתמר משתמש בגלי אולטרסאונד ליצירת תמונה של דרכי השתן, המוצגת על גבי צג.

פילוגרם תוך ורידי (IVP) – הבדיקה כוללת הזרקת חומר ניגוד העובר בדם ומופרש בכליות, משמע עובר בדרכי השתן, והרופא מבצע צילום רנטגן של הבטן. חומר הניגוד מדגיש את דרכי השתן ומאפשר לזהות חסימות או בעיות אחרות.

ציסטוסקופיה – הרופא מחדיר מצלמה קטנה דרך השופכה לתוך שלפוחית ​​השתן כדי לראות מה קורה בתוכה. במהלך ציסטוסקופיה, הרופא עשוי להסיר חתיכה קטנה של רקמת שלפוחית ​​השתן (ביופסיה) ולבדוק אותה כדי לשלול דלקת בשלפוחית ​​השתן או סרטן כגורם לתסמינים.

בדיקת CT – כדי לקבל תמונות מפורטות יותר של מערכת השתן ניתן להשתמש בבדיקה זו.

כיצד ניתן לטפל בדלקת בדרכי השתן?

ראשית, על מנת לרפא דלקת בדרכי השתן, יש לזהות את הבעיה הבסיסית הגורמת לה, במידה וקיימת, ולטפל בה. ללא טיפול, זיהומים אלה עלולים להוביל לפגיעה בכליות. מכיוון שדלקות בדרכי השתן נגרמות בדרך כלל על ידי חיידקים, הן מטופלות לרוב באנטיביוטיקה במטרה להיפטר מאותם חיידקים. סוג התרופה ואורך הטיפול יהיו תלויים בתסמינים ובהיסטוריה הרפואית של האדם, אך האנטיביוטיקות הנפוצות כוללות ניטרופורנטואין, סולפונאמיד, אמוקסיצילין ועוד.

חשוב למלא אחר הוראות הרופא בנוגע לטיפול ולהשלים את כלל הטיפול הניתן, על מנת לוודא שהזיהום עבר לחלוטין וכן כדי להפחית את הסיכון לעמידות לאנטיביוטיקה. תסמיני הדלקת יכולים להיעלם לפני שהזיהום נעלם לחלוטין. שתייה מרובה של נוזלים והטלת שתן תכופה גם הם מומלצים לאנשים הסובלים מדלקת מכיוון שזה עוזר לשטוף את החיידקים. במידה ויש כאבים, ניתן ליטול תרופות לשיכוך כאבים.

נהוג לחלק את הדלקות לשניים, דלקת מסובכת בדרכי השתן ודלקת לא מסובכת. דלקת לא מסובכת היא כזו שמתרחשת אצל אדם בריא בדרך כלל עם מערכת שתן תקינה. עם טיפול, ניתן להגיע לריפוי תוך יומיים עד שלושה. דלקת מסובכת היא כזו המתרחשת אצל אדם עם מצב רפואי ברקע, כגון הריון או ניתוח השתלת לב. דלקת זו עלולה לדרוש תקופות ארוכות יותר של אנטיביוטיקה, בדרך כלל בין 7 ל-14 ימים.

עבור חולים קשים, ייתכן שיהיה צורך לאשפוז בבית חולים על מנת לוודא שהם מקבלים מספיק נוזלים ונוטלים את התרופות כמו שצריך.

אנשים שעלולים להזדקק לאשפוז בבית החולים הם:

• נשים בהריון
• מבוגרים
• אנשים הסובלים מסרטן, סוכרת סוג 1 או סוכרת סוג 2, טרשת נפוצה, חבלה בעמוד השדרה או בעיות רפואיות אחרות
• אנשים עם אבנים בכליות או בעיות אחרות בדרכי השתן
• אנשים המחלימים מניתוח בדרכי השתן

עבור נשים הסובלות מדלקות חוזרות בדרכי השתן, ייתכן וכדאי לשקול נטילת אנטיביוטיקה מניעתית לאחר מגע מיני, או תקופות ארוכות יותר של אנטיביוטיקה.

מקורות: HealthLine | MNS

שאלות ותשובות בנושא

כמה שכיחות דלקות בדרכי השתן?

יש לי דלקת בדרכי השתן. האם בני הבית צריכים לחשוש מהדבקה?

האם ניתן להידבק בחיידקים שיגרמו לדלקת בדרכי השתן במהלך קיום יחסי מין?

האם ניתן לקחת אנטיביוטיקה לטיפול בדלקת בדרכי השתן במידה ואני בהריון?

האם דלקות בדרכי השתן מעלות את הסיכון לסרטן השלפוחית?