דיסלקציה

דיסלקציה היא הפרעת קריאה וכתיבה אשר משפיעה על האדם לאורך כל חייו.

ההפרעה מאובחנת בדרך כלל בגיל צעיר, עם כניסתו של הילד למערכת החינוך ומתבטאת בין היתר בקושי בקריאה וכתיבה, בלבול בין אותיות, איות בלתי צפוי ולא עקבי והפרעות ראייה בזמן כתיבה.

הגורם לדיסלקציה אינו ברור אך ככל הנראה קיים מרכיב תורשתי.

האבחון מתבצע בדרך כלל על ידי גורם שהוסמך לכך, למשל פסיכולוג חינוכי, וכולל אבחון דידקטי והערכה פסיכולוגית.

על פי תוצאות האבחון ניתן להתאים תכנית טיפול אישית ולערב את המשפחה ואת הצוות החינוכי בבית הספר כאשר המטרה היא לטפל מוקדם ככל הניתן בתסמונת.

מהם סימנים אשרו עשויים להצביע על נוכחות דיסלקציה?

דיסלקציה, אשר מוגדרת כהפרעת קריאה, באה לידי ביטוי בדרך כלל עם כניסתו של הילד אל מערכת החינוך.

עם הכניסה לבתי הספר וההתמקדות המשמעותית על מיומנויות קריאה וכתיבה, עשויים להופיע קשיים מסוימים אשר מרמזים על קיומה של דיסלקציה.

עם זאת, אנשים הסובלים מדיסלקציה עשויים להציג כישורים טובים בתחומים אחרים, כמו למשל פתרון בעיות או חשיבה יצירתית.

חשוב לזכור כי סימנים שונים של דיסלקציה באים לידי ביטוי באופן שונה אצל כל אחד הסובל מן התסמונת וכי מטופל אחד עם דיסלקציה עשוי להציג סט שונה למדי של חולשות וחוזקות ממטופל אחר.

נהוג לחלק את הסימנים על פי הגיל בו בדרך כלל שמים לב אליהם עקב נסיבות החיים השונות (למשל התפתחות השפה בגילי הגן או הכניסה של ילד למערכת החינוך).

ילדים בגילי גן- לעיתים ניתן לשים לב לתסמינים מסוימים עוד לפני כניסת הילד למערכת החינוך:

• ילדים עשויים להציג קושי לבטא את עצמם באמצעות שפה מדוברת, כגון חוסר יכולת לזכור את המילה הנכונה לשימוש, או אמירת משפטים בעלי תחביר שגוי.
• התפתחות מאוחרת של דיבור בהשוואה לילדים אחרים באותו גיל (אם כי יכולות להיות לכך סיבות רבות ושונות).
• קושי או עניין מועט בלימוד אותיות האלפבית.
• בעיות בדיבור, כגון חוסר יכולת לבטא מילים ארוכות כראוי והגיית ביטויים באופן שגוי (לדוגמה, אמירת "הקילופטר" במקום "הליקופטר").
• הבנה לקויה של ​​מילים מתחרזות, כגון "גנן גידל דגן", או חרוזים לתינוקות.

ילדים בגיל בית הספר- עם כניסת הילד למערכת החינוך והתמקדות אינטנסיבית בלימוד כתיבה וקריאה, עשויים לצוץ תסמינים נוספים של דיסלקציה:

• הצבת אותיות ומספרים בצורה לא נכונה (כגון כתיבת "6" במקום "9", או "ג" במקום "ז" בכתב, לא בדפוס).
• עונה היטב על שאלות בעל פה, אך מתקשה לכתוב את התשובה
• בעיות בלימוד השמות והצלילים של אותיות
• איות בלתי צפוי ולא עקבי
• הפרעות ראייה בזמן קריאה (לדוגמה, ילד עשוי לתאר אותיות ומילים כאילו הן נעות או נראות מטושטשות)
• בלבול של סדר האותיות במילים
• ביצוע שגיאות בעת קריאה בקול רם או קריאה איטית
• קושי לבצע רצף של הנחיות
• בעיות בהעתקת שפה כתובה ולוקח יותר זמן מהרגיל להשלים עבודה כתובה
• נאבקים ללמוד רצפים, כגון ימי השבוע או האלפבית
• מהירות כתיבה איטית
• כתב יד לא יפה
• מודעות פונולוגית לקויה- מודעות פונולוגית היא היכולת לזהות את ההבהרות היחידות מהן מורכבות מילים וקושי להבין ששינוי הבהרות והחלפתן היא הדרך ליצירת מילים חדשות. למשל, ילד הסובל ממודעות פונולוגית לקויה יתקשה לבין איזו מילה תיווצר אם נחלים את האות א' באות נ' במילה 'תפוח' ויתקשה לחשוב על חרוזים למילה שיציגו בפניו.

במתבגרים ובמבוגרים-

• איות לקוי
• עבודה כתובה מאורגנת בצורה גרועה ומנוסחת בצורה לא ברורה (לדוגמה, למרות שהם עשויים להיות בקיאים מאוד בנושא מסוים, אך ייתכן שיהיו להם בעיות לבטא את הידע הזה בכתב)
• ניסיון אקטיבי להימנע מקריאה וכתיבה במידת האפשר
• קושי לזכור דברים כמו סיסמאות מחשב או מספרי טלפון
• קושי בתכנון ובכתיבת סיכומים, מכתבים או מסמכים מסוגים שונים
• קושי לרשום הערות במהלך פגישה או הרצאה וקושי בהעתקת טקסט
• קשיים בחזרה על חומר לקראת בחינות
• קושי לעמוד בלוחות זמנים

בנוסף לבעיות הברורות הנלוות לקשיים בתחום הקריאה והכתיבה, לאנשים הסובלים מדיסלקציה עשויות להיות בעיות נלוות נוספות.

בין היתר ניתן למנות:

• קושי בעבודה עם מספרים (דיסקלקוליה)
• זיכרון לקוי לטווח קצר
• הפרעות קשב וריכוז, ADHD
• קושי בניהול זמנים ומיומנויות ארגוניות
• הפרעות קואורדינציה

מהו הגורם לדיסקלציה?

דיסלקציה אינה קשורה לרמת האינטליגנציה הכללית של האדם.

ילדים ומבוגרים מכל היכולות האינטלקטואליות עלולים להיות מושפעים מדיסלקציה ולמעשה עיקר ההפרעה הוא הקושי בזיהוי הצלילים השונים המרכיבים מילים ולקשר אותם לאותיות.

נכון להיום, הסיבה המדויקת לדיסלקציה אינה ידועה, אך לעתים קרובות נראה שהיא עוברת בתורשה בתוך משפחות.

הסברה המובילה גורסת כי קיימים מספר גנים שונים אשר מתבטאים בכל אדם בצורה ובעוצמה שונים.

אותם הגנים, המורשים מדור לדור, עשויים לפעול יחד ולהשפיע על האופן שבו חלקים מסוימים במוח מתפתחים במהלך החיים המוקדמים.

התפתחות לקויה מצורות שונות במהלך החיים המוקדמים עשויה להביא להתפתחות דיסלקציה.

כיצד מאבחנים דיסלקציה?

ככל שילד עם דיסלקציה מאובחן מוקדם יותר, ניתן יהיה להטמיע התערבויות שונות בהצלחה רבה יותר.

עם זאת, זיהוי דיסלקציה אצל ילדים צעירים יכול להיות קשה הן להורים והן למורים מכיוון שהסימנים והתסמינים אינם תמיד ברורים.

השלב הראשון הוא בדרך כלל פניה לצוות בית הספר במידה וההורה מודאג מההתקדמות הלימודית של הילד בתחומי הקריאה והכתיבה.

ניתן לבצע שיחה יחד עם המורה המחנך ואולי גם עם איש סגל נוסף מטעם בית הספר, למשל יועצ/ת.

בנוסף, ניתן לקבוע פגישה עם רופא המשפחה יחד עם הילד על מנת לבחון את האפשרות שקיים מצב רפואי פרט לדיסלקציה שמקשה על הילד בכל הקשור ליכולות קריאה וכתיבה- למשל הפרעות ראייה (קוצר ראייה או פזילה), בעיות שמיעה מסוגים שונים והפרעות קשב וריכוז.

ייתכן גם שהילד מתקשה להתחבר לשיטת הלימוד בבית הספר בו הוא לומד ורצוי לנסות שיטות נוספות מחוץ למסגרת הבית ספרית על מנת לבחון את ממדי הקושי והיקפו.

במידה ומוצו האופציות שהוצגו ייתכן ויש צורך לקבל הערכה מקצועית מלאה אצל אדם שהוכשר לכך, למשל פסיכולוג חינוכי (בעל תואר שני בפסיכולוגיה אשר בחר להתמחות בתחום החינוך ועוסק בין היתר באבחון מצבים כמו דיסלקציה ובניית תוכניות טיפול).

איש מקצוע יוכל להיות מקור משמעותי לתמיכה ולהעניק עזרה לילד בהתמודדות עם הלקות (איש מקצוע יכול גם לדבר עם המורים בבית הספר על מנת לתת להם מושג רחב יותר על הבעיה ממנה סובל הילד ולהציע דרכים שונות להתמודדות ברמת בית הספר).

לפני שההערכה תתקיים, ייתכן וההורים וסגל בית הספר יידרשו לענות על שאלות לגבי תחומים שונים בחייו של הילד:

• מצבו הבריאותי הכללי
• כמה טוב הוא מבצע משימות מסוימות
• במה ההורים וסגל בית הספר חושבים שכדאי להתמקד

ההערכה עצמה של איש המקצוע כוללת בשלב הראשוני בדרך כלל אבחון דידקטי אשר נועד להעריך תפקודי למידה ובחינה לעומק של היסודות עליהם מושתת הלמידה (כישורי קריאה וכתיבה, חשבון והבנת הנקרא).

בדיקות ומבחנים אלה עשויים לבחון תחומים שונים במטרה לזהות חולשות וחוזקות:

• יכולות קריאה וכתיבה
• קשב והתארגנות
• פיתוח שפה ואוצר מילים
• חשיבה לוגית ועיבוד מידע
• זיכרון ותפיסה
• המהירות שבה הם יכולים לעבד מידע חזותי ושמיעתי
• גישות ללמידה

בנוסף, ייתכן ויבוצע אבחון פסיכולוגי שמטרתו להעריך את החוזקות והחולשות של התלמיד בתחומי הקוגניציה וההתנהגות בנוסף להערכה רגשית שלו ולמיומנויות למידה שונות (אוצר מילים, הבנה מתמטית ויכולות אנליזה שונות). במידה והאבחנה בעייתית ניתן לבצע אבחון משולב פסיכו-דידקטי.

מה קורה לאחר שמתבצע אבחון של דיסלקציה?

לאחר הערכה של הילד, ההורים מקבלים דו"ח מפורט המתאר את נקודות החוזק והחולשה שלו, יחד עם המלצות מה ניתן לעשות כדי לשפר תחומים שבהם הוא מתקשה ודרכים שונות להיבחנות במסגרת מערכת החינוך.

השאיפה היא בדרך כלל להשאיר את הילד במסגרת החינוכית הרגילה תחת התאמות והקלות שונות בהתאם לצרכים האישיים.

על אף שאין פתרון המטפל בשורש הבעיה, ישנן מספר שיטות התערבות שונות על מנת לטפל בתסמיני הדיסלקציה ולהקל על התמודדות הילד.

רוב ההתערבויות מתמקדות במיומנויות פונולוגיות, שהיא היכולת לזהות ולעבד צלילי מילים:

• ללמד את הילד לזהות צלילים במילים מדוברות (לדוגמה, לעזור להם לזהות שאפילו מילים קצרות עשויות להיות מורכבות ממספר צלילים).
• ללמד את הילד לשלב אותיות כדי ליצור מילים, ועם הזמן, להשתמש במילים כדי ליצור משפטים מורכבים יותר.
• לתרגל קריאת מילים בצורה נכונה כדי לעזור לו לקרוא מהר יותר.
• לעקוב אחר ההבנה שלו בזמן שהם קוראים (לדוגמה, לעודד אותו לשאול שאלות לגבי פערים בהבנה שלו)

התערבויות אלו צריכות להיות מועברות באופן אידיאלי בצורה מאוד מובנית עם פיתוח בצעדים קטנים, וצריכות לכלול תרגול קבוע של מה שנלמד.

שילוב של מספר חושים בתהליך הלמידה עשוי לעזור להטמיע את העקרונות הנלמדים.

דוגמה להוראה רב-חושית היא למשל תרגיל שבו מלמדים את הילד לראות את האות "א", לומר את השם והצליל שלה ולכתוב אותה באוויר, הכל בו-זמנית.

במידה והילד מתקשה להישאר בכיתת הלימוד הרגילה ועובר, בהחלטה משותפת יחד עם ההורים וצוות בית הספר, אל כיתת חינוך מיוחד ישנן מספר תוכניות בהן ניתן לשלב את הילד בהתאם לקושי שלו ולרמת הלקות הלימודית.

במסגרות השונות מוגדרות מדי שנה תוכנית חינוכית יחידנית (תח"י) ותוכנית לימודים אישית (תל"א) על ידי הצוות החינוכי על מנת להגדיר לכל תלמיד מטרות ויעדים יישומיים ומדידים, מטלות נדרשות, דרכי פעולה ומשוב והערכה עצמיים של התלמיד.

ההורים והתלמיד מעורבים בתהליך בגיבוש התוכנית ובהבעת ציפיות כמו גם ביישומה של התוכנית בבית.

גם לילדים צעירים יותר אשר גילו אצלם דיסלקציה בגיל הגן ניתן להציע תוכניות פעולה שונות ולמעשה, התוצאה הסופית בדרך כלל טובה יותר ככל שההתערבות בוצעה מוקדם יותר.

האם ההורה יכול לסייע לילד במסגרת הביתית?

ישנן דרכים בהן ההורה יכול לסייע לתהליך הלמידה של הילד, למשל:

קריאה- הקראה של סיפורים לילד עשויה לשפר את אוצר המילים ואת כישורי ההקשבה שלו, וגם תעמיק את העניין שלו בספרים.

קריאה משותפת- ניתן לקרוא יחד עם הילד חלק מהספר ואז לדון במה שקורה, או במה שעלול לקרות בעלילה.

מתן דוגמה אישית- כאשר הילד רואה את ההורה מבלה את זמנו הפנוי בקריאה ומאיר את התחביב באור חיובי ייתכן והילד ירצה להתנסות בקריאה גם הוא.

לימוד יתר- אתה עלול להשתעמם מלקרוא שוב ושוב את הספר האהוב על ילדך, אבל החזרה תחזק את ההבנה שלו.

קריאה 'שקטה'- ילדים צריכים גם את ההזדמנות לקרוא לבד כדי לעודד את העצמאות והשטף שלהם.

קריאה צריכה להיות מהנה, ולא להוות מטלה. יש לבחור בספרים בנושאים שמעניינים את הילד ולוודא הקריאה מתבצעת בסביבה נוחה.

להורים יש גם תפקיד משמעותי בשיפור הביטחון העצמי של ילדם, לכן חשוב לעודד ולתמוך בילד תוך כדי הלמידה והקריאה.

האם קיימים טיפולים למבוגרים?

חלק גדול מהעצות והטכניקות המשמשות כדי לעזור לילדים עם דיסלקציה רלוונטיות גם למבוגרים.

• שימוש בטכנולוגיה, כגון מעבדי תמלילים, עשוי לעזור בכתיבה ובארגון הפעילויות היומיומיות במסגרות של לימודים ועבודה.
• שימוש בגישה רב חושית ללמידה יכול להיות מועיל. לדוגמה, ניתן להשתמש במקליט דיגיטלי כדי להקליט הרצאה ולאחר מכן להאזין לה תוך כדי קריאת ההערות.
• אם יש צורך צריך להוציא לתכנן תוכניות או לרשום הערות לגבי נושא מסוים, ייתכן שיהיה שימושי ליצור מפת חשיבה במקום לכתוב רשימה.
• כדאי לנסות לפרק משימות מורכבות למשימות רבות, קטנות ופשוטות.

בנוסף, כדאי לבדוק אופציה של התאמות במקום העבודה. רצוי להודיע למעסיק על קיום הדיסלקציה, מכיוון שיכול להיות שניתן יהיה לבצע התאמות סבירות במקום העבודה על מנת לסייע.

דוגמאות להתאמות סבירות עשויות לכלול:

• לספק לעובד טכנולוגיית סיוע, כגון מקליטים דיגיטליים או תוכנת דיבור-לטקסט
• הנחיות בעל פה, ולא בכתב
• זמן נוסף למשימות שבהן העובד מתקשה במיוחד
• לספק לעובד מידע בפורמטים הנגישים לו

שאלות ותשובות בנושא

מתי כדאי להתחיל בתהליך האבחון והטיפול בדיסלקציה?

מי מוסמך לבצע אבחנה של דיסלקציה?

האם קיים טיפול תרופתי לדיסלקציה?

כמה דיסלקציה נפוצה באוכלוסייה?

האם ניתן ללקות בדיסלקציה עקב מחלה או חבלת ראש?