דורבן בכף הרגל

דורבן (או בשמו הרפואי מחלת החיתולית הכפית או באנגלית Plantar Fasciitis) הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר לכאבים בכף הרגל. ההערכה היא כי אחד מכל עשרה אנשים יסבול לפחות פעם אחת במהלך חייו מדורבן. דורבן נגרם כתוצאה מדלקת של רקמה עבה, המכונה חיתולית כפית, שעוברת בחלק התחתון של כף הרגל ומחברת את עצם העקב לכל אצבעות הרגליים.

דורבן בדרך כלל גורם לכאבים דוקרים בכף הרגל, המופיעים בדרך כלל בצעדים הראשונים בבוקר לאחר השינה. בזמן עמידה ותזוזה הכאב בדרך כלל פוחת, אך הוא עלול לחזור לאחר עמידה ממושכת או לאחר קימה מישיבה. דורבן שכיח יותר אצל רצים, אנשים הסובלים מעודף משקל ואלו שנועלים נעליים עם תמיכה לא טובה.

צפו במירב אנטוניצ'י מסבירה על טיפול בדלקת הדורבן לתכנית המילון ברפואי בהנחיית פרופ' קרסו

לכתבה המלאה בנושא "טיפול בדלקת הדורבן"

במאמר זה נלמד על:

• תסמינים
• סיבות
• גורמי סיכון לדורבן ברגל?
• סיבוכים אפשריים
• אבחון
• טיפול

מה התסמינים של דורבן בכף הרגל?

דורבן בדרך כלל גורם לכאב בעל אופי דוקר בתחתית כף הרגל, בסמוך לעקב. הכאב בדרך כלל חזק במיוחד בצעדים הראשונים שלאחר ההתעוררות משינה, עקב כיווץ הרקמה במהלך הלילה, אך נפוץ גם כאב חזק בעמידה ממושכת או כשקמים לאחר ישיבה.

הכאב בדרך כלל מחמיר לאחר פעילות גופנית, ולא במהלכה ולעיתים כולל קושי בהרמה של הבהונות מהרצפה. לעיתים מופיעים גם אדמומיות, נפיחות וחום בעקב.

מה הסיבות לדורבן בכף הרגל?

רקמת החיתולית הכפית (שמשמה נובע השם המקצועי של המחלה) היא רקמה ארוכה וצרה בצורת חוט של קשת הנמצאת מתחת לקשת כף הרגל. הרקמה תומכת בכף הרגל, מחברת בין העקב לאצבעות וסופגת זעזועים בזמן ההליכה.

כשנוצר מתח ולחץ על הרקמה, היא גדלה ועלול להיווצר בה קרעים קטנים. מתח חוזר על הרקמה וקרעים מרובים עלולים לגרום לדלקת ברקמה – מצב המכונה דורבן. חשוב לציין כי הסיבה המלאה שגורמת לדורבן במקרים רבים עדיין אינה ידועה.

גורמי סיכון לדורבן בכף הרגל

למרות שדורבן יכול להתפתח ללא סיבה ברורה, גורמים מסוימים עלולים להגביר את הסיכון לפתח מצב זה.

גורמי סיכון אלו כוללים:

• גיל – דורבן שכיח יותר בגילאים 40 עד 60.
• ביצוע סוגים מסוימים של פעילות גופנית – פעילויות שיוצרות לחץ רב על העקב ועל הרקמה החיתולית הכפית שמתחתיו – כמו ריצה למרחקים ארוכים וריקוד בלט – עלולות לתרום להופעת הדורבן.
• מאפיינים פיזיים של כף הרגל – כפות רגליים שטוחות, קשת גבוהה או אפילו דפוס הליכה לא תקין עלולים להשפיע על אופן חלוקת המשקל בזמן עמידה ולהפעיל לחץ נוסף על הרקמה.
• השמנה – עודף משקל מפעיל לחץ נוסף על הרקמה.
• עבודה שכוללת עמידה או לחץ על הרגליים – עובדי מפעל, מורים, שומרים ועובדים רבים נוספים מבלים את מרבית שעות עבודתם בהליכה או בעמידה על משטחים קשים, מצב שעלול לפגוע ברקמה ולגרום להופעת הדורבן.

אילו סיבוכים עלולים להיגרם מדורבן כף הרגל?

התעלמות מדורבן עלולה לגרום לכאבים כרוניים בעקב ופגיעה בפעילות היום-יומית ועל כן חשוב לאבחן ולטפל בדורבן. שינוי צורת ההליכה באופן טבעי על ידי המטופל על מנת להקל על הכאבים בדורבן עלולה להוביל לבעיות ברגל, בברך, בירך או בגב.

איך מאבחנים דורבן?

דורבן מאובחן על סמך היסטוריה רפואית ועל סמך בדיקה גופנית. במהלך הבדיקה, הרופא בודק אזורי רגישות בכף הרגל, את מאפייני כף הרגל (קשת גבוה/שטוחה וכו') ותנועתיות כף הרגל. כל אלו  יכולים לעזור לקבוע את האבחנה.

בדיקות הדמיה

לרוב, אין צורך בבדיקות הדמיה לאבחון דורבן. הרופא עשוי להציע צילום רנטגן או בדיקת MRI כדי לשלול סיבה אחרת לכאב, כמו שבר מאמץ. לעיתים, בצילום רנטגן ניתן לראות זיז עצם הבולט החוצה מעצם העקב (ומכאן השם דורבן).

בעבר האשימו לעתים קרובות את זיז העצם הבולט בכאבי העקב והם הוסרו בניתוח. כיום מבינים כי פיסות העצם הן שפירות ולא גורמות לכאב לעיתים קרובות.

מה הטיפול בדורבן בכף הרגל?

רוב האנשים הסובלים מדורבן מחלימים תוך מספר חודשים לאחר טיפול שמרני הכולל מנוחה, קירור האזור הכואב בעזרת קרח ומתיחות.

טיפול שמרני לדורבן

בתחילת הטיפול בדורבן מומלץ לבצע טיפול שמרני בלבד. משככי כאבים ממשפחת התרופות נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDS) כגון איבופרופן (אדוויל) ונפרוקסן סודיום (Aleve) עשויים להקל על הכאב ועל הדלקת בדורבן.

תרגילי מתיחה וחיזוק האזור או שימוש במכשירים מיוחדים עשויים להקל משמעותית על הסימפטומים בדורבן.

הטיפולים השמרנים לדורבן כוללים:

• מנוחה – הפחתה או אפילו הפסקת הפעילויות שמחמירות את הכאב הוא הצעד הראשון להפחתת הכאב. מנוחה כוללת הפסקה של פעילויות אתלטיות שכוללות יצירת לחץ על כפות הרגליים כמו הליכה או ריצה על משטחים קשים.
• קירור האזור בעזרת קרח – שקית קרח מכוסה בבד מעל אזור הכאב במשך 15 דקות, שלוש או ארבע פעמים ביום, עשויה להפחית את הכאב. חשוב להקפיד שהקרח יכוסה במגבת ולא יגע ישירות בעור כדי למנוע כוויות קור.
• פיזיותרפיה – פיזיותרפיסט יכול להדגים סדרה של תרגילים, אותם ניתן ליישם בבית, למתיחת הרקמה וגיד אכילס ולחיזוק שרירי הרגל התחתונה.
• סד לילה – הפיזיותרפיסט או הרופא עשויים להמליץ ​​על לבישת סד שמותח את השוק ואת קשת כף הרגל בזמן השינה.
• מדרס – הרופא עשוי לרשום מרשם למדרסים מסוגים שונים על מנת לפזר את הלחץ בכף הרגל באופן שווה יותר.
• מתיחה של הקשתות – תרגילים ביתיים פשוטים יכולים לסייע למתוח את הרקמה החיתולית הכפית, את גיד אכילס ואת שרירי השוקיים.

סד לילה לדורבן

לעיתים, ימליץ הרופא או הפיזיותרפיסט על סד לילה במהלך השינה. כיוון שבזמן השינה כף הרגל נמצאת במנח בו הבהונות מרוחקות מכף הרגל ("פויינט"), הרקמה מתכווצת וזה פוגע בה. סד הלילה מותיר את כף הרגל בזווית של 90 מעלות ובכך מותח את הרצועה ואת גיד אכילס ומונע את התכווצות הרקמה בלילה.

מדרסים לדורבן

כיוון שאחת הסיבות להופעת הדורבן היא מנח רגל לא תקין שגורם לחלוקת עומסים לא תקינה במהלך הליכה, ריצה ועמידה, לעיתים יש צורך בהפחתת הלחץ ושינוי חלוקת העומסים בכף הרגל. שימוש במדרסים עשוי לעזור למנח הלא תקין של הרגל, לתמוך בקשת, למנוע כיווץ יתר של הרקמה ולמתוח אותה.

תרגילי מתיחה לדורבן

תרגילי המתיחה המומלצים בדורבן הם תרגילים למתיחה של גיד אכילס (הגיד בחלק האחורי של השוק) ושל הרקמה החיתולית הכפית.

• תרגיל למתיחה של גיד אכילס – בתרגיל מתיחה זה יש להישען קדימה על הקיר עם רגל אחת ישרה ועקב על הקרקע בזמן שהרגל השנייה מקדימה, עם הברך כפופה. לאחר מכן, יש לדחוף את הירכיים כנגד הקיר באופן עדין במשך 10 שניות, כ-20 פעמים לכל כף רגל. במהלך התרגיל חשוב להרגיש מתיחה של הגיד.
• תרגיל למתיחה של הרקמה החיתולית הכפית – מתיחה זו מבוצעת בישיבה ובמהלכה יש לשלב את הרגליים שהרגל הכואבת מעל לרגל השנייה. יש לאחוז באצבעות כף הרגל הכואבת ולמשוך אותן לאט לאט בצורה עדינה לכיוון מעלה. במידה ויש קושי להגעה לכף הרגל, ניתן לאחוז את כף הרגל בעזרת מגבת ולמשוך דרכה. מומלץ להרגיש ולוודא עם היד השנייה את מתיחת החלק התחתון של כף הרגל. את המתיחה יש לבצע במשך 10 שניות כ-20 פעמים לכל רגל. מומלץ לבצע תרגיל זה בבוקר במיטה, טרם עמידה או הליכה.

טיפולים נוספים לדורבן בכף הרגל

אם הצעדים השמרניים אינם מסייעים למצב לאחר מספר חודשים, הרופא עשוי להמליץ על הטיפולים הבאים:

• הזרקות – הזרקת תרופות סטרואידיות לאזור הרגיש יכולה לספק הקלה זמנית בלבד לכאב. לא מומלץ לבצע מספר רב של זריקות מכיוון שהן יכולות להחליש את הרקמה ואף לגרום לה להיקרע. באמצעות הדמיית אולטרסאונד ניתן להזריק לאזור הרגיש פלזמה עשירה בטסיות הדם, שמקורה בדם של המטופל עצמו, בכדי לקדם ריפוי של הרקמות.
• טיפול בגלי הלם – בהליך זה, גלי קול מכוונים לאזור הכאבים בעקב כדי לעורר ריפוי של הרקמה. טיפול זה משמש בדרך כלל לטיפול בדורבן כרוני שלא הגיב לטיפולים שמרניים יותר.
• ניתוח לטיפול בדורבן – מעטים האנשים הזקוקים לניתוח ולרוב מבוצע ניתוח להארכת שריר הסובך (שריר התאומים) או ניתוח לשחרור הרקמה החיתולית הכפית.

טיפול בגלי הלם לדורבן

טיפול בגלי הלם לרוב משמש לטיפול בדורבן כרוני שלא מגיב לטיפולים שמרניים. הטיפול מתבצע בטכנולוגיית ESWT ופועל להרס זיז העצם הבולט והפחתת הדלקת הכרונית ברקמה. גלי ההלם מעודדים צמיחה של כלי דם חדשים באזור הדלקת ומאפשרים ריפוי מקומי של הרקמה. מחקרים מסוימים על הטיפול הראו תוצאות מבטיחות, אך הטיפול לא הוכח כי הוא יעיל באופן עקבי.

ניתוח לטיפול בדורבן

מעטים האנשים הזקוקים לניתוח והוא לרוב מבוצע רק לאחר 12 חודשים במהלכם טיפול לא ניתוחי אגרסיבי לא שיפר את תסמיני המטופל.

סיבות נוספות לביצוע ניתוח לדורבן כוללים מצבים בהם הדורבן פוגע משמעותית ביכולות של ספורטאים מקצועיים או באנשים בהם הדורבן פוגע בעבודה שלהם.

הניתוחים המבוצעים בתחום כוללים ניתוח להארכת שריר הסובך (שריר התאומים) וניתוח לשחרור הרקמה החיתולית הכפית.

ניתוח להארכת שריר הסובך (שריר התאומים)

בניתוח זה מבוצעת הארכה של שריר הסובך ("שריר התאומים" בשפה העממית) והוא מבוצע כיוון שלעיתים שריר סובך קצר מדי עלול להגביר את הלחץ על הרקמה החיתולית הכפית. הליך זה שימושי לחולים שמתקשים לבצע כיפוף של כפות הרגליים, לאחר שנה של ביצוע מתיחות.

שריר התאומים הוא השריר הגדול שנמצא בחלק האחורי של השוק, מחבר בין הברך לעקב ומורכב משני שרירים קטנים (ומכאן שמו- "שריר התאומים") המתאגדים לגיד אחד המכונה "גיד אכילס".

במהלך הניתוח, המנתח מאריך את אחד משני השרירים המרכיבים את שריר הסובך כדי להגביר את תנועת הקרסול. ההליך יכול להתבצע בגישה המסורתית של חתך גדול ופתיחה מלאה של האזור או על ידי חתך קטן יותר ואנדוסקופ- מכשיר המכיל מצלמה קטנה.

סוג הניתוח נבחר בהתאם לצרכי ומאפייני המטופל. בניתוח, חותכים את החיתולית (fasia), רקמה העוטפת את שריר הסובך, ובכך מאפשרים מקום רב יותר להתארכות השריר. ההליך האנדוסקופי לרוב קצר, פחות משעה והוא מבוצע תחת טשטוש. מס' שעות לאחר ההליך המטופל כבר משוחרר לביתו.

שיעורי הסיבוכים בניתוח להארכת שריר הסובך נמוכים, אך כמו כל ניתוח כוללים סיבוכים כמו זיהום, דימום ונזק עצבי. מטופלים עם היסטוריה של נוירופתיה או דלקת עצבים עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים.

לאחר הניתוח, נועלים נעל או מגף מיוחדים או סד והרגל מחלימה במלואה לאחר שישה עד שמונה שבועות. לעיתים, יש צורך בפיזיותרפיה כדי להשיב את חוזק השריר לאחר הניתוח.

ניתוח לשחרור הרקמה החיתולית הכפית

במידה ולמטופל יש טווח רגיל של תנועת קרסול וכאב מתמשך בעקב, הרופא עשוי להמליץ ​​על הליך שחרור חלקי של הרקמה החיתולית הכפית. במהלך הניתוח חותכים חלקית את הרקמה החיתולית הכפית על מנת להקל על המתח ברקמה. במידה ויש זיז עצם בולט בעקב, הוא גם מוסר במהלך הניתוח.

למרות שניתן לבצע את הניתוח באופן אנדוסקופי, בהרדמה מקומית, נהוג לבצע אותו בגישה פתוחה, בהרדמה מלאה, שכן הוא קשה יותר לביצוע וכולל סיכון גבוה יותר לפגיעה עצבית. הניתוח הפתוח מבוצע בהרדמה מלאה, בעוד שניתוח אנדוסקופי מבוצע בהרדמה מקומית בלבד.

שיעור הסיבוכים בניתוח זה הוא נמוך, אך ככל ניתוח עשוי לגרום לסיבוכים כמו דימום, זיהום, הקלה חלקית בלבד בכאב ונזק עצבי כמו נוירומות ותסמונת התעלה הטרסלית.

לרוב, תוצאות הניתוח טובות ומספקות הקלה מלאה של הכאבים. עם זאת, כיוון שניתוח עלול לגרום לכאב כרוני ולא בהכרח יצליח, מומלץ לבצעו רק לאחר שמוצו כל הצעדים הלא-ניתוחיים. מוערך כי בערך 75% מהמנותחים חווים הקלה מלאה בכאבי הדורבן.

לאחר ניתוח פתוח מסורתי, לרוב יש ללבוש גבס שאינו נושא משקל או מגף הליכה במשך שבועיים עד שלושה לאחר הניתוח כדי לאפשר לרקמות להחלים.

לאחר ניתוח אנדוסקופי, ניתן להתחיל לשאת משקל מוגבל מיד לאחר הניתוח ולהתחיל לנעול נעליים רגילות שוב ברגע שנוח לעשות זאת.

רוב האנשים חוזרים לפעילות הרגילה שלהם תוך 3 עד 6 שבועות. בנוסף, לאחר הניתוח, יש להתחיל בתכנית חיזוק וגמישות הדרגתית של כף הרגל. אסור לרוץ או לקפוץ 3 חודשים לפחות לאחר הניתוח.

שינוי אורח חיים והרגלים

שינוי אורח החיים עשוי לשפר את הכאב בדורבן. שינוי אורח החיים זה כולל:

• שמירה על משקל תקין – נשיאת משקל נוסף עלולה להפעיל לחץ נוסף על האזור הפגוע, על כן, חשוב שמטופלים עם עודף משקל יפחיתו ממשקלם על מנת להקל על הכאבים.
• שימוש בנעליים תומכות – נעליים המתאימות לדורבן כוללות נעליים עם עקב נמוך עד בינוני, סוליות עבות, תמיכה טובה בקשת וריפוד נוסף. בנוסף מומלץ לא ללכת יחף ולא לבצע פעילות גופנית עם נעלי ספורט ישנות ושחוקות.
• החלפת סוג הפעילות הגופנית – מומלץ להימנע מפעילות ספורטיבית כמו ריצה או הליכה ולעבור לפעילות עם לחץ נמוך על העקב וכף הרגל כמו שחייה או רכיבה על אופניים.

מקורות: MayoClinic | OrthoInfo

שאלות ותשובות בנושא

במידה והכאב חמור, האם מומלץ לבצע ניתוח?

האם טיפול בגלי הלם הוא טיפול מסוכן?

האם חשוב לבצע בדיקת הדמיה לוודא את האבחנה?

אני סובל מכאב חלש, האם בכל זאת מומלץ לטפל בדורבן?

האם דורבן עלול להופיע גם בגיל צעיר?