דום לב

דום לב, או בשם המלא – דום לב פתאומי (Sudden Cardiac Arrest) היא פגיעה ללא התראה בתפקוד הלב, הנשימה וההכרה.

המצב נובע בדרך כלל מבעיה במערכת החשמלית של הלב, אשר משבשת את פעולתו ומונעת את המשך הזרימה התקינה של דם לאברים השונים.

דום לב פתאומי אינו זהה להתקף לב, שכן בהתקף לב הלב אינו מקבל את אספקת הדם הדרושה לו.

חשוב לציין, שפגיעה באספקת הדם המתרחשת בהתקף לב עלולה לפעמים לגרור פגיעה נוספת בהולכת החשמל שמובילה לדום לב פתאומי.

ללא טיפול מיידי, דום לב פתאומי עלול להיות קטלני. יחד עם זאת, במידה ודום הלב מטופל ללא דיחוי, ניתן להשיג הישרדות ותוצאות טובות לאורך זמן.

ביצוע החייאה הכוללת הנשמה ושימוש בדפיברילטור, או אפילו ביצוע עיסויים (לחיצות) בחזה בלבד, יכולים לשפר את סיכויי ההישרדות עד להגעת אמבולנס.

מהם הסימנים והתסמינים של דום לב?

הסימנים המיידיים והדרסטיים של דום לב עלולים לכלול:

• התעלפות ללא סימנים מקדימים
• שינוי במצב ההכרה
• עצירת דופק
• דום נשימה

לעיתים לפני דום לב מתרחשות גם תחושות נוספות. אלו עשויות לכלול:

• עייפות
• קושי לנשום
• הרגשת אי נוחות
• פעימות לב מהירות, דופק לא סדיר ומהיר (מוכר יותר כפלפיטציות)

עם זאת, חשוב לזכור כי דום לב פתאומי מתרחש לרוב ללא סימנים מקדימים המזהירים מפניו.

מהם הגורמים לדום לב פתאומי?

הסיבה השכיחה ביותר לדום לב פתאומי היא הפרעת קצב (שמשמעה קצב לב לא תקין), המתרחשת כאשר המערכת החשמלית של הלב אינה מתפקדת כהלכה.

המערכת החשמלית של הלב שולטת בקצב פעימות הלב, ובמידה שמשהו משתבש, הלב עלול לפעום מהר מדי, לאט מדי או בצורה לא סדירה.

לעתים קרובות הפרעות קצב אלו הן קצרות ולא מזיקות, אך סוגים מסוימים עלולים להוביל לדום לב פתאומי.

הקצב השכיח ביותר בזמן דום לב הוא הפרעת קצב בחדר התחתון של הלב.

דחפים חשמליים מהירים ובלתי יציבים גורמים לחדרים לרעוד ולהתכווץ בצורה לא יעילה, מה שלא מאפשר להם לדחוף דם כהלכה – מצב הנקרא פרפור חדרים.

אילו בעיות לב עלולות להוביל לדום לב פתאומי?

דום לב פתאומי מתרחש לא רק אצל אנשים עם רקע של פגיעה קודמת בלב.

עם זאת, הפרעת קצב מסכנת חיים מתפתחת בדרך כלל אצל אדם עם מחלת לב קיימת, שייתכן שאינה מאובחנת.

מחלות לב כאלו יכולות לכלול:

פגיעה בזרימת הדם לשריר הלב – רוב האירועים של פגיעה חשמלית אקוטית בלב מתרחשים אצל אנשים הסובלים ממחלת עורקים כליליים, שבה העורקים המזרימים דם אל הלב עצמו נסתמים על ידי משקעי כולסטרול ומשקעים שומניים אחרים, מה שמפחית את זרימת הדם ללב ופוגע ביכולתו לתפקד.

התקף לב – במידה ומתרחש התקף לב, לרוב עקב מחלה חמורה בעורקים הכליליים, הוא יכול לגרום לפרפור חדרים ודום לב פתאומי. בנוסף, פגיעה בזרימת הדם עלולה לגרום לצלקת בלב. קצרים חשמליים סביב רקמת הצלקת יכולים להוביל להפרעות בקצב הלב.

לב מוגדל (קרדיומיופתיה) – לרוב מדובר במתיחה של דפנות השרירים של הלב כתוצאה מהתרחבות או התעבות. במצב כזה, שריר הלב לא תקין, מה שעלול להוביל לעיתים קרובות להפרעות קצב.

מחלת מסתמים – מחלה הגורמת לפגיעה בתפקוד המסתמים. היצרות או חזרה של דם דרך המסתם, עלולה לגרום להתעבות השריר בתגובה לכך. כאשר החדרים מתרחבים או נחלשים בגלל מתח שנגרם על ידי מסתם מוצר או דולף, קיים סיכון מוגבר לפתח הפרעת קצב.

מחלות מולדות – במידה ודום לב פתאומי מתרחש בילדים או מתבגרים, זה יכול לנבוע ממחלות הקיימות כבר מהלידה. גם לאחר תיקון המום, עדיין קיים סיכון גבוה יותר לחוות דום לב פתאומי.

מחלות הפוגעות בהולכת החשמל – אצל חלק מהאנשים הבעיה היא בהולכת החשמל עצמו במקום בעיה בשריר הלב או במסתמים. אלו נקראות הפרעות קצב ראשוניות וכוללות מצבים כגון תסמונת ברוגדה (Brugada) ותסמונת מקטע QT ארוך.

אילו גורמי סיכון קיימים לדום לב פתאומי?

לאור העובדה שדום לב פתאומי קשור לעיתים קרובות כל כך לפגיעה בעורקי הלב, הגורמים שמעלים את הסיכון לחסימת עורקי הלב עלולים להעלות את הסיכון לדום לב פתאומי. למשל:

• רקע של מחלת עורקים כליליים במשפחה
• רמות גבוהות של כולסטורול
• סוכרת סוג 1 או סוכרת סוג 2
• יתר לחץ דם
• עישון סיגריות
• השמנת יתר
• אורח חיים לא פעיל

גורמים נוספים כוללים:

• היסטוריה אישית או משפחתית של הפרעה לבבית בעבר
• התקף לב בעבר
• היסטוריה אישית או משפחתית של צורות אחרות של מחלות לב, כגון הפרעות קצב, מומי לב מולדים, אי ספיקת לב וקרדיומיופתיה
• גיל – הסיכון לדום לב פתאומי משמעותי יותר ככל שהגיל מבוגר יותר
• גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר מנשים לדום לב פתאומי
• שימוש בסמים כמו קוקאין או אמפטמינים
• רמות נמוכות או גבוהות של אלקטרוליטים שונים, כדוגמת מגנזיום ואשלגן, הקריטיים לתפקוד הלב
• דום נשימה חסימתי בשינה (OSA)
• מחלת כליות כרונית

מהם הסיבוכים של דום לב פתאומי?

כאשר מתרחש דום לב פתאומי, זרימת הדם למוח מופחתת מה שגורם לאובדן הכרה. אם קצב הלב לא חוזר לקדמותו במהירות, מתרחש נזק מוחי שמוביל למוות. אנשים ששרדו דום לב עשויים להראות סימנים של נזק מוחי.

כיצד ניתן למנוע דום לב פתאומי?

ניתן להפחית את הסיכון לדום לב פתאומי על ידי ביצוע בדיקות שגרתיות לעיתים תכופות, הן למחלות לב והן למחלות נפוצות אחרות. בנוסף ניתן להפחית את הסיכון על ידי ניהול אורח חיים בריא ללב, הכולל בין היתר תזונה בריאה ומאוזנת והקפדה על ביצוע פעילות גופנית תדירה.

כיצד ניתן לאבחן דום לב פתאומי?

דום לב הוא כאמור אירוע פתאומי, לא צפוי ודרמטי. אדם ילך ברחוב ולפתע ייפול ויאבד הכרה. עבור אנשים ששרדו דום לב פתאומי, הרופא ינסה להבין מה גרם לו כדי לסייע במניעת דום לב נוסף בעתיד.

בדיקות שהרופא עשוי להמליץ ​​כוללות:

בדיקת אק"ג – במהלך בדיקת אק"ג מונחות על החזה והגפיים אלקטרודות שיכולות לזהות גלים חשמליים בלב. אק"ג יכול לחשוף הפרעות בקצב הלב או לזהות דפוסים חשמליים חריגים, כגון מרווח QT ממושך, המגבירים את הסיכון למוות פתאומי. זוהי הבדיקה המדויקת ביותר לזיהוי דום לב.

בדיקת דם – בדיקת דם נלקחת על מנת לבדוק את רמות החומרים השונים שעשויים להשפיע על אופן תפקוד הלב (הורמונים שונים, מגנזיום, אשלגן וגורמים נוספים). בדיקות דם אחרות יכולות לזהות פציעות לב לאחרונה וכן התקפי לב.

בדיקות הדמיה – אלה עשויים לכלול:

צילום חזה – צילום רנטגן של החזה מאפשר לרופא לבדוק את הגודל והצורה של הלב ואת כלי הדם שלו. זה עשוי גם להראות מצבים של אי ספיקת לב.

אקו לב – בדיקה זו משתמשת בגלי קול (אולטרסאונד) כדי לייצר הדמיה של האזור הנבדק. זה יכול לעזור לזהות אם ישנו אזור בלב שנפגע מהתקף לב ואינו מזרים דם מספיק חזק או אם יש בעיות עם מסתמי הלב.

בדיקה זו ואחרות, כולל סריקה גרעינית, MRI, CT וצנתור לב, יכולות כולן לקבוע את היכולת של הלב להזרים דם בעזרת מעקב אחר מה שנקרא מקטע פליטה (באנגלית Ejection Fraction), אחד המנבאים החשובים ביותר של הסיכון לדום לב פתאומי. מקטע הפליטה נקבע על פי יחס הנוזל שיוצא מחדר מלא בכל פעימה של הלב.

יחס נורמלי נע בין 50% ל-70%. במידה ומקטע הפליטה ​​קטן מ-40% קיימת עליה בשכיחות פגיעה פתאומית בלב.

סריקה גרעינית – בדיקה זו, הנעשית בדרך כלל עם בדיקת מאמץ, עוזרת לזהות כשלים באספקת הדם לשריר הלב. מעט מאוד נוזל הפולט קרינה, כגון תליום, מוזרק לדם דרך הווריד. סריקה מיוחדת זו מסוגלת לזהות פליטת הקרינה במהלך זרימתה בכלי הדם ואיברי החזה ולספק תמונה של מצב הלב.

צנתור כלילי – במהלך הליך זה, מוזרק חומר ניגוד לעורקי הלב דרך צינור ארוך ודק (קטטר) שמוכנס דרך עורק אחר בגוף, בדרך כלל העורק הרדיאלי בזרוע, ומגיע לעורקים בלב. כאשר החומר ממלא את העורקים, ניתן לראות אותם בצילום רנטגן ובשיטות אחרות, וחושף אזורים של חסימה.

בזמן שהקטטר נמצא במקומו, הרופא עשוי לטפל בחסימה על ידי פתיחת העורק (אנגיופלסטיקה) והחדרת תומכן כדי להחזיק את העורק פתוח.

כיצד ניתן לטפל בדום לב פתאומי?

דום לב פתאומי דורש פעולה מיידית על מנת להציל את חייו של המטופל.

הפעולות שניתן לבצע, במקום האירוע ובבית החולים, כוללות:

טיפול מיידי

החייאת לב-ריאה (CPR) – פעולות החייאה מיידיות הן חיוניות לטיפול בדום לב פתאומי. עיסוי לב המחקה את פעולתו הטבעית של האיבר ומאפשר אספקת חמצן לאיברים החיוניים של הגוף ובנוסף מאפשר רווח של זמן יקר עד למתן טיפול בבית החולים.

כאשר אדם מתמוטט, הדבר הראשון שיש לעשות הוא להתקשר למוקד 101 ולהזעיק עזרה. לאחר מכן, אם האדם אינו נושם כרגיל, יש להתחיל לבצע עיסוי לב – לחיצות מהירות וחזקות על החזה של האדם – בקצב של 100 עד 120 לחיצות בדקה, מה שיאפשר לחזה להתרומם במלואו בין הלחיצות. בו זמנית יש לחפש דפיברילטור זמין ולהמתין להגעת צוותי העזרה הראשונה.

שימוש במכשיר החייאה (דפיברילטור) – טיפול מתקדם בפרפור חדרים, סוג של הפרעת קצב העלולה לגרום לדום לב פתאומי, כולל בדרך כלל מכת חשמל דרך דופן החזה אל הלב. ההליך, הנקרא דפיברילציה, עוצר לרגע את פעילות הלב ואת הקצב הלא-סדיר. זה מאפשר להחזיר את פעילותו החשמלית של הלב ואת קצב הלב למצב תקין.

דפיברילטורים מתוכנתים לזהות פרפור חדרים ולתת מכת חשמל רק כאשר זה נדרש. דפיברילטורים ניידים כאלה זמינים כיום יותר ויותר במקומות ציבוריים. ב-2008 חוקק חוק המחייב הצבת מכשירי דפיברילציה במקומות ציבוריים כמו שדות תעופה, קניונים, משרדי ממשלה, חדרי כושר ובתי אבות.

טיפול בחדר המיון

לאחר ההגעה לחדר המיון, הצוות הרפואי יפעל לייצוב מצב הלב ולטיפול בהתקף לב אפשרי, אי ספיקת לב או חוסר איזון באלקטרוליטים (נתרן, אשלגן, סידן ועוד). ייתכן שיינתנו תרופות לייצוב קצב הלב.

טיפול ארוך טווח

לאחר ההתאוששות, הרופא ידון עם המטופל ומשפחתו באילו בדיקות אחרות עשויות לעזור לקבוע את הגורם לדום הלב.

הרופא גם יציג אפשרויות טיפול מונע כדי להפחית את הסיכון לדום לב נוסף.

הטיפולים עשויים לכלול:

תרופות – רופאים נותנים תרופות שונות נגד הפרעות קצב הן כטיפול חירום והן כטיפול ארוך טווח בהפרעות קצב או סיבוכי הפרעות קצב פוטנציאליים. תרופות ממשפחת חוסמי בטא הן נפוצות אצל אנשים הנמצאים בסיכון לדום לב פתאומי.

תרופות אפשריות נוספות שניתן להשתמש בהן כדי לטפל במצב שהוביל להפרעת הקצב כוללות תרופות ממשפחת מעכבי ACE וממשפחת חוסמי תעלות סידן.

השתלת קוצב לב (ICD) – לאחר התייצבות מצבו של המטופל, הרופא עשוי להמליץ ​​​​על השתלת ICD, סוג של קוצב לב המופעל על ידי סוללה שמוכנסת לגוף ומונחת ליד עצם הבריח השמאלית. הסוללה מחוברת לחוט אחד או יותר שבקצותיהם יש אלקטרודות. חוטים אלה עוברים דרך ורידים אל תוך הלב.

ה-ICD מנטר כל הזמן את קצב הלב, ואם הוא מזהה קצב איטי מדי, הוא מקצב את הלב כמו שעושה בדרך כלל הקוצב הטבעי של הלב. כאשר המכשיר מזהה שינוי מסוכן בקצב הלב, הוא נותן מכת חשמל (כמו דפיברילטור) כדי להחזיר את הלב לקצב תקין.

אנגיופלסטיקה כלילית – בהליך זה הרופא פותח עורקים כליליים חסומים, ומאפשר לדם לזרום בצורה חופשית יותר אל הלב, מה שעשוי להפחית את הסיכון להפרעות קצב חמורות. צינור ארוך ודק (קטטר) מועבר דרך אחד העורקים בגוף, בדרך כלל ברגל, לעורק החסום בלב. הקטטר מצויד בקצהו בבלון מיוחד המתנפח לזמן קצר על מנת לפתוח את העורק החסום.

במקרים מסוימים, ייתכן ויונח בתוך העורק תומכן (סטנט) עשוי מתכת כדי לשמור אותו פתוח לטווח ארוך, ולהחזיר את זרימת הדם ללב. הליך אנגיופלסטיקה כלילית יכול להיעשות במקביל לצנתור כלילי, הליך שמבצעים הרופאים על מנת לאתר עורקים מוצרים בלב.

ניתוח מעקפים – ניתוח מעקפים, המכונה גם CABG, כולל השתלת ורידים או עורקים שעוקפים את האזור החסום או הצר בעורק הכלילי, ועל ידי כך מאפשרים את זרימת הדם ללב. זה יכול לשפר את אספקת הדם ללב ולהפחית את קצב הפעימות.

צריבה (אבלציה) באמצעות קטטר – בהליך זה מוכנס קטטר דרך כלי דם כלשהו (לרוב דרך הווריד הפמורלי) אל תוך הלב, וממוקם לאורך מסלולים חשמליים שזוהו על ידי הרופא כגורמים להפרעת הקצב. אלקטרודות בקצות הקטטר מחוממות באמצעות גלי רדיו, ו"צורבות" נקודה קטנה של רקמת לב שגורמת להפרעת הקצב. הצריבה יוצרת חסימה חשמלית לאורך המסלול הפגום ומונעת את המשך הפרעת הקצב.

שאלות ותשובות בנושא

האם דום לב פתאומי משפיע רק על אנשים מבוגרים מאוד?

האם דום לב פתאומי נחשב התקף לב?

האם דום לב פתאומי משפיע בעיקר על אנשים עם היסטוריה של בעיות לב?

האם דפיברילטור תמיד יעזור כאשר אדם עובר דום לב?

האם ניתן לחזור לחיי שגרה ותפקוד נורמליים לאחר דום לב?