8 רופאים בתחום הפרעות אכילה
מדריך בולימיה
בולימיה נרבוזה היא הפרעת אכילה חמורה שעלולה לסכן חיים ומתאפיינת במחזורים של אכילה מופרזת (אכילת בינג') והתנהגויות מפצות כמו הקאות, שימוש במשלשלים, צום, או פעילות גופנית מוגזמת שנועדו לבטל או לפצות על ההשפעות של האכילה המופרזת. התנהגויות אלה נקראות "טיהור".
בולימיה היא מחלת נפש קשה שיכולה להשפיע על כל אדם, מכל גיל, מין, מוצא אתני או רקע. טיפול מוקדם נותן את הסיכוי הטוב ביותר להחלמה מהירה ויציבה מבולימיה. בולימיה נוטה להתחיל בגיל הילדות המאוחר או בבגרות המוקדמת ובדרך כלל ההתנהגויות המאפיינות אותה מתקיימות בחשאי.
האדם ירגיש בדרך כלל תחושת גועל ובושה בעת האכילה המופרזת, והקלה ברגע שהוא "מתנקה". אנשים הסובלים מבולימיה בדרך כלל שוקלים בטווח הנורמלי לגילם ולגובהם, אך עשויים לחשוש מעלייה במשקל, לרצות לרדת במשקל, ולהרגיש מאוד לא מרוצים מהגוף שלהם.
במאמר זה נדון על:
- כיצד נוצרת הבלומיה
- סימני אזהרה ותסמינים לבולמיה
- סוגי בולימיה קיימים
- אבחון בולימיה
- גורמי הסיכון לבולמיה
- טיפול בבולמיה
- ההשלכות הבריאותיות של בולימיה
מה עומד מאחורי בולימיה?
גם אנשים שאינם סובלים מהפרעת אכילה בוחרים לאכול קצת יותר או "להגזים" לעיתים אך אין לבלבל בין זה לבין פרק של אכילה מופרזת המאפיין הפרעות אכילה. אכילה מופרזת היא לרוב דרך התמודדות עם רגשות קשים. אדם עשוי להרגיש מונע לאכול באופן בולמוסי אם הוא מרגיש לחוץ, עצבני או כועס.
במהלך זלילה, אנשים הסובלים מבולימיה אינם מרגישים שהם שולטים בכמות או במהירות אכילתם ויש שאומרים שהם מרגישים שהם מנותקים ממה שהם עושים. האוכל הנאכל במהלך זלילה עשוי לכלול דברים שהאדם בדרך כלל היה נמנע מהם. פרקים של אכילה מופרזת הם לעתים קרובות מאוד מדאיגים, ואנשים עלולים לחוש לכודים במעגל הזלילה והטיהור.
אנשים הסובלים מבולימיה שמים דגש חזק על משקלם ומבנה הגוף שלהם, ועשויים לראות את עצמם כשמנים בהרבה ממה שהם במציאות.
מהם סימני האזהרה והתסמינים של בולימיה?
סימני האזהרה והתסמינים של בולימיה נרבוזה מתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות – רגשית–התנהגותית וגופנית.
רגשית-התנהגותית
- באופן כללי, התנהגויות וגישות מצביעות על כך שירידה במשקל, דיאטה ושליטה על מזון הופכים לדאגות עיקריות
- עדות לאכילה מוגזמת, כולל היעלמות של כמויות מזון גדולות בפרקי זמן קצרים או הרבה עטיפות ומכלים ריקים המצביעים על צריכת כמויות מזון גדולות
- עדות להתנהגויות טיהור, כולל ביקורים תכופים בשירותים לאחר הארוחות, סימנים ו/או ריחות של הקאות, נוכחות עטיפות או אריזות משלשלים או משתנים
- אדם המפגין חוסר נוחות לאכול ליד אחרים
- טקסים הקשורים במזון – למשל אכילת רק מזון או קבוצת מזון מסוימים, לעיסה מוגזמת, הימנעות ממגע של מזונות מסוימים זה בזה
- דילוג על ארוחות או אכילת מנות קטנות של מזון בארוחות רגילות
- היעלמות לאחר אכילה, לעתים קרובות לשירותים
- הרגלים חדשים עם מזון או התנסות בדיאטות טרנדיות, כולל סילוק קבוצות מזון שלמות (ללא סוכר, ללא פחמימות, ללא חלב, צמחונות/טבעונות)
- פחד לאכול בפומבי או עם אחרים
- גניבת או אגירת מזון במקומות מוזרים
- שתיית כמויות מוגזמות של מים או משקאות לא קלוריים
- שימוש בכמויות מופרזות של מי פה, מנטה ומסטיקים
- הסתרת הגוף עם בגדים רחבים
- שמירה על פעילות גופנית מוגזמת וקשיחה – למרות מזג האוויר, עייפות, מחלות או פציעות בשל הצורך לשרוף קלוריות
- לוחות זמנים או טקסים של אורח חיים בכדי לפנות זמן לפרקים של זלילה וטיהור
- התרחקות מחברים ופעילויות יום יום
- דיאטות תכופות
- דאגה קיצונית ממשקל הגוף ומבנהו
- בדיקה תכופה במראה לאיתור פגמים
- פרקים חוזרים ונשנים של אכילה מופרזת (אכילה בפרק זמן נפרד של כמות מזון שהיא הרבה יותר גדולה ממה שרוב האנשים היו אוכלים בנסיבות דומות)
- תחושת חוסר שליטה ביכולת להפסיק לאכול
- טיהור לאחר זלילה (למשל הקאות מעצמן, שימוש לרעה בחומרים משלשלים, כדורי דיאטה ו/או משתנים, פעילות גופנית מוגזמת, צום)
- שינויים קיצוניים במצב הרוח
גופנית
- תנודות ניכרות במשקל
- משקל הגוף הוא בדרך כלל בטווח המשקל הנורמלי, אך עלול להיות עודף משקל
- נפיחות של הלחיים או אזור הלסת
- יבלות על גב כף היד ועל המפרקים הנגרמות מהכנסת אצבעות לגרון על מנת לעורר הקאה
- כתמים על השיניים
- מראה נפוח הנגרם מאגירת נוזלים
- התכווצויות בבטן, תלונות אחרות שאינן ספציפיות במערכת העיכול (עצירות, צרבת וכו')
- קשיי ריכוז
- ממצאי מעבדה חריגים (אנמיה, רמות נמוכות של בלוטת התריס והורמונים אחרים, רמות אשלגן נמוכות, קצב לב איטי)
- סחרחורת
- התעלפות/סינקופה
- תחושת קור מתמדת
- הפרעות שינה
- חתכים על החלק העליון של מפרקי האצבעות (תוצאה של גרימת הקאות)
- בעיות שיניים, כגון שחיקת אמייל, חורים ורגישות בשיניים
- עור יבש
- ציפורניים יבשות ושבירות
- שיער דק על הגוף
- דלילות שיער הראש
- שיער יבש ושביר
- חולשת שרירים
- עור צהוב (בהקשר לאכילת כמויות גדולות של גזר)
- ידיים וכפות רגליים קרות או נפיחות בכפות הרגליים
- אי סדירות במחזור החודשי
- ריפוי פצעים לקוי
- פגיעה בתפקוד המערכת החיסונית
אנשים רבים הסובלים מבולימיה נרבוזה מתמודדים גם עם מצבים המופיעים במקביל, כגון:
- פגיעה עצמית
- שימוש לרעה בחומרים
- אימפולסיביות (התנהגויות מיניות מסוכנות, גניבה מחנויות וכו')
- דיאבולימיה (שימוש לרעה בכוונה באינסולין לסוכרת מסוג 1)
אילו סוגים של בולימיה קיימים?
בשל מורכבות התסמינים וההתנהגויות של בולימיה נרבוזה, הם מתחלקים לרוב לשני תת סוגים:
בולימיה נרבוזה עם התנהגויות היטהרותיות – סוג טיהור מתייחס לגרסה המוכרת יותר של התנהגויות בולימיה. סוג זה כולל את האדם העוסק בהתנהגויות האכילה המופרזת שהוזכרו לעיל ואחריו התנהגויות הטהרות כגון הקאות ו/או משלשלים/משתנים/חוקנים.
בולימיה נרבוזה ללא התנהגויות היטהרותיות – סוג זה אינו אומר שאנשים אינם מפגינים התנהגויות מפצות שנועדו "לבטל" אכילה מופרזת. מי שמתמודד עם בולימיה שאינה כוללת התנהגות היטהרות עוסק בהתנהגויות מפצות שאינן כרוכות באופן פעיל בסילוק המזון מהגוף. במקום זאת, אנשים אלה יצומו או יבצעו פעילות גופנית כדי לפצות ולא יעסקו באופן קבוע בהתנהגויות טיהור (אם בכלל).
כיצד מאבחנים בולימיה?
המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5) כולל את הקריטריונים האבחוניים הבאים לבולימיה נרבוזה:
פרקים חוזרים של אכילה מופרזת – אפיזודה של אכילה מופרזת מאופיינת בשני הדברים הבאים:
- אכילה, בפרק זמן מסוים (למשל בתוך שעתיים) כמות מזון שהיא בהחלט גדולה ממה שרוב האנשים היו אוכלים בפרק זמן דומה ובנסיבות דומות.
- חוסר שליטה באכילה במהלך אותו פרק זמן (למשל, תחושה של האדם שהוא אינו יכול להפסיק לאכול, או לשלוט על מה או כמה הוא אוכל).
התנהגות חוזרת ונשנית של פיצוי למניעת עלייה במשקל, כגון הקאות, שימוש לרעה בחומרים משלשלים, תרופות משתנות או תרופות אחרות, צום או פעילות גופנית מוגזמת.
אכילה מוגזמת והתנהגויות פיצוי לא נאותות מתרחשות, בממוצע, לפחות פעם בשבוע במשך שלושה חודשים.
ההערכה בעצמית מושפעת באופן בלתי הולם ממבנה הגוף ומשקלו.
פרקים של אכילת מופרזת או טיהור אינם מתרחשים אך ורק במהלך פרקי התנהגות שיהיו נפוצים אצל אנשים עם אנורקסיה נרבוזה.
מה גורם לבולימיה ומהם גורמי הסיכון?
הסיבה המדויקת לבולימיה אינה ידועה עדיין, אך מחקרים מראים כי שילוב של תכונות אישיות מסוימות, רגשות ודפוסי חשיבה, כמו גם גורמים ביולוגיים וסביבתיים, עשויים להיות הגורמים. החוקרים סבורים שהפרעת אכילה זו עשויה להתחיל בחוסר שביעות רצון מהגוף שלך קיצונית למשקל ולמבנה הגוף. בדרך כלל, לאותו אדם יהיה דימוי עצמי נמוך ופחד מעודף משקל.
העובדה שבולימיה נוטה לעבור במשפחות מעידה גם על כך שאדם עלול לרשת סיכון לפתח את ההפרעה בעצמו.
גורמי סיכון נוספים כוללים:
- להיות אישה
- הפרעות דיכאון וחרדה
- הפרעות בשימוש בחומרים והתמכרויות
- אירועים טראומטיים
- מתח נפשי
- דיאטות תכופות
מהו הטיפול בבולימיה?
לטיפול בבולימיה הרופא ישקול את הצרכים הפיזיים והפסיכולוגיים של המטופל. הטיפול עשוי לכלול פסיכותרפיה ותרופות. לעתים קרובות, מדובר בצוות של אנשי מקצוע בתחום הרפואה, התזונה והבריאות שינסה לעזור למטופל לשקם את בריאותו ואת דפוסי האכילה שלו.
טיפולים רפואיים
פלוקסטין (פרוזאק) – תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת ה-SSRI המאושר על ידי ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) לטיפול בבולימיה. רופאים ממליצים לפעמים על תרופות נוגדות דיכאון או סוגים אחרים של תרופות.
אשפוז – במקרים חמורים של בולימיה, ייתכן שיהיה צורך באשפוז בבית חולים לזמן קצר וכן קיימות מסגרות של אשפוז יום.
פסיכותרפיה
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – בטיפול מסוג זה, המטופל לומד הרגלי אכילה תקינים ועוסק בגורמים שמובילים אותו לאכילה מופרזת או להתנהגות טיהור. הוא לומד לאתגר מחשבות לא רציונליות והתנהגויות לא בריאות כשהן מתעוררות.
טיפול משפחתי (FBT) – משמש לעתים קרובות לילדים ובני נוער עם בולימיה. מטרתו היא לעזור גם למשפחתו של המטופל להתמודד עם המחלה והבעיות שהיא עלולה לגרום במישור המשפחתי.
פסיכותרפיה בין אישית (IPT) – האופן שבו המטופל מתקשר עם אחרים יכול להשפיע על המצב הרגשי שלו ועל בריאותו הנפשית. טיפול זה מתמקד בבעיות במערכות היחסים של המטופל עם אנשים אחרים בחייו.
טיפול תזונתי
המטרה של טיפול תזונתי היא ללמד את המטופל הרגלי אכילה טובים. במסגרתו הוא יעבוד עם תזונאית כדי ללמוד לזהות את אותות הרעב והשובע של הגוף. במסגרת הטיפול עוזרים למטופל לייצב את המשקל שלו לרכוש גישה בריאה יותר לאוכל.
טיפול עצמי בבולימיה
יחד עם מעקב אחר תכנית הטיפול, המטופל יכול לנקוט בצעדים נוספים לטפל בעצמו:
שמירה על הגוף – חשוב לכלול מזון בריא בתזונה כדי לוודא שמקבלים את החומרים המזינים שהגוף צריך. ניתן לשאול את הרופא אם יש צורך לקחת תוספי מזון מתאימים וכן לבדוק עם הרופא איזו וכמה פעילות גופנית רצוי לבצע.
התחברות עם אחרים – תמיכה של חברים ובני משפחה יכולה לעזור למטופל להתגבר על הרגלים לא בריאים ולהרגיש טוב יותר עם עצמו. כמו כן, גם קבוצת תמיכה עשויה לעזור ואפשר לברר במסגרת לגבי קיומן של קבוצות כאלו באזור המגורים.
הימנעות מטריגרים – לדוגמא, רצוי לא להתעכב על תמונות מדיה חברתית של אנשים עם גוף שאינו רלוונטי למציאות החיים של המטופל. בנוסף, רצוי להתרחק ממשקל וממראות. אם מתח נפשי או שעמום מעוררים התנהגויות לא רצויות, ניתן לתרגל שימוש בדרכים בריאות יותר להתמודדות איתם.
מהן ההשלכות הבריאותיות של בולימיה לטווח הארוך?
הגוף נוצר כדי לצרוך מזון, לספוג את החומרים המזינים הדרושים, ואז להיפטר ממה שאינו נחוץ לתפקוד אופטימלי של הגוף.
אין זה מפתיע אם כן שהתנהגויות בולימיות גורמות לתוצאות חמורות לטווח הארוך על תפקודו הגופני של הגוף, הכוללות:
- בעיות עיכול
- דופק לא סדיר
- הפרעות במאזן המלחים בגוף (אלקטרוליטים)
- בעיות לב וכלי דם
- אי ספיקת לב
- קרדיומיופתיה
- מחלת לב כלילית
- מחלות חניכיים ועששת
- אובדן שיניים
- הפרעות בריאות הנפש כגון חרדה, דיכאון, בעיות שימוש בחומרים
- התייבשות
- אובדנות
- מחזורי ווסת לא סדירים ובעיות פוריות.
- צפיפות עצם נמוכה
- אוסטאופורוזיס
- כיבים ברירית המעי
- תסמונת המעי הרגיז (IBS)
- נזק לסוגר הוושט
- ריפלוקס קיבתי
- סרטן הוושט
- מוות עקב ההשפעות הפיזיות שהוזכרו לעיל או עקב אובדנות
שאלות ותשובות בנושא
מהי השכיחות של בולימיה באוכלוסייה?
מהי התחזית לטווח הארוך לאנשים עם בולימיה?
האם בולימיה ניתנת למניעה?
- יש לאכול ארוחות משפחתיות קבועות לעתים קרובות ככל האפשר.
- רצוי לא לדבר על משקל עם הילדים. במקום זאת, יש להתמקד בהרגלים בריאים.
- קידום דימוי גוף בריא ומציאותי אצל ילדים.
- הימנעות מדיאטות טרנדיות
מה ההבדל בין אנורקסיה לבולימיה?
ישנם הבדלים מרכזיים בין אנורקסיה לבולימיה. אנשים הסובלים מאנורקסיה נוטים לאמץ דיאטות קיצוניות. הם עשויים להגביל את צריכת המזון שלהם במידה שיכולה לגרום לתת תזונה ואף למוות. חלק מהאנשים הסובלים מאנורקסיה מתעמלים יתר על המידה. אם אדם כבר סובל מתת תזונה, כמות כזו של פעילות גופנית עלולה לגרום לו להתעלף או לחוות תופעות לוואי חמורות אחרות. כמו כן, אדם הסובל מאנורקסיה עלול להקיא או לקחת משלשלים כדי לרדת במשקל. המאפיין העיקרי של בולימיה הוא פרקים של אכילה מוגזמת ואחריה התנהגות מטהרת. פרק עשוי לכלול אכילת יתר והקאות מאוחרות יותר, שימוש במשלשלים או שימוש חוקנים להיפטר מהקלוריות הנצרכות. אדם עם כל אחת מההפרעות עשוי להיות פרפקציוניסט ומקובע לרצות אחרים.
מהי הפרעת אכילת יתר?
תגובות
המדריך נכתב בתמיכה של
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il
