מדריך אורגזמה
האורגזמה נחשבת לפסגת הריגוש המיני. זו תחושה עוצמתית של הנאה ותחושה פיזית, הכוללת פריקה של מתח מיני שהצטבר. יחד עם זאת, לא ידוע הרבה על האורגזמה, ובמאה האחרונה התיאוריות אודות האורגזמה ואופייה השתנו באופן דרמטי. למשל, מומחים בתחום הבריאות הגיעו רק לאחרונה לרעיון האורגזמה הנשית, כאשר רופאים רבים בשנות השבעים טענו כי זה נורמלי שנשים לא יחוו אותה.
ניתן להגדיר אורגזמות בדרכים שונות באמצעות קריטריונים שונים. אנשי מקצוע בתחום הרפואה השתמשו בשינויים פיזיולוגיים בגוף כבסיס להגדרה, ואילו פסיכולוגים ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש השתמשו בשינויים רגשיים וקוגניטיביים. הסבר יחיד, כולל, על האורגזמה אינו קיים כרגע.
במאמר זה תוכלו לקרוא על:
מודלים של אורגזמה
חוקרי מין הגדירו אורגזמות במודלים של תגובה מינית. למרות שתהליך האורגזמה יכול להיות שונה מאוד בין אנשים, זוהו כמה שינויים פיזיולוגיים בסיסיים הנוטים להתרחש ברוב המקרים.
המודלים הבאים הם דפוסים שנמצאו המופיעים בכל צורות התגובה המינית ואינם מוגבלים אך ורק ליחסי מין "סטנדרטיים".
מודל ארבעת השלבים של מאסטר וג'ונסון:
- ריגוש מיני
- פלאטו (מישור)
- אורגזמה
- סיום
מודל שלושת השלבים של קפלן:
- חשק עז
- ריגוש מיני
- אורגזמה
יתרונות בריאותיים של אורגזמה
ישנן עדויות לכך שחווית אורגזמה תכופה אצל גברים עשויה להפחית את הסיכון לסרטן הערמונית. צוות חוקרים מצא כי הסיכון לסרטן הערמונית היה נמוך ב-20% בקרב גברים שחוו אורגזמה ושפיכה לפחות 21 פעמים בחודש בהשוואה לגברים שחוו זאת רק 4 עד 7 פעמים בחודש. בנוסף, זוהו מספר הורמונים שמשתחררים במהלך אורגזמה, כגון אוקסיטוצין ו-DHEA.
כמה מחקרים מצביעים על כך שההורמונים הללו יכולים להיות בעלי תכונות הגנה מפני סרטן ומחלות לב. נמצא כי אוקסיטוצין ואנדורפינים אחרים המשתחררים במהלך אורגזמה גברית ונקבית עובדים כחומרים מרגיעים בגוף.
בעיות באורגזמה
נשים וגברים יכולים לחוות מספר בעיות הקשורות באורגזמה.
אנאורגזמיה בנשים
אנאורגזמיה היא המונח הרפואי לקושי קבוע להגיע לאורגזמה לאחר גירוי מיני רב. היעדר אורגזמות מפריע למטופלת בקשר שלה עם בן/בת הזוג. אורגזמות שונות בעוצמתן, וקיים שוני רב בין נשים בתדירות האורגזמות שלהן ובכמות הגירוי הדרושה לאורגזמה.
רוב הנשים דורשות מידה מסוימת של גירוי דגדגן ישיר או עקיף ואינן מגיעות לשיא מחדירה בלבד. בנוסף, אורגזמות משתנות לעתים קרובות עם הגיל, הבעיות הרפואיות או התרופות שמטופלת נוטלת.
מה הם התסמינים של אנאורגזמיה?
אורגזמה היא תחושה של הנאה גופנית עזה ושחרור מתח, המלווה בכיווצים לא רצוניים וקצביים של שרירי רצפת האגן. עם זאת, האופן שבו אורגזמה מרגישה משתנה בין נשים, ואף בין אורגזמה לאורגזמה.
בהגדרה, התסמינים העיקריים של אנאורגזמיה הם חוסר היכולת לחוות אורגזמה או עיכובים ארוכים בהגעה לאורגזמה שמציקים למטופלת. ישנם סוגים שונים של אנאורגזמיה:
- אנאורגזמיה לכל החיים – אי-הגעה לאורגזמה אף פעם.
- אנאורגזמיה נרכשת – הייתה חווית אורגזמה בעבר, אך כעת ישנו קושי להגיע לשיא.
- אנאורגזמיה מצבית – יכולת לחוות אורגזמה רק בנסיבות מסוימות, כגון במהלך מין אוראלי, אוננות או רק עם בן זוג מסוים.
- אנאורגזמיה כללית – חוסר יכולת לחוות אורגזמה בשום מצב או עם אף בן/בת זוג.
מה הן הסיבות לאנאורגזמיה?
אורגזמה היא תגובה המורכבת מגורמים פיזיים, רגשיים ופסיכולוגיים שונים. קשיים בכל אחד מגורמים אלו עלולים להשפיע על היכולת לחוות אורגזמה.
גורמים פיזיים
ישנו מגוון רחב של מחלות, שינויים גופניים ותרופות שיכולים להפריע לאורגזמה:
- מחלות – מחלות קשות, כמו טרשת נפוצה ומחלת פרקינסון, וההשפעה הפסיכולוגית שלהן עלולות לפגוע באורגזמה.
- בעיות גינקולוגיות – ניתוחים גינקולוגיים, כגון כריתת רחם או ניתוחים סרטניים, עלולים להשפיע על אורגזמה. כמו כן, חוסר אורגזמה לרוב נוגע לדאגות מיניות אחרות, כגון יחסי מין לא נוחים או כואבים.
- תרופות – תרופות רבות יכולות לעכב אורגזמה, כולל תרופות ללחץ דם, תרופות אנטי פסיכוטיות, אנטי היסטמינים ותרופות נוגדות דיכאון – במיוחד מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI).
- אלכוהול ועישון – יותר מדי אלכוהול יכול לפגוע ביכולת להגיע לשיא. בנוסף, עישון יכול להגביל את זרימת הדם לאיברי המין.
- הזדקנות – ככל שמתבגרים, שינויים נורמליים באנטומיה, בהורמונים, במערכת הנוירולוגית ובמערכת הדם יכולים להשפיע על המיניות של נשים. ירידה ברמות האסטרוגן בכניסה לגיל המעבר וכן תסמינים של גיל המעבר, כמו הזעות לילה ושינויים במצב הרוח, יכולים להשפיע על היכולת לחוות אורגזמה.
גורמים פסיכולוגיים
גורמים פסיכולוגיים רבים ממלאים תפקיד ביכולת לחוות אורגזמה, כולל:
- בעיות נפשיות, כמו חרדה או דיכאון
- דימוי גוף ירוד
- מתח ולחץ פיננסי
- אמונות תרבותיות ודתיות
- מבוכה
- אשמה על הנאה ממין
- התעללות מינית או רגשית בעבר
מה הטיפול באנאורגזמיה?
הטיפול באנאורגזמיה יהיה תלוי בסיבה לתסמינים והוא עשוי לכלול שינויים באורח החיים, טיפול פסיכולוגי ותרופות.
שינויים באורח החיים וטיפול פסיכולוגי
עבור רוב הנשים, חלק מרכזי בטיפול כולל התייחסות לבעיות ביחסים ולחצים יומיומיים. הבנת הגוף וניסיון מסוגים שונים של גירוי מיני יכולים גם הם לעזור למטופלת.
- ללמוד את הגוף – הבנת האנטומיה ולמידת נקודות המגע יכולה להוביל לסיפוק מיני טוב יותר. גירוי עצמי עם היד או עם ויברטור יכול לעזור לגלות איזה סוג של מגע מרגיש למטופלת הכי טוב.
- הגברת הגירוי המיני – נשים שמעולם לא חוו אורגזמה ייתכן שלא מקבלות גירוי מיני מספיק. רוב הנשים זקוקות לגירוי ישיר או עקיף של הדגדגן לאורגזמה. החלפת תנוחות מיניות או שימוש בוויברטור או פנטזיות במהלך יחסי מין יכולים גם לעזור לגרום לאורגזמה.
- ייעוץ זוגי – ייעוץ יכול לעזור לדבר על קונפליקטים במערכת היחסים עם בן/בת הזוג שיכולים להשפיע על היכולת לחוות אורגזמה.
טיפולים רפואיים
- טיפול במצבי רקע – במידה ומצב רפואי קיים מפריע ליכולת לחוות אורגזמה, הטיפול בגורם זה עשוי לפתור את הבעיה. שינוי של תרופות הידועות כמעכבות אורגזמה עשויות לסייע.
- טיפול באסטרוגן לנשים לאחר גיל המעבר – אם אנאורגזמיה קשורה לתסמינים של גיל המעבר, טיפול מערכתי באסטרוגן – באמצעות גלולה, מדבקה או ג'ל – עשוי להקל על התופעות הללו ולשפר את התגובה המינית.
- טיפול בטסטוסטרון – טסטוסטרון ממלא תפקיד בתפקוד המיני הנשי, אך לא ברור האם תפקידו משמעותי. החלפת הטסטוסטרון אצל נשים שנויה במחלוקת, והיא אינה מאושרת על ידי ה-FDA להפרעות בתפקוד המיני אצל נשים. עם זאת, טסטוסטרון נראה יעיל ביותר עבור נשים עם רמות נמוכות של טסטוסטרון כתוצאה מכריתת שחלות.
שפיכה מאוחרת
שפיכה מאוחרת היא מצב בו לוקח לגברים זמן ממושך של גירוי מיני כדי להגיע לשיא מיני ולפלוט זרע. ישנם גברים עם הבעיה שכלל אינם מסוגלים להגיע לשפיכה. בעיה זו יכולה להיות זמנית או לכל החיים. סיבות אפשריות לשפיכה מאוחרת כוללות מצבים בריאותיים כרוניים מסוימים, ניתוחים ותרופות. הטיפול בשפיכה מאוחרת תלוי בסיבה הבסיסית. חווית שפיכה מאוחרת מעת לעת היא נורמלית, והיא מוגדרת כבעיה אם היא נמשכת או גורמת ללחץ עבור המטופל או עבור בן/בת הזוג שלו.
מה הם התסמינים של שפיכה מאוחרת?
גברים עם שפיכה מאוחרת זקוקים לגירוי מיני של 30 דקות או יותר כדי להגיע לאורגזמה ולשפיכה. ייתכן שגברים אחרים כלל לא יוכלו לשפוך. עם זאת, אין זמן ספציפי שמעיד על אבחנה של שפיכה מאוחרת. במקום זאת, ניתן להגדיר שפיכה מאוחרת אם העיכוב גורם למצוקה או תסכול, או אם יש צורך להפסיק פעילות מינית עקב עייפות, כאב פיזי, אובדן זקפה או בקשה מבן/בת הזוג.
מה הן הסיבות לשפיכה מאוחרת?
שפיכה מאוחרת יכולה לנבוע ממספר רב של גורמים פיזיים ופסיכולוגיים. במקרים רבים מדובר בשילוב של השניים.
סיבות פסיכולוגיות:
- מצבי בריאות הנפש (כמו דיכאון וחרדה)
- בעיות בזוגיות בגלל לחץ, תקשורת לקויה או חששות אחרים
- חרדת ביצוע
- דימוי גוף ירוד
- טאבו תרבותי או דתי
תרופות וחומרים:
- תרופות נוגדות דיכאון
- תרופות ללחץ דם גבוה
- תרופות משתנות
- תרופות אנטי-פסיכוטיות
- אלכוהול
סיבות פיזיות:
- מומים מולדים המשפיעים על מערכת הרבייה הגברית
- פגיעה בעצבי האגן השולטים באורגזמה
- זיהומים מסוימים, כמו זיהום בדרכי השתן
- ניתוחי ערמונית
- מחלות נוירולוגיות, כמו נוירופתיה סוכרתית, שבץ מוחי או נזק עצבי לחוט השדרה
- מצבים הקשורים להורמונים, כגון תת פעילות של בלוטת התריס או רמת טסטוסטרון נמוכה
- שפיכה אחורנית, מצב בו הזרע עובר אחורה לשלפוחית השתן ולא מחוץ לפין
אצל גברים מסוימים, בעיה פיזית קלה הגורמת לעיכוב בשפיכה עלולה לגרום לחרדה מפני שפיכה במהלך מפגש מיני. החרדה כתוצאה עשויה להחמיר את השפיכה המאוחרת.
מה הטיפול בשפיכה מאוחרת?
טיפול בשפיכה מאוחרת עשוי לכלול נטילת תרופה או ביצוע שינויים בתרופות נוכחיות, יעוץ פסיכולוגי או טיפול בבעיות אלכוהול/סמים.
תרופות
הפחתת מינון של תרופה הגורמת לבעיה או החלפתה עשויות לפתור את הבעיה. אין תרופות שאושרו במיוחד לטיפול בשפיכה מאוחרת. ונעשה שימוש בתרופות למצבים אחרים.
תרופות המשמשות לעיתים לטיפול בשפיכה מאוחרת כוללות:
- אמנטדין, תרופת פרקינסון
- בוספירון, תרופה נגד חרדה
- ציפרוהפטדין, תרופה לאלרגיה
פסיכותרפיה
טיפול בבעיות בריאות הנפש המובילות לשפיכה מאוחרת, כמו דיכאון או חרדה, יכול לפתור את הבעיה. הטיפול יכול לסייע גם בבעיות פסיכולוגיות המשפיעות ישירות על יכולת השפיכה.
שאלות ותשובות בנושא
האם לחץ נפשי יכול להשפיע על החוויה המינית והיכולת לחוות אורגזמה?
מתי עליי לראות רופא בחשד לשפיכה מאוחרת?
כיצד מאבחנים שפיכה מאוחרת?
האם שפיכה מאוחרת היא מצב רפואי נפוץ?
האם אנאורגזמיה היא מצב רפואי נפוץ?
כיצד ניתן לאבחן אנאורגזמיה?
האם מומלץ לערב את בן/בת הזוג בטיפול בבעיה?
תגובות
המדריך נכתב בתמיכה של
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il
