אדמת

אדמת (בלעז – רובלה), המכונה גם חצבת גרמנית, היא זיהום נגיפי הגורם לפריחה אדומה בגוף. מלבד הפריחה, אנשים עם אדמת סובלים בדרך כלל גם מחום ובלוטות לימפה נפוחות. הזיהום יכול להתפשט מאדם לאדם באמצעות מגע עם טיפות מעיטוש או שיעול של אדם נגוע. משמעות הדבר היא שאדם עלול להידבק באדמת אם הוא נוגע בפה, באף או בעיניים לאחר נגיעה בהפרשה טיפתית של אדם נגוע.

ניתן להידבק באדמת גם על ידי שיתוף אוכל או שתייה עם אדם שנדבק. עם כניסתו של החיסון נגד אדמת בשלהי שנות ה-60, שכיחות האדמת ירדה משמעותית. עם זאת, הנגיף עדיין שכיח במקומות רבים אחרים בעולם והוא משפיע בעיקר על ילדים, בדרך כלל בקרב בני 5 עד 9, אך יכול להופיע גם אצל מבוגרים.

אדמת היא בדרך כלל זיהום קל הנעלם תוך שבוע, גם ללא טיפול. עם זאת, המחלה עלולה להסתבך ולהפוך למצב חמור בייחוד אצל נשים בהריון, מכיוון שהוא עלול לגרום לתסמונת אדמת מולדת בעובר. תסמונת אדמת מולדת עלולה לשבש את התפתחות התינוק ולגרום למומים מולדים חמורים, כגון הפרעות בלב, חירשות ונזק מוחי. עבור אישה בהריון עם חשד לאדמת, חשוב להיבדק ולקבל טיפול מיד.

במאמר זה נלמד על:

• מהם התסמינים של אדמת?
• מה הם הגורמים לפריחה האדומה?
• מי הם נמצא בסיכון לאדמת?
• אילו סיבוכים עלולים להיות?
• ההבדל בין חצבת לעומת אדמת
• כיצד ניתן למנוע הדבקה באדמת
• ומי יכול קבל חיסון MMR?

מהם התסמינים של אדמת?

התסמינים של אדמת הם לעתים קרובות כל כך קלים שקשה להבחין בהם. כאשר בכל זאת מופיעים תסמינים, הם בדרך כלל מתפתחים תוך שבועיים-שלושה לאחר החשיפה הראשונית לנגיף.

לעתים קרובות הם נמשכים כשלושה עד שבעה ימים ועשויים לכלול:

• פריחה ורודה או אדומה שמתחילה על הפנים ומתפשטת כלפי מטה לשאר הגוף
• חום קל, בדרך כלל מתחת ל-39 מעלות
• בלוטות לימפה נפוחות ורגישות
• נזלת או אף סתום
• כאב ראש
• כאבי שרירים
• דלקת בעיניים או עיניים אדומות

למרות שתסמינים אלה לא נראים חמורים, יש לפנות לרופא אם אדם חושד שיש לו אדמת. זה חשוב במיוחד עבור נשים בהריון או נשים שחושבות שייתכן והן בהריון.

במקרים נדירים, אדמת עלולה להוביל לדלקות באוזניים ובמוח, ויש לפנות לרופא מיד אם אדם מבחין באחת מהתופעות הבאות במהלך או אחרי זיהום באדמת:

• כאב ראש ממושך
• כאבי אוזניים
• צוואר נוקשה

אילו עוד מצבים גורמים לפריחה הדומה לאדמת?

ישנם מספר מצבים הגורמים לפריחה האופיינית גם לאדמת, ויש לפנות לרופא על מנת שיאבחן במדויק את המחלה.

מצבים אלו כוללים:

דלקת עור ממגע – מצב זה, הנקרא גם דרמטיטיס ממגע, מתאפיין בפריחה אדומה ומגרדת הנגרמת על ידי מגע ישיר עם חומר ותגובה אלרגית אליו. הפריחה אינה מדבקת או מסכנת חיים, אך היא עלולה להיות מאוד לא נוחה.

חומרים רבים עלולים לגרום לתגובות כאלה, כולל סבונים, קוסמטיקה, תכשיטים וצמחים. הטיפול הטוב ביותר במצב זה הוא לזהות ולהימנע מהגורם לתגובה האלרגית. הפריחה אמורה לחלוף בדרך כלל תוך שבועיים עד ארבעה. ניתן לנסות להרגיע את העור באמצעות מטליות קרירות ורטובות, משחות נגד גירוד וצעדים אחרים לטיפול ביתי.

אדמנת רב צורתית (Erythema Multiforme) – אדמנת רב צורתית היא תגובה עורית שיכולה להופיע על ידי זיהום או תרופות כלשהן. הופעת הפריחה היא בדרך כלל מתונה ונעלמת תוך מספר שבועות.

חצבת – חצבת היא מחלה נגיפית מדבקת מאוד שעלולה להיות לא נעימה ולעיתים לגרום לסיבוכים חמורים. היא מתאפיינת בהופעת פריחה המורכבת מכתמים גדולים ושטוחים שלעיתים קרובות מתמזגים זה עם זה. כיום זיהום זה אינו שכיח בעולם המפותח בגלל יעילות החיסון.

קדחת ארגמן (Scarlet Fever) – קדחת ארגמן היא מחלה חיידקית המתפתחת אצל אנשים הסובלים מדלקת בגרון. קדחת ארגמן גורמת להופעת פריחה אדומה בהירה המכסה את רוב הגוף, והיא כמעט תמיד מלווה בכאב גרון ובחום גבוה.

קדחת ארגמן שכיחה ביותר בקרב ילדים בגילאי 5 עד 15. למרות שהמחלה נחשבה בעבר למחלת ילדים קשה, טיפולים אנטיביוטיים הפכו אותה לפחות מאיימת. עם זאת, ללא טיפול, קדחת ארגמן עלולה לגרום למצבים חמורים יותר המשפיעים על הלב, הכליות וחלקים אחרים בגוף.

מחלת קוואסאקי – המחלה גורמת לדלקת בדפנות העורקים הבינוניים בכל הגוף, ומשפיעה בעיקר על ילדים. הדלקת נוטה להשפיע על העורקים הכליליים, המספקים דם לשריר הלב, ועלולה להשפיע גם על בלוטות הלימפה, על העור ועל הריריות בתוך הפה, האף והגרון. מחלת קוואסאקי מתאפיינת בפריחה במרכז הגוף ובאזור איברי המין.

מה גורם לאדמת?

אדמת נגרמת על ידי נגיף האדמת. זהו נגיף מדבק מאוד שיכול להתפשט במגע קרוב או דרך האוויר, ועשוי לעבור מאדם לאדם דרך מגע עם טיפות נוזלים זעירות מהאף והגרון בעת ​​התעטשות ושיעול. משמעות הדבר היא כי ניתן להידבק בנגיף על ידי שאיפת טיפות של אדם נגוע או על ידי נגיעה בחפץ מזוהם בטיפות.

אדמת יכולה להיות מועברת גם מאישה בהריון לעובר שלה דרך זרם הדם. אנשים הסובלים מאדמת נחשבים למדבקים ביותר החל משבוע לפני הופעת הפריחה ועד כשבועיים לאחר שהפריחה נעלמת, וכך הם יכולים להפיץ את הנגיף לפני שהם בכלל מודעים לזיהום אצלם.

מי נמצא בסיכון לאדמת?

אדמת נחשבת לנדירה בעולם המפותח, זאת הודות לחיסונים המספקים בדרך כלל חסינות לכל החיים נגד נגיף האדמת.

רוב המקרים של אדמת מתרחשים אצל אנשים החיים במדינות שאינן מציעות חיסון שגרתי נגד אדמת.

החיסון נגד אדמת ניתן בדרך כלל לילדים בגילאים 12 עד 15 חודשים, ואז שוב בגילאים 4 עד 6. המשמעות היא שלתינוקות ופעוטות צעירים שטרם קיבלו את כל החיסונים יש סיכון מוגבר לחלות באדמת.

כדי להימנע מסיבוכים במהלך ההריון, נשים רבות שנכנסות להריון עוברות בדיקת דם בכדי לאשר חסינות לאדמת. מומלץ לפנות לרופא לביצוע בדיקת דם עבור אישה המתכננת הריון.

אילו סיבוכים עלולים להיות לאדמת?

אדמת היא לרוב זיהום קל, וברגע שאדם חלה במחלה, בדרך כלל הוא חסין לצמיתות. לעיתים, נשים שחלו באדמת סובלות מדלקת מפרקים באצבעות, במפרקי הידיים ובברכיים, שנמשכת בדרך כלל כחודש.

סיבוכים נדירים אך אפשריים הם:

דלקת ריאות – דלקת ריאות היא זיהום בריאות שעלול לגרום לתסמינים כמו חום, כאבים בחזה, בעיות נשימה ושיעול המייצר ליחה. אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה עקב מחלה אחרת עלולים לחוות צורה מסוכנת עוד יותר של דלקת ריאות.

דלקת המוח (Encephalitis) – דלקת המוח נחשבת לסיבוך נדיר בקרב חולים באדמת, אך מסוכן מאוד. דלקת המוח יכולה להתחיל מיד אחרי האדמת, ובמקרים אחרים עלולים לעבור חודשים עד להופעת הדלקת.

דלקת המוח יכולה להיות קשה מאוד, ולהוביל לפרכוסים, חירשות ופיגור שכלי אצל ילדים. סיבוך זה יכול להיות מסוכן גם עבור נשים בהריון, ועלול לגרום ללידה מוקדמת מדי או ללידת תינוק מתחת למשקל התקין.

למחלת האדמת בזמן ההיריון עלולות להיות השלכות על העובר שטרם נולד אשר עשויות להיות חמורות, ובמקרים מסוימים, קטלניות. הנגיף יכול לעבור מהאם לעובר דרך זרם הדם ועד 80% מהתינוקות שנולדו לאימהות שחלו באדמת במהלך 12 השבועות הראשונים להריון, סובלים מתסמונת אדמת מולדת.

תסמונת אדמת מולדת (CRS)

תסמונת אדמת מולדת (CRS) היא מצב המופיע אצל עובר שאמו נגועה בנגיף האדמת. נשים בהריון שחולות באדמת נמצאות בסיכון להפלה או לידה שקטה, והעוברים שלהן נמצאים בסיכון למומים מולדים חמורים עם השלכות הרסניות לכל החיים. CRS יכול להשפיע כמעט על כל דבר בגופו של התינוק המתפתח.

המומים המולדים הנפוצים ביותר מ-CRS יכולים לכלול:

• חירשות
• קטרקט
• מומי לב
• מוגבלות שכלית
• נזק לכבד ולטחול
• משקל לידה נמוך
• פריחה בעור בלידה

סיבוכים פחות שכיחים מ-CRS יכולים לכלול:

• גלאוקומה
• נזק מוחי
• בעיות בבלוטת התריס ובעיות הורמונליות אחרות
• דלקת ריאות

למרות שניתן לטפל בתסמינים ספציפיים, אין תרופה ל-CRS. הסיכון הגבוה ביותר לעובר הוא במהלך השליש הראשון, אך חשיפה בהמשך ההריון גם היא מסוכנת. נשים בגיל הפוריות צריכות להיבדק לחסינות לאדמת לפני הכניסה להריון, ואם יש צורך בחיסון, חשוב לקבל אותו לפחות 28 יום לפני הניסיון להרות.

חצבת לעומת אדמת

אדמת מכונה לעיתים קרובות "חצבת גרמנית", אך חצבת ואדמת נגרמות למעשה על ידי שני נגיפים שונים. אדמת אינה מדבקת כמו חצבת אך עם זאת, היא יכולה לגרום לסיבוכים חמורים אם אישה מפתחת את הזיהום בהריון. למרות שנגיפים שונים גורמים לחצבת ואדמת, הם דומים במספר דרכים.

שני הנגיפים:

• יכולים להתפשט באוויר משיעול ועיטוש
• יכולים לגרום לחום ולפריחה
• יכולים להדביק רק בני אדם

גם חצבת וגם אדמת כלולות בחיסונים המוכרים חצבת – חזרת – אדמת (MMR) וחצבת-חזרת-אדמת-וריצלה (MMRV).

כיצד ניתן למנוע את ההדבקה?

חיסון נגד אדמת ניתן בדרך כלל כחיסון משולב לחצבת-חזרת-אדמת (MMR). רופאים ממליצים לקבל את חיסון ה-MMR עבור ילדים בגילאי 12-15 חודשים, ושוב בגילאי 4-6 שנים – לפני הכניסה לבית הספר.

קבלת החיסון חשובה במיוחד עבור בנות, זאת על מנת למנוע הדבקה באדמת במהלך הריונות עתידיים. תינוקות שנולדו לנשים שקיבלו את החיסון או שכבר חסינים, מוגנים בדרך כלל מפני אדמת במשך שישה עד שמונה חודשים לאחר הלידה. עבור ילד הזקוק להגנה מפני אדמת לפני גיל 12 חודשים – למשל, בגלל נסיעה למדינה עם שכיחות אדמת גבוהה – ניתן לקבל את החיסון כבר מגיל 6 חודשים. עם זאת, ילדים המקבלים את החיסון לפני גיל 12 חודשים עדיין צריכים להתחסן בגילאים המומלצים מאוחר יותר.

בעבר, עלו דאגות נרחבות בנוגע לקשר אפשרי בין חיסון MMR לאוטיזם. עם זאת, מחקרים נרחבים ורבים של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, האקדמיה הלאומית לרפואה והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן קובעים כי אין קשר מוכח מדעית בין חיסון MMR לאוטיזם, וכן כי אין יתרון מדעי להפרדת החיסונים. ארגונים אלה מציינים כי לעיתים קרובות אוטיזם מאובחן בקרב פעוטות בגילאי 18 עד 30 חודשים, בערך הזמן בו מקבלים ילדים את החיסון הראשון שלהם ל-MMR, מה שהביא ל"מסקנה" על הקשר בין השניים, על אף כי לא נמצא קשר מובהק של סיבה ותוצאה.

מי צריך לקבל חיסון MMR?

אין צורך לקבל חיסון עבור אנשים ש:

• קיבלו שתי מנות של חיסון MMR לאחר גיל 12 חודשים.
• ערכו בדיקות דם המעידות על כך שהם חסינים מפני חצבת, חזרת ואדמת.
• נולדו לפני 1957. נשים שנולדו לפני 1957 אינן זקוקות לחיסון אם כבר קיבלו חיסון נגד אדמת או אם יש להן בדיקת חסינות חיובית לאדמת.

בדרך כלל, יש לקבל חיסון אם אדם לא עונה על הקריטריונים המוזכרים למעלה ובנוסף עונה על הקריטריונים הבאים:

• אישה (לא בהריון) בגיל הפוריות
• עובד בבית חולים, במוסד רפואי, במרכז לטיפול בילדים או בבית ספר
• אדם המתכנן לנסוע לחו"ל או לצאת לשייט

החיסון אינו מומלץ ל:

• נשים בהריון או נשים שמתכננות להיכנס להריון בארבעת השבועות הבאים
• אנשים שסבלו מתגובה אלרגית מסכנת חיים לג'לטין, לאנטיביוטיקה נאומיצין או למנה קודמת של חיסון MMR

עבור אנשים החולים בסרטן, במחלת דם או מחלה אחרת, או נוטלים תרופות המשפיעות על המערכת החיסונית, יש לשוחח עם הרופא לפני קבלת חיסון ל-MMR.

תופעות לוואי של החיסון

רוב האנשים לא חווים תופעות לוואי מהחיסון. כ-15% מהאנשים מפתחים חום בין 7 ל-12 יום לאחר החיסון, וכ-5% מהאנשים סובלים מפריחה קלה. חלק מבני הנוער והנשים הבוגרות חווים כאבי מפרקים זמניים או נוקשות מפרקים זמנית לאחר שקיבלו את החיסון. תגובה אלרגית לחיסון נגרמת בפחות מ-1 למיליון מנות חיסון.

כיצד מאבחנים אדמת?

מאחר שאדמת נראית דומה לנגיפים אחרים הגורמים לפריחה, הרופא יאשר את האבחנה בבדיקת דם. בדיקת הדם יכולה לבדוק אם קיימים סוגים שונים של נוגדנים נגד אדמת בדם. נוגדנים הם חלבונים שמזהים ומשמידים חומרים מזיקים, כמו נגיפים וחיידקים. תוצאות הבדיקה יכולות להצביע האם הנגיף נמצא כרגע בדם או שהנבדק חסין ממנו.

כיצד מטפלים באדמת?

רוב המקרים של אדמת מטופלים בבית. הרופא עשוי להורות על מנוחה במיטה ועל נטילת פרצטמול (המוכר לרוב כאקמול), אשר יכול לעזור להקל על אי הנוחות מהחום והכאבים. מומלץ להישאר בבית ולהימנע מללכת לעבודה או לבית הספר כדי למנוע את התפשטות הנגיף לאחרים.

נשים בהריון עשויות להיות מטופלות בנוגדנים הנקראים "גלובולינים היפר-אימוניים", שיכולים להילחם בנגיף. טיפול זה יכול לעזור להפחית את התסמינים, אך עם זאת עדיין קיים סיכוי שהעובר יחלה בתסמונת אדמת מולדת. תינוקות שנולדים עם אדמת מולדת עלולים להיזדקק לטיפול מצוות מומחים.

מקורות: HealthLine | MayoClinic | CDC

שאלות ותשובות בנושא

ממתי ולכמה זמן החיסון מעניק לי הגנה מפני הנגיף?

האם עליי לחשוש לחסן את ילדיי בחיסון המשולב לחצבת-חזרת-אדמת?

האם אני יכול לחלות באדמת במידה והתחסנתי נגד הנגיף

מה לעשות אם אני חושד שאני או אחד מילדיי נחשפנו לאדמת?

האם מומלץ לבטל נסיעה לחו"ל לאזור בו ישנה התפרצות אדמת?