42 רופאים בתחום כריתת כיס המרה
מדריך אבנים בכיס המרה
אבנים בכיס המרה הן משקעים קשים של נוזל המסייע בתהליך העיכול שיכולים להיווצר בכיס המרה. כיס המרה הוא איבר קטן בצורת אגס הנמצא בצד ימין של הבטן, מתחת לכבד. כיס המרה מכיל נוזל עיכול ירקרק הנקרא נוזל מרה והוא משתחרר ישירות אל המעי הדק.
גודלן של אבני מרה נע מקטן כמו גרגר חול ועד גדול כמו כדור גולף. יש אנשים שמפתחים רק אבן מרה אחת, בעוד שאחרים מפתחים אבני מרה רבות בו-זמנית. אנשים שחווים תסמינים מאבני המרה בדרך כלל זקוקים לניתוח להסרת כיס מרה (Cholecystectomy). אבני מרה שאינן גורמות לסימנים ותסמינים בדרך כלל אינן זקוקות לטיפול.
במאמר זה תוכלו לקרוא על:
מה זה כיס המרה ונוזל המרה | תסמינים |גורמים | סוגים | גורמי הסיכון להיווצרות אבנים | אילו סיבוכים עלולים להופיע | מניעת אבנים בכיס המרה | תזונה מומלצת | אבחון | דרכי טיפול
מה זה בכלל כיס המרה, נוזל המרה ולמה צריך אותם?
כאמור, כיס המרה הוא איבר קטן בצורת אגס הנמצא בצד ימין של הבטן, מתחת לכבד. תפקידו של כיס המרה הוא לאגור ולפזר מרה – נוזל המיוצר בכבד ועוזר לעכל שומנים במזון שאנו אוכלים. כיס המרה הוא ירוק בצבעו, מה שנובע מצבע המרה שבתוך כיס המרה. מרה היא תערובת של כולסטרול, בילירובין, מלחי מרה ולציטין.
תפקידו של כיס המרה
כיס המרה מחובר לחלקים אחרים של מערכת העיכול באמצעות סדרה של צינורות. צינורות אלו מסייעים להעביר את המרה ומסייעים בכל תהליך פירוק המזון. בסופו של דבר, המרה מוצאת את דרכה אל צינור המרה המשותף (Common Bile Duct או בקצרה CBD), שם היא עוברת דרך סוגר מיוחד (שסתום שעשוי משריר), אל המעי הדק. שם, המרה יכולה להתערבב ישירות עם מזון שמחכה להתעכל. צינור המרה המשותף מרוקן את המרה אל התריסריון, החלק הראשון של המעי הדק הארוך.
לא כל המרה עוברת ישירות מהכבד אל התריסריון. חלק נוסף של המרה עובר מהכבד אל כיס המרה דרך צינור מיוחד שנקרא הצינור הציסטי (Cystic Duct). כיס המרה אוגר מרה, אשר זמינה לשימוש לעיכול בהתראה קצרה מאוד. אם אוכלים ארוחה שומנית, כיס המרה מקבל איתות על כך, מתכווץ וסוחט מעט מרה מה"מחסן" לתוך צינור המרה המשותף שם היא עוברת למעי הדק כדי להתערבב עם מזון. בסופו של תהליך, כל המרה מגיעה למעי הדק, שם היא עוזרת לעכל מזון.
מהם התסמינים של אבנים בכיס המרה?
אבנים בכיס המרה עלולות לגרום לתסמינים, אך יכולות גם לא לגרום לשום תסמין.
אם אבן מרה נתקעת בצינור וגורמת לחסימה, הסימנים והתסמינים עשויים לכלול:
- כאב פתאומי ומתגבר במהירות בחלק הימני העליון של הבטן
- כאב פתאומי ומתגבר במהירות במרכז הבטן, ממש מתחת לעצם החזה
- כאבי גב בין השכמות
- כאב בכתף ימין
- בחילה או הקאות
כאב הנובע מאבני מרה עשוי להימשך מספר דקות עד כמה שעות.
מהם הגורמים לאבנים בכיס המרה?
לא ברור מה גורם להיווצרות אבני מרה. ההשערות הן שאבני מרה עלולות להיגרם כאשר:
המרה מכילה יותר מדי כולסטרול – בדרך כלל, המרה מכילה מספיק כימיקלים כדי להמיס את הכולסטרול המופרש על ידי הכבד. אבל אם הכבד מפריש יותר כולסטרול ממה שהמרה יכולה להמיס, הכולסטרול העודף עלול לגרום ליצירת גבישים ובסופו של דבר ליצירת אבנים.
המרה מכילה יותר מדי בילירובין – בילירובין הוא חומר שנוצר כאשר הגוף מפרק תאי דם אדומים. מצבים מסוימים גורמים לכבד לייצר יותר מדי בילירובין, למשל שחמת כבד, זיהומים בדרכי המרה והפרעות דם מסוימות. עודף הבילירובין תורם להיווצרות אבני מרה.
כיס המרה לא מתרוקן כראוי – אם כיס המרה לא מתרוקן לחלוטין או לעיתים קרובות מספיק, המרה עלולה להיות מרוכזת מאוד, ולתרום להיווצרות אבני מרה.
אילו סוגי אבני מרה קיימים?
סוגי אבני מרה שיכולים להיווצר בכיס המרה כוללים:
אבני כולסטרול – אלו מהוות את הסוג הנפוץ ביותר של אבני מרה. לעיתים קרובות צבען יהיה צהוב. אבני מרה אלו מורכבות בעיקר מכולסטרול לא מומס, אך עשויות להכיל רכיבים נוספים כמו סידן ובילירובין.
אבני פיגמנט – אבנים חומות כהות או שחורות הנוצרות כאשר המרה מכילה יותר מדי בילירובין. סוג זה של אבני מרה מהווה כ-10% מכלל האבנים המאובחנות.
מהם גורמי הסיכון להיווצרות אבנים בכיס המרה?
גורמים העלולים להגביר את הסיכון לאבני מרה כוללים:
- מין – נשים נוטות לפתח אבני מרה יותר מגברים
- גיל – אבני מרה יתפתחו לרוב אצל אנשים מעל גיל 40
- עודף משקל או השמנת יתר
- ישיבה מרובה
- הריון
- תזונה עתירת שומן
- דיאטה עתירת כולסטרול
- תזונה דלת סיבים
- היסטוריה משפחתית של אבני מרה
- סוכרת סוג 1 או סוכרת סוג 2
- הפרעות דם מסוימות, כגון אנמיה חרמשית או לוקמיה
- ירידה מהירה מאוד במשקל
- נטילת תרופות המכילות אסטרוגן, כגון אמצעי מניעה דרך הפה או תרופות לטיפול הורמונלי
- מחלת כבד
אילו סיבוכים עלולים להופיע כתוצאה מאבנים בכיס המרה?
סיבוכים של אבנים בכיס המרה עשויים לכלול:
דלקת של כיס המרה – אבן מרה שנכנסת בצוואר כיס המרה עלולה לגרום לדלקת בכיס המרה (Cholecystitis). דלקת כיס המרה עלולה לגרום לכאבים חזקים ולהופעת חום.
חסימה של צינור המרה המשותף – אבני מרה יכולות לחסום את הצינורות שדרכם זורמת המרה מכיס המרה או הכבד אל המעי הדק. עלולים להיגרם כאבים עזים, צהבת וזיהום בדרכי המרה.
חסימה של צינור הלבלב – צינור הלבלב הוא צינור העובר מהלבלב ומתחבר לצינור המרה המשותף ממש לפני הכניסה לתריסריון. מיצי הלבלב, המסייעים לעיכול, זורמים דרך צינור הלבלב. אבן מרה עלולה לגרום לחסימה בצינור הלבלב, מה שעלול להוביל לדלקת בלבלב (פנקראטיטיס). דלקת הלבלב גורמת לכאבי בטן עזים וקבועים ולרוב דורשת אשפוז.
סרטן כיס המרה – לאנשים עם היסטוריה של אבנים בכיס המרה יש סיכון מוגבר לסרטן כיס המרה. עם זאת, סרטן כיס המרה נחשב נדיר מאוד, כך שלמרות שהסיכון מוגבר, הסבירות לסרטן כיס המרה עדיין קטנה מאוד.
מתי יש צורך לכרות את כיס המרה?
ישנם מקרים שבהם אין מנוס מהליך של כריתה (הסרה) של כיס המרה. הצורך בכך מתעורר כאשר אבני המרה גורמים לתסמינים בצורה הקשים וישנם סיבוכים. אגב, אם אבני המרה אינן גורמות לתסמינים, בהחלט אפשרי להמשיך בשגרת החיים, ללא טיפול כירורגי או אפילו התערבות אחרת. אולם במידה ומפעם לפעם חוזרים הכאבים, מופיעות הדלקות וישנה חסימה בצינור המרה בגלל האבנים, בהחלט יתכן שמבחינה רפואית כדאי לנתח.
ההחלטה לכרות את כיס המרה מתקבלת לאחר בחינה מדוקדקת של מצב הבריאות של המטופל או המטופלת. יש להעריך את הבריאות הכללית ולאור זאת להביא בחשבון את הסיכונים של הליך כירורגי. הרופא עשוי להציע טיפולים תחליפיים, למשל תרופות שנועדו למוסס את האבנים. יש לציין שלעיתים חלופות לא כירורגיות פועלות היטב, אך לא תמיד ההשפעה מתמשכץ. לעיתים ייווצרו במהירות אבני מרה חדשות, וזו יכולה להיות הסיבה לכך שניתוח יעמוד על הפרק.
מתי הזמן האופטימלי לעשות את הניתוח?
הזמן האופטימלי והמתאים לניתוח כיס המרה נקבע על פי חומרת התסמינים והתדירות של הופעתם. הרופאים מתייחסים למצב הרפואי הכללי, כאשר באופן אופטימלי הניתוח יבוצע לפני הופעת סיבוכים כדוגמת הדלקות שציינו קודם לכן. ניתוח מתוכנן מראש (אלקטיבי, שלא כתוצאה ממצב חירום רפואי), נחשב לבטוח יותר. ניתן לקבוע תאריך לפי שיקולי המטופל וזמינות הצוות הרפואי.
הדברים שונים כאשר מדובר במצב חירום רפואי. במקרה שמטופל מאובחן עם דלקת לבלב חריפה, למשל, הניתוח יתבצע בדחיפות. במקרים שבהם אין דחיפות מיוחדת, ניתן לקבוע את המועד בצורה גמישה יחסית, לפי המלצות הרופא ותוך התחשבות בנוחות של המטופל או המטופלת.
כיצד ניתן למנוע היווצרות של אבנים בכיס המרה?
על מנת להפחית את הסיכון להיווצרות אבני מרה מומלץ:
לא לוותר על ארוחות – מומלץ לשמור על זמני ארוחה קבועים בכל יום. דילוג על ארוחות או צום יכול להגביר את הסיכון לאבני מרה.
לרדת במשקל לאט – במידה ויש צורך לרדת במשקל, מומלץ לעשות זאת לאט. ירידה מהירה במשקל יכולה להגביר את הסיכון לאבני מרה. ירידה של 0.5 קילוגרם עד קילוגרם 1 בשבוע היא מתונה.
לאכול יותר מזונות עתירי סיבים – מומלץ לכלול יותר מזונות עשירים בסיבים, כגון פירות, ירקות ודגנים מלאים.
לשמור על משקל תקין – השמנת יתר ועודף משקל מגבירים את הסיכון לאבני מרה. מומלץ לפעול להשגת משקל בריא על ידי הפחתת מספר הקלוריות שאוכלים והגדלת כמות הפעילות הגופנית שמבצעים. ברגע שמגיעים למשקל בריא, יש לשמור על המשקל הזה על ידי התמדה עם תזונה בריאה והמשך פעילות גופנית.
איזו תזונה מומלצת לאנשים עם אבני מרה?
בעבר רופאים ייעצו לאנשים עם אבני מרה שעדיין לא יכולים לעבור ניתוח לשמור על דיאטה דלה במיוחד בשומן כדי למנוע היווצרות של אבני מרה. עם זאת, חוקרים הגיעו לאחרונה למסקנה שגישה זו מועילה פחות ממה שחשבו בעבר, שכן ירידה מהירה במשקל עלולה לגרום דווקא להיווצרות אבני מרה. במקום זאת, ההמלצה היא שאנשים עם אבנים בכיס המרה יאכלו תזונה מאוזנת עם ארוחות קבועות. זה אמנם לא ירפא אבני מרה, אבל זה יכול להשפיע לטובה על התסמינים.
הימנעות ממזונות עשירים בשומנים רוויים כגון חמאה, גבינות קשות, עוגות ועוגיות יכולה לעזור להפחית את הסיכון להיווצרות אבני מרה, שכן כולסטרול נחשב כבעל תפקיד מרכזי ביצירת אבני מרה. אנשים יכולים גם לבצע שינויים תזונתיים כדי לסייע במניעת המצב, כגון אכילת יותר אגוזים וצריכת פחות אלכוהול.
כיצד ניתן לאבחן אבנים בכיס המרה?
בדיקות והליכים המשמשים לאבחון אבני מרה וסיבוכים של אבני מרה כוללים:
אולטרסאונד בטן – בדיקה זו היא הבדיקה הנפוצה ביותר לחיפוש סימנים של אבנים בכיס המרה. אולטרסאונד בטן כולל הזזת מכשיר (מתמר) קדימה ואחורה על פני אזור הבטן. המתמר שולח אותות למחשב, אשר יוצר תמונות המציגות את המבנים בבטן.
אולטרסאונד אנדוסקופי (EUS) – הליך זה יכול לעזור לזהות אבנים קטנות יותר שעלולות לא להיראות בבדיקת אולטרסאונד בטן. במהלך EUS הרופא מעביר צינור דק וגמיש (אנדוסקופ) דרך הפה ודרך מערכת העיכול. מכשיר אולטרסאונד קטן (מתמר) מייצר גלי קול היוצרים תמונה מדויקת של הרקמה הסובבת.
בדיקות הדמיה אחרות – בדיקות נוספות עשויות לכלול בדיקת ציסטוגרפיה דרך הפה, סריקת חומצה אימינודיאצטית בכבד (HIDA), טומוגרפיה ממוחשבת (CT), תהודה מגנטית כולנגיופנקריאטוגרפיה (MRCP) או כולנגיופנקריאטוגרפיה אנדוסקופית (ERCP). ניתן להסיר אבני מרה שהתגלו באמצעות ERCP במהלך ההליך.
בדיקת דם – בדיקות דם עשויות לגלות זיהום, צהבת, דלקת לבלב או סיבוכים אחרים הנגרמים מאבני מרה.
כיצד ניתן לטפל באבנים בכיס המרה?
לרוב, לא יהיה צורך לטפל באבני מרה אלא אם כן הן גורמות לכאבים. במקרים מסויימים אבני מרה יכולות לצאת מהגוף אפילו בלי שאדם שם לב אליהן. במידה ואדם סובל מכאבים, הרופא ימליץ על ניתוח. במקרים נדירים, ניתן להשתמש בתרופות.
עבור אנשים הנמצאים בסיכון גבוה לסיבוכים בניתוח, ישנן מספר דרכים לא ניתוחיות לטיפול באבני מרה. עם זאת, אם לא מתבצע ניתוח, אבני המרה עלולות לחזור – אפילו עם טיפול תומך. זה אומר שייתכן ויהיה צורך לבצע מעקב אחר המצב במשך רוב החיים של המטופל.
ניתוח לכריתת כיס מרה
כריתת כיס המרה היא אחת הפעולות הנפוצות ביותר המבוצעות על מבוגרים בארצות הברית. מכיוון שכיס המרה אינו איבר חיוני, אפשר לחיות חיים בריאים בלעדיו.
ישנם שני סוגים של כריתת כיס המרה:
כריתת כיס מרה לפרוסקופית – זהו ניתוח נפוץ הדורש הרדמה כללית. המנתח יבצע בדרך כלל שלושה או ארבעה חתכים בבטן. לאחר מכן הוא יכניס מכשיר קטן עם פנס לאחד החתכים, יבדוק אם יש אבנים ויסיר בזהירות את כיס המרה. ניתן בדרך כלל ללכת הביתה ביום ההליך או ביום שאחרי אם אין סיבוכים.
כריתת כיס מרה בגישה פתוחה – ניתוח זה מבוצע בדרך כלל כאשר כיס המרה דלקתי, מזוהם או מצולק. ניתוח זה עשוי להתבצע גם במידה ומופיעים סיבוכים במהלך כריתת כיס מרה לפרוסקופית.
אדם עלול לראות צואה רכה או מימית לאחר הסרת כיס המרה. הסרת כיס מרה כרוכה בניתוב מחדש של המרה מהכבד למעי הדק. מרה כבר לא עוברת דרך כיס המרה והיא הופכת פחות מרוכזת. התוצאה המיידית היא אפקט משלשל שעלול לגרום לשלשולים, אך בעיה זו אמורה להיפתר מעצמה עבור רוב האנשים.
טיפולים לא ניתוחיים
אם לא ניתן לבצע ניתוח, למשל אם המטופל הוא אדם מבוגר מאוד, ישנן מספר דרכים אחרות שרופאים יכולים לנסות להסיר את אבני המרה:
טיפול בהמסה דרך הפה – טיפול זה כולל בדרך כלל שימוש בתרופות ממשפחת החומצות האורסודאוקסיכוליות (Ursodiol ו-Chenodiol) במטרה להמיס אבני מרה. תרופות אלו מכילות חומצות מרה, הפועלות לפירוק האבנים. טיפול זה מתאים ביותר לפירוק אבני כולסטרול ויכול לקחת חודשים רבים או שנים עד שהוא עובד לחלוטין.
ליתוטריפסיה של גלי הדף – שיטה זו מוכרת יותר בשם ריסוק אבני מרה. ליתוטריפטור הוא מכונה שיוצרת גלי הדף על-קוליים העוברים דרך גופו של האדם. גלי הדף אלה יכולים לשבור אבני מרה לחתיכות קטנות יותר.
ניקוז מלעור של כיס המרה – טיפול זה כולל החדרת מחט לתוך כיס המרה כדי לשאוב מרה. לאחר מכן מוכנס צינור כדי לסייע בניקוז נוסף. הליך זה בדרך כלל אינו משמש כקו טיפול ראשון ונוטה להוות אופציה עבור אנשים שאינם מתאימים להליכים אחרים.
שאלות ותשובות בנושא
האם ניתן לחיות כרגיל לאחר ניתוח להסרת כיס מרה?
האם ילדים יכולים לקבל אבנים בכיס המרה?
האם אני יכול לפתח אבנים בכיס המרה יותר מפעם אחת?
מתי אוכל לחזור לפעילות הרגילה שלי לאחר שיש לי אבנים בכיס המרה?
מתי עלי לפנות לרופא שלי?
האם ניתן לקיים חיים רגילים ללא כיס מרה?
האם אבנים בכיס המרה מובילים תיכף ומיד לתסמינים?