אבלציה של הלב

רופאים שעשויים לסייע לך: 25 רופאים בתחום הפרעות קצב

שם נוסף: טיפול בהפרעות קצב באמצעות צריבה.

הערת שוליים: אבלציה בצנתור מבוצעת ע״י קרדיולוג המומחה בהפרעות קצב הנקרא אלקטרופיזיולוג.

מדריך אבלציה של הלב

אבלציה של הלב היא הליך רפואי בו מייצרים צלקות זעירות בלב על מנת לחסום אותות חשמליים לא תקינים הגורמים להפרעות קצב ועל ידי כך להחזיר את הדופק בלב למצב תקין וסדיר.

אבלציה לבבית נעשית לרוב באמצעות צינורות דקים וגמישים הנקראים צנתרים, המוחדרים דרך הוורידים או העורקים ובאופן פחות נפוץ, היא יכולה להתבצע גם במהלך ניתוח לב פתוח.

אבלציה יכולה להיעשות במקרים בהם טיפול בהפרעות קצב בתרופות או באמצעות היפוך חשמלי לא הניב את התוצאה הרצויה.

במאמר זה נלמד על:

מדוע מבצעים אבלציה ללבית?
כיצד מתכוננים לאבלציה לבבית?
מהם הסיכונים הכרוכים
מה קורה בפועל
מהן התוצאות והפרוגנוזה של אבלציה לבבית?

מדוע מבצעים אבלציה לבבית?

לפעמים הלב עלול לפעום מהר מדי, לאט מדי או באופן לא סדיר. בעיות קצב לב אלה נקראות הפרעות קצב (אריתמיות) ולעתים ניתן לטפל בהן באמצעות אבלציה לבבית. הפרעות קצב הן תופעה שכיחה מאוד, במיוחד בקרב מבוגרים ואנשים הסובלים ממחלות לב.

לאנשים רבים החיים עם הפרעות קצב אין תסמינים מסוכנים והם אינם זקוקים לטיפול רפואי ורבים אחרים מנהלים חיים תקינים עם תרופות המסייעות לשליטה בתסמינים.

אנשים שאבלציה לבבית עשויה לעזור להם כוללים:

מטופלים עם הפרעות קצב שאינן מגיבות לתרופות
מטופלים עם תופעות לוואי קשות מתרופות לטיפול הפרעות קצב (תרופות אנטי אריתמיות)
מטופלים עם הפרעת קצב מסוימת הנוטה להגיב היטב לאבלציה לבבית
מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לדום לב פתאומי או לסיבוכים אחרים

אבלציה לבבית עשויה להועיל לאנשים הסובלים מהפרעות קצב ספציפיות אלה:

AVNRT (Atrioventricular nodal reentrant tachycardia) – הפרעה בה מופיעות פעימות לב מהירות מאוד הנגרמות על ידי ״קצר חשמלי״ בלב
מסלול עוקף – פעימות לב מהירות עקב בעיה אנטומית במסלול החשמלי בלב המחבר בין העלייה לחדר
פרפור פרוזדורים ורפרוף פרוזדורים – פעימות לב לא סדירות ומהירות המתחילות בשתי עליות הלב
טכיקרדיה חדרית – קצב מהיר מאוד ומסוכן שמתחיל בשני חדרי הלב

כיצד מתכוננים לאבלציה לבבית?

הרופא עשוי להמליץ על בדיקות טרם הבדיקה כדי לתעד את הפעילות החשמלית של הלב ואת קצב הלב (לדוגמא, בדיקת הולטר אק"ג). הרופא עשוי גם לשאול לגבי כל מצב אחר שיש למטופל, כולל סוכרת או מחלת כליות. נשים בהריון לא יכולות לעבור אבלציה לבבית מכיוון שההליך כולל קרינה.

על המטופל יהיה להפסיק לאכול ולשתות בלילה לפני ההליך והרופא יגיד לו אם וכיצד עליו להמשיך לקחת את התרופות הקבועות שלו לפני הפעולה.

ייתכן שהמטופל יצטרך להפסיק ליטול תרופות העלולות להגביר את הסיכון לדימום יתר, כמו אספירין, וורפרין (קומדין) או סוגים אחרים של מדללי דם, אם כי ישנם קרדיולוגים המעוניינים שהמטופל ימשיך ליטול תרופות אלה ולכן יש לדון בנושא עם הרופא לפני ההליך.

מהם הסיכונים הכרוכים באבלציה לבבית?

סיכוני אבלציה לבבית כוללים:

דימום או זיהום במקום בו הוחדר הצנתר
נזק לכלי הדם
נזק למסתמי הלב
הפרעות קצב חדשות או החמרת הפרעת קצב קיימת
קצב לב איטי שעלול לדרוש השתלת קוצב לב לתיקון
קרישי דם ברגליים או בריאות (טרומבואמבוליזם ורידי)
אירוע מוחי או התקף לב
היצרות הוורידים המובילים דם בין הריאות ללב (היצרות של הוורידים הריאתיים)
נזק לכליות מחומר הניגוד בו נעשה שימוש במהלך הפעולה
מוות (במקרים נדירים)

רצוי לשוחח עם הרופא על הסיכונים והיתרונות של אבלציה לבבית כדי להבין אם הליך זה מתאים למטופל.

מה קורה בפעולה עצמה?

לפני הפעולה

אבלציה לבבית נעשית בבית החולים. קרדיולוג יכין גישה ורידית באמה או ביד וייתן דרכה למטופל תרופת הרגעה או טשטוש. כמות ההרגעה הדרושה להליך תלויה בהפרעות הקצב הספציפיות ובמצבים בריאותיים אחרים. יתכן שהמטופל יהיה ער לגמרי או מטושטש קלות וייתכן שהוא יעבור הרדמה כללית.

במהלך הפעולה

הרופא מכניס צנתר דרך כלי דם אל הלב ולעתים קרובות נעשה שימוש ביותר מצנתר אחד. הצנתרים עשויים להיות מוחדרים דרך כלי דם במפשעה (השיטה הנפוצה ביותר), בכתף או בצוואר (פחות שכיח). הרופא עשוי להזריק חומר ניגוד דרך הצנתר, מה שעוזר לכלי הדם להופיע בצורה ברורה יותר בתמונות רנטגן.

למדריך המלא בנושא צנתור לב

חיישנים על קצה הצנתר שולחים דחפים חשמליים ומקליטים את הפעילות החשמלית של הלב. הרופא משתמש במידע זה כדי לזהות את האזור הגורם להפרעת הקצב ולהחליט היכן לבצע את האבלציה. חלק זה של ההליך נקרא מחקר אלקטרופיזיולוגי (EP study).

אחת משיטות האבלציה הבאות משמשת ליצירת צלקות קטנות בלב וחוסמת את מקצבי הלב החריגים:

חום (אנרגיה בתדר גלי רדיו)
קור קיצוני (קריואבלציה)

המטופל עלול להרגיש אי נוחות קלה כאשר הצנתר מועבר ללב וכאשר מועברת אנרגיה דרכו (חום או קור). אם מופיעים כאבים עזים או קוצר נשימה, יש ליידע את הרופא.

לאחר הפעולה

אבלציה לוקחת בדרך כלל שלוש עד שש שעות (אבל זה יכול להשתנות מאוד כתלות בסוג הפרעת הקצב שיש למטופל). לאחר הפעולה, המטופל יועבר לאזור התאוששות למשך כמה שעות, שם יפקחו עליו הצוות הרפואי. כתלות במצב, המטופל יכול לחזור הביתה באותו יום או להעביר את הלילה בבית החולים ויש לתכנן שמישהו אחר יסיע את המטופל הביתה לאחר ההליך.

המטופל עלול להיות עייף ולחוות אי נוחות במהלך 48 השעות הראשונות שלאחר הפעולה. יש אנשים שחשים מעט כאבים לאחר ההליך אבל כאב זה לא אמור להימשך יותר משבוע. רוב האנשים חוזרים לפעילות רגילה תוך מספר ימים לאחר אבלציה לבבית, אך יש להימנע מהרמת משאות במשך כשבוע. יש לפעול לפי הוראות הרופא לגבי טיפול בפצעים, תרופות, פעילות גופנית ופגישות מעקב.

בדיקות אק"ג תקופתיות יבוצעו כחלק מהמעקב אחר ביצוע האבלציה על מנת לנטר את קצב הלב ולוודא שההפרעה חלפה. חלק מהאנשים עדיין סובלים מפרקים קצרים של פעימות לב לא סדירות לאחר אבלציה לבבית וזוהי תגובה נורמלית כאשר הרקמה מחלימה, והיא אמורה להיעלם עם הזמן.

הרופא יגיד למטופל אם הוא זקוק להליכים נוספים, כולל השתלת קוצב לב לטיפול בהפרעות קצב מורכבות.

מהן התוצאות והפרוגנוזה של אבלציה לבבית?

רוב האנשים רואים שיפור באיכות חייהם לאחר אבלציה לבבית, אם כי קיים סיכוי שקצב הלב הלא תקין יחזור. אם זה קורה, ייתכן שיהיה צורך לחזור על ההליך או לשקול טיפולים אחרים. כתלות בסוג הפרעת הקצב, ייתכן שיהיה צורך לקחת תרופות לשליטה בהפרעות קצב לב לאחר אבלציה לבבית.

סיכויי הצלחת ההליך טובים יחסית אך תלויים בסוג הבעיה ובחומרתה. לפני שניתן לקבוע את הצלחת ההליך, ישנה תקופת המתנה של שלושה חודשים כדי לאפשר ריפוי – תקופה המכונה blanking period.

בעת טיפול בפרפור פרוזדורים, מחקר עולמי גדול מצא כי אבלציה בצנתור הייתה יעילה בכ-80% מהאנשים הסובלים ממצב זה, כאשר 70% אינם זקוקים לתרופות נגד הפרעות קצב נוספות לאחר ההליך. במחקר אחר נבדקו שיעורי אבלציה באופן כללי לבעיות בהפרעות קצב על-חדריות שונות ומצאו כי 74% מאלה שעברו את ההליך – עברו אותו בהצלחה מבחינת היעלמות הפרעת הקצב, 15% בהצלחה חלקית ואצל כ-10% ההליך לא הצליח לפתור את הבעיה.

בנוסף, אחוז ההצלחה יהיה תלוי בסוג הבעיה המחייבת את האבלציה. למשל, אלו עם בעיות מתמשכות וכרוניות הם בעלי אחוזי הצלחה נמוכים יותר מאלו עם הפרעות קצב המופיעות לסירוגין.

מקורות: MayoClinic | HealthLine | WebMD | Healio

שאלות ותשובות בנושא

מהי אבלציה המכונה PVI?

במהלך פרפור פרוזדורים, שתי עליות הלב (הפרוזדורים) פועמות בצורה כאוטית ולא סדירה - ללא תיאום עם שני חדרי הלב. תסמיני פרפור פרוזדורים כוללים לעיתים קרובות דפיקות לב, קוצר נשימה וחולשה. עבור רוב האנשים עם פרפור פרוזדורים, מקור האותות החשמליים הכאוטיים הוא בוורידי הריאה. לכל אחת מהריאות יש שני ורידים ריאתיים המתחברים לעלייה השמאלית של הלב והם נושאים דם מחומצן מהריאות ללב. אבלציה שמטפלת בפרפור פרוזדורים נקראת PVI – pulmonary veins isolation או ״בידוד ורידי ריאה״. המטרה של בידוד ורידי ריאה היא לגרום לרקמת צלקת בעלייה השמאלית, סמוך למקום בו הוורידים הריאתיים מתחברים ללב. פעולה זו מגבילה או מונעת מהאותות החשמליים הכאוטיים להגיע לתאי הלב.

איזו אבלציה נעשית לטיפול ברפרוף פרוזדורים?

רפרוף פרוזדורים הוא סוג של הפרעת קצב. זה קורה כאשר העליות פועמות מהר מדי, וגורמות לחדרים לפעום מהר מדי גם כן. רפרוף פרוזדורים מעכב את יכולת הלב לספק דם ביעילות לכל הגוף. אם לא מטפלים בו, רפרוף פרוזדורים עלול לפגוע בשריר הלב ולהגדיל את הסיכון לשבץ או קרישי דם. רפרוף פרוזדורים דומה למצב השכיח יותר של פרפור פרוזדורים, אך בשונה מפרפור, הקצב ברפרוף נוטה להיות סדיר. רפרוף פרוזדורים מופיע לרוב במעגל חשמלי סגור (re entry) סביב המסתם הטריקוספידלי (המסתם בין העלייה הימנית לחדר הימני). הגעה לאזור זה בצנתור היא קלה יחסית מכיוון שהיא דורשת גישה ורידית בלבד. האבלציה נעשית באזור שבין המסתם הטריקוספידלי לאזור הוריד הנבוב התחתון, אזור שמכונה cavo tricuspid isthmus. אחוז ההצלחה של אבלציה זו גבוה והסיכון לסיבוכים נמוך. אבלציה לטיפול ברפרוף פרוזדורים יכולה לשמש כקו ראשון לטיפול בהפרעת הקצב במקום שימוש בתרופות אנטי אריתמיות, שכן הליך זה הוא בסיכון נמוך עם אחוזי הצלחה גבוהים יותר, בהשוואה לאבלציה לטיפול בפרפור פרוזדורים בו שיעורי ההצלחה משתנים וקיים סיכון גבוה יותר לסיבוכים.

מהי אבלציה של צומת ה-AV?

אבלציה של צומת ה-AV (הצומת העלייתית חדרית) היא טיפול אפשרי נוסף לפרפור פרוזדורים. בטיפול זה משתמשים באנרגיית חום (תדר רדיו) כדי להשמיד כמות קטנה של רקמות בין העליות לחדרים, באזור המכונה הצומת העלייתית-חדרית (AV). הרופא עשוי להמליץ על אבלציה של צומת ה-AV אם יש למטופל פרפור פרוזדורים שלא השתפר עם תרופות או טיפולים אחרים. זה נחשב בדרך כלל לאופציה האחרונה מכיוון שהיא דורשת השתלה של קוצב לב קבוע. צריבה של הצומת מונעת מעבר של אותות חשמליים מהירים ולא סדירים מהעלייה לחדר ולכן נדרש קוצב לב שיגרום לחדר להתכווץ, בהיעדר אותות המגיעים מהעלייה, כמו שאמור להיות במצב התקין.

מהי אבלציה של טכיקרדיה חדרית?

טכיקרדיה חדרית (VT – ventricular tachycardia) מתרחשת כאשר האותות החשמליים של הלב גורמים לתאים בחדרי הלב לפעום מהר מדי. המטרה של אבלציה לטיפול בטכיקרדיה חדרית היא להחזיר קצב לב תקין. הרופא עשוי להמליץ על סוג זה של אבלציה לבבית אם המטופל סובל מ-VT ועבר השתלת דפיברליטור (ICD) אך הוא סובל ממכות חשמל תכופות שהמכשיר נותן לו בכל פעם שמופיע אירוע של טכיקרדיה חדרית. אבלציה ב-VT אינה מומלצת לכל סוגי הטכיקרדיה החדרית והרופא עשוי להמליץ תחילה על תרופות וטיפולים אחרים.

מה לגבי אבלציה בניתוח? מהם הסוגים שקיימים?

ישנם שלושה סוגים עיקריים של אבלציה בניתוח:

ניתוח מבוכים (maze) - בדרך כלל הרופא יבצע הליך זה בזמן שהמטופל עובר ניתוח לב פתוח לבעיה אחרת, כמו מעקפים או החלפת מסתם. הרופא יבצע חתכים קטנים בחלק העליון של הלב ויתפור אותם יחד ליצירת רקמת צלקת שעוצרת אותות חשמליים חריגים.
ניתוח מבוכים קטן (mini maze) - רוב האנשים עם פרפור פרוזדורים אינם זקוקים לניתוח לב פתוח ובמקרים האלו ניתן לשקול את ההליך הזעיר פולשני הזה. הרופא מבצע מספר חתכים קטנים בין הצלעות ומשתמש במצלמה כדי לבצע אבלציה באמצעות צנתר. ישנם בתי חולים המציעים ניתוח בעזרת רובוט המשתמש בחתכים קטנים יותר ומדייק את ההליך. הרופא יכניס מצלמת וידאו או רובוט זעיר לחזה וישתמש בהם על מנת להנחות את יצירת רקמת הצלקת שעשויה לעזור לשמור על פעימות הלב בקצב הנכון.
הליך משולב (convergent procedure) – הליך זה משלב אבלציה בצנתור עם הליך mini maze. הקרדיולוג משתמש באבלציה בצנתור באמצעות גלי תדר המכוונים לוורידי הריאה, ובמקביל המנתח מבצע חתך קטן מתחת לעצם החזה כדי לכוון גלי רדיו אל החלק החיצוני של הלב.

תגובות

המדריך נכתב בתמיכה של

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il

תמונות לפני ואחרי של רופאים מהאתר

כתבות בנושא

הפרעות קצב: איך מאבחנים? וכיצד מטפלים?

פרופ' יצחק ביטון

הפרעה בקצב הלב זו בעיה מסוכנת אשר עלולה להוביל למוות פתאומי. הפרעות בקצב הלב יכולות להיגרם מסיבות שונות, הקצבים הלא תקינים נגרמים בשל מוקדים בלב אשר פועלים ללא תיאום עם מערכת ההולכה הטבעית והם מהירים...