שלשול

שלשול הוא תופעה נפוצה ביותר שיכולה להתרחש אף מספר פעמים בשנה. השלשול מאופיין בצואה רכה ומימית, כך שברוב המקרים, הסיבה אינה ידועה. הוא יכול להופיע עקב מגוון רחב של סיבות, ובין היתר עקב זיהום חיידקי שפוגע במערכת העיכול. עם הופעת השלשול יתכן ואדם ירגיש צורך לרוץ במהירות לשירותים בתדירות גבוהה מהרגיל. כמו כן עלולים להופיע נפיחות בטנית, התכווצויות בבטן התחתונה ולעיתים בחילה. למרות שרוב מקרי השלשול מוגבלים בזמן וחולפים מעצמם, לפעמים הוא עלול להוביל לסיבוכים חמורים, ובין היתר להתייבשות, פגיעה במאזן האלקטרוליטים בגוף (אובדן של נתרן, אשלגן ומגנזיום הממלאים תפקיד מפתח בתפקודים חיוניים של הגוף) ולאי ספיקת כליות. כאמור, הוא יכול להופיע בקרב כלל האוכלוסייה, אך עם זאת יש להקפיד ביתר על מצבם הרפואי של ילדים קטנים וקשישים.

סיווג מקרי השלשול

ישנן מספר דרכים שונות לסווג שלשולים. סוגים אלה כוללים:

חריף (אקוטי) – החריף הנפוץ ביותר הוא שלשול מימי הנמשך יום עד יומיים. סוג זה אינו זקוק לטיפול ולרוב הוא חולף לאחר מספר ימים.

מתמשך (פרסיסטנטי) –  נמשך בדרך כלל מספר שבועות – שבועיים עד ארבעה שבועות.

כרוני – נמשך יותר מארבעה שבועות או מופיע לסירוגין לאורך תקופה ארוכה.

מהם הגורמים הנפוצים לשלשול?

שלשול חריף ומתמשך עשוי להיגרם מסיבות שונות מאלו של כרוני. במקרים רבים, הסיבה לשלשול אינה מאובחנת, והוא חולף מעצמו כעבור מספר ימים ואין צורך אמיתי במציאת הגורם.

גורמים לשלשול חריף ומתמשך

זיהום – שלושת הסוגים של זיהומים הגורמים לשלשול כוללים זיהום ויראלי, זיהום חיידקי וזיהום בעקבות טפילים. זיהומים אלה נכנסים למערכת העיכול עם כניסת מזונות או משקאות מזוהמים, ועלולים לגרום לשלשול אקוטי ואף מתמשך.

כתוצאה משימוש תרופתי – תרופות רבות עלולות לגרום לשלשול וביניהן, סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה, נוגדי חומצה המכילים מגנזיום ותרופות המשמשות לטיפול בסרטן.

גורמים לשלשול כרוני

זיהום – חלק מזיהומי החיידקים והטפילים הגורמים לשלשול אינם חולפים במהירות ללא טיפול. כמו כן, לאחר הזיהום, עלולות להופיע בעיות במערכת העיכול שיובילו לשלשול ממושך יותר ואף לשלשול כרוני.

אלרגיה למזון – אלרגיה למזון כמו חלב פרה, סויה, דגנים וביצים עלולה לגרום לשלשול כרוני.
אי סבילות ללקטוז היא תופעה שכיחה שעלולה לגרום לשלשולים לאחר אכילת מזון או שתיית נוזלים המכילים חלב או מוצריו.
אי סבילות לפרוקטוז היא תופעה שעלולה לגרום לשלשולים לאחר אכילת מזון או שתיית נוזלים המכילים פרוקטוז – סוכר המצוי בפירות, מיצי פירות ודבש.

בעיות ספיגה – בעיות אלו כוללות את מחלת הצליאק, מחלת קרוהן, תסמונת המעי הרגיז (IBS – Irritable bowel syndrome), קוליטיס כיבית ועוד.

ניתוחי בטן – ניתוחים אלו כוללים ניתוחי תוספתן (אפנדיציט), כיס מרה, מעי גס, כבד, לבלב, מעי דק, טחול, קיבה ועוד.

שימוש ממושך בתרופות – תרופות שנלקחות למשך זמן ממושך עלולות לגרום לשלשול כרוני. כמו כן, תרופות מסוימות, כגון אנטיביוטיקה, עלולות לשנות את מאזן החיידקים התקין במעיים ולהגביר את הסיכויים לזיהום בחיידק קלוסטרידיום דיפיצילה (Clostridioides difficile) – חיידק שעלול לגרום לשלשול כרוני.

מהם התסמינים שמופיעים בזמן השלשול?

התסמין העיקרי הוא צואה רכה ומימית בתדירות של שלוש פעמים ביממה, ואף יותר מכך.

אנשים שסובלים משלשול עלולים גם לסבול מאחד או יותר מהתסמינים הבאים:

• דחיפות במתן צואה
• התכווצויות בבטן
• אובדן שליטה ביציאות
• בחילה
• כאב בטן

אנשים עם שלשול הנגרם על ידי זיהומים מסוימים עלולים גם לסבול מאחד או יותר מהתסמינים הבאים:

• צואה דמית
• חום וצמרמורות
• סחרחורת ועילפון
• הקאה

מתי מומלץ לפנות לייעוץ רפואי בעקבות שלשול?

עם הופעת אחד מהתסמינים הבאים, מומלץ להיוועץ בגורם רפואי:

• שלשול הנמשך יותר מיומיים
• חום של 39 מעלות ומעלה
• הקאות תכופות
• שש יציאות ביממה ויותר
• כאבים עזים בבטן או בפי הטבעת
• צואה שחורה או צואה שמכילה דם או מוגלה
• תסמיני התייבשות (מופיע בהמשך)

כמו כן, מבוגרים עם מערכת חיסון מוחלשת או מצבים רפואיים אחרים הסובלים משלשול נדרשים גם הם לפנות לרופא המטפל.

בקרב ילדים ותינוקות השלשול יכול להוביל במהירות להתייבשות, ולכן יש להיוועץ בגורם רפואי במידה ואין שיפור תוך 24 שעות (בנוסף לתסמינים שלעיל).

כיצד מאבחנים שלשול?

לרוב לא מבוצעות בדיקות כלשהן כדי למצוא את הסיבה לשלשול החריף, אך במידה והוא נמשך מעל ארבעה ימים או כשמופיעים תסמינים כמו חום או צואה דמית, ייתכן והרופא המטפל יבצע הערכה רפואית. הרופא עשוי לשאול את המטופל על משך השלשול, כמותו, מאפייניו, תסמינים נוספים, חשיפה לבעלי חיים או מזונות שונים מהרגיל, שהות בחו"ל, מחלות נוספות ועוד. הבדיקה הגופנית לרוב תכלול מדידת ל"ד, האזנה ומישוש בטני, ולעיתים בדיקה רקטאלית (הכנסת אצבע לפי הטבעת לבחינת דם בצואה, מבנה פי הטבעת ועוד).

בדיקות נוספות שניתן לבצע

תרבית צואה – בדיקות צואה יכולות להראות נוכחות של דם, חיידקים או טפילים וסימנים של מחלות נוספות. הבדיקה מבוצעת ע"י הטלת צואה לתוך מיכל ושליחתו למעבדה.

בדיקת דם.

תבחין מימן בנשיפה – בדיקה זו מבוצעת לאבחון אי סבילות ללקטוז על ידי מדידת כמות המימן בנשיפה. בדרך כלל, מימן כמעט ולא ניתן לזיהוי בנשיפה, אך בקרב אנשים עם אי סבילות ללקטוז, הלקטוז לא מעוכל ומייצר רמות גבוהות של מימן. לצורך הבדיקה המטופל נדרש לשתות משקה המכיל כמות ידועה של לקטוז, ולאחר מכן לנשוף לתוך מיכל שמודד את רמת המימן. אם רמת המימן גבוהה, ניתן לאבחן אי סבילות ללקטוז.

צום – כדי לברר אם ישנה אלרגיה למזון, הרופא עשוי לבקש מהמטופל להימנע ממזונות עם לקטוז, פחמימות, חיטה או מרכיבים אחרים כדי לראות אם השלשול מושפע מהשינוי בתזונה.

אנדוסקופיה – הרופא עשוי להשתמש באנדוסקופיה (הכנסת מצלמה זעירה לתוך הגוף) כדי למצוא את הגורם לשלשול. הליכים אנדוסקופיים כוללים קולונוסקופיה (הכנסת מצלמה עם צינור גמיש דרך פי הטבעת) או גסטרוסקופיה (הכנסת מצלמה עם צינור גמיש דרך הפה).

מהו הטיפול?

ברוב המקרים, הטיפול בשלשול החריף כולל תרופות שלא דורשות מרשם כגון לופרמיד (אימודיום), אך טיפול זה בדרך כלל לא מומלץ עבור אנשים שיש להם צואה דמית או חום שיכולים להעיד על זיהום בחיידקים או טפילים. תרופות אלו עלולות להיות מסוכנות עבור תינוקות וילדים קטנים ולכן מומלץ להיוועץ בגורם רופאי טרם מתן תרופות מסוג זה עבור אוכלוסייה זו, ובמקביל מומלץ להמשיך בדיאטה רגילה הכוללת הנקה, פורמולות חלב ועוד.

אופן הטיפול בשלשול מתמשך וכרוני תלוי בגורם. הרופא עשוי לטפל באמצעות אנטיביוטיקה ותרופות כנגד טפילים כמו גם בתרופות שנועדו לטפל בחלק מהמצבים הגורמים לשלשול כרוני, כמו מחלת קרוהן, תסמונת המעי הרגיז או קוליטיס כיבית.

שלשול מתמשך וכרוני בילדים ובתינוקות עשוי להיות מטופל באמצעות פרוביוטיקה. פרוביוטיקה מתייחסת למיקרואורגניזמים חיים, לרוב חיידקים, הדומים למיקרואורגניזמים שקיימים באופן תקין במערכת העיכול. מומלץ להיוועץ בגורם רפואי טרם מתן פרוביוטיקה.

כיצד ניתן למנוע הופעת שלשול?

ישנן מספר דרכים שבהן ניתן להפחית את הסיכוי להופעת לשלשול:

שמירה על הרגלי היגיינה טובים ומניעת זיהומים – שטיפת ידיים במים וסבון לאחר השימוש בחדר השירותים, כמו גם בישול, טיפול ואכילה, היא דרך חשובה למניעת שלשולים.

הקפדה על קבלת חיסונים רלוונטיים – חיסון כנגד וירוס רוטה הניתן לתינוק במהלך שנת החיים הראשונה עשוי למנוע מצבים קשים של שלשול כתוצאה מהנגיף.

אחסון מזון בצורה נכונה – שמירת מזון בטמפרטורות הנכונות, אי אכילת מזון שפג תוקפו או התקלקל, בישול מזון לטמפרטורה המומלצת וטיפול בטוח בכל סוגי המזון עשויים למנוע שלשולים.

תשומת לב למי השתייה בזמן טיול – שלשול מטיילים, שנפוץ במדינות מתפתחות, יכול להתרחש עקב שתיית מים או משקאות אחרים שאינם ראויים לשתייה. כדי להימנע משלשול זה יש להימנע במדינות מסוימות משתיית מי ברז, שימוש בקוביות קרח, צחצוח שיניים במי ברז, צריכת חלב שאינו מפוסטר ועוד. לפיכך, מומלץ לשתות מים מבקבוקים מינרליים או לאחר הרתחה, כמו כן, נדרשת תשומת לב טרם אכילת מזון מקומי שנרכש ברחוב ואכילת בשר נא.

מהם הסיבוכים של שלשול?

שלשול עלול במקרים מסוימים לגרום לסיבוכים חמורים, ובעיקר ל:

התייבשות – אובדן נוזלים ואלקטרוליטים שפוגע בתפקוד הגוף, משום שהגוף מאבד יותר נוזלים ואלקטרוליטים בצואה רכה מאשר בצואה מוצקה.

חוסר ספיגה – שלשול עלול לגרום לבעיה בספיגת חומרי מזון חיוניים של מערכת העיכול, ולהוביל לתת תזונה. סיבוך זה נגרם בעיקר עקב שלשול כרוני.

מהם הסימנים שמעידים על התייבשות וחוסר ספיגה?

כאמור, התייבשות וחוסר ספיגה יכולים להיות סיבוכים חמורים של שלשול, שעלולים להשפיע על מבוגרים, ילדים ופעוטות, ולהתייצג בצורה שונה.

התסמינים של התייבשות בקרב מבוגרים יכולים לכלול צמא, מיעוט במתן שתן, שתן בצבע כהה, עייפות, יובש בפה, ירידה באלסטיות של העור (כלומר כאשר העור נצבט ומשוחרר, הוא אינו משתטח בחזרה באופן מידי), שקיעת עיניים או לחיים, סחרחורת ועילפון. בקרב ילדים ותינוקות התסמינים יכולים לכלול בנוסף חוסר אנרגיה, חיתולים יבשים במשך 3 שעות או יותר, בכי ללא דמעות והופעת נקודה רכה בגולגולת.

התסמינים של חוסר ספיגה בקרב מבוגרים יכולים לכלול נפיחות בטנית, שינויים בתיאבון, גזים, יציאות רכות שמנוניות ומסריחות וירידה במשקל. בקרב ילדים ותינוקות התסמינים יכולים לכלול בנוסף עלייה נמוכה במשקל בהתאם לעקומות הגדילה התקינות.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא גסטרואנטרולוגיה

שאלות ותשובות בנושא

האם אנטיביוטיקה יכולה לגרום לשלשול?

האם ניתן להשפיע על שלשול באמצעות מזון?

כיצד ניתן להקל על אי הנוחות באזור פי הטבעת הנגרמת משלשולים?

כיצד ניתן לטפל או למנוע התייבשות הנגרמת משלשול?

האם ישנה חשיבות לצבע השלשול?