קרוהן

מחלת קרוהן היא סוג של מחלת מעי דלקתית (IBD). היא גורמת לדלקת במערכת העיכול שעלולה להוביל לכאבי בטן, שלשולים חמורים, עייפות, תת תזונה וירידה במשקל. הדלקת במחלת קרוהן יכולה לכלול אזורים שונים במערכת העיכול אצל אנשים שונים. המחלה כרוכה בכאבים ובחולשה, ולעתים אף עלולה להוביל לסיבוכים מסכני חיים. למרות שאין תרופה ידועה שמרפאת את המחלה, טיפולים שונים יכולים להפחית במידה ניכרת את הסימנים והתסמינים שלה ואף להביא להפוגה לטווח ארוך ולריפוי הדלקת.

במחלת קרוהן, כל חלק במעי הדק או במעי הגס יכול להיות מעורב, והחלקים המעורבים עשויים להיות רציפים או לכלול מספר רב של מקטעים לא רציפים. הסימנים והתסמינים של מחלת קרוהן לעיתים קלים בלבד ולעיתים חמורים ובדרך כלל הם מתפתחים בהדרגה, אך הם גם יכולים להופיע בפתאומיות, ללא אזהרה מוקדמת. בין תקופות של מחלה פעילה עם תסמינים, ייתכנו פרקי זמן בהם לא יהיו סימנים או תסמינים – תקופה המכונה הפוגה.

במאמר זה נלמד על:

• תסמיני מחלת קרוהן
• מתי יש לפנות לרופא
• גורמי הסיכון למחלת קרוהן
• סיבוכים במחלת הקרוהן
• אבחון המחלה
• תרופות שונות שיש לקחת
• ריפוי המחלה באמצעות ניתוח

מהם תסמיני מחלת קרוהן?

כאשר המחלה פעילה, הסימנים והתסמינים עשויים לכלול:

• שלשול
• חום
• עייפות
• כאבי בטן והתכווצויות
• דם בצואה
• פצעים בפה
• ירידה בתאבון
• ירידה במשקל
• כאב או הפרשה באזור פי הטבעת או סביבו, עקב דלקת היוצרת תעלה בין המעי לעור (פיסטולה)

צפו בד"ר איאן וייט מסביר על פיסטולה פריאנלית בקרב חולי קרוהן

אנשים הסובלים ממחלת קרוהן קשה עלולים לחוות גם תסמינים שאינם קשורים למעיים:

• דלקות בעור, בעיניים ובמפרקים
• דלקת בכבד או בדרכי המרה
• אבנים בכליות
• מחסור בברזל (אנמיה)
• עיכוב בגדילה או התפתחות מינית מושהית, אצל ילדים

מתי רצוי לפנות לרופא?

יש לפנות לרופא אם קיימים שינויים מתמשכים בהרגלי היציאות או אם מופיעים סימנים ותסמינים של מחלת קרוהן, כגון:

• כאבי בטן
• דם בצואה
• בחילות והקאות
• התקפי שלשול מתמשכים שאינם מגיבים לתרופות ללא מרשם
• חום לא מוסבר שנמשך יותר מיום-יומיים
• ירידה בלתי מוסברת במשקל

מהו הגורם למחלת קרוהן?

הגורם המדויק למחלת קרוהן עדיין אינו ידוע. בעבר חשבו שקיים קשר בין תזונה ולחץ נפשי לבין המחלה, אך כעת המחשבה היא כי גורמים אלו עלולים להחמיר את המחלה, אך לא לגרום לה. מספר גורמים, כמו תורשה ומערכת חיסון לא תקינה, ממלאים ככל הנראה תפקיד בהתפתחות המחלה.

• תורשה – מחלת קרוהן שכיחה יותר בקרב אנשים שיש להם בני משפחה עם המחלה, ולכן גנים עשויים למלא תפקיד בנטייה של אנשים להיות רגישים יותר להתפתחות המחלה. עם זאת, לרוב האנשים עם מחלת קרוהן אין היסטוריה משפחתית של המחלה.
• מערכת החיסון – ייתכן שנגיף או חיידק עלולים לגרום למחלת קרוהן, עם זאת, מדענים טרם זיהו גורם שכזה. כאשר מערכת החיסון מנסה להדוף את המיקרואורגניזם הפולש, תגובה חיסונית לא תקינה גורמת למערכת החיסון לתקוף גם את תאי מערכת העיכול וכך מביאה להתפתחות המחלה.

מהם גורמי הסיכון למחלת קרוהן?

גורמי סיכון למחלת קרוהן עשויים לכלול:

• גיל – מחלת קרוהן יכולה להופיע בכל גיל, אך היא לרוב מתגלה בגילאים צעירים. מרבית האנשים המפתחים את המחלה מאובחנים לפני גיל 30.
• מוצא אתני – למרות שמחלת קרוהן עלולה לפגוע בכל קבוצה אתנית, ללבנים יש את הסיכון הגבוה ביותר למחלה, במיוחד בקרב אנשים ממוצא אשכנזי. עם זאת, שכיחות המחלה מוגברת גם בקרב שחורים החיים בצפון אמריקה ובבריטניה.
• היסטוריה משפחתית – הימצאות של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, כמו הורה, אח או ילד, הסובל מהמחלה מעלה את הסיכון של קרובי משפחתו לחלות במחלת קרוהן. לאחד מכל חמישה אנשים עם מחלת קרוהן יש בן משפחה עם המחלה.
• עישון סיגריות – עישון סיגריות הוא גורם הסיכון החשוב ביותר להתפתחות מחלת קרוהן. עישון מוביל גם למחלה קשה יותר ולסיכון גבוה יותר להיווצרות מצב שיצריך ניתוח.
• תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) – אלה כוללות איבופרופן (אדוויל, נורופן), נפרוקסן (נקסין), דיקלופנק (וולטרן) ועוד. תרופות אלה אמנם לא גורמות באופן ישיר למחלת קרוהן, אך הן עלולות להוביל לדלקת במעי שיכולה להחמיר מחלת קרוהן קיימת.

האם למחלת קרוהן יש סיבוכים?

מחלת קרוהן עלולה להוביל לאחד או יותר מהסיבוכים הבאים:

• חסימת מעיים – המחלה עלולה להשפיע על כל עובי דופן המעי. עם הזמן חלקים במעי יכולים לעבור הצטלקות והיצרות, מה שעלול לחסום את זרימת תוכן העיכול. במקרה כזה, ייתכן שיהיה צורך בניתוח להסרת החלק החולה במעי.
• כיבים – דלקת כרונית עלולה להוביל לפצעים פתוחים (כיבים) בכל מקום במערכת העיכול, כולל בפה ובפי הטבעת, ובאזור חיץ הנקביים (פרינאום).
• פיסטולות – לפעמים כיבים יכולים לחדור דרך כל עובי דופן המעי, וליצור פיסטולה – מעין ״מנהרה״ היוצרת קשר לא תקין בין חלקי גוף שונים. כאשר פיסטולות מתפתחות במערכת העיכול, מזון עלול לעקוף אזורים במעי הנחוצים לספיגתו. פיסטולות עשויות להיווצר בין לולאות המעי עצמן, בין המעי לשלפוחית ​​השתן או לנרתיק, או בין המעי לעור, מה שגורם לניקוז מתמשך של תוכן המעי לעור. פיסטולות ליד פי הטבעת או סביבו (פריאנליות) הן הסוג הנפוץ ביותר. במקרים מסוימים פיסטולה עלולה להידבק וליצור מורסה, שעלולה להיות מסכנת חיים אם לא מטפלים בה.
• פיסורה אנאלית – זהו קרע קטן ברקמה שמצפה את פי הטבעת או בעור סביב פי הטבעת שיכול להתפתח בו זיהומים. פיסורה אנאלית קשורה לעיתים קרובות לתנועות מעיים כואבות והיא עלולה להוביל לפיסטולה פריאנלית.
• תת תזונה – שלשולים, כאבי בטן והתכווצויות עשויים להקשות על האכילה או להפריע לספיגה במעי של כמות מזון מספקת הדרושה לשמירה על מצב תזונתי הולם. גם אנמיה על רקע של חסר ברזל או חסר בוויטמין B12 עקב תת ספיגה במעי היא סיבוך נפוץ של מחלת קרוהן. ישנו סיכון גם למחסור בספיגת ויטמין A.
• סרטן המעי הגס – מחלת קרוהן המערבת את המעי הגס מגדילה את הסיכון לסרטן המעי הגס. ההנחיות הכלליות לבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס לאנשים ללא מחלת קרוהן, כוללות ביצוע של בדיקת קולונוסקופיה כל עשר שנים החל מגיל 50. אנשים החולים במחלה צריכים להתייעץ עם הרופא בשאלה האם לבצע בדיקת קולונוסקופיה מוקדם יותר ובתדירות גבוהה יותר.
• בעיות בריאותיות אחרות – מחלת קרוהן עלולה לגרום לבעיות שונות מחוץ למערכת העיכול. בין היתר: אנמיה, הפרעות בעור, אוסטאופורוזיס, דלקת מפרקים, דלקת בכיס המרה או מחלת כבד.
• סיכוני טיפול תרופתי – תרופות מסוימות למחלת קרוהן הפועלות על ידי חסימת פונקציות של מערכת החיסון קשורות לסיכון מוגבר במקצת לפתח סרטן כגון לימפומה וסרטן העור. הם גם מגבירים את הסיכון לזיהומים. קורטיקוסטרואידים, המשמשים כטיפול למחלה, יכולים להיות קשורים לסיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס, שברים בעצמות, קטרקט, גלאוקומה, סוכרת, יתר לחץ דם ועוד. חשוב להיוועץ ברופא על מנת לברר את הסיכונים והיתרונות של התרופות השונות.
• קרישי דם – מחלת קרוהן מגבירה את הסיכון לקרישי דם בוורידים ובעורקים.

כיצד מאבחנים את המחלה?

אין בדיקה אחת לאבחון מחלת קרוהן, ויש צורך לשלול סיבות אפשריות אחרות לסימנים ולתסמינים לפני שמאבחנים אותה.

תהליך האבחון משלב מספר סוגים של בדיקות, כולל:

• בדיקת דם – בדיקת דם חשובה כדי לאבחן אם יש סימני דלקת או זיהום בדם ולצורך אבחון אנמיה – סיבוך נפוץ של קרוהן בו אין מספיק כדוריות דם אדומות כדי להוביל חמצן לרקמות.
• בדיקת צואה – דגימת צואה דרושה על מנת לזהות דם סמוי או מזהמים שונים, כגון טפילים, בצואה.
• קולונוסקופיה – בדיקה זו מאפשרת לרופא לראות את המעי הגס כולו ואת קצה המעי הדק באמצעות צינור דק וגמיש עם מצלמה בקצהו. במהלך ההליך, הרופא יכול גם לקחת דגימות קטנות של רקמות (ביופסיה) לבדיקה מעבדתית, שעשויות לסייע באבחון. צברים של תאים דלקתיים הנקראים גרנולומות, אם קיימים, עשויים לסייע באישור האבחנה של מחלת קרוהן.
• טומוגרפיה ממוחשבת (CT) – בדיקת דימות מיוחדת הבוחנת את כל המעי וכן את הרקמות שמחוץ למעי. CT אנטרוגרפיה (CTE) היא סריקת CT מיוחדת המספקת תמונות טובות יותר של המעי הדק. בדיקה זו החליפה את צילומי הרנטגן במרכזים רפואיים רבים.
• הדמיית תהודה מגנטית (MRI) – מכשיר ה-MRI משתמש בשדה מגנטי ובגלי רדיו ליצירת תמונות מפורטות של איברים ורקמות. MRI שימושי במיוחד להערכת פיסטולות באזור פי הטבעת (MRI באגן) או להערכת המעי הדק (MR אנטרוגרפיה).
• קפסולה אנדוסקופית – בבדיקה זו הנבדק בולע קפסולה ובה מצלמה. המצלמה מצלמת את המעי הדק ומעבירה את הצילומים למקלט שמחובר לחגורה אותה חוגר הנבדק. לאחר מכן הצילומים מורדים למחשב, מוצגים ונבדקים סימנים למחלת קרוהן. המצלמה יוצאת מהגוף ללא כאבים בצואה. לאחר מכן, ייתכן ויהיה צורך באנדוסקופיה עם ביופסיה כדי לאשר את האבחנה של המחלה. אין לבצע בדיקת קפסולה אנדוסקופית אם קיימת חסימת מעיים.
• אנטרוסקופיה בעזרת בלון – בדיקה אנדוסקופית המאפשרת לבחון את המעי הדק, מה שאינו מתאפשר בבדיקת קולונוסקופיה. בבדיקה משתמשים בבלון הניתן לניפוח ולריקון על ידי הרופא ובכך מאפשר להתקדם לעומק המעי הדק. טכניקה זו שימושית כאשר קפסולה אנדוסקופית מראה ממצאים חריגים אך עדיין קיימות שאלות בנוגע לאבחנה.

האם יש תרופה למחלת קרוהן?

כרגע אין תרופה למחלת קרוהן, ואין טיפול אחד שמתאים לכולם.

המטרה הראשונה של הטיפול הקיים היא להפחית את הדלקת הגורמת לסימני המחלה ולתסמיניה.

מטרה נוספת של הטיפול היא מניעת סיבוכים לטווח הארוך.

במקרים הטובים ביותר, הטיפול עשוי להוביל לא רק להקלה בתסמינים אלא גם להפוגה ארוכת טווח של תסמיני המחלה.

תרופות אנטי דלקתיות

תרופות נוגדות דלקת הן לרוב השלב הראשון בטיפול במחלות מעי דלקתיות. הן כוללות:

• קורטיקוסטרואידים – קורטיקוסטרואידים כמו פרדניזון ובודסוניד (בודזון) יכולים לסייע בהפחתת הדלקת, אך הם אינם יעילים עבור כל הסובלים ממחלת קרוהן. השימוש בהם נעשה בדרך כלל רק כאשר אין תגובה לתרופות אחרות. ניתן להשתמש בקורטיקוסטרואידים לשיפור סימפטומים לטווח קצר (שלושה עד ארבעה חודשים) וכדי להביא להפוגה. ניתן להשתמש בקורטיקוסטרואידים גם בשילוב תרופות המדכאות את מערכת החיסון.
• כדורי 5-ASA (אמינוסליצילטים) – תרופות כמו סולפסלאזין (סאלזופירין), המכיל סולפה, ומסאלאמין (רפאסאל, פנטסה ואסקול). בעבר נעשה שימוש נרחב בתרופות אלו, אך כיום התועלת שלהן נחשבת למוגבלת מאוד.

תרופות המדכאות את מערכת החיסון (אימונוסופרסיה)

תרופות אלו גם מפחיתות את הדלקת עצמה וגם מכוונות כנגד המערכת החיסונית, המייצרת את החומרים הגורמים לדלקת.

עבור אנשים מסוימים, שילוב של מספר תרופות מסוג זה עובד טוב יותר מתרופה אחת בלבד.

תרופות אלו כוללות:

• אזתיופרין (אימורן) או מרקפטופורין (פורינטול) – אלו התרופות מדכאות החיסון הנפוצות ביותר לטיפול במחלות מעי דלקתיות. נטילתן מחייבת מעקב הדוק הכולל בדיקות דם ובדיקות על ידי רופא על מנת לשלול תופעות לוואי, כגון נטייה לזיהומים ודלקת בכבד. תרופות אלו עלולות גם לגרום לבחילות ולהקאות.
• מטוטרקסט – תרופה זו משמשת לעיתים לאנשים עם מחלת קרוהן שאינם מגיבים טוב לתרופות אחרות. גם במקרה של תרופה זו יש חשיבות למעקב רציף אחר תופעות לוואי.

טיפולים ביולוגיים

סוג זה של טיפולים מכוון כנגד חלבונים המיוצרים על ידי מערכת החיסון. טיפולים ביולוגיים המשמשים לטיפול במחלת קרוהן כוללים:

• נטליזומאב (טיסאברי) וודוליזומאב (אנטיביו) – תרופות אלו פועלות על ידי מניעת הקישור של תאי חיסון לתאים בדופן המעי ובכך למניעת הדלקת. מכיוון שנטליזומאב קשורה לסיכון נדיר אך חמור ללויקואנצפלופתיה רב מוקדית (PML) – מחלת מוח המובילה בדרך כלל למוות או לנכות קשה – יש צורך במעקב מיוחד בשימוש בתרופה זו הכולל בדיקות לאיתור נגיף ה-JC הקשור לסיבוך זה של המחלה. לאחרונה אושרה לשימוש התרופה ודוליזומאב (אנטיביו) למחלת קרוהן. מנגנון הפעולה שלה דומה לזה של נטליזומאב, אבל נראה שהיא לא נושאת את הסיכון למחלות מוח.
• אדלימומאב (הומירה), אינפליקסימאב (רמיקד), צטרוליזומאב פגול (סימזיה) – תרופות המכונות גם מעכבי TNF, פועלות על ידי נטרול חלבון מערכת החיסוןTNF alpha המהווה שחקן ראשי ביצירת תהליכי דלקת בגוף.
• אוסטקינומאב (סטלרה) – תרופה זו אושרה לאחרונה לטיפול במחלת קרוהן. התרופה מפריעה לפעולה של אינטרלוקין 12 ו-23, שניהם חלבונים המעורבים בתהליכי דלקת.

אנטיביוטיקה

אנטיביוטיקה יכולה להפחית את נפח ההפרשות מפיסטולות ומורסות ולעיתים אף לרפא אותן אצל אנשים עם מחלת קרוהן.

ישנם חוקרים שחושבים כי אנטיביוטיקה גם מסייעת בהפחתת חיידקי מעי מזיקים שעלולים למלא תפקיד בהפעלת מערכת החיסון במעי, מה שמוביל לדלקת.

סוגי האנטיביוטיקה הנפוצים לטיפול במחלה הם ציפרופלוקסצין (ציפרוקסין) ומטרונידזול (פלג'יל).

תרופות אחרות

בנוסף לשליטה על דלקת, תרופות מסוימות עשויות לסייע בהקלת תסמיני המחלה:

• תרופות נוגדות שלשולים – תוספי סיבים תזונתיים כמו מטמוציל עשויים לעזור להקל על שלשול קל עד בינוני על ידי הוספת נפח לצואה. במקרה של שלשול חמור יותר, לופרמיד (אימודיום) עשוי להיות יעיל.
• משככי כאבים – לכאבים קלים, הרופא עשוי להמליץ ​​על פרצטמול (אקמול) – אך לא על משככי כאבים נפוצים אחרים, כגון איבופרופן (אדוויל, נורופן) או נפרוקסן (נקסין). תרופות אלו עלולות להחמיר את תסמיני המחלה.
• ויטמינים ותוספי מזון – אם ספיגת המזון במעי איננה מספקת, הרופא עשוי להמליץ ​​על נטילת ויטמינים ותוספי תזונה שונים.

טיפול בתזונה

​​לעיתים יש צורך בהזנה מיוחדת הניתנת דרך הפה או באמצעות צינור הזנה (הזנה אנטרלית) או אף ישירות לווריד (הזנה פרנטרלית) לטיפול במחלת קרוהן.הזנה כזו יכולה לשפר את המצב התזונתי הכללי ולאפשר למעי לנוח.

מנוחה של המעי יכולה להפחית את הדלקת בטווח הקצר ולסייע לפני ניתוח או כאשר תרופות אחרות אינן עוזרות באופן מספק לשליטה בתסמיני המחלה.

האם ניתן לרפא את המחלה באמצעות ניתוח?

אם שינויים בתזונה ובאורח החיים, טיפול תרופתי או טיפולים אחרים אינם מקלים על תסמיני המחלה, ניתן לשקול טיפול ניתוחי. כמעט מחצית מאלה הסובלים ממחלת קרוהן יזדקקו לניתוח אחד לפחות. עם זאת, גם ניתוח אינו מרפא את המחלה. במהלך הניתוח, המנתח מסיר את החלקים הפגומים במעי ומחבר מחדש את החלקים הבריאים. ניתוח יכול לשמש גם לסגירת פיסטולות וניקוז מורסות.

בסרטון מסביר ד"ר איאן וייט על ניתוחים לטיפול במחלת קרוהן

היתרונות שהניתוח מספק הם לרוב זמניים. המחלה חוזרת לעיתים קרובות ובעיקר באזור הרקמה שחוברה מחדש. הגישה הטובה ביותר היא לטפל תרופתית לאחר הניתוח כדי למזער את הסיכון להישנות המחלה.

מקורות: MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

האם יש דיאטה מומלצת לחולי קרוהן?

האם עישון מסוכן במיוחד במחלת קרוהן?

האם מתח נפשי משחק תפקיד במחלת קרוהן?

מה ההבדל בין מחלת קרוהן לקוליטיס כיבית?