צילום רנטגן

סריקת רנטגן (נקרא גם צילום רנטגן) היא בדיקת הדמיה העושה שימוש בקרני רנטגן (X-RAYS) כדי להפיק תמונה של אברי הגוף השונים. הבדיקה נחשבת לאחת הבדיקות הנפוצות בקליניקה וניתן לבצע אותה תחת התוויות רבות, לדוגמה: צילום עצמות, צילום חזה, צילום שיניים, ממוגרפיית שד וכו'. הקרינה בה נעשה שימוש בצילום רנטגן סטנדרטי היא לרוב נמוכה ונחשבת בטוחה עבור מרבית המבוגרים ועיקר סיכוני הבדיקה קשורים לתגובות לא רצויות לחומרי הניגוד, במידה ונעשה בהם שימוש. לרוב הבדיקה אינה מצריכה הכנה מקדימה ולאחריה המטופל יונחה להמשיך בפעילות כרגיל או להישאר במנוחה על פי מצבו הרפואי והמלצת הרופא המטפל.

מדוע מבצעים צילום רנטגן?

צילום רנטגן יכול לשמש להדמיה של כמעט כל חלקי הגוף והוא אמצעי זול וזמין בקליניקה, תכונות שהופכות אותו לאחד מאמצעי ההדמיה הנמצאים בשימוש הנרחב ביותר. ברוב המקרים, משתמשים בצילומי רנטגן לצורך הדמיית העצמות והמפרקים (כיוון שהם מודגמים בצורה הברורה ביותר וניתן לזהות בהן חריגות מבניות ושברים למשל), אך ניתן להשתמש בצילום רנטגן גם לצורך הדגמה של רקמות רכות, כמו למשל הדגמה של איברים פנימיים.

בין היתר, ניתן לבצע שימוש בצילום רנטגן על מנת לבדוק ולזהות:

צילום עצמות – ניתן להשתמש בצילום רנטגן כדי להדגים כל עצם בגוף, עצמות אלו כוללות את עצמות היד, פרק כף היד, הזרוע, המרפק, הכתף, עמוד השדרה, האגן, הירך, הברך, הקרסול והרגל. בין היתר, ניתן להשתמש ברנטגן על מנת לאבחן:

• שברים בעצמות ופריקות במפרקים השונים.

• מעקב אחר ייצוב וקיבוע שבר לאחר הטיפול בו.

• לעיתים קרובות מבצעים צילומי רנטגן במהלך ניתוחים אורתופדיים (למשל בניתוחי עמוד שדרה והחלפת מפרק).

• ניתן לאתר פציעות, זיהומים ודלקות, גידולי עצמות ושינויים ברקמת העצם האופייניים למחלות שונות.

• ניתן לאתר עצמים זרים בעצמות וברקמות הסמוכות (כמו למשל קליעים).

בעיות שיניים – צילום שיניים מבוצע לעיתים קרובות כחלק מהטיפול במרפאות שיניים. הוא משמש בדרך כלל בפגישה ראשונית עם רופא שיניים על מנת לקבל תמונת מצב כללית של חלל הפה והשיניים. הבדיקה מבוצעת לרוב אחת לשנה אך ייתכנו יותר צילומים במידה ומתבצע מעקב אחר בעיה כרונית או מתפתחת. בילדים ייתכן ויהיה צורך בצילומים תכופים יותר כדי לנתק ולעקוב אחר צמיחת השיניים שלהם. בעיות שדורשות צילום רנטגן כוללות: שיניים רופפות ("מתנדנדות"), אבצסים דנטליים וחורים בשיניים.

עקמת (עקמומיות לא תקינה של עמוד השדרה) – צילום לבירור עקמת מבוצע לרוב בילדים בבדיקות מעקב. לרוב, עקמות קלות בעמוד השדרה אינן גורמות לבעיות, אך עקמות חמורות יותר עשויות לגרום לחוסר נוחות, כאבים, נזק למפרקים השונים, הפרעה נשימתית או לבבית ופגיעה אסתטית. בנוסף, הצילום מאפשר לקבוע את סוג העקמת ומהו הסיכון להתפתחות סיבוכים בהמשך. מרגע שהתגלתה עקמת, יבוצעו צילומי רנטגן באופן שגרתי למעקב על מנת לזהות החמרה ולבדוק את יעילות הטיפול במידה וניתן כזה.

גידולים וממאירות – צילום רנטגן משמש לזיהוי גידולים סרטניים שונים. למשל, לרוב מדובר בבדיקה הראשונה המבוצעת לצורך זיהוי של סרטן הריאה (בגידולי ריאה רבים יש הסתמנות ברורה ברנטגן) וסרטן עצמות (ניתן למשל לזהות שברים כתוצאה מממאירות בעצם ורקמת עצם חדשה המתפתחת מהגידול).

צילום חזה – צילום חזה היא אחת מהבדיקות הנפוצות בקליניקה בתלונות הקשורות באברי בית החזה. בין היתר ניתן לבחון את הריאות (זיהוי סרטן, זיהום, דלקת ריאות, מחלות שונות כמו נפחת או ציסטיק פיברוזיס וחזה אוויר – מצב בו אוויר נכלא בין קרומי בית החזה), לבחון בעיות הקשורות בתפקוד הלב (כמו למשל הצטברות נוזלים בריאות בעקבות אי ספיקת לב), בחינת גודלו של הלב וצורתו, בחינת כלי הדם הגדולים של בית החזה (אבי העורקים ועורקי וורידי הריאה ניתנים לבחינה באמצעות רנטגן וניתן לזהות בהם מפרצות, מחלות כלי דם והפרעות מבניות מולדות), זיהוי משקעי סידן בלב ובכלי הדם, זיהוי שברים בכלוב בית הצלעות ובעמוד השדרה ווידוא מיקום של קוצבי לב ודפיברילטורים (מפעמים).

דיספאגיה (בעיות בליעה) – ניתן לבצע בדיקה של בעיות בליעה באמצעות פלואורוסקופיה, שיטה ליצירת תמונה רציפה המתקבלת בזמן אמת באמצעות קרני רנטגן. ניתן לבלוע תמיסת בריום ולבצע את הצילום תוך כדי הבליעה על מנת להעריך היכן הפרעת הבליעה באה לידי ביטוי. ניתן להמשיך ולעקוב אחר תמיסת הבריום לאורך מערכת העיכל ולזהות הפרעות גם בה.

סרטן השד – בדיקת הממוגרפיה היא בדיקת דימות של השד המשתמשת בקרני רנטגן על מנת לזהות מוקדם מקרים של סרטן השד. הזיהוי המוקדם חשוב על מנת להתחיל טיפול בשלב בו סיכויי ההחלמה הם טובים. הבדיקה מבוצעת כבדיקת סקר בנשים הנמצאות בסיכון מוגבר ובכלל הנשים בגילי 50-75 אחת לשנתיים.

נעשה שימוש בצילומי רנטגן על מנת להכווין פרוצדורות רפואיות שונות. למשל, ניתן לבצע צילום רנטגן דינאמי במהלך החדרת צנתר לצורך הרחבת אחד מעורקי הלב. במהלך צנתור ניתן גם להזריק חומר ניגוד על מנת להדגים חסימות בכלי הדם ולצפות בהם בצילום הרנטגן הדינאמי.

דלקות פרקים – צילום רנטגן של מפרק עשוי לגלות עדות להתפתחות דלקת פרקים. ניתן לבצע צילומים חוזרים לאורך שנים על מנת לזהות החמרה או שיפור במצב.

אוסטאופורוזיס – אוסטאופורוזיס הוא מצב של היחלשות המבנה הגרמי של העצם. בדיקות רנטגן מיוחדות יכולות לזהות שינויים האופייניים להתפתחות אוסטאופורוזיס.

סיבה נפוצה לביצוע בדיקת רנטגן היא לצורך זיהוי גוף זר שנשאף אל קנה הנשימה.

מהם הסיכונים בביצוע בדיקת רנטגן?

במהלך צילום רנטגן מוקרן המטופל בקרני X (קרני רנטגן). רמת הקרינה היא לרוב נמוכה ונחשבת לבטוחה עבור מרבית המבוגרים. הדבר בעייתי יותר עבור תינוקות למשל, שעדיין מתפתחים ורגישים יותר להשפעות הקרינה. במידה ומטופלת בהיריון (או חושדת שייתכן והיא בהיריון) צריכה לעבור בדיקת רנטגן, עליה לספר על כך לרופא המטפל כדי לוודא שמצמצמים ככל הניתן את הפגיעה בעובר או בוחרים בדיקת הדמיה חלופית. אופציית הדמיה נטולת קרינה היא למשל בדיקת MRI או סריקת אולטרסאונד.

קושי הנלווה לבדיקת רנטגן הוא אי-נוחות וכאב במטופלים הסובלים משברים. בצילומים מסוימים על המטופל להחזיק את גופו בתנוחות וזוויות מסוימות במהלך הצילום וייתכן וייאלץ ליטול תרופה נוגדת כאב טרם הבדיקה.

סיכון אפשרי נוסף קשור בחומרי הניגוד בהם נעשה שימוש בחלק מבדיקות הרנטגן על מנת להבליט איברים מסוימים או כלי דם. תגובות אפשריות לחומר הניגוד עשויות לכלול:

• תגובות עוריות שונות
• בחילה
• סחרחורת
• טעם מתכתי בפה
• במקרים נדירים, עשויה להתפתח תגובה אלרגית משמעותית ומדובר במצב חירום רפואי הדורש התערבות רפואית מיידית.

כיצד ניתן להתכונן לצילום רנטגן?

ברוב המקרים, אין צורך לנקוט בצעדים מיוחדים כדי להתכונן לצילום הרנטגן. ייתכן והמטופל יתבקש ללבוש בגדים רפויים, בהתאם לאזור הנבדק, על מנת להקל על ביצוע הבדיקה. בנוסף, ייתכן ויהיה צורך להסיר תכשיטים או פרטי לבוש אחרים המכילים מתכות. בנוסף, יש לספר לרופא על המצאות שתלי מתכת שונים (למשל מניתוחים קודמים) כיוון שהם עשויים לחסום את מעבר קרני הרנטגן בגוף.

סריקות מסוימות דורשות שימוש בחומר ניגוד (בדרך כלל יוד או בריום) על מנת לשפר את איכות התמונה ולהבליט מבנים שונים. ניתן לקבל את חומר הניגוד בדרכים שונות (בהתאם לבדיקה המתבצעת):

• בליעת נוזל
• זריקה
• חוקן

בדיקות ספציפיות עשויות לדרוש הכנות מיוחדות דוגמת צום או נטילת תרופה לניקוי המעי.

כיצד מבוצעת סריקת רנטגן?

לפני הביצוע של צילום הרנטגן, טכנאי הרנטגן או הרדיולוג המבצעים את הבדיקה ינחו את המטופל להתמקם כנדרש על מנת שתתקבל תמונה ברורה ואיכותית. ייתכן והמטופל יידרש לשכב, לשבת או לעמוד בהתאם לסוג הבדיקה. חשוב להימנע מתנועה במהלך הצילום כדי לוודא שהתמונות ברורות ושניתן לפענח אותן בצורה איכותית. כאשר מבצע הבדיקה מרוצה מהתמונות שנאספו, הוא יסיים את הבדיקה. בהתאם למצב המטופל, הרופא עשוי להמליץ להמשיך בפעילות שגרתית או להישאר למנוחה עד קבלת תוצאות הבדיקה. ייתכן ותוצאות יתקבלו עוד באותו היום אך ייתכן ויהיה צורך לחכות מספר ימים על מנת לקבל את הפיענוח.

לאחר שהרופא יבדוק ויעריך את צילומי הרנטגן יחד עם האבחון של הרדיולוג הוא יוכל להודיע למטופל על הממצאים ולקבוע תוכנית טיפול בהתאם לאבחנה. ייתכן ויהיה צורך בבדיקות נוספות על מנת להשלים את האבחנה, למשל בדיקות דם או בדיקות הדמיה נוספות.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא רדיולוגיה אבחנתית

שאלות ותשובות בנושא

מהם חומרי ניגוד?

כיצד עובד מכשיר הרנטגן?

האם ניתן להתלוות לאדם המבצע צילום רנטגן?

מהן היתרונות של בדיקת הרנטגן?

האם יש סיבה לחשוש מהקרינה שבבדיקת הרנטגן?