סכיזופרניה

סכיזופרניה היא הפרעה נפשית חמורה בה יכולתם של אנשים לפרש את המציאות נפגעת. סכיזופרניה עלולה לגרום להזיות, מחשבות שווא, וחשיבה והתנהגויות מופרעות. כל אלו פוגעים בתפקוד היומיומי ועלולים להוביל לנכות נפשית.

סכיזופרניה משנה את האופן בו האדם חושב ומתנהג. המחלה עלולה להתפתח לאט וקשה לזהות את הסימנים הראשונים מכיוון שהם מתפתחים לעיתים קרובות בגיל העשרה.

ניתן לטעות בתסמינים כמו התבודדות חברתית, אדישות או שינויים בדפוסי השינה ולחשוב שמדובר בחלק רגיל מגיל ההתבגרות. לאנשים יש לעיתים קרובות התפרצויות של סכיזופרניה, הידועות בשם סכיזופרניה חריפה, במהלכן התסמינים חמורים במיוחד, ואחריהן תקופות בהן הם חווים מעט או לא חווים תסמינים כלל.

אנשים הסובלים מסכיזופרניה זקוקים לטיפול לכל החיים וטיפול מוקדם עשוי לסייע בשליטה על התסמינים לפני התפתחות סיבוכים רציניים ועשוי לסייע בשיפור תסמיני המחלה לטווח הארוך.

במאמר זה נלמד על:

• סוגי סכיזופרניה
• תסמיני סכיזופרניה
• גורמי סיכון למחלה
• קשר בין סכיזופרניה לפיצול אישיות
• טריגרים להתפרצותה של סכיזופרניה
• אבחון המחלה
• שלבי התפתחות של המחלה
• משך הזמן לתחלואה מסכיזופרניה
• טיפול למחלה

צפו בראיון של ד"ר אילן טל בתכנית המילון הרפואי על סכיזופרניה

סוגים של סכיזופרניה

ישנם מספר סוגים שונים של סכיזופרניה, ביניהם ניתן למנות:

• סכיזופרניה פרנואידית – הסוג הנפוץ ביותר מבין כל אותן תת-קטגוריות. באה לידי ביטוי בעיקר בהזיות של רדיפה, חשדנות מוגברת, פחד, חרדה, דלוזיות (מחשבות ואמונות שווא), התנהגות לא מאורגנת ועוד.

• סכיזופרניה קטטונית – באה לידי ביטוי בעיקר בתסמינים כמו ירידה ביכולת הדיבור והתנועה, תגובות רגשיות למצבים שונים, ירידה בחשקים ובמוטיבציה ועוד. תסמינים אלו נחשבים תסמינים שליליים, ואלו הסובלים מהם גם עשויים להפגין התנגדות לטיפול.

• סכיזופרניה בלתי מאורגנת – תת-קטגוריה של סכיזופרניה שבאה לידי ביטוי בעיקר בשילוב של תסמינים שליליים וחיוביים.

• סכיזופרניה רזידואלית – אלו הסובלים מתת-קטגוריה זו בדרך כלל יחוו תסמינים שליליים בולטים מאוד אחרי שתסמינים חיוביים כמו הזיות, דלוזיות ועוד פחתו בצורה דרסטית ולעיתים אפילו נעלמו.

מהם התסמינים של סכיזופרניה

התסמינים של סכיזופרניה מסווגים בדרך כלל לתסמינים חיוביים ותסמינים שליליים.

תסמינים חיוביים – כל שינוי בהתנהגות או במחשבות, כמו הזיות או מחשבות שווא.

תסמינים שליליים – כאשר נראה שאנשים מתרחקים מהחברה, אינם מתעניינים באינטראקציות חברתיות יומיומיות ולעיתים קרובות נראים חסרי רגשות ואדישים. גם ירידה קוגניטיבית (הכוללת הפרעות בזיכרון וירידה בריכוז) היא חלק מהתסמינים השליליים של המחלה.

הזיות (הלוצינציות)

כאשר אדם רואה, שומע, מריח, טועם או מרגיש דברים שאינם קיימים במציאות, אלא במוחו בלבד. ההזיה הנפוצה ביותר היא שמיעת קולות. הזיות מרגישות אמיתיות ביותר לאדם שחווה אותן, למרות שאנשים סביבו לא יכולים לשמוע את הקולות או לחוות את התחושות.

מחקרים שהשתמשו בציוד לסריקת מוח הראו שינויים באזור האחראי על דיבור במוחם של אנשים עם סכיזופרניה כאשר הם שומעים קולות. מחקרים אלה מראים כי החוויה של שמיעת קולות היא אמיתית, כאילו המוח טועה והופך מחשבות לקולות אמיתיים. יש אנשים שמתארים את הקולות שהם שומעים כידידותיים ונעימים, אך לעתים קרובות יותר הם גסים, ביקורתיים, פוגעניים או מעצבנים. הקולות עשויים לתאר פעילויות המתרחשות, לדון במחשבותיו ובהתנהגותו של השומע, לתת הוראות או לדבר ישירות עם האדם. קולות עשויים להגיע ממקומות שונים או ממקום אחד, כגון הטלוויזיה.

מחשבות שווא (דלוזיות)

מחשבת שווא היא אמונה שהמחזיק בו משוכנע באמיתיותה באופן מוחלט, למרות שהיא מבוססת על השקפה מוטעית או לא מציאותית. מחשבות שווא עלולות להשפיע על האופן שבו האדם מתנהג והן יכולות להתחיל באופן פתאומי או להתפתח לאורך שבועות או חודשים. יש אנשים שמפתחים מחשבות שווא כדי להסביר הזיה שהם חווים. לדוגמא, אם שמעו קולות המתארים את מעשיהם, ייתכן ויש להם מחשבת שווא שמישהו עוקב אחר מעשיהם.

מישהו שחווה מחשבת שווא פרנואידית עשוי להאמין שהוא מוטרד או נרדף. הם עשויים להאמין שאנשים אחרים עוקבים אחריהם, צופים בהם, זוממים נגדם מזימות או מנסים להרעיל אותם ולעתים קרובות ״הרודף״ הוא בן משפחה או חבר.

חלק מהאנשים עם מחשבות שווא מוצאים משמעויות שונות באירועים או התרחשויות יומיומיות. לדוגמא, הם עשויים להאמין שאנשים בטלוויזיה או בכתבות בעיתונים מעבירים להם מסרים אישיים, או שיש מסרים נסתרים בצבעי המכוניות העוברות ברחוב.

מחשבות מבולבלות (הפרעת מחשבה)

אנשים שחווים סכיזופרניה חריפה מתקשים לעיתים קרובות לעקוב אחר מחשבותיהם ושיחותיהם. הם יתקשו להתרכז ויעברו מרעיון לרעיון ויתארו את מחשבותיהם בזמן הזה כ״מעורפלות״. לדוגמא, ייתכן והם יתקשו לקרוא מאמרים בעיתון או לצפות בתוכנית טלוויזיה. המחשבות והדיבור שלהם עלולים להסתבך אלו באלו והדיבור שלהם עשוי להיות מבולבל, מה שמקשה על אנשים אחרים להבין את השיחה.

שינויים בהתנהגות ובמחשבות

התנהגותו של אדם עשויה להיות בלתי צפויה ופחות מאורגנת. אנשים לעיתים מתארים את מחשבותיהם כמי שנשלטות על ידי מישהו אחר, שהמחשבות שלהם אינן באמת שלהם, או שהמחשבות נשתלו במוחם על ידי מישהו אחר. תחושה נוספת היא שהמחשבות הולכות ונעלמות, כאילו מישהו מסיר אותן ממוחם. באשר להתנהגותם, ישנם אנשים שמרגישים שגופם נשלט ומישהו אחר מכוון את תנועותיהם ומעשיהם.

תסמינים שליליים של סכיזופרניה

התסמינים השליליים של סכיזופרניה יכולים להופיע לעתים קרובות מספר שנים לפני שהאדם יחווה את ההתפרצות הסכיזופרנית החריפה הראשונה. תסמינים שליליים ראשוניים אלה מכונים לעתים קרובות תקופת ה"פרודרום" של סכיזופרניה. התסמינים במהלך תקופת הפרודרום מופיעים בדרך כלל בהדרגה ולאט לאט מחמירים. תסמינים אלו כוללים הסתגרות של האדם מבחינה חברתית ואדישות למראה ולהיגיינה האישית. פעמים רבות קשה לדעת אם התסמינים הם חלק מהתפתחות סכיזופרניה או נגרמים על ידי גורם אחר. התסמינים השליליים שחווים אנשים הסובלים מסכיזופרניה כוללים בין היתר:

• איבוד עניין ומוטיבציה בחיים ובפעילויות, כולל מערכות יחסים ויחסי מין
• חוסר ריכוז
• חוסר רצון לצאת מהבית
• שינויים בדפוסי השינה
• חוסר רצון ליזום שיחות והרגשת אי נוחות במחיצת אנשים, או הרגשה ״שאין מה לומר״

התסמינים השליליים של סכיזופרניה עלולים לעיתים קרובות להוביל לבעיות ביחסים עם חברים ובני משפחה מכיוון שלעתים ניתן לטעות בהם ולחשוב שמדובר בעצלות מכוונת או בגסות רוח.

מהם גורמי הסיכון לסכיזופרניה?

גנטיקה

סכיזופרניה נוטה לעבור בתורשה במשפחות, אך לא נמצא גן ספציפי אחד שאחראי למחלה. סביר יותר כי שילובים שונים של גנים הופכים אנשים לפגיעים יותר למחלה. עם זאת, קיומם של גנים אלה אינו אומר בהכרח שתתפתח סכיזופרניה. עדויות לכך שההפרעה היא תורשתית בחלקה מגיעות ממחקרי תאומים. תאומים זהים חולקים את אותם הגנים ומחקרים בנושא הראו כי אם תאום אחד מפתח סכיזופרניה, לתאום השני יש סיכוי של 50% לפתח את המחלה. הממצא הזה עקבי גם כאשר התאומים הזהים גדלו בנפרד, מה שמראה את השפעת התורשה גם במנותק מהסביבה.

בקרב תאומים לא זהים, להם יש מטען גנטי שונה, כאשר תאום אחד מפתח סכיזופרניה, לאחר יש סיכוי של 12% לפתח את המחלה. אמנם סיכוי זה גבוה יותר מאשר הסיכוי ללקות במחלה באוכלוסייה הכללית, שם הסיכוי הוא 1%, אך הוא מרמז לכך שגנים אינם הגורם היחיד המשפיע על התפתחות הסכיזופרניה.

התפתחות מוחית

מחקרים על אנשים עם סכיזופרניה הראו שיש הבדלים עדינים במבנה המוח שלהם לעומת אנשים בריאים. שינויים אלה אינם מצויים אצל כל הלוקים בסכיזופרניה ויכולים להתרחש גם אצל אנשים שאינם סובלים ממחלות נפש, אך הם יכולים להצביע על הקשר שבין סכיזופרניה לבין הפרעה מסוימת במוח.

מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים)

מוליכים עצביים הם כימיקלים המעבירים מסרים בין תאי העצב במוח. יש קשר בין מוליכים עצביים לסכיזופרניה מכיוון שידוע כי תרופות המשנות את רמות המוליכים העצביים במוח מקלות על חלק מהתסמינים של המחלה. מחקרים מראים כי סכיזופרניה עלולה להיגרם על ידי שינוי ברמתם של שני מוליכים עצביים חשובים: דופמין וסרוטונין. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שחוסר איזון בין השניים עשוי להיות הבסיס לבעיה. וחלק ממחקרים אחרים מצאו כי שינוי ברגישות הגוף למוליכים העצביים הוא חלק מהגורמים לסכיזופרניה.

סיבוכי הריון ולידה

מחקרים הראו כי אנשים הסובלים מסכיזופרניה היו עם שיעור גבוה יותר של סיבוכים בתקופה העוברית שלהם ובמהלך הלידה שלהם. סיבוכים אלו כוללים: משקל לידה נמוך, צירים מוקדמים ומחסור בחמצן במהלך הלידה. ייתכן שלסיבוכים אלו יש השפעה מסוימת על ההתפתחות המוחית.

האם קיים קשר בין סכיזופרניה לפיצול אישיות?

כלל לא. הפרעת זהות דיסוציאטיבית, אותה כולנו מכירים בתור פיצול אישיות זו הפרעה נפשית נפרדת לגמרי, עם תסמינים, דרכי טיפול וגורמים שונים לחלוטין. נהוג בכל זאת לקשר בין השניים בעיקר בשל התייחסות שגויה לפיצול אישיות בתור "שסעת אישיות" הידועה גם בתור הפרעת אישיות סכיזוטיפלית. בין ההפרעה הזו לבין סכיזופרניה קיימים מספר קווי דמיון, וזו הסיבה העיקרית מאחורי הבלבול הזה. חשוב מאוד לדעת כי הפרעה דיסוציאטיבית מאופיינת בקיום שתי ישויות (זהויות) או יותר במקביל אצל אותו אדם, ואילו אנשים הסובלים מההפרעה הזו לעיתים עלולים לחוות "ניתוקים" זמניים מהמציאות. בדרך כלל, הגורמים להפרעה הזו הם גורמים טראומטיים, בעיקר כאלו הקשורים לפגיעה נפשית קשה בילדות. לעומת זאת, הגורמים לסכיזופרניה אינם רק סביבתיים, והם כוללים גם שילוב של גורמים גנטיים.

אילו גורמים (טריגרים) יכולים לעורר התפרצות של סכיזופרניה?

טריגרים הם גורמים שעלולים לגרום להתפתחות סכיזופרניה אצל אנשים בסיכון והם כוללים:

לחץ נפשי – הגורמים הפסיכולוגיים העיקריים למחלה הם אירועי חיים הכרוכים במתח נפשי רב, כגון:
– שכול
– פיטורין או ירידה מנכסים
– גירושין
– סיום מערכות יחסים
– התעללות פיזית, מינית או רגשית
חוויות מסוג זה, אף על פי שהן כרוכות במתח נפשי, אינן גורמות לסכיזופרניה. עם זאת, הן יכולות לגרום להתפתחות המחלה אצל אדם הרגיש למחלה (לדוגמא בעל גורמי סיכון).

שימוש בסמים – סמים אינם גורמים לסכיזופרניה באופן ישיר, אך מחקרים הראו ששימוש לרעה בסמים מגביר את הסיכון לפתח סכיזופרניה או מחלה דומה. סמים מסוימים, במיוחד קנאביס, קוקאין, LSD או אמפטמינים, עשויים לעורר תסמינים של סכיזופרניה אצל אנשים הרגישים למחלה. שימוש באמפטמינים או קוקאין עלול להוביל לפסיכוזה, ויכול לגרום להישנות של סכיזופרניה בקרב אנשים המחלימים מהתפרצות קודמת. מחקרים הראו כי בני נוער וצעירים המשתמשים בקנאביס באופן קבוע נוטים יותר לפתח סכיזופרניה בבגרות המאוחרת.

כיצד מאבחנים סכיזופרניה?

אין בדיקה אחת שמאפשרת לאבחן סכיזופרניה והמחלה מאובחנת בדרך כלל לאחר הערכה על ידי מומחה לבריאות הנפש.

בדרך כלל ניתן לאבחן סכיזופרניה אם:

אדם חווה אחת או יותר מהתופעות הבאות במשך חודש אחד: מחשבות שווא, הזיות, שמיעת קולות, דיבור לא קוהרנטי או תסמינים שליליים כגון השטחת רגשות.

לתסמינים הייתה השפעה משמעותית על היכולת לעבוד, ללמוד או לבצע משימות יומיומיות.

כל הסיבות האפשריות האחרות, כגון שימוש בסמים או הפרעה דו קוטבית, נשללו.

מהם שלבי ההתפתחות של המחלה?

לפני הכל, חשוב מאוד להדגיש כי לא כל אלו המתמודדים עם סכיזופרניה יחוו את השלבים באותה צורה, ואילו תסמיני המחלה והדרך בה היא באה לידי ביטוי עשויה להשתנות מאדם לאדם. עם זאת, קיימים מספר שלבים עיקריים אותם ניתן לזהות:

• השלב הפרודרומלי – השלב הזה נמשך לעיתים אפילו מספר שנים לפני הופעת התסמינים הראשוניים. במהלך השלב הזה, אלו הסובלים מהמחלה עשויים לחוות סימפטומים קלים יחסית כמו שינויים במצב הרוח, התנהגות אנטי חברתית, תחושות לא נעימות כלליות ועוד.

• שלב אקוטי – בשלב הזה מופיעים לראשונה התסמינים הבולטים (דלוזיות, הזיות וכדומה).

• השלב הרזידואלי – אחרי שהשלב האקוטי חולף, ייתכן כי אלו המתמודדים עם סכיזופרניה יחוו תסמינים שליליים כמו ירידה בחשק ובמוטיבציה, פגיעה ביכולת הדיבור ובכלל – פגיעה באינטראקציות חברתיות.

חשוב מאוד להדגיש כי זהו מודל כללי, והשלבים יכולים להיות בסדר שונה לגמרי אצל מטופלים שונים, וכמובן בדרגות חומרה אחרות. לא כל אלו המתמודדים עם סכיזופרניה יחוו את התסמינים השונים ואת שלבי התפתחות המחלה באותה הדרך.

כמה זמן סכיזופרניה נמשכת?

סכיזופרניה זו מחלה כרונית. כלומר, המחלה נמשכת פחות או יותר לאורך כל החיים, אם כי אצל אנשים מסוימים נוכל לראות החמרה או הקלה בתסמינים לאורך זמן. כמובן שכמו כל מחלה נפשית אחרת, סכיזופרניה יכולה גם להופיע באפיזודות – בתקופות, בהן נוכל לראות הפוגה או החמרה בתסמיני ההתמודדות. כאשר מדובר בהתקפים פסיכוטיים, אלו הסובלים ממחלת סכיזופרניה עשויים לחוות מה שנקרא רמיסיה – תקופה בה התסמינים הופכים להיות הרבה פחות חומרים, עד לכדי מצב בו נראה כי הם נעלמו לגמרי. תקופה זו יכולה להימשך מספר שבועות, אך במקרים נדירים יותר היא יכולה להימשך גם מספר חודשים, ולעיתים אפילו כמה שנים.

מהו הטיפול לסכיזופרניה?

סכיזופרניה דורשת טיפול לכל החיים, גם כאשר התסמינים שוככים. טיפול בתרופות וטיפול פסיכו-סוציאלי יכול לסייע בניהול המחלה ובמקרים מסוימים אף ייתכן שהמטופל יזדקק לאשפוז פסיכיאטרי. פסיכיאטר מנוסה בטיפול בסכיזופרניה בדרך כלל מנחה את הטיפול והצוות המטפל יכול לכלול גם פסיכולוג, עובדת סוציאלית ואחות פסיכיאטרית.

תרופות אנטי פסיכוטיות

תרופות אנטי פסיכוטיות הן בדרך כלל הטיפול הראשוני בתסמינים התקף סכיזופרני חריף. הן פועלות על ידי חסימת ההשפעה של המוליך העצבי דופמין על המוח.

תרופות אנטי פסיכוטיות יכולות להפחית את תחושות החרדה או התוקפנות תוך מספר שעות מתחילת השימוש, אך השפעתן על התסמינים האחרים, כמו הזיות או מחשבות שווא, אורכת מספר ימים עד שבועות.

תרופות אנטי פסיכוטיות יכולות להילקח ככדורים, או להינתן בזריקה. קיימות מספר תרופות אנטי פסיכוטיות הפועלות בשחרור מושהה ואלו מחייבות זריקה אחת לשבועיים עד ארבעה שבועות.

לעיתים אדם יזדקק לתרופות אנטי פסיכוטיות רק עד שההתקף הסכיזופרני החריף חולף. עם זאת, רוב האנשים נוטלים תרופות במשך שנה או שנתיים לאחר ההתקף הסכיזופרני הראשון שלהם כדי למנוע התרחשות התקפים סכיזופרניים חריפים נוספים, ולמשך זמן רב יותר אם המחלה חוזרת על עצמה.

ישנם שני סוגים עיקריים של תרופות אנטי פסיכוטיות:

• תרופות אנטי פסיכוטיות טיפוסיות – הדור הראשון של תרופות אנטי פסיכוטיות שפותח בשנות החמישים.
• תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות – תרופות אנטי פסיכוטיות מהדור החדש שפותחו בשנות התשעים.

הבחירה בתרופות אנטי פסיכוטיות צריכה להיעשות תוך כדי דיון בין המטופל לבין הפסיכיאטר אודות היתרונות ותופעות הלוואי של כל תרופה. תרופות אנטי פסיכוטיות טיפוסיות ולא טיפוסיות עלולות לגרום לתופעות לוואי, אם כי לא כולם יחוו אותן וחומרתן תהיה שונה מאדם לאדם.

תופעות הלוואי של תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות כוללות:

1. רעד
2. עוויתות שרירים
3. התכווצויות שרירים

תופעות הלוואי של תרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות (שחלקן גם קיימות בתרופות הטיפוסיות) כוללות:

• ישנוניות
• עלייה במשקל, במיוחד בתרופות אנטי פסיכוטיות לא טיפוסיות
• טשטוש ראייה
• עצירות
• ירידה בחשק המיני
• יובש בפה

חשוב להודיע לפסיכיאטר אם קיימות תופעות לוואי חמורות. ייתכן שקיימת תרופה אנטי פסיכוטית אחרת שניתן לקחת או תרופות נוספות שיעזרו להתמודד עם תופעות הלוואי. אם אין שיפור בתסמינים לאחר מספר שבועות אפשר לשקול לנסות חלופה. חשוב מאוד לא להפסיק ליטול תרופות אנטי פסיכוטיות בלי להתייעץ תחילה עם הרופא, שכן הפסקת הטיפול יכולה להוביל לחזרת התסמינים.

טיפול פסיכולוגי

טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לאנשים עם סכיזופרניה להתמודד עם התסמינים של הזיות או מחשבות שווא בצורה טובה יותר. הוא יכול גם לסייע בטיפול בחלק מהתסמינים השליליים של סכיזופרניה, כמו אדישות או חוסר הנאה ועניין. טיפולים פסיכולוגיים לסכיזופרניה פועלים בצורה הטובה ביותר כאשר הם משולבים עם תרופות אנטי פסיכוטיות.

טיפולים פסיכולוגיים נפוצים בסכיזופרניה כוללים:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – מטרתו לעזור למטופל לזהות את דפוסי החשיבה הגורמים לו לרגשות ולהתנהגות לא רצויות, וללמוד לשנות חשיבה זו בעזרת מחשבות מציאותיות ושימושיות יותר. רוב האנשים יזדקקו לסדרה של מפגשי טיפול CBT לאורך מספר חודשים.

טיפול משפחתי – אנשים רבים עם סכיזופרניה מסתמכים על בני המשפחה לצורך הטיפול והתמיכה. בעוד שרוב בני המשפחה שמחים לעזור, טיפול באדם החולה במחלה יכול להוות נטל על כל משפחה. טיפול משפחתי הוא דרך לעזור למטופל ולמשפחתו להתמודד טוב יותר עם המצב. הוא כולל סדרה של פגישות שכוללות דיון במידע על סכיזופרניה, הצעת דרכי פעולה לפתרון בעיות מעשיות העלולות להיגרם כתוצאה מתסמיני המחלה ועוד.

טיפול באומנויות – מטרתו לקדם ביטוי יצירתי אצל המטופל. עבודה עם מטפל באומנות בקבוצה קטנה או באופן אינדיבידואלי יכולה לאפשר למטופל לבטא את חוויותיו עם סכיזופרניה. יש אנשים שמבטאים חוויות בצורה לא מילולית ודרך האמנות יכולים לקבל חוויה שונה של מחלתם ובכך לסייע להם לפתח דרכים חדשות להתייחס לאחרים ולעצמם. הוכח כי טיפולים באומנויות מקלים על התסמינים השליליים של סכיזופרניה אצל אנשים מסוימים.

מקורות: NHS | MayoClinic | NCBI

שאלות ותשובות בנושא

האם לאדם עם סכיזופרניה מותר לצרוך אלכוהול או סמים?

מה יכולים המשפחה והחברים לעשות בכדי לעזור?

האם יש קשר בין סכיזופרניה לאובדנות?

מה זה טיפול ״בשוק חשמלי״?

האם סכיזופרניה היא פיצול אישיות?