מדריך מפרצת באבי העורקים
מפרצת באבי העורקים היא מצב חירום רפואי שאבחון מוקדם וטיפול איכותי בה עשוי להציל חיים. הטיפול המסורתי במפרצת מזה שנים רבות היה ניתוח פתוח שכלל פתיחה של הבטן ותיקון המפרצת.
עם זאת, בשנים האחרונות התחילו לבצע ניתוח זעיר פולשני במטופלים רבים – ניתוח פשוט יותר, עם פחות סיבוכים והתאוששות מהירה יותר. למרות הסכנה המשמעותית במפרצת באבי העורקים, טיפול איכותי ומהיר בה מציל חיים, מאפשר מניעה מלאה של הסיבוכים של המחלה ומאפשר חזרה לקיום אורח חיים תקין.
צפו בראיון עם ד"ר איתן הלדנברג, אשר מסביר על מפרצות באבי העורקים בנשים לתכנית בקו הבריאות בהנחיית פרופ' קרסו ופרופ' פרידמן
לכתבה המלאה בנושא מפרצות אבי העורקים בנשים
מהי מפרצת באבי העורקים?
אבי העורקים הוא כלי הדם המרכזי ביותר בגוף האדם, והוא מספק דם לרוב איברי גופנו. חלקו הארוך ביותר של אבי העורקים, הוא האבי העורקים הבטני- המספק דם למעי, לכליות, לעמוד השדרה, לאיברי האגן ולרגליים. הלחצים הפועלים על אבי העורקים הבטני ועל אבי העורקים החזי הם אדירים, ועם הזמן הם מתבלים ונשחקים.
עם הגיל, הפגיעה בשכבות הפנימיות של אבי העורקים מתחילה להתרחב והעורק מתנפח לצורת בלון- ככל שהמפרצת חמורה יותר, כך גם קוטרה גדול יותר. האזורים הפגיעים ביותר של אבי העורקים הם אבי העורקים באזור הבטן ואבי העורקים באזור בית החזה. מפרצת מסווגת לפי גודלה או לפי מהירות גדילתה וסיווג זה מאפשר לרופא המטפל לקבוע את חומרת המפרצת.
מה הסיבות להתפתחות מפרצת באבי העורקים?
הסיבות להתפתחות מפרצת באבי העורקים הן מגוונות וכוללות:
- יתר לחץ דם – הדם שנמצא בכלי הדם לוחץ על דפנותיו והלחץ הגבוה פוגע בהן ומחליש אותן.
- טרשת עורקים – כולסטרול שמצטבר עם השנים מחליש את דופן אבי העורקים והוא הופך לפחות גמיש.
- מחלות גנטיות – מפרצת בגיל צעיר נפוצה בקרב חולי תסמונות גנטיות שונות כמו תסמונת מרפן, תסמונת אהלרס-דנלוס, תסמונת לויס-דיאץ ותסמונת טרנר.
- בעיות במסתם אבי העורקים – מפרצת נפוצה אצל בעלי מסתם אבי העורקים דו-צניפי (מסתם אאורטלי ביקוספידלי).
- חבלות חמורות – עלולות להחליש את דופן כלי הדם ולייצר מפרצת.
- זיהומים – למרות שזה נדיר, לעיתים זיהומים לא מטופלים עלולים לגרום למפרצת.
מה הם גורמי הסיכון להתפתחות מפרצת באבי העורקים?
מלבד זאת, ישנם גם גורמי סיכון רבים נוספים שנקשרו להתפתחות מפרצת באבי העורקים:
- גיל (בדרך כלל מעל גיל 65)
- עישון
- רמת כולסטרול גבוהה בדם
- השמנת יתר (BMI מעל 25, היקף מותניים מעל 102 ס"מ בגברים או 88 ס"מ בנשים)
- סכרת
- מין (גברים סובלים יותר וסובלים מהתופעה מוקדם יותר)
- מתח נפשי גבוה
- היעדר פעילות גופנית
- היסטוריה משפחתית של מחלות לב או מפרצות
מה הסכנה במפרצת של אבי העורקים?
הסכנות העיקריות של מפרצת באבי העורקים הן התפתחות של דיסקציה, קרע בשכבה הפנימית, של אבי העורקים וקרע של אבי העורקים – שני מצבים רפואיים מסכני חיים.
מטופל עם מפרצת ידועה באבי העורקים שחש כאב חד וחזק, סחרחורת, הזעה, חיוורון, דופק מהיר, קוצר נשימה והתעלפות, עלול לסבול מדיסקציה או קרע של אבי העורקים ועליו להתפנות במיידי לסיוע רפואי.
במקרים של קרע של אבי העורקים, סיכויי ההישרדות נמוכים ביותר ולכן זיהוי מוקדם וטיפול מוקדם הם חיוניים.
איך מאבחנים מפרצת באבי העורקים?
חשד ראשוני למפרצת מתבצע לרוב על סמך היסטוריה רפואית של המטופל ועל פי הסימפטומים הנפוצים. הסימפטומים הנפוצים במפרצת של אבי העורקים כוללים כאב חזה או בטן, קושי בנשימה או בליעה, שיעול וצרידות. לאחר שהתעורר החשד הראשוני אצל הרופא, הרופא ישלח את המטופל לבדיקות הדמיה על מנת לוודא או לשלול את האבחנה.
אבחון של מפרצת באבי העורקים נעשה בעיקר על ידי מכשיר אולטרסאונד. בדיקה זו היא בטוחה לחלוטין- לא פולשנית, זמינה וללא קרינה מייננת. כמו כן, קיימות גם בדיקות אחרות המשמשות לעיתים לאבחון כגון מכשירי CT או מכשירי MRI.
באמצעות השימוש באמצעי ההדמיה, יכול הרופא לראות את אבי העורקים ואף למדוד את קוטרו. במידה והרופא מזהה מפרצת, הוא יחליט האם לטפל ישירות או להמשיך במעקב רפואי.
מאז ינואר 2015, קיימת בישראל בדיקת סקר הכלולה בסל הבריאות. קבוצת הזכאים לבדיקת הסקר הם גברים בגילאים 65-74, מעשנים או בעלי עבר של עישון. כמו כן, מומלץ לבצע בדיקות אבחון גם אצל נשים וגברים הסובלים מיתר לחץ דם, מחלות לב או שיש להם היסטוריה משפחתית של מפרצת באבי העורקים.
איך מטפלים במפרצת באבי העורקים?
סוג הטיפול תלוי בגודל המפרצת, ובמהירות התפתחותה ועל כן נוהגים לסווג את המפרצת למפרצת קטנה-בינונית (קוטר של עד 5-5.5 ס"מ) ולמפרצת גדולה (קוטר מעל 5-5.5 ס"מ). במקרים רבים, במיוחד אם המפרצת עוד קטנה ואין לאדם סימפטומים, ימליץ הרופא המטפל להישאר במעקב ולחזור על בדיקת אולטרסאונד כל מספר חודשים.
כמו כן, הרופא ימליץ למטופל לטפל בבעיות רפואיות אחרות היכולות להחמיר את חומרת המפרצת, כדוגמת טיפול ביתר לחץ דם, הפסקת עישון, אימון גופני וירידה במשקל.
במידה והמפרצת גדולה, מתפתחת מהר (מעל 1 ס"מ בשנה) או מלווה בסימפטומים הקשורים להופעת דיסקציה או קרע, יש לטפל במפרצת באופן מידי.
במידה וחלה החמרה במפרצת, או כאשר המפרצת דורשת טיפול מידי, ניתן לתקן את המפרצת בניתוח פתוח או בניתוח זעיר פולשני.
ניתוח פתוח:
ניתוח בטני פתוח הוא ניתוח המבוצע בהרדמה כללית ובמהלכו מבוצע חתך בבטן עד הגעת המנתח לאבי העורקים ומוחלף קטע אבי העורקים עם המפרצת בשתל סינטטי. השתל נתפר לאבי העורקים ולאחר מכן סוגרים ותופרים את בטן המטופל.
הפעולה אורכת מספר שעות ואחריה מועבר המטופל למחלקה לטיפול נמרץ. השחרור מבית החולים לרוב מתבצע כשבוע-שבועיים לאחר הניתוח. אורך ההתאוששות המלאה מניתוח פתוח עומד על כמספר חודשים מיום הניתוח.
ניתוח זעיר פולשני:
ניתוח זעיר פולשני נעשה על ידי רופא מומחה ברדיולוגיה פולשנית. בתחילת התהליך מבצע הרופא חתך בו הוא חושף את עורק המפשעה. אל העורק, הרופא מחדיר קטטר המחובר לתומכן מלאכותי (סטנט).
הרופא משתמש בשיטות שיקוף מתקדמות ובעזרת חומר ניגוד מכווין את הקטטר אל מיקום המפרצת. כאשר הקטטר נמצא במיקום הנכון- הרופא מרחיב את התומכן, שכעת משמש לתמיכה באבי העורקים ומונע את המשך התרחבותה.
את הניתוח הזעיר פולשני ניתן לעשות בהרדמה מלאה/מקומית- בהתאם להחלטת הרופא, ומשך ההחלמה מהפעולה קצר בהרבה מאשר ניתוח בטני פתוח. תוך פחות משבוע משוחרר המטופל לביתו וההתאוששות המלאה עומדת על כפחות מחודש לאחר הניתוח.
למרות האמור, חולים מבוגרים או חולים עם בעיות בריאותיות חמורות כמו מחלת לב או ריאות לעיתים קרובות יבצעו את הניתוח הפתוח בעצת הרופא.
שאלות ותשובות בנושא
כמה מפרצת באבי העורקים נפוצה?
האם הניתוח הפתוח מסוכן?
האם ניתוח זעיר פולשני מסוכן יותר מניתוח פתוח?