כריתת כליה

כריתת כליה (נפרקטומיה) היא הליך כירורגי הנועד להסרת הכליה או חלק ממנה. הכריתה מבוצעת לרוב כחלק מטיפול בסרטן הכליה או לצורך הסרת גידול שפיר (לא סרטני). עם זאת, במקרים מסוימים, כריתת כליה מבוצעת כאשר הכליה פגועה ואינה מתפקדת כראוי. כמו כן, לעיתים הליך זה מבוצע באדם בריא, לצורך השתלת כליה באדם אשר סובל מפגיעה כלייתית קשה.

המנתח עשוי לבצע את כריתת הכליה דרך חתך בודד בבטן (כריתה בגישה פתוחה) או דרך מספר חתכים קטנים בבטן ובאמצעות מצלמה וכלים קטנים נוספים (כריתה בגישה לפרוסקופית).

במקרים מסוימים, פעולות לפרוסקופיות אלו מבוצעות באמצעות מערכת רובוטית, כך שהמנתח יושב מול מחשב מיוחד הממוקם ליד שולחן הניתוחים, ושולט באמצעותו בזרוע המצלמה ובזרועות המכניות, שלהן מחוברים כלים כירורגיים הפועלים בתוך גופו של המטופל.

מהו התפקיד העיקרי של הכליות?

הכליות הן שני איברים בצורת שעועית אשר ממוקמות בחלק האחורי של הבטן העליונה, ותפקידן העיקרי הוא סינון הדם. ככאלה, הן מהוות את התחנה הראשונה במערכת השתן. ביממה אחת הכליות מסננות כ- 200 ליטר (מספיק בכדי למלא אמבטיה גדולה), וכך הן מסירות פסולת מהגוף בצורת שתן, כך שכמות השתן ביום בממוצע לאדם בריא הינה כשני ליטרים, בעוד הגוף משתמש מחדש ב- 198 הליטרים הנותרים.

בנוסף, הכליות מסייעות באיזון נוזלי הגוף (בעיקר מים) והאלקטרוליטים (מינרלים חיוניים הכוללים בין היתר נתרן ואשלגן). כמו כן הן לוקחות תפקיד בייצור הורמונים אשר מסייעים בוויסות לחץ הדם ומשפיעים על מספר תאי הדם האדומים.

מהם שני הסוגים העיקריים של ניתוח כריתת כליה?

כריתת כליה רדיקלית (שלמה) – המנתח מסיר את כל הכליה, את רקמות השומן המקיפות את הכליה וחלק מהצינור המחבר את הכליה לשלפוחית ​​השתן (השופכן). כמו כן, המנתח עשוי להסיר את בלוטת יותרת הכליה שיושבת על גבי הכליה במקרים בהם הגידול קרוב לבלוטה זו או מערב אותה. במקרים אחרים מוסרות גם בלוטות לימפה או רקמות אחרות.

כריתת כליה חלקית –  המנתח מסיר רק את רקמת הכליה החולה בעוד הרקמה הבריאה נשארת במקומה.

באילו מקרים מבוצע ניתוח כריתת כליה?

הסיבה הנפוצה ביותר לכריתת כליה היא גידול כלייתי, אשר בדרך כלל הינו גידול סרטני, אך הוא עשוי גם להיות שפיר (לא סרטני). במקרים נוספים הניתוח מבוצע בגלל מחלות כליה שונות.

כריתת כליה כחלק מטיפול בסרטן הכליה

לעתים קרובות מבוצע ניתוח לכריתת כליה בכדי להסיר גידול סרטני או גידול אחר חריג בכליה. סרטן הכליה הנפוץ ביותר במבוגרים, הנקרא קרצינומה של תאי כליה, מתפתח מהתאים המצפים את הצינורות הקטנים בתוך הכליות. גידולי כליה בילדים הם נדירים, אך כשאלו מתפתחים הם בדרך כלל מסוג הנקרא נפרובלסטומה – ווילמס (Wilms' tumor), הנגרם כנראה מהתפתחות לקויה של תאי כליה.

ההחלטה לגבי כמות הרקמה הנדרשת להסרה תלויה בגודל הגידול, בגבולותיו, בהשפעה על תפקוד הכליה, במעורבות רקמות סמוכות, בתפקוד הכליה השניה, מצבו הרפואי של המטופל ועוד.

כמו כן, ההחלטה על כריתת הכליה מתקבלת גם על סמך תוצאות בדיקות הדמיה, שעשויות לכלול:

• טומוגרפיה ממוחשבת (CT) – צילום רנטגן מיוחד המייצר תמונות של תצוגות חתך דקות של רקמות רכות.
• דימות תהודה מגנטית (MRI) – צילום המשתמש בשדה מגנטי ובגלי רדיו כדי לייצר תצוגות חתך או תמונות תלת ממד.
• אולטרסאונד (US) – הדמיה המייצרת תמונה של רקמות רכות המופקת באמצעות גלי קול.

מהם הסיכונים הכרוכים בכריתת כליה?

כריתת כליה היא בדרך כלל הליך בטוח, אך כבכל ניתוח, גם ניתוח זה טומן בחובו סיכון אפשרי לסיבוכים כגון, דימום, זיהום, פגיעה באיברים סמוכים, אלרגיה כתגובה לחומרי ההרדמה, דלקת ריאות, דלף שתן לחלל הבטן, בקע בחתך הניתוחי ועוד.

סיבוכים ארוכי טווח מכריתת כליה קשורים לבעיות אפשריות כתוצאה מהמשך החיים ללא כליה או חלק ממנה. יש לציין כי למרות שתפקוד הכליות הכללי יורד לאחר כריתת כליה, רקמת הכליה הנותרת בדרך כלל מתפקדת בצורה מספקת.

הבעיות שעלולות להתרחש עקב תפקוד כליות מופחת לטווח ארוך כוללות לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם), אנמיה, מחלת כליות כרונית ועוד.

הסיבוכים האפשריים תלויים בסוג הניתוח, הסיבות לניתוח, בריאותו הכללית של המטופל ועוד. עקב כך, מומלץ לדון בנושא זה עם הרופא המנתח.

מהלך הניתוח לכריתת כליה

טרם הניתוח מומלץ לברר עם הרופא אודות מהלך הניתוח והשפעותיו על התקופה שלאחר הניתוח. כמו כן, המטופל יקבל הנחיות לגבי הימנעות מאכילה לפני הניתוח, הפסקת טיפול תרופתי קבוע במידת הצורך, בדיקות דם ובדיקות נוספות שיש לבצע, זמן ההגעה לבית החולים ועוד.

ניתוח לכריתת הכליה משתנה בהתאם לאופן ביצוע הניתוח וכמות הרקמה המוסרת. אפשריות הניתוח כוללות:

ניתוח לפרוסקופי – בהליך זעיר פולשני זה, המנתח מבצע מספר חתכים קטנים בבטן בכדי להחדיר מכשיר המצויד במצלמת וידאו וכלים כירורגיים נוספים. במידה והניתוח כולל כריתת כליה שלמה, המנתח יידרש לעשות חתך ניתוחי קצת יותר גדול.

ניתוח לפרוסקופי בסיוע רובוט – במגוון של ניתוחים לפרוסקופיים, המנתח עשוי להשתמש במערכת רובוטית לביצוע ההליך. הכלים הרובוטיים דורשים חתכים קטנים מאוד ומספקים תמונות תלת ממד טובות יותר במהלך ההליך. כמו כן, בניתוח מסוג זה ניתן לבצע תנועות עדינות ומורכבות הדומות למה שיד המנתח יכולה לעשות בניתוח פתוח.

ניתוח פתוח – בהליך מסוג זה, המנתח מבצע חתך לאורך צד הבטן, כך שכלל הניתוח מתבצע דרך חתך זה. ניתוח בגישה פתוחה מאפשר למנתח לבצע הליכים שעדיין לא ניתן לבצע בבטחה בגישות פחות פולשניות.

הרופא המנתח ידון ביתרונות ובחסרונות של סוגי הניתוחים השונים, כולל נושאים נוספים כמו צלקות זמן ההחלמה ועוד (יש לציין כי זמן ההחלמה לאחר ההליך ומשך השהייה בבית החולים תלויים במצבו הרפואי הכללי של המטופל ובסוג הניתוח שבוצע). צנתר השתן שמוחדר טרם הניתוח יישאר במקומו לזמן קצר במהלך ההתאוששות בבית החולים.

לפני השחרור מבית החולים הרופא המטפל ימסור הנחיות לגבי הגבלות תזונתיות והימנעות מפעילויות מסוימות. במקרים רבים מומלץ להתחיל בפעילויות יומיומיות קלות ולהימנע מפעילות מאומצת או הרמת משא כבד במשך מספר שבועות.

עבור רוב המטופלים, ניתוח לכריתת כליה אינו משפיע על איכות החיים, וכך לאחר התאוששות מלאה, הם חוזרים לחיי השגרה ולפעילויות הרגילות שלהם.

כיצד מתפקדת הכליה לאחר הניתוח?

רוב המטופלים יכולים לחיות את חייהם בצורה רגילה עם כליה אחת בלבד או עם כליה אחת שלמה וחלק מהכליה השנייה. עם זאת, סביר להניח שהרופא המטפל ימליץ על ביצוע בדיקות כדי לעקוב אחר הדברים הבאים הקשורים לתפקוד הכליות:

לחץ דם – לאחר ניתוח כריתת כליה המטופל יידרש לבצע ניטור קפדני של לחץ הדם מכיוון שירידה בתפקוד הכליות עלולה להגביר את לחץ הדם, שבתורו עלול להזיק לכליה.

רמות חלבון בשתן – רמות גבוהות של חלבון בשתן (פרוטאינוריה) יכולות להעיד על נזק לכליות ועל תפקוד לקוי של הכליות.

קצב הסינון הגלומרולי (GFR – Glomerular Filtration Rate) – קצב הסינון הגלומרולרי הוא מדד למידת היעילות של הכליה כמסננת פסולת. הבדיקה מבוצעת בדרך כלל באמצעות דגימת דם ומדידת רמת הקריאטינין (חומר הנוצר מפירוק שריר ומסונן בכליות). קצב סינון מופחת מעיד על ירידה בתפקוד הכליות.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא כירורגיה כללית

שאלות ותשובות בנושא

האם אדם זקוק לשתי הכליות?

האם יש צורך בשינויים תזונתיים לאחר ניתוח כריתת כליה?

האם כל ניתוח כריתת כליה מבוצע בהרדמה מלאה?

מתי יש לפנות לייעוץ רפואי בתקופה שלאחר ניתוח כריתת כליה?

מהם הגורמים לגידול כלייתי?