כלמידיה

זיהום כלמידיה הוא זיהום שכיח המועבר במגע מיני, הנגרם על ידי החיידק כלמידיה טראכומטיס (Chlamydia trachomatis). רוב האנשים שנדבקים בחיידק אינם סובלים מסימנים או תסמינים, לכן ייתכן וכלל לא יודעים שהם חולים.

תסמינים יכולים להופיע מספר שבועות לאחר ההדבקה, והם כוללים כאבים באברי המין והפרשות מהנרתיק או מהפין.

זיהום כלמידיה משפיע בעיקר על נשים צעירות, אך הוא יכול להופיע אצל גברים ונשים בכל קבוצות הגיל. מדובר במחלה לא קשה לטיפול, אך ללא טיפול, היא יכולה לגרום לבעיות בריאותיות וסיבוכים חמורים יותר.

צפו בסרטון: ד"ר רונן הולנד על מחלות מין

מה הם התסמינים של כלמידיה?

התסמינים של כלמידיה בפרט ומחלות מין בכלל יכולים להיות שונים בין גברים לנשים.

תסמיני כלמידיה אצל גברים

גברים רבים אינם מבחינים בתסמיני המחלה, ולרובם אין תסמינים כלל. אם אכן מופיעים תסמינים, הם יופיעו בדרך כלל כשבוע עד שלושה לאחר ההדבקה.

חלק מהתסמינים השכיחים ביותר של המחלה בקרב גברים כוללים:

• תחושת צריבה בזמן מתן שתן
• הפרשות צהובות או ירוקות מהפין
• כאב בבטן התחתונה
• כאב באשכים
• נפיחות בשק האשכים

ניתן גם לפתח זיהום כלמידיה בפי הטבעת. במקרה זה, התסמינים העיקריים הם לעתים קרובות הפרשות, כאבים ודימומים מאזור זה.

תסמיני כלמידיה אצל נשים

כלמידיה מכונה לעתים קרובות "הזיהום השקט", מכיוון שכמו אצל גברים, נשים רבות אינן חוות תסמינים כלל. אם אישה חולה במחלה זו, עשויים לחלוף מספר שבועות עד להופעת תסמינים כלשהם.

חלק מהתסמינים השכיחים ביותר של המחלה בקרב נשים כוללים:

• יחסי מין כואבים (דיספרוניה)
• הפרשות מהנרתיק
• תחושת צריבה בזמן מתן שתן
• כאב בבטן התחתונה
• דלקת צוואר הרחם
• דימום בין מחזורים חודשיים

אצל חלק מהנשים, הזיהום יכול להתפשט לאיזור הרחם, השחלות והחצוצרות, מה שעלול לגרום לדלקת באגן (Pelvic Inflammatory Disease – PID), ומדובר במצב חירום רפואי. התסמינים של PID הם חום, כאבי אגן חזקים, בחילה ודימום לא תקין בנרתיק בין מחזורים חודשיים.

כמו אצל גברים, כלמידיה יכולה להדביק גם את פי הטבעת. נשים עשויות שלא לחוות תסמינים במצב זה, אך במידה וכן מופיעים תסמינים של זיהום בפי הטבעת, הם עשויים לכלול כאבים, הפרשות או דימומים באזור.

כלמידיה בגרון

ניתן להעביר ולהידבק במחלות מין גם במהלך יחסי מין אוראליים. מגע עם הפה, השפתיים או הלשון עשוי להספיק להעברת כלמידיה. גם במקרה זה, כמו זיהומי כלמידיה בנרתיק או בפי הטבעת, לא תמיד מופיעים תסמינים.

אם קיימים תסמינים של המחלה בגרון, הם יכולים לכלול:

• כאב גרון
• גרון יבש
• חום
• שיעול

כלמידיה בעין

זיהום כלמידיה אמנם שכיח ביותר באזור איברי המין, אך הוא יכול להופיע במקומות פחות שכיחים כמו פי הטבעת, הגרון ואפילו העיניים. הדבקה יכולה להתרחש בעיניים באמצעות מגע ישיר או עקיף עם החיידק. לדוגמא, הזיהום יכול לעבור מאיברי המין לעין אם אדם נוגע בעין מבלי לשטוף ידיים.

בדלקת בעין כתוצאה מכלמידיה, הידועה גם בשם דלקת לחמית (Conjunctivitis) כלמידית, התסמינים הבאים עשויים להופיע:

• אודם
• נפיחות
• גירודים
• עקצוצים
• ריר או הפרשות
• רגישות לאור (פוטופוביה)

אם לא מטפלים בה, כלמידיה בעין עלולה להוביל עד כדי עיוורון. עם זאת, מדובר במחלה המטופלת בקלות, וטיפול מוקדם מעלה את הסיכוי לרפא את הזיהום ולמנוע סיבוכים. ניתן להתבלבל עם דלקות עיניים שכיחות יותר.

מה הסיבות לכלמידיה?

יחסי מין ללא קונדום ומין אוראלי לא מוגן הם הדרכים העיקריות להעברת זיהום. לא חייבת להתרחש חדירה על מנת להעביר את החיידק, ומגע בין איברי המין עשוי להספיק על מנת להעבירו.

הדבקה יכולה להתרחש גם במהלך יחסי מין אנאליים. תינוקות שזה עתה נולדו יכולים להידבק במחלה מאימם במהלך הלידה. מרבית הבדיקות לפני הלידה כוללות בדיקת כלמידיה, אך מומלץ לבדוק אצל הגינקולוג גם במהלך בדיקת ההיריון הראשונה.

זיהום בעין יכול להתרחש באמצעות מגע אוראלי או מגע של איברי המין עם העיניים, אך הדבר אינו שכיח. כלמידיה יכולה להדביק גם אדם שכבר עבר את הזיהום פעם אחת וטיפל בו בהצלחה.

כמה נפוצה המחלה?

גברים ונשים יכולים שניהם לחלות בזיהום, אך נשים מדווחות על מקרים רבים יותר. שיעורי ההדבקה הם הגבוהים ביותר בקרב נשים צעירות יותר, כאשר לפי הסטטיסטיקה, השיעור הגבוה ביותר הוא זיהום המופיע בקרב נשים בגילאי 15-24.

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ממליץ לכל הנשים הפעילות מינית בגילאי 25 ומטה להיבדק לכלמידיה מדי שנה, כמו גם נשים מבוגרות עם גורמי סיכון כמו פרטנרים מרובים או חדשים.

מה הם גורמי הסיכון?

גורמים המגבירים את הסיכון לכלמידיה כוללים:

• פעילות מינית לפני גיל 25
• קיום מספר פרטנרים ליחסי מין
• אי שימוש בקונדום בעקביות
• היסטוריה של זיהום המועבר במגע מיני

אילו סיבוכים יש לכלמידיה?

כלמידיה טראכומטיס יכולה להיות קשורה ל:

• דלקת באגן (PID) – PID הוא זיהום ברחם ובחצוצרות הגורם לחום ולכאבים עזים באזור הבטן התחתונה ובאגן. הסימנים והתסמינים של דלקת זו יכולים להיות עדינים או קלים, כאשר יש נשים שלא סובלות מתסמינים כלל. כתוצאה מכך, ייתכן שמטופלת לא תהיה מודעת לכך שהיא סובלת מהדלקת עד שתתקשה להיכנס להריון או שתפתח כאבים כרוניים באגן. זיהומים קשים עלולים להביא לאשפוז לצורך מתן אנטיביוטיקה תוך ורידית. PID עלול לפגוע בחצוצרות, בשחלות וברחם, כולל צוואר הרחם.
• זיהום בסביבת האשכים (אפידידיטיס) – זיהום יכול לגרום לדלקת של הצינור המפותל הממוקם לצד כל אשך (האפדידימיס). הזיהום עלול לגרום לחום, לכאבי שק האשכים ולנפיחות.
• זיהום בבלוטת הערמונית – לעיתים נדירות, חיידק הכלמידיה יכול להתפשט לבלוטת הערמונית של הגבר. דלקת בבלוטת הערמונית עלולה לגרום לכאבים במהלך קיום יחסי מין או אחריהם, לחום וצמרמורות, כאב במתן שתן וכאבי גב תחתון.
• זיהומים בילודים – זיהום יכול לעבור מתעלת הנרתיק ליילוד במהלך הלידה, ולגרום לדלקת ריאות או לדלקת עיניים חמורה.
• הריון חוץ רחמי – מצב בו ביצית מופרית משתרשת וגדלה מחוץ לרחם, בדרך כלל בחצוצרה. במצב זה יש לסיים את ההריון כדי למנוע סיבוכים מסכני חיים, כמו קרע של החצוצרה. זיהום כלמידיה מגביר את הסיכון להריון מסוג זה.
• אי פוריות – זיהומי כלמידיה – גם כאלה שאינם גורמים לתסמינים – עלולים לגרום לצלקות וחסימה בחצוצרות, מה שעלול לגרום לנשים לעקרות.
• דלקת מפרקים תגובתית – אנשים הסובלים מהמחלה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דלקת מפרקים תגובתית, הידועה גם בשם תסמונת רייטר. מצב זה משפיע בדרך כלל על המפרקים, העיניים והשופכה – הצינור המוביל שתן משלפוחית ​​השתן אל מחוץ לגוף.

כיצד ניתן למנוע הדבקה?

הדרך הבטוחה ביותר למנוע הדבקה בכלמידיה היא הימנעות מפעילות מינית. מעבר לכך, ניתן:

• להשתמש בקונדומים – מומלץ להשתמש בקונדום לטקס לזכר או בקונדום פוליאוריטן לנקבה במהלך כל מגע מיני. שימוש בקונדומים בכל מפגש מיני מפחיתים משמעותית, אך אינם מבטלים, את הסיכון לזיהום.
• להגביל את מספר הפרטנרים ליחסי מין – קיום של מספר פרטנרים ליחסי מין מעלה את הסיכון להידבק בכלמידיה וזיהומים אחרים המועברים במגע מיני.
• לערוך בדיקות תקופתיות קבועות – לאנשים פעילים מינית, ובייחוד אלה בעלי מספר פרטנרים ליחסי מין, מומלץ לשוחח עם הרופא על התדירות שבה עליהם לעבור בדיקת כלמידיה וזיהומים אחרים המועברים במגע מיני.
• להימנע משטיפת הנרתיק – שטיפה מפחיתה את מספר החיידקים הטובים בנרתיק, מה שעלול להגביר את הסיכון לזיהום.

אבחון כלמידיה

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן ממליץ על בדיקת כלמידיה ל:

• נשים פעילות מינית בגילאי 25 ומטה – שיעור הזיהום בכלמידיה הוא הגבוה ביותר בקבוצה זו, ולכן מומלץ לבצע בדיקת סקר שנתית. במידה והתחלף הפרטנר, יש להיבדק פעם נוספת גם אם נערכה בדיקה באחרונה.
• נשים בהריון – יש להיבדק במהלך בדיקת ההריון הראשונה אצל הגינקולוג. במידה והמטופלת נמצאת בסיכון גבוה לזיהום – בגלל החלפת בן/בת זוג למין או בגלל שבן הזוג הקבוע עלול להיות נגוע – יש לבצע בדיקה נוספת מאוחר יותר בהריון.
• נשים וגברים בסיכון גבוה – אנשים בעלי מספר פרטנרים למין, שלא תמיד משתמשים בקונדום או גברים אשר מקיימים יחסי מין עם גברים, צריכים לשקול בדיקות תכופות לכלמידיה. גורמים אחרים לסיכון גבוה הם זיהום נוכחי אחר המועבר במגע מיני וחשיפה אפשרית למחלת מין באמצעות בן זוג נגוע.

סקירה ואבחון של כלמידיה הם פשוטים יחסית. הבדיקות כוללות:

• בדיקת שתן – דגימה של השתן לתוך כוס אשר נבדקת במעבדה לנוכחות החיידק.
• דגימת הפרשות – עבור נשים, נלקחת דגימה מצוואר הרחם לצורך בדיקת תרבית או נוגדנים עבור כלמידיה. ניתן לעשות זאת במהלך בדיקת משטח צוואר רחם שגרתית (PAP). ישנן נשים שמעדיפות לקחת את הדגימה מהנרתיק בעצמן, מה שהוכח כיעיל לטובת אבחנה כמו בדיקות שנלקחות על ידי רופא.
  לגברים, הרופא ייקח דגימה מהשופכה על ידי הכנסת מטוש ייעודי לקצה הפין של המטופל. במקרים מסוימים, הרופא יכול לדגום את פי הטבעת והגרון.

טיפול בכלמידיה

כלמידיה היא מחלה קלה לטיפול. מכיוון שמדובר במחלה הנגרמת על ידי חיידק, היא מטופלת באנטיביוטיקה.

אזיתרומיצין היא אנטיביוטיקה שניתנת בדרך כלל פעם אחת במינון גדול. דוקסיציקלין לעומת זאת היא אנטיביוטיקה שיש ליטול פעמיים ביום למשך כשבוע. ניתן גם לתת אנטיביוטיקות אחרות ולא משנה איזו אנטיביוטיקה נקבעה, חשוב ביותר להקפיד על הוראות המינון כדי לוודא שהזיהום נעלם לחלוטין. ריפוי יכול לקחת עד שבועיים, גם אחרי נטילת אנטיביוטיקה במינון חד פעמי.

בזמן הטיפול, חשוב לא לקיים יחסי מין מכיוון ועדיין ניתן להדביק ולהידבק במחלה. למרות שהמחלה ניתנת לריפוי, עדיין חשוב להישאר מוגנים ולמנוע הישנות.

טיפולים ביתיים אפשריים

חשוב להדגיש שהתרופה האמיתית היחידה לזיהום כלמידיה היא אנטיביוטיקה, שכן מדובר בזיהום חיידקי. עם זאת, כמה טיפולים אלטרנטיביים עשויים לעזור להקל על התסמינים. יש לזכור כי כלמידיה שלא טופלה עלולה להוביל לסיבוכים ארוכי טווח, כולל בעיות פוריות ודלקות כרוניות.

תרופות צמחיות ביתיות לכלמידיה שעשויות להיות יעילות (לתסמינים ולא לזיהום עצמו) כוללות:

* למרות שתרכובות מצמחים אלה עשויות לעזור להקל על דלקות וזיהום באופן כללי, אין מחקרים איכותיים המראים שהם יעילים במיוחד.

כלמידיה מול זיבה

כלמידיה וזיבה הם זיהומים המועברים במגע מיני הנגרמים שניהם על ידי חיידקים. ניתן להידבק בזיהומים אלו על ידי יחסי מין, מין אוראלי או אנאלי. התסמינים של שתי מחלות מין אלו חופפים, כך שלפעמים קשה לאבחן בוודאות באיזה מהם מדובר מבלי לעבור בדיקות מעבדה.

אנשים הסובלים מכלמידיה או זיבה עלולים להיות ללא תסמינים, אך כאשר מופיעים תסמינים, ישנם קווי דמיון, כגון הפרשות לא תקינות בעלות ריח רע מהפין או מהנרתיק, או תחושת צריבה בעת מתן שתן. כלמידיה היא מחלה שכיחה יותר מזיבה.

השוואה בין התסמינים

כפי שצויין, גברים ונשים החולים בכלמידיה או בזיבה יכולים שלא לפתח תסמינים כלל. בזיהום כלמידיה, ייתכן שהתסמינים יופיעו רק מספר שבועות לאחר ההדבקה בזיהום. בזיבה, נשים עשויות לא לחוות תסמינים כלל או להראות סימנים קלים בלבד, בעוד שגברים נוטים לסבול מתופעות חמורות יותר.

כמה מהתסמינים המובהקים ביותר של מחלות מין אלו חופפים בין השניים (לגברים ולנשים כאחד), כגון:

• צריבה בעת מתן שתן
• הפרשות חריגות, חסרות צבע מהפין או מהנרתיק
• הפרשות חריגות מפי הטבעת
• כאב בפי הטבעת
• דימום מפי הטבעת

גם בזיבה וגם בכלמידיה, גברים עלולים לחוות נפיחות לא תקינה בשק האשכים, וכאבים בזמן פליטת זרע. וכמו כן, שתי המחלות יכולות להביא לזיהום בגרון כתוצאה ממין אוראלי לא מוגן, מה שיכול לגרום לתסמינים בפה ובגרון, כולל כאב גרון ושיעול.

מקורות: MayoClinic | HealthLine

שאלות ותשובות בנושא

מתי עליי לראות רופא בחשד לזיהום כלמידיה?

האם ניתן להידבק בכלמידיה גם במהלך הריון?

חליתי בכלמידיה בעבר, האם אני יכול להידבק פעם נוספת?

קיימתי יחסי מין לא מוגנים, מה הסיכוי שלי להידבק בחיידק?

אני חולה בכלמידיה, האם אני יכול להידבק בזיהומים אחרים?

האם יש נזק ארוך טווח בכלמידיה?