חזרת

חזרת היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף בעל אותו השם, נגיף החזרת (Mumps Virus). הזיהום משפיע בעיקר על בלוטות הרוק (בלוטות הפרוטיד) הממוקמות ליד האוזניים ועלול לגרום לנפיחות באחת מהבלוטות הללו או בשתיהן.

חזרת נחשבה בעבר למחלה נפוצה בעולם המערבי עד אישור החיסון כנגדה שניתן כיום כחיסון שגרתי. מאז התחלת השימוש בחיסון, מספר המקרים ירד באופן דרמטי. עם זאת, התפרצויות חזרת עדיין מתרחשות במקומות רבים בעולם, גם בישראל, ומספר המקרים עולה בשנים האחרונות.

התפרצויות אלה משפיעות בדרך כלל על אנשים שאינם מחוסנים, ומתרחשות במסגרות חברתיות בהן ישנה חשיפה מרובה לילדים או אנשים אחרים, כגון בתי ספר או ישיבות. סיבוכים של חזרת עלולים להיות חמורים אך הם נדירים. דוגמאות לסיבוכים כאלו הם אובדן שמיעה, דלקת בלבלב או דלקת במוח. אין טיפול ספציפי לחזרת, ולרוב מטופלים יקבלו בעיקר טיפול תומך.

במאמר זה נדון על:

• מהם התסמינים של חזרת
• מה גורם לחזרת
• מהם הסיבוכים הקשורים לחזרת
• אילו מחלות דומות לחזרת
• כיצד ניתן למנוע חזרת
• כמה יעיל החיסון נגד חזרת
• אילו תופעות לוואי קיימות כתצאה מהחיסון
• כיצד ניתן לטפל בחזרת

מהם התסמינים של חזרת?

תסמינים של חזרת מופיעים בדרך כלל תוך שבועיים עד שלושה מהחשיפה לנגיף.

תסמינים דמויי שפעת עשויים להיות הראשונים להופיע, והם יכולים לכלול:

• עייפות
• כאבי גוף
• כאב ראש
• כאב בזמן לעיסה או בליעה
• אובדן תיאבון
• חום נמוך

חום גבוה של מעל 39 מעלות ונפיחות של בלוטות הרוק מופיעים לרוב בימים שלאחר הופעת התסמינים דמויי השפעת. הבלוטות לא מתנפחות מיידית ובצורה משמעותית אלא לרוב נפוץ יותר לראות התקדמות איטית והדרגתית של נפיחות וכאב מתגברים.

העברת הנגיף מאדם לאדם תתרחש בסבירות הגבוהה ביותר מרגע ההדבקה הראשונית על ידי הנגיף ועד להופעת הנפיחות של בלוטות הרוק של המטופל. חשוב להדגיש כי רוב האנשים הנדבקים בחזרת חווים תסמינים, אך עם זאת, לאנשים מסוימים לא יופיעו כלל או יופיעו מעט מאוד תסמינים.

מה גורם לחזרת?

כאמור, חזרת היא מחלה מדבקת הנגרמת על ידי נגיף החזרת. הנגיף מועבר במגע ישיר עם רוק או הפרשות טיפתיות בזמן הנשימה מהפה, האף או הגרון.

אדם נגוע יכול להפיץ את הנגיף על ידי:

• פיזור נוזלים מהפה לסביבה – כאשר אדם משתעל, מתעטש וגם מדבר, סביר כי יתפזרו טיפות רוק לסביבה הקרובה
• שיתוף כלים – שימוש משותף בכלי אכילה שעשויים להכיל רוק, כגון בקבוקי מים, כוסות או סכו"ם, עלולים להביא להדבקה
• מגע הדוק עם הסביבה – השתתפות בפעילויות המערבות התקהלויות ומגע הדוק עם אנשים אחרים, כגון אירועי ספורט או מסיבות, עלולים להביא להדבקה

אדם נגוע יכול להפיץ את נגיף החזרת החל מכמה ימים לפני שבלוטות הרוק שלו מתחילות להתנפח עד חמישה ימים לאחר תחילת הנפיחות. אדם עם חזרת צריך להגביל את הקשר שלו עם אחרים במהלך הזמן הזה ולהתבודד במידת האפשר על מנת להקטין את הסיכון להפצה. לדוגמא, מומלץ שלא לשלוח ילד הנגוע בנגיף לבית הספר וכן להימנע מהשתתפות באירועים חברתיים במידה והייתה חשיפה.

מהם הסיבוכים הקשורים לחזרת?

סיבוכים של חזרת הם נדירים, אך יכולים להיות חמורים אם לא מטפלים בהם. חזרת משפיעה בעיקר על בלוטות הפרוטיד (האחראית על הפרשת רוק בזמן אכילה). עם זאת, חזרת יכולה לגרום לדלקת גם באיברים אחרים של הגוף, למשל:

אשכים – אורכיטיס היא דלקת באשכים שעלולה להיגרם כתוצאה מחזרת. היא תתבטא בנפיחות של אחד או שני האשכים ועלולה לגרום לכאבים. ניתן להתמודד עם כאבי אורכיטיס על ידי הנחת שקיות קרח על האשכים מספר פעמים ביום. הרופא עשוי להמליץ ​​על משככי כאבים במרשם במידת הצורך. במקרים נדירים, אורכיטיס עלולה לגרום לעקרות.

שחלות – נשים הנדבקות בחזרת עלולות לחוות נפיחות בשחלות. הדלקת יכולה להיות כואבת אך אינה פוגעת בביציות האישה. עם זאת, אישה החולה בחזרת במהלך ההריון נמצאת בסיכון גבוה יותר משאר האוכלוסייה לחוות הפלה.

מוח – חזרת עלולה לגרום לדלקת קרום המוח (מנינגיטיס) או לדלקת המוח (אנצפליטיס), שני מצבים שעלולים להיות קטלניים אם לא מטפלים בהם. דלקת קרום המוח היא נפיחות של הממברנות (הקרומים) סביב חוט השדרה והמוח, הנגרמת לרוב כתוצאה מזיהום חיידקי או נגיפי ותסמיניה יכולים להיות חום גבוה, כאב ראש משמעותי, בחילות, פרכוסים ועוד.

דלקת המוח היא דלקת ברקמת המוח עצמה, ותסמיניה העיקריים הם כאב ראש, בלבול ועייפות. במידה ואדם חווה פרכוסים, אובדן הכרה או כאבי ראש עזים בזמן מחלת החזרת, יש ליצור קשר עם הרופא בהקדם האפשרי.

לבלב – דלקת בלבלב הנגרמת על ידי חזרת היא מצב זמני, ונקראת גם דלקת לבלב חריפה. התסמינים כוללים כאבי בטן שעלולים להקרין לגב, בחילות והקאות. במקרה של דלקת חריפה בלבלב, המטופל יאושפז למספר ימים על מנת להעריך את חומרת הדלקת והאם היא מסתבכת. הטיפול הראשוני יכלול מתן נוזלים ותמיכה תזונתית.

אובדן שמיעה – נגיף החזרת גם יכול לגרום לאובדן שמיעה קבוע, אם כי מדובר בתופעה נדירה (מופיע בכ-5 מתוך 10,000 מקרים). הנגיף פוגע בשבלול (Cochlea), אחד המבנים באוזן הפנימית המשמש כאיבר חישה ומאפשר שמיעה.

בעיות לב – לעיתים נדירות, חזרת עלולה לגרום להופעת דופק לא סדיר ומחלות של שריר הלב.

אילו מחלות דומות לחזרת?

ישנם מספר מצבים שיכולים להעלות חשד לחזרת, על אף שמדובר במחלה אחרת.

הדוגמאות כוללות:

מחלת הנשיקה – כמו חזרת גם מחלת הנשיקה, הנקראת בפי רופאים מונונוקליאוזיס זיהומית, נגרמת על ידי זיהום נגיפי. הגורם לה הוא נגיף האפשטיין-בר (EBV) המועבר ברוק.

תסמיני המחלה כוללים בין היתר נפיחות בבלוטות הלימפה בצוואר (מה שיכול לגרום לאדם מן השורה לחשוב שמדובר בחזרת), חום, כאב גרון, שקדים נפוחים ועייפות משמעותית.

האבחנה נחשבת יחסית קלה ולרוב רופא יוכל לאבחן אותה ולשלול חזרת על סמך התסמינים בלבד. במידת הצורך, ניתן לבצע בדיקות מעבדה לאיתור נוגדנים על מנת לאשר את האבחנה.

צינון – צינון נגרם כתוצאה מנגיף החודר דרך מערכת הנשימה העליונה (אף או גרון). תסמיני הצינון מופיעים עד שלושה ימים מהחשיפה לנגיף והם יכולים לכלול בין היתר אף גדוש, כאב גרון, שיעול, חום קל וכאבי שרירים. תסמינים אלה דומים לתסמינים הראשונים של חזרת ולכן ניתן לחשוד כי מדובר במחלה זו.

נזלת (ריניטיס) אלרגית – אלרגן הוא חומר שאינו מזיק בדרך כלל, הגורם לתגובה אלרגית. נזלת אלרגית מופיעה כתגובה לאלרגנים ספציפיים. אבק הוא האלרגן השכיח ביותר הגורם לנזלת אלרגית עונתית.

תסמיני האלרגיה כוללים אף גדוש או מנוזל, שיעול, כאב גרון, גרד בעיניים ובאף, כאבי ראש ועייפות משמעותית. גם כאן, כמו בצינון, התסמינים יכולים להיות דומים לתסמיני החזרת בימיה הראשונים.

ריפלוקס קיבתי-ושטי – מצב זה, המוכר יותר כ-GERD, מתרחש כאשר חומצת קיבה זורמת חזרה לוושט לעיתים תכופות. חזרה זו של חומצה (הנקראת ריפלוקס חומצי) יכולה לגרות את רירית הוושט ולגרום לנזקים.

אנשים רבים חווים ריפלוקס של חומצה מפעם לפעם (תחושת הצרבת המוכרת), ומחלת ה-GERD היא ריפלוקס קל של חומצה המתרחש לפחות פעמיים בשבוע, או ריפלוקס חומצי בינוני עד חמור המתרחש לפחות פעם בשבוע. התסמינים כוללים בין היתר צריבה וכאבים בחזה, קושי בבליעה ותחושה של גוש בגרון.

כיצד ניתן למנוע חזרת?

חיסון הוא הדרך היעילה ביותר למנוע חזרת. רוב התינוקות והילדים מקבלים חיסון לחזרת (Mumps), חצבת (Measles) ואדמת (Rubella) במקביל – ומכאן שם התרכיב MMR. ישנו תרכיב נוסף, המכיל חיסון גם כנגד אבעבועות רוח (Varicella) ונקרא MMRV. לא ניתן להתחסן בישראל כנגד נגיף החזרת בלבד.

הזריקה הראשונה של MMR ניתנת בדרך כלל בין הגילאים 12-15 חודשים בביקור שגרתי של הילד בטיפת חלב. חיסון שני נחוץ עבור ילדים בגילאי בית הספר, לרוב בכיתה א' – כך לפי המלצת משרד הבריאות. מבוגרים שנולדו לפני 1957 וטרם נדבקו בחזרת עשויים לרצות להתחסן. מי שעובד בסביבה בסיכון גבוה, כמו בית חולים או בית ספר, צריך תמיד להתחסן נגד חזרת.

עוד על החיסון נגד חזרת

החיסון נגד מחלת החזרת הוא חיסון חי מוחלש, כלומר מכיל זנים מוחלשים של נגיף החזרת המעודדים תגובת נגד חיסונית, שתוביל לתגובה מהירה במקרה של הדבקה בנגיף האמיתי. החיסון ניתן בזריקה מתחת לעור בחלק העליון של הזרוע.

חיסון ה-MMR אושר לשימוש לראשונה בשנת 1963 והיווה התפתחות חשובה במאמץ למניעת מחלות מסוכנות אלה. עם זאת, החיסון עלה בהקשרים מעוררי מחלוקת בעבר והדבר ניכר עד היום בחשש של הורים לחסן את ילדיהם.

בשנת 1998, מחקר שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי The Lancet מצא קשר בין החיסון להופעת מצבים בריאותיים חמורים בילדים, כולל אוטיזם ומחלות מעי דלקתיות. עם זאת, בשנת 2010, כתב העת חזר בו ומשך את המחקר מכיוון שזה כלל שימוש בשיטות מחקר לא מוסריות ובמידע שגוי. מאז, מחקרים רבים אשר חיפשו קשר בין חיסון ה-MMR לבין מצבים אלה, בעיקר אוטיזם, לא מצאו כל קשר.

אילו תופעות לוואי קיימות כתצאה מהחיסון?

לאחר קבלת החיסון עלולות להופיע תופעות לוואי. לרוב הן יהיו קלות, לא מסוכנות ויחלפו מעצמן.

במקרים נדירים עשויות להופיע תופעות לוואי בינוניות עד קשות:

תופעות לוואי קלות

עלולות להופיע בין 12-7 יום לאחר החיסון, ונפוצות יותר לאחר קבלת המנה הראשונה של החיסון.

• חום עלול להופיע אצל כ-15% מהמתחסנים.
• אודם, כאב ונפיחות באזור מתן הזריקה, לרוב בארבעת הימים הראשונים לאחר קבלת החיסון.
• נפיחות של בלוטות הרוק בצוואר מופיעה אצל כשני אחוז מהמתחסנים.
• פריחה קלה עשויה להופיע אצל כחמישה אחוזים מהמתחסנים, עד 42 יום מקבלת החיסון.

תופעות לוואי בינוניות

• פרכוסי חום – פרכוסים הנגרמים כתוצאה מעלייה בחום הגוף, לרוב בעקבות זיהום נגיפי אצל ילדים צעירים. מנגון התפתחות הפרכוסים אינו ידוע, אך על פי ההערכות הוא משלב מרכיב גנטי וגורמים סביבתיים. מדובר בתופעה נדירה – 1 מ-3,000 מתחסנים.
• כאבים ונוקשות במפרקים עשויים להופיע בכ-25% מהמתחסנים, ונפוץ יותר בבני נוער ובנשים.
• תרומבוציטופניה (כמות טסיות נמוכה בדם) זמנית עשויה להופיע והיא נחשבת למסוכנת שכן היא עלולה לגרום לדימום. עם זאת, מדובר בתופעה נדירה ביותר המופיעה ב-1 מ-30,000 מתחסנים.
• דווח גם על הופעת דלקות בדרכי הנשימה העליונות ודלקת באשכים.
• ישנוניות, עייפות וחולשה.

תופעות לוואי חמורות

• תגובה אלרגית קשה לחיסון, עד כדי שוק אנפילקטי, עשויה להופיע בכ-1 ממיליון מתחסנים.
• דווחו גם תופעות נוירולוגיות כמו חירשות ופגיעה מוחית, אך כמות המקרים המועטה לא מאפשרת לקבוע כי הן נגרמו כתוצאה מהחיסון.

כמה יעיל החיסון נגד חזרת?

מחקרים מראים שיעילות החיסון במניעת חזרת היא גבוהה – 78% לאחר מנה אחת ו-88% לאחר שתי מנות. החיסון כנגד הנגיף הוא האמצעי היעיל ביותר הקיים כיום למניעת תחלואה במחלת החזרת. במקרים נדירים ייתכן שאדם שחוסן יחלה בכל זאת בחזרת, אך המחלה צפויה להיות קלה יותר.

החיסון מתחיל להקנות הגנה כשבועיים ממועד קבלת החיסון.

למי לא מומלץ לקבל חיסון נגד חזרת?

על פי משרד הבריאות, לא מומלץ להתחסן עבור:

• מי שעבר תגובה אלרגית חמורה לאחר המנה הראשונה של החיסון, או מי שסובל מאלרגיה חמורה לאחד ממרכיבי התרכיב (כגון, ג'לטין או ניאומיצין). בעלי אלרגיה לביצים יכולים לקבל את החיסון.
• נשים בהריון. עם זאת, אין מניעה לחסן בני בית של נשים בהריון, ומותר לחסן אישה מניקה.
• אנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת כתוצאה ממחלות שונות. נשאי HIV שאינם בדיכוי חיסוני חמור יכולים לקבל את החיסון.

כיצד ניתן לטפל בחזרת?

מאחר שחזרת היא מחלה נגיפית, היא אינה מגיבה לאנטיביוטיקה או לתרופות אחרות. לכן, הטיפול במחלה מתמקד בעיקר בהפחתת התסמינים ומתן טיפול תומך, על מנת להקל על המטופל בזמן המחלה.

בין היתר, על המטופל:

• לנוח כאשר הוא מרגיש חלש או עייף.
• ליטול משככי כאבים, כגון פרצטמול (אקמול) ואיבופרופן (אדוויל), על מנת להוריד את החום.
• להניח חבילות קרח על בלוטות רוק נפוחות על מנת להקטין את הנפיחות.
• לשתות הרבה נוזלים כדי להימנע מהתייבשות עקב החום.
• לצרוך תזונה "רכה" כמו מרקים, יוגורטים ומזונות אחרים שאינם קשים ללעיסה (לעיסה עשויה להיות כואבת כאשר בלוטות הרוק נפוחות).
• להימנע ממזונות ומשקאות חומציים שעלולים לגרום לכאבים נוספים בבלוטות הרוק.

בדרך כלל ניתן לחזור לעבודה או לבית הספר כשבוע לאחר שאדם או ילד אובחנו עם חזרת, זאת במידה והם מרגישים שיפור בתסמינים ובהרגשה הכללית. בשלב זה, המטופל כבר לא מדבק ולא יפיץ את הנגיף. ההחלמה מחזרת אורכת בדרך כלל שבועיים, כאשר עשרה ימים לתוך המחלה, המטופל אמור להרגיש טוב יותר. חשיפה לנגיף יוצרת חסינות ורוב האנשים שנדבקו וחוו חזרת אינם יכולים לחלות במחלה פעם שנייה.

שאלות ותשובות בנושא

כיצד מאובחנת חזרת?

כמה מקרי חזרת יש בישראל כל שנה?

האם החיסון נגד חזרת בטוח?

במידה וקיבלתי שתי מנות חיסון כילד, האם מומלץ להתחסן במנה שלישית בשלב מאוחר יותר בחיים?

היכן ניתן להתחסן נגד חזרת בישראל?