ויטמין A

ויטמין A הוא בעל תפקיד מפתח במספר רב של תהליכים בגוף הכוללים את המערכת החיסונית, מערכת הראייה, תהליכי צמיחה וגדילה, חלוקת תאים, בריאות העור ומערכת הרבייה הנשית והגברית. לוויטמין A ישנו תפקיד נוסף חשוב, וזאת בשל היותו נוגד חמצון. נוגדי חמצון הנם חומרים המגנים על התאים מפני ההשפעות של רדיקלים חופשיים – מולקולות הנוצרות בחשיפת הגוף לנזקים כדוגמת עשן, קרינה או פסולת הנוצרת בתהליכי פירוק מזון. רדיקלים חופשיים אלו עלולים להשפיע על התפתחות מחלות רבות כגון מחלות לב, ריאה, סרטן ועוד.

מהו ויטמין A?

למרות שוויטמין A נחשב לעיתים קרובות לרכיב תזונתי, מדובר בקבוצה של תרכובות מסיסות בשומן הכוללת רטינול, רטינאל ואסטרים של רטיניל. קיימות שתי תצורות של ויטמין A הנמצאות במזון; ויטמין A בצורתו הסופית – רטינול ואסטרים של רטיניל – מופיע אך ורק במוצרים מהחי כגון חלב, כבד ודגים, בעוד שפרו-ויטמין A הידוע בתור קרוטנואיד (Carotenoid) מצוי בשפע במזונות צמחיים כגון פירות, ירקות ושמנים. על מנת שהגוף ישתמש בשתי התצורות הללו, הגוף מבצע המרה של הוויטמין לצורתו הפעילה.

מכיוון שוויטמין A מסיס בשומן, רובו מאוחסן בכבד לשימוש מאוחר כאסטרים של רטיניל. אסטרים אלה מתפרקים, נקשרים לחלבון ונכנסים למחזור הדם, שם הם נמצאים בתצורה בה הגוף יכול לנצלם.

מהם התפקידים של ויטמין A?

לוויטמין A מספר תפקידים קרדינאליים בשמירה על איזון ובריאות האדם. לוויטמין A תפקידי מפתח בתהליכי חלוקת תאים, בגדילת איברים והתפתחותם התקינה, בתפקוד המערכת החיסונית, בהתפתחות העובר ובכשירות מערכת הרבייה והראייה.

איכות הראייה ובריאות העיניים

אחד התפקידים הידועים ביותר של ויטמין A הוא במערכת הראייה. רטינאל, הצורה הפעילה של ויטמין A, מתאחד עם חלבון ליצירת מולקולה הכרחית לראיית צבע ולראייה באור חלש. בנוסף, ויטמין A מסייע בהגנת ותחזוקת הקרנית, השכבה החיצונית ביותר של העין, והלחמית, קרום דק המכסה את פני העין ואת החלק הפנימי של העפעפיים. צריכה מספקת של ויטמין A מסייעת בהגנה מפני מחלות עיניים מסוימות, כגון ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD – Age-related macular degeneration). מחקרים מראים שרמות גבוהות יותר של בטא קרוטן, אלפא קרוטן ובטא קריפטוקסנטין בדם עשויות להפחית את הסיכון ל-AMD עד 25%.

נוגד חמצון פוטנטי

קרוטנואידים כגון בטא קרוטן, אלפא קרוטן ובטא קריפטוקסנטין מהווים תצורה מקדימה (פרהקורסר) של ויטמין A והנם בעלי תכונות נוגדות חמצון. קרוטנואידים מגנים על הגוף מפני רדיקלים חופשיים – מולקולות שעלולות להזיק לגוף על ידי יצירת סטרס (עקה) חמצוני. סטרס חמצוני נמצא מקושר למצבי חולי כגון סוכרת, סרטן, מחלות לב וירידה קוגניטיבית. מחקרים הראו כי במידה ואורח החיים של האדם כולל דיאטה מגוונת ובריאה, קיימת ירידה בסיכוי לחלות במחלות כגון מחלות לב, סרטן ריאות וסוכרת.

הגנה מפני סוגי סרטן

תזונה עשירה בקרוטנואידים מגנה מפני סוגים מסוימים של מחלת הסרטן. לדוגמה, נמצא כי אצל מבוגרים שמעשנים ויש להם רמות גבוהות ביותר בדם של אלפא קרוטן וביטא קריפטוקסנטין, היה סיכון נמוך ב-46% ו-61% למוות מסרטן ריאות, בהתאמה, מאשר ללא מעשנים עם צריכה נמוכה ביותר של חומרים מזינים אלו. יתרה מכך, מחקרים מוכיחים שרטינואידים עשויים לעכב את צמיחתם של תאים סרטניים מסוימים, כגון תאי סרטן שלפוחית ​​השתן, השד והשחלות.

תמיכה במערכת החיסון

ויטמין A מעורב ביצירת תאים חיוניים במערכת החיסון, הממלאים תפקידים מרכזיים בתגובות חיסוניות האמונות על שמירה על הגוף מפני מחלות. מחקרים הראו כי מחסור בוויטמין A מוביל לרמות מוגברות של מולקולות פרו-דלקתיות הפוגעות בתגובה ובתפקוד של המערכת החיסונית.

פוריות והתפתחות העובר

ויטמין A אמון יחד עם גורמים נוספים על פוריותם של הנשים והגברים. בעת ההיריון הויטמין אחראי על בריאות השלייה וכמו כן גם על בריאותו וגדילתו התקינה של העובר המתפתח. כמו כן, ויטמין A ממלא תפקיד בהתפתחות הזרע והביצית ועל כן מהווה מרכיב חשוב הן במערכת הרבייה הנשית והן במערכת הרבייה הגברית.

כיצד ניתן לצרוך ויטמין A?

ישנם מקורות תזונתיים רבים המכילים ויטמין A ופרו-ויטמין A (קרוטנואידים). תצורתו הסופית של הוויטמין נספגת ומנוצלת בקלות רבה יותר על ידי הגוף מאשר מקורות צמחיים המכילים את הפרו-ויטמין A. היכולת של הגוף להמיר ביעילות קרוטנואידים, כגון בטא קרוטן, לוויטמין A פעיל תלויה בגורמים רבים – כולל גנטיקה, תזונה, בריאות כללית ושימוש בתרופות. בשל כך, אדם המקפיד על דיאטה מבוססת צמחונות ובייחוד טבעונות נדרש להקפיד על צריכה מספקת של מזונות עשירים בקרוטנואידים.

מזונות הכוללים ויטמין A בתצורתו הסופית כוללים חלמון, בשר כבד, חמאה, דגים ושמן דגים (בייחוד סלמון ופורל) וגבינת צ'דר.

מזונות עשירים בקרוטנואידים כמו בטא קרוטן כוללים בטטה, דלעת, גזר, קייל, תרד, מלוֹן, פפאיה, פלפל אדום וקישוא.

דרך נוספת לצריכת ויטמין A היא על ידי נטילת תוסף מזון. ויטמין A כתוסף מזון מוצע לרוב לאוכלוסיות בעלות תזונה לקויה או לחילופין מטופלים עם מצב המגביר את הצורך בוויטמין A, כגון מחלת לבלב, מחלות עיניים או חצבת.

מי נמצא בסיכון למחסור בויטמין A?

למרות שמחסור בויטמין A נדיר במדינות מפותחות, הוא נפוץ במדינות מתפתחות, בהן עשויה להיות גישה מוגבלת למקורות מזון המכילים ויטמין A ופרו-ויטמין A. קיימות אוכלוסיות מגוונות בעלות סבירות גבוהה לצריכה לא מספקת של ויטמין A כך שהשכיחות ביותר הנן:

פגים – בשל חוסר הבשלות של הפגים, ישנם מאגרים נמוכים של ויטמין A בכבד, ולעיתים קרובות ריכוזי הרטינול בפלזמה נשארים נמוכים במהלך שנת החיים הראשונה. לפיכך, חוסר ויטמין A מגביר את הסיכון למחלות עיניים ומחלות ריאה כרוניות. עם זאת, במדינות מפותחות, מחסור בויטמין A בעל פרזנטציה קלינית מוגדר כנדיר בקרב תינוקות ומופיע רק באלה עם הפרעות ספיגה.

תינוקות, ילדים, נשים בהריון ומניקות במדינות מתפתחות – אוכלוסיות ממדינות מתפתחות הנן בעלות גישה מוגבלת למגוון מזונות. נשים בהריון זקוקות לתוספת של ויטמין A על מנת להבטיח גדילה והתפתחות תקינה של עוברן הניזון מתזונתה של אמו. חלב אם מכיל ויטמינים ונוטריינטים הכרחיים המועברים מהאם לתינוק לפי הדיאטה אותה צורכת האם המניקה. במידה ולאם המניקה אין מאגרים מספקים של ויטמין A, גם תינוקה הניזון ממאגריה לא יקבל את הצריכה המספקת על מנת להבטיח שמירה על בריאותו. לפי ארגון הבריאות העולמי, באפריקה ובדרום מזרח אסיה לכ-190 מיליון ילדים בגיל הגן יש מחסור בוויטמין A, ולהם סיכון גבוה ללקויות ראייה ולהגעה למצבים מסכני חיים כתוצאה מחשיפה לזיהומים.

אנשים החולים במחלת ציסטיק פיברוזיס – לרוב, מטופלים עם ציסטיק פיברוזיס סובלים מאי ספיקת לבלב שמגבירה את הסיכון למחסור בוויטמין A עקב קושי בספיגת שומן. בשל כך, הטיפול הסטנדרטי במחלת ציסטיק פיברוזיס כולל תוספי מזון המכילים ויטמין A ואנזימי לבלב.

אנשים עם הפרעות במערכת העיכול – לרוב המטופלים החולים בקרוהן או קוליטיס כיבית (ulcerative colitis) יש מחסור בוויטמין A. בקרב ילדים ומבוגרים המתמודדים עם המחלה הסיכון למחסור בוויטמין A גבוה יותר.

מהו המינון המומלץ של ויטמין A? האם הוא יכול להיות רעיל?

כשם שמחסור עלול להשפיע לרעה על הבריאות, גם צריכת יתר יכולה להיות מסוכנת. הצריכה היומית המומלצת של ויטמין A היא 900 מיקרוגרם (מק"ג) לגברים ו-700 מק"ג לנשים. עם זאת, כדי למנוע רעילות, חשוב לא לחרוג מרמת הצריכה העומדת על 3,000 מק"ג ליום למבוגרים. לרוב כתוצאה מתזונה בלבד אדם ממוצע לא יגיע לרמה של רעילות. רעילות קשורה לרוב לצריכת תוספי מזון בצורה לא מבוקרת ואף נראה קשר בין רעילות לבין שימוש בתרופות מסוימות, כגון איזוטרטינואין (Isotretinoin). נטילת יתר עלולה להוביל לתופעות לוואי חמורות ואף יכולה להיות קטלנית. תופעות הלוואי השכיחות ביותר של רעילות הוויטמין הן הפרעות ראייה, כאבי מפרקים ועצמות, תיאבון ירוד, בחילה והקאה, רגישות לאור השמש, נשירת שיער, כאב ראש, עור יבש וגרד עורי, פגיעה כבדית, הופעת צהבת, בעיות התפתחות וגדילה, בלבול ועוד.

לערוץ הוידאו שלנו בנושא גסטרואנטרולוגיה

שאלות ותשובות בנושא

איזה מאכלים מכילים את הכמות הגבוהה ביותר של ויטמין A?

מהו משך הזמן בו ויטמין A נשאר בגוף?

מה גורם למחסור בוויטמין A?

מהי הכמות של ויטמין A הנדרשת מאדם ממוצע לצרוך ביום?

האם ויטמין A מספק מקור לאנרגיה?