הרפס שפתיים

מהו וירוס ההרפס?

הרפס הוא שמה של משפחת וירוסים הכוללת נגיפים שונים הגורמים לתסמינים ומחלות שונות במערכות גוף שונות:

• נגיפי ההרפס סימפלקס (HSV-1, HSV-2) הגורמים להרפס השפתיים והרפס באיברי המין.
• נגיף הוריצלה זוסטר (VZV) הגורם לאבעבועות רוח ולשלבקת חוגרת.
• נגיף אפשטיין בר (EBV) הגורם למחלת הנשיקה ואף לסרטן מסוג לימפומה.
• נגיף הציטומגלו (CMV) – הגורם למחלת הנשיקה ולדלקת ברשתית.
• נגיף הרוזאולו (HHV-6) הגורם למחלת האדמדמת.
• נגיף הקפושי סרקומה (KSHV) הגורם לסרקומה ע"ש קפושי ולמחלות נוספות.

הרפס בשפתיים

הרפס שפתיים הוא זיהום נגיפי נפוץ שבא לידי ביטוי בשלפוחיות זעירות ומלאות נוזל על השפתיים וסביבן. שלפוחיות אלה מתאחדות לעיתים קרובות לכדי פצע גדול יותר.

לאחר שהשלפוחיות נקרעות הן מפרישות את תוכנן ונוצר גלד שנשאר למשך מספר ימים. הרפס השפתיים לרוב נרפא תוך שבועיים עד שלושה מבלי להשאיר צלקת.

הרפס השפתיים מתפשט מאדם לאדם במגע ישיר, כמו למשל בנשיקות. הוא נגרם בדרך כלל על ידי נגיף הרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV-1) ובאופן פחות נפוץ על ידי נגיף ההרפס סימפלקס מסוג 2 (HSV-2).

שני הנגיפים הללו עלולים להשפיע על הפה או על איברי המין ויכולים להתפשט גם במין אוראלי. הרפס השפתיים מדבק גם אם הפצעים או השלפוחיות אינם נראים לעין.

במאמר זה תוכלו לקרוא על:

האם יש תרופה להרפס? | תסמינים | מתי לפנות לרופא? |  גורמים | גורמי סיכון להרפס השפתיים | מניעה | אבחון | טיפול | תזונה | הרפס באיברי המין

בסרטון מסביר ד"ר רונן הולנד, רופא מומחה כירורגיה אורולוגית על הרפס, קונדילומה ומחלות מין אחרות

קראו עוד על הנושא בכתבה המלאה

עד כמה שכיח וירוס ההרפס?

אפשר לומר כי השכיחות של הרפס בשפתיים (HSV) תלויה במשתנים שונים. בין היתר, ישנן השפעות של גיל, מין ומיקום גיאוגרפי. מבחינת הגיל, הדבקה של וירוס ההרפס מסוג 1 יכולה לחול כבר בתקופת הילדות ובבגרות המוקדמת. חלק די גדול מהאוכלוסייה נושא את הנגיף (במודע או שלא במודע).

הערכות של ארגון הבריאות העולמי מדברות על קרוב ל-70 אחוז מהאוכלוסייה שבגופה נמצא הווירוס, באנשים מתחת לגיל 50. שכיחות גבוהה זו נובעת בין היתר מכך שהוירוס מדבק אפילו במגע יום יומי רגיל. די בשימוש בכלי אוכל שבהם השתמש קודם לכן נשא, כדי לגרום להדבקה. גם נשיקה יכולה לגרום להדבקה.
המגדר משפיע גם הוא על רמת השכיחות של הדבקה בהרפס. מחקרים מצאו כי הרפס מסוג 2 שכיח יותר בנשים מאשר בגברים. סיבה אפשרית לכך היא סיכוי גבוה יותר להדבקה מגברים לנשים ביחסי מין (הדבקה מנשים לגברים פחות שכיחה).
מצב סוציו אקונומי והבריאות הכללית (מצב מערכת החיסון), משפיעים גם הם על השכיחות של הרפס. נמצא כי אנשים מרקע סוציו אקונומי נמוך יותר, הם בסיכוי גבוה יותר להיות נשאים של הוירוס (משני הסוגים). צפיפות אוכלוסייה גבוהה וכן גישה פחות טובה לשירותי בריאות מתקדמים ככל הנראה תורמים גם הם לעליה בשכיחות. יש גם לציין כי בקרב אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, בשל מחלות, טיפולים רפואיים אגרסיביים וסיבות נוספות, הסיכוי לחלות בהרפס או להיות נשאים – עולה. מערכת חיסונית מוחלשת גם עשויה לגרור תסמינים קשים יותר.

האם יש תרופה להרפס?

אין תרופה להרפס בשפתיים והמחלה נשארת לכל החיים, אך הטיפול הקיים יכול לסייע בטיפול בפצעים. כדורים או קרמים אנטי ויראליים יכולים לעזור לפצעים להחלים מהר יותר וכן הם עשויים להפחית את התדירות, האורך והחומרה של התפרצויות עתידיות.

---

מה הם תסמיני המחלה?

תסמיני הרפס השפתיים לרוב כוללים מספר שלבים:

1. עקצוצים וגירודים. אנשים רבים חשים גירוד, צריבה או עקצוץ סביב השפתיים למשך יממה לערך לפני שמופיעה שלפוחיות קטנות וכואבות.
2. מתפתחות שלפוחיות קטנות מלאות נוזלים שבדרך כלל נמצאות לאורך גבולות השפתיים. לפעמים השלפוחיות יכולות להופיע סביב האף או הלחיים ואף בתוך הפה.
3. השלפוחיות הקטנות עלולות להתמזג ואז להתפוצץ, ולהשאיר פצעים מפרישים פתוחים ושטחיים המכוסים בקרום.

הסימנים והתסמינים עשויים להשתנות בין ההתפרצות הראשונה של הרפס השפתיים לבין התפרצויות חוזרות של המחלה. בהדבקה הראשונית של הרפס השפתיים ייתכן שהתסמינים לא יופיעו עד 20 יום לאחר החשיפה הראשונית לנגיף.

הפצעים יכולים להימשך מספר ימים, ולשלפוחיות יכול לקחת שבועיים עד שלושה להחלים לחלוטין. בהתפרצויות חוזרות הפצעים מופיעים בדרך כלל באותה נקודה בכל פעם ונוטים להיות פחות חמורים מההתפרצות הראשונה. בהתפרצות ראשונה, מלבד הפצעים והשלפוחיות עשויים להופיע גם:

• חום
• כאבי חניכיים
• כאב גרון
• כאב ראש
• כאבי שרירים
• בלוטות לימפה נפוחות

אצל ילדים מתחת לגיל 5 פצעי ההרפס עשויים להיות בתוך הפה והנגעים עלולים להיחשב בטעות כאפטות. בניגוד להרפס, אפטות כוללות רק את הקרום הרירי ואינן נגרמות על ידי נגיף ההרפס סימפלקס.

האם ייתכן שיש לי הרפס, אבל אין לי תסמינים?

בהחלט אפשרי להידבק בהרפס מבלי לדעת את זה ולחוות תסמינים. למעשה אנשים רבים עם הרפס מסוג 1 או 2 אינם סובלים מתסמינים כלל או מתסמינים כה קלים שהם כמעט בלתי מורגשים. זו סיבה מרכזית לכך שכל כך הרבה אנשים נדבקים. אנשים א-סימפטומטיים בהחלט יכולים להעביר את הנגיף לאחרים, מבלי לדעת.
כדאי לשים לב שהנגיף יכול להימצא במצב רדום, כך שלמעשה הנשאים לא חשים בסימפטומים כאלה או אחרים. לאחר ההדבקה הוירוס עשוי להתמקם בתוך תאי עצב, מבלי לחולל תסמין כלשהו. עם זאת, התסמינים עשויים להתעורר ולהתפרץ מפעם לפעם עקב גורמים שונים כדוגמת מתח נפשי, מחלת רקע או אפילו חשיפת יתר לשמש. יש לציין שלא כל הנשאים חווים מצב גלוי אפילו מפעם לפע, כלומר הם עשויים לחיות עם הוירוס במצב סמוי לשנים, וללא תסמינים.

---

מתי יש לפנות לרופא?

הרפס השפתיים חולף בדרך כלל ללא טיפול. רצוי לפנות לרופא במקרים הבאים:

• אם למטופל יש מערכת חיסונית מוחלשת
• הפצעים לא מחלימים תוך שבועיים
• אם הסימפטומים חמורים
• יש התפרצויות חוזרות תכופות של הרפס
• יש גירוי בעיניים
• אם הפצעים מופיעים בסביבת העיניים או בקצה האף

---

מהם הגורמים להרפס השפתיים?

הרפס בשפתיים נגרם על ידי זנים מסוימים של נגיף ההרפס סימפלקס. הרפס סימפלקס מסוג 1 (HSV-1) גורם בדרך כלל לפצעים בשפתיים והרפס סימפלקס מסוג 2 (HSV-2) גורם בדרך כלל לפצעים באיברי המין. עם זאת, כל אחד מהסוגים יכול להתפשט בפנים או באברי המין באמצעות מגע קרוב, כמו נשיקות או מין אוראלי.

כלי אוכל משותפים, סכיני גילוח ומגבות עשויים גם הם להפיץ את נגיף ה-HSV-1. הרפס השפתיים מדבק ביותר כאשר ישנה נוכחות של שלפוחיות מפרישות מכיוון שהנגיף מתפשט בקלות דרך מגע עם נוזלי גוף נגועים.

אנשים רבים שנדבקים בנגיף לעולם אינם מפתחים סימנים ותסמינים וחשוב לציין כי ניתן להפיץ את הנגיף גם אם אין שלפוחיות נראות לעין. מרגע שיש זיהום ראשוני בהרפס השפתיים, הנגיף נותר רדום בתאי עצב בעור ועשוי להופיע כפצעים נוספים באותו מקום כמו בזיהום הראשוני.

התפרצות חוזרת עשויה להתרחש בעקבות:

• זיהום ויראלי או חום
• שינויים הורמונליים (כמו אלה הקשורים למחזור הווסת)
• לחץ נפשי
• עייפות
• חשיפה לאור השמש ולרוח
• שינויים במערכת החיסון
• פגיעה בעור

 

---

מהם גורמי הסיכון להרפס השפתיים?

כמעט כל האנשים נמצאים בסיכון להרפס השפתיים. רוב המבוגרים נושאים את הנגיף, גם אם מעולם לא היו להם תסמינים.

אנשים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לסיבוכים מהנגיף הם אלו עם מערכת חיסונית מוחלשת ממצבים וטיפולים כגון:

• איידס
• אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור/אקזמה)
• לאחר טיפול כימותרפי נגד סרטן
• מטופלים בתרופות נוגדות דחייה לאחר השתלת איברים

---

האם יש להרפס סיבוכים?

אצל אנשים מסוימים נגיף ההרפס עלול לגרום לבעיות באזורים אחרים בגוף:

• קצות האצבעות – גם HSV-1 וגם HSV-2 יכולים להתפשט לאצבעות. סוג זה של זיהום מכונה לעתים קרובות הרפס ויטלו. ילדים שמוצצים את האגודלים עלולים להעביר את הזיהום מהפה לאגודלים.
• עיניים – הנגיף יכול לפעמים לגרום לזיהום בעיניים. זיהומים חוזרים בעיניים עלולים לגרום לצלקות דבר העלול להוביל לבעיות ראייה ואף לאובדן ראייה.
• מעורבות אזורי עור נרחבים – אנשים הסובלים ממחלת העור הנקראת אטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור/אקזמה) נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפשטות הרפס השפתיים לכל גופם. מצב זה יכול אף להיות מצב חירום רפואי.

---

האם יש דרך למנוע את הופעת הפצעים?

אנשים המפתחים פצעים בשפתיים יותר מתשע פעמים בשנה, או כאלו שנמצאים בסיכון גבוה לסיבוכי המחלה עשויים להידרש לטיפול קבוע בתרופה אנטי ויראלית.

אם נראה שאור השמש מהווה טריגר להישנות של הפצעים, יש להקפיד על מריחת קרם הגנה מפני השמש במקום בו הפצעים נוטים להתפרץ.

אם צפויה פעילות כלשהי שידועה כמעוררת התפרצויות של הפצעים, ניתן לשקול להיוועץ ברופא לגבי נטילת מניעתית של כדורים אנטי ויראליים.

על מנת למנוע את התפשטות הפצעים לאנשים אחרים או לחלקים אחרים בגוף רצוי להקפיד על כמה מהאמצעי הזהירות הבאים:

• הימנעות מנשיקות ומגע עור עם אנשים בזמן שיש שלפוחיות שכן הנגיף מתפשט בצורה הקלה ביותר כאשר השלפוחיות מפרישות נוזלים.
• הימנעות משיתוף פריטים כמו כלי אוכל, מגבות, שפתון וחפצים אישיים אחרים שעלולים להפיץ את הנגיף כאשר יש שלפוחיות.
• הקפדה על היגיינת ידיים. כאשר יש הרפס בשפתיים, יש לשטוף את הידיים בזהירות לפני מגע עצמי או מגע עם אנשים אחרים, במיוחד תינוקות.

---

כיצד מאבחנים את הרפס השפתיים?

רופא יכול בדרך כלל לאבחן את הרפס השפתיים רק על ידי התבוננות בפצעים. כדי לאשר את האבחנה, הרופא עשוי לקחת דגימה מהשלפוחית לבדיקה במעבדה.

---

מהו הטיפול בהרפס השפתיים?

הרפס השפתיים לרוב חולף ללא טיפול בתוך כשבועיים עד ארבעה שבועות. מספר סוגים של תרופות אנטי-ויראליות עשויות להאיץ את תהליך הריפוי, לדוגמא: אציקלוויר (זובירקס), ולציקלוויר (ולטרקס), פמציקלוויר ופנסיקלוויר (דנאוויר).

חלק מהתרופות הללו נלקחות ככדורים בעוד אחרות הן קרמים למריחה על הפצעים. את הקרמים יש למרוח על הפצעים מספר פעמים ביום. באופן כללי הכדורים עובדים טוב יותר מהקרמים. במקרה של זיהומים קשים מאוד, ניתן לתת את חלק מהתרופות האנטי ויראליות באמצעות זריקה.

---

האם ישנם טיפולים לא תרופתיים או תרופות ללא מרשם רופא?

שינוי באורחות החיים ותרופות ביתיות יכולים גם כן לסייע בהתמודדות עם הרפס השפתיים. משחת דוקוסנול (אברווה) הנמכרת ללא מרשם רופא עשויה לקצר את זמן הריפוי של הרפס השפתיים. ברגע שמתחילים התסמינים, יש למרוח אותה על העור. רצוי להשתמש במקל אוזניים כדי למרוח את המשחה על ההרפס על מנת למנוע את התפשטות הפצעים לחלקים אחרים בגוף.

כדי להקל על אי הנוחות של הרפס השפתיים ניתן לנסות:

• תרופות שונות ללא מרשם המיועדות להרפס השפתיים. חלק מהתכשירים ללא מרשם מכילים חומרים מייבשים, כגון אלכוהול, שעשוי להאיץ את הריפוי.
• שימוש בשפתון או בקרם לשפתיים – חשוב להגן על השפתיים מפני השמש בעזרת קרם תחמוצת אבץ או שפתון עם קרם הגנה מפני השמש. אם השפתיים נוטות להתייבש יש למרוח עליהן קרם לחות.
• חבישות – מטלית לחה וקרה המוצמדת לפצע עשויה להפחית את האדמומיות, לסייע בהסרת הגלד ולקדם את הריפוי. חבישה חמה לשלפוחיות יכולה לסייע בהקלה על הכאב.
• ריבס ומרווה – קרם המשלב ריבס ומרווה עשוי להיות יעיל במידה דומה לקרם אציקלוויר (Zovirax).
• הפחתת מתח – אם הרפס השפתיים מופיע על רקע של מתח נפשי, רצוי לנסות טכניקות הרפיה, כגון תרגולי נשימה עמוקה, מדיטציה ותמצית מליסה.
• פרופוליס – ידוע גם כשעוות דבורים סינטטית וזמין כמשחה בריכוז של 3%. שימוש מוקדם ותכוף בפרופוליס עשוי לקצר את משך הזמן בו מופיע ההרפס.
• מנוחה ומשככי כאבים – במקרה של חום או כאבים ניתן להשתמש במשככי כאבים ללא מרשם. גם קרמים עם לידוקאין או בנזוקאין עשויים להקל על הכאב.

---

האם תזונה מסוימת יכולה לסייע בהתמודדות עם הרפס השפתיים?

• ליזין – התאוריה לפיה חומצת האמינו ליזין מונעת התפרצויות של הרפס השפתיים נובעת מכך שחומצת האמינו ליזין מפחיתה את פעילותה של חומצת האמינו ארגינין, הדרושה לווירוס הרפס סימפלקס לצורך שכפולו. מקורות המזון העשירים ביותר בליזין הם מזונות עתירי חלבון כגון: בשר (במיוחד בשר בקר), עוף, גבינה (במיוחד פרמזן), דגים (במיוחד בקלה וסרדינים), פולי סויה, ספירולינה וחילבה. עם זאת, הראיות לגבי יעילות הטיפול בליזין אינן חד משמעיות. מעבר לצריכה במזון – ליזין היא חומצת אמינו הזמינה גם כטבליות או קרם.
• הפחתת צריכת ארגינין – חומצת האמינו ארגינין נחוצה לוירוס לצורך שכפולו. ייתכן כי הפחתת הצריכה שלה יכולה לסייע במניעת התפרצויות של הרפס השפתיים. מזונות המכילים כמויות גבוהות של ארגינין הם סוגי בשר מסוימים, בוטנים ואגוזים, קטניות ודגנים מלאים.
• הימנעות ממאכלים העלולים לגרות את הפצע, כמו מאכלים מלוחים, חריפים או חומציים, כגון עגבניות ופירות הדר.

---

האם תזונה מסוימת יכולה לחזק את מערכת החיסון כך שתתמודד טוב יותר עם הוירוס?

אכילת מזון המחזק את המערכת החיסונית עשוי לסייע במניעת התפרצויות הרפס השפתיים.

מזונות כאלה כוללים בין היתר:

• נוגדי חמצון – אכילת ירקות ופירות עשירים בנוגדי חמצון, כמו כרובית, תרד, כרוב ועגבניות, יכולה לחזק את מערכת החיסון.
• ויטמין C – מספר מחקרים הראו כי ויטמין C עשוי לסייע בטיפול ובמניעת הרפס השפתיים. ניתן להגדיל את צריכת הפירות והירקות העשירים בויטמין C כמו פלפלים, תפוזים ותותים.
• אבץ – מזון עשיר באבץ גם הוא עשוי להפחית את מספר ההתפרצויות של הרפס השפתיים. מזונות עשירים באבץ כוללים נבט חיטה, גרגרי חומוס ובשר כבש.
• קומפלקס ויטמין B – ויטמינים מקבוצת B עשויים גם הם לסייע בחיזוק המערכת החיסונית. מזונות עשירים בויטמינים מקבוצה זו הם שעועית ירוקה, ביצים, תרד וברוקולי.
• פרוביוטיקה – נטילת פרוביוטיקה עשויה לסייע בחיזוק המערכת החיסונית. בנוסף, הוכח שזן פרוביוטיקה מסוים יכולים להילחם בזיהומי הרפס.

---

האם הרפס יכול להיות גם באיברי המין?

הרפס באיברי המין (הרפס גניטלי) הוא זיהום שכיח המועבר במגע מיני הנגרם מאותם נגיפי ההרפס סימפלקס מסוג 1 או 2 (HSV 1/2).

לאחר ההדבקה הראשונית, הנגיף נמצא רדום בתאי העצב בגוף ויכול להיות "מופעל מחדש" מספר פעמים בשנה.

הרפס באברי המין יכול לגרום לכאב, גירוד ופצעים. כמו במקרה של הרפס השפתיים, ייתכן ואדם לא יידע שהוא נושא את הנגיף שכן לא יהיו לו סימנים או תסמינים של הרפס באיברי המין. גם במקרה זה, העברת הנגיף לפרטנר מיני אפשרית גם בהיעדר פצעים או שלפוחיות נראים לעין.

בדומה להרפס השפתיים, גם להרפס באיברי המין אין תרופה שיכולה להעלים אותו מהגוף, אך קיימות תרופות שיכולות להקל על התסמינים ולהפחית את הסיכון להדבקת אחרים. קונדומים יכולים גם לסייע במניעת התפשטות זיהום בהרפס באיברי המין.

בסרטון: ד"ר גיא שלום מתראיין בתוכנית של פרופ' קרסו על הרפס גניטלי

שאלות ותשובות בנושא

מה ההבדל בין הרפס השפתיים לאפטות?

עד כמה נגיף ההרפס הוא נפוץ?

האם קיים חיסון נגד נגיף ההרפס?

מה ההשלכות של הרפס השפתיים בהריון?

האם הרפס השפתיים קשור להרפס זוסטר?

הרפס 1: איפה הוא מופיע ומהם התסמינים שלו?

הרפס 2: איפה הוא מופיע ומהם התסמינים שלו?

האם ילד שסובל מהרפס יכול ללכת לגן הילדים או לבית הספר?

שלח

מערכת מדיקו
מדיקו הינו אתר בריאות מוביל אשר נועד לתת מידע עדכני ומקיף בתחום הבריאות לציבור הגולשים הישראלי זאת במטרה להוות צומת מרכזית המסייעת לגולשי האינטרנט בישראל בחיפוש המידע הרפואי ברשת וזאת בהתאם לתנאי השימוש באתר. במסגרת פעילות האתר, מדיקו מפעילה גם את תכני המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופסור רפי קרסו. התוכן המוצג באתר מדיקו מוגן בזכויות יוצרים ואין לעשות בו שימוש ללא אישור מערכת האתר. לפניה למערכת האתר ניתן לפנות בכתובת: info@medico.co.il