היפוגליקמיה

היפוגליקמיה היא מצב בו רמת הסוכר (גלוקוז) בדם נמוכה מהנורמה. גלוקוז הוא מקור האנרגיה העיקרי של הגוף ולכן היפוגליקמיה יכולה להיות מצב מסכן חיים והיא מצריכה טיפול מיידי. היפוגליקמיה קשורה לעיתים קרובות לטיפול בסוכרת, אבל תרופות אחרות ומגוון מצבים נדירים יותר עלולים לגרום לרמות נמוכות של סוכר בדם אצל אנשים שאין להם סוכרת.

היפוגליקמיה מצריכה טיפול מיידי כאשר רמות הסוכר בדם נמוכות. עבור אנשים רבים, סוכר בדם בצום של 70 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/ד"ל) או מתחת אמור לשמש התראה להיפוגליקמיה, אבל הערכים המדויקים עשויים להשתנות מאדם לאדם.

הטיפול כרוך בהחזרה מהירה של סוכר לדם באמצעות מזון עתיר סוכר, שתייה ממותקת או תרופות. טיפול ארוך טווח במצב דורש אבחון וטיפול בסיבה להיפוגליקמיה.

במאמר זה נדון על:

• תסמיני היפוגליקמיה
• מתי יש לפנות לרופא
• כיצד מווסתים את רמות הסוכר בדם
• הגורמים להיפוגליקמיה
• סיבוכים בהיפוגליקמיה
• הסיכונים המיידים ליפוגליקמיה
• הסיכונים ארוכי הטווח להיפוגליקמיה
• מניעת היפוגליקמיה
• אבחון היפוגליקמיה
• טיפול בהיפוגליקמיה
• ההבדלים בין המחלות

מהם התסמינים של היפוגליקמיה?

אם רמות הסוכר בדם יורדות לרמה נמוכה מדי, הסימנים והתסמינים יכולים לכלול:

• דופק לא סדיר או מהיר
• עייפות
• חיוורון
• אי יציבות בתנועה
• חרדה
• הזעה
• רעב
• עצבנות
• עקצוץ או קהות של השפתיים, הלשון או הלחי

ככל שהיפוגליקמיה מחמירה, הסימנים והתסמינים יכולים להחמיר גם כן ולכלול:

• בלבול, התנהגות חריגה או שילוב של שניהם, כגון חוסר היכולת לבצע משימות שגרתיות
• הפרעות ראייה, כגון ראייה מטושטשת
• פרכוסים
• אובדן הכרה

מתי יש לפנות לרופא?

יש לפנות לקבלת עזרה רפואית מיד אם:

• מופיעים תסמינים של היפוגליקמיה כאשר לא ידוע על סוכרת
• כאשר ידוע על סוכרת אך ההיפוגליקמיה אינה מגיבה לטיפול, כגון שתיית מיץ או משקאות קלים רגילים, אכילת ממתקים או נטילת טבליות גלוקוז.

יש לפנות לקבלת עזרה רפואית דחופה עבור חולי סוכרת או כאלו עם היסטוריה של היפוגליקמיה הסובלים מתסמינים של היפוגליקמיה חמורה או אובדן הכרה.

כיצד הגוף מווסת את רמות הסוכר בדם?

כאשר אדם אוכל, מערכת העיכול מפרקת פחמימות ממזונות כגון לחם, אורז, פסטה, ירקות, פירות ומוצרי חלב למולקולות סוכר שונות, כולל גלוקוז. גלוקוז, מקור האנרגיה העיקרי לגוף, נכנס לתאים של רוב הרקמות בעזרת אינסולין, הורמון המופרש מהלבלב. ומאפשר לגלוקוז להיכנס לתאים ולספק את הדלק שלו הם זקוקים. גלוקוז נוסף מאוחסן בכבד ובשרירים בצורה של גליקוגן.

אם אדם לא אוכל במשך מספר שעות ורמת הסוכר בדם יורדת, הורמון אחר, בשם גלוקגון, מופרש מהלבלב ומסמן לכבד שעליו לפרק את הגליקוגן המאוחסן ולשחרר גלוקוז למחזור הדם ובכך נשמרת רמת הסוכר בדם עד הארוחה הבאה. בנוסף לכך, לגוף יש גם את היכולת לייצר גלוקוז מחומרים אורגניים יותר, תהליך הנקרא גלוקונאוגנזה, ומתרחש בעיקר בכבד, אך גם בכליות.

מהם הגורמים להיפוגליקמיה?

היפוגליקמיה מתרחשת כאשר ריכוז הסוכר (גלוקוז) בדם יורד לרמה נמוכה מדי. ישנן מספר סיבות לכך שזה יכול לקרות כאשר הנפוצה ביותר היא תופעת לוואי של תרופות המשמשות לטיפול בסוכרת.

סיבות אפשריות אצל חולי סוכרת

אם יש לאדם סוכרת, ייתכן שהוא אינו מייצר אינסולין (סוכרת מסוג 1) או שתגובת התאים שלו להשפעות אינסולין נמוכה יותר, מצב המכונה תנגודת לאינסולין (סוכרת מסוג 2). כתוצאה מכך, גלוקוז נוטה להצטבר במחזור הדם ויכול להגיע לרמות גבוהות באופן מסוכן. כדי לתקן בעיה זו, אדם יכול להזריק אינסולין או לקחת תרופות אחרות כדי להוריד את רמות הסוכר בדם. עם זאת, רמות גבוהות  מדי של אינסולין או תרופות אחרות לסוכרת עלולות לגרום לרמת הסוכר בדם לרדת לרמה נמוכה מדי ולגרום להיפוגליקמיה. היפוגליקמיה יכולה להתרחש גם אם חולה סוכרת אוכל פחות מהרגיל לאחר נטילת תרופות לסוכרת, או אם הוא מתאמן יותר מבדרך כלל.

סיבות אפשריות אצל אנשים ללא סוכרת

היפוגליקמיה בקרב אנשים ללא סוכרת שכיחה הרבה פחות.

הגורמים יכולים לכלול את הדברים הבאים:

תרופות – נטילת תרופות לטיפול בסוכרת של אדם אחר היא גורם אפשרי להיפוגליקמיה. תרופות אחרות עלולות לגרום להיפוגליקמיה, במיוחד אצל ילדים או אצל אנשים עם אי ספיקת כליות. דוגמה אחת היא כינין המשמשת לטיפול במלריה.

שתיית אלכוהול מוגזמת – שתייה מרובה מבלי לאכול יכולה למנוע מהכבד מלשחרר גלוקוז מאוחסן למחזור הדם ולגרום להיפוגליקמיה.

מחלות קשות – מחלות כבד קשות כגון הפטיטיס חמורה או שחמת יכולות לגרום להיפוגליקמיה. הפרעות בכליות, שיכולות למנוע מהגוף להפריש תרופות כראוי, יכולות להשפיע על רמות הגלוקוז עקב הצטברות של תרופות אלו.

רעב לטווח ארוך – כפי שיכול להתרחש בהפרעת האכילה אנורקסיה נרבוזה. במצב כזה אין צריכה מספקת של פחמימות או של מזונות אחרים שהגוף צריך על מנת לייצר גלוקוז.

ייצור יתר של אינסולין – גידול נדיר בלבלב (אינסולינומה) יכול לגרום לייצור יתר של אינסולין, וכתוצאה מכך להיפוגליקמיה. גידולים אחרים יכולים גם הם לגרום לייצור רב מדי של חומרים דמויי אינסולין. הגדלת תאי הלבלב המייצרים אינסולין עלולה לגרום לשחרור אינסולין מוגזם ולגרום להיפוגליקמיה.

חסרים הורמונליים – הפרעות מסוימות בבלוטת יותרת הכליה (אדרנל) ובלוטת יותרת המוח (היפופיזה) עלולות לגרום למחסור בהורמונים מרכזיים המסדירים את ייצור הגלוקוז. ילדים יכולים לסבול מהיפוגליקמיה אם יש להם מעט מדי הורמון גדילה.

היפוגליקמיה לאחר ארוחה

היפוגליקמיה מתרחשת בדרך כלל כאשר אדם לא אוכל, אך לא תמיד. לפעמים תסמינים של היפוגליקמיה מתרחשים לאחר ארוחות מסוימות עתירות סוכר מכיוון שהגוף מייצר יותר אינסולין ממה שצריך בפועל. סוג זה של היפוגליקמיה, הנקרא היפוגליקמיה ריאקטיבית או היפוגליקמיה פוסט פרנדיאלית, יכול להתרחש אצל אנשים שעברו ניתוח מעקף קיבה, אך גם אצל אנשים שלא עברו ניתוח זה.

אילו סיבוכים יכולים להיות להיפוגליקמיה?

היפוגליקמיה לא מטופלת יכולה להוביל ל:

• סחרחורת
• חולשה
• נפילות
• פציעות
• תאונות דרכים
• פרכוסים
• אובדן הכרה
• תמותה
• אצל מבוגרים, היפוגליקמיה מעלה את הסיכון לדמנציה

מהם הסיכונים המיידים של היפוגליקמיה?

היפוגליקמיה, רמת סוכר נמוכה בדם, עלולה להוביל לסיכונים בריאותיים מיידיים, כבר בטווח הקצר. לפני שנתייחס לכמה תסמינים אפשריים, נדגיש כי כאשר רמות הסוכר (גלוקוז) בדם יורדות מתחת לטווח הנורמלי, תאי הגוף למעשה אינם מקבלים את מקור האנרגיה ההכרחי לפעילותם. 

תסמינים אפשריים לטווח הקצר:

• סחרחורת
• בלבול
• רעידות
• אפילו אובדן הכרה במקרים מסוימים 
• במקרים חמורים, היפוגליקמיה עלולה לגרום למצבים מסכני חיים, עד כדי תרדמת

מעבר לתסמינים הללו, היפוגליקמיה עלולה לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי ובקואורדינציה. אי לכך, מצב רפואי כזה עשוי להגדיל את הסיכון למעורבות בתאונות ובפציעות. כך לדוגמה, אנשים בעלי רמות סוכר נמוכות בדם בזמן נהיגה עלולים לאבד שליטה ברכב ולהיפגע או לגרום לפציעת אנשים אחרים. אי לכך, זיהוי סימני היפוגליקמיה ונקיטת פעולה מהירה להעלאת רמות הסוכר בדם חשובה לשם הפחתת הסיכונים הללו. 

הסיכונים ארוכי הטווח של היפוגליקמיה

לאחר שדיברנו על תסמיני היפוגליקמיה לטווח הקצר, חשוב להבין שיש סיכונים נוספים והשלכות לטווח הארוך. סיכונים אלה מחמירים ככל שבמהלך המחלה חווים התקפי נוספים של ירידה ברמות הסוכר. 

מצב כרוני של ירידות חדות ברמת הסוכר בדם עלול להוביל לכך שהמטופלים לא יהיו מודעים להיפוגליקמיה המתקרבת. כלומר, אותם מטופלים כבר לא מרגישים את איתותי האזהרה האופייניים לצניחה ברמת הסוכר. זה עלול להיות מסוכן במיוחד, שכן כל אותם מצבי סיכון שהזכרנו קודם לכן עלולים להתרחש ללא אזהרה וללא יכולת להתגונן ולהיערך.

יתר על כן, היפוגליקמיה חוזרת ונשנית לאורך זמן מעלה את הסיכון לירידה קוגניטיבית עם סיכון מוגבר לדמנציה בגילאים מבוגרים (כך נמצא בכמה מחקרים). זאת ועוד, מחקרים מצביעים על כך שמקרים חוזרים ונשנים של צניחה ברמות הסוכר עלולים לגרום נזק לתאי המוח, פגיעה בזיכרון, ירידה בקשב וידירה ביכולת לפתור בעיות. 

כיצד ניתן למנוע היפוגליקמיה?

עבור חולי סוכרת, יש לעקוב אחר התוכנית לניהול סוכרת שניתנה על ידי הרופאה. אם נוטלים תרופות חדשות, משנים את תזמון האכילה או נטילת התרופות, או מוסיפים פעילות גופנית חדשה, יש לשוחח עם הרופא על האופן שבו שינויים אלה עשויים להשפיע על ניהול הסוכרת ועל הסיכון לרמות נמוכות של סוכר בדם.

מד סוכר רציף (CGM) הוא אופציה עבור אנשים מסוימים, במיוחד אלה עם חוסר מודעות להיפוגליקמיה. ל-CGM יש חוט זעיר שמוחדר מתחת לעור שיכול לשלוח קריאות של רמת הגלוקוז בדם למקלט. אם רמות הסוכר בדם יורדות לרמה נמוכה מדי, דגמים מסוימים של CGM יזהירו את המטופל עם צליל התראה. ישנן גם משאבות אינסולין משולבות עם CGM שיכולות לכבות את אספקת האינסולין כאשר רמות הסוכר בדם יורדות מהר מדי בכדי לסייע במניעת היפוגליקמיה.

יש להקפיד תמיד להסתובב עם פחמימה מהירה, כגון מיץ או טבליות גלוקוז, כיד שניתן יהיה לטפל בירידה ברמת הסוכר בדם במהירות לפני שההיפוגליקמיה מגיעה לרמות מסוכנות.

עבור אנשים שאינם חולי סוכרת וסובלים מאירועים חוזרים של היפוגליקמיה, אכילת ארוחות קטנות בתדירות גבוהה לאורך כל היום היא אמצעי היכול לסייע במניעת ירידה של רמות הסוכר בדם. עם זאת, גישה זו אינה מומלצת כאסטרטגיה ארוכת טווח ויש לפנות לרופא כדי לאבחן את הסיבה להיפוגליקמיה.

כיצד מאבחנים היפוגליקמיה?

אם המטופל משתמש באינסולין או בתרופה אחרת לסוכרת כדי להוריד את רמת הסוכר בדם, ויש לו סימנים ותסמינים של היפוגליקמיה, יש לבדוק את רמות הסוכר בדם בעזרת מד סוכר. אם התוצאה מראה רמת סוכר נמוכה בדם (מתחת ל -70 מ"ג/ד"ל), יש לטפל בהתאם.

אם המטופל לא משתמש בתרופות הידועות כגורמות להיפוגליקמיה, הרופא ירצה לדעת את הדברים הבאים:

• מה היו הסימנים והתסמינים? אם אין סימנים ותסמינים של היפוגליקמיה במהלך הביקור הראשוני אצל הרופא, יתכן שהוא יורה למטופל להיות בצום למשך לילה או יותר, וזה בדרך כלל יעשה במסגרת של אשפוז. זה יאפשר לתופעה של ירידת רמת סוכר להתרחש כדי שניתן יהיה לבצע אבחנה.
• אם התסמינים מתרחשים לאחר ארוחה, הרופא ירצה לבדוק את רמות הגלוקוז לאחר האכילה.
• מהי רמת הסוכר בדם כאשר מופיעים תסמינים?
• האם התסמינים נעלמים כאשר רמות הסוכר בדם עולות?

ניתן גם לבצע בדיקת העמסת סוכר. בנוסף, הרופא יערוך בדיקה גופנית ויסקור את ההיסטוריה הרפואית של המטופל.

ההבדלים בין היפוגליקמיה לבין היפרגליקמיה

היפוגליקמיה והיפרגליקמיה הם שני מצבים שונים, הקשורים עם רמות סוכר בדם אך באופנים מנוגדים. היפוגליקמיה פירושה כאמור רמת סוכר נמוכה בדם, לעומת זאת היפרגליקמיה פירושה רמות סוכר גבוהות מדי בדם. בין ההבדלים אפשר לציין:

1. גורמים – היפוגליקמיה עשויה להתרחש עקב שימוש בתרופות לסוכרת. זוהי תופעת לוואי של שימוש באינסולין, המוריד את רמת הסוכר יתר על המידה. בנוסף, צניחה ברמת הסוכר עלולה להיגרם בשל צום, בשל צריכת אלכוהול מוגזמת, לפעמים גם עקב פעילות גופנית מאומצת. לעומת זאת, היפרגליקמיה נובעת בין היתר עקב ייצור אינסולין לא מספק, מצב שנקרא תנגודת לאינסולין. כמו כן אפשרי גם בשל צריכת פחמימות מוגזמת במיוחד. 
2. תסמינים – סימפטומים של היפוגליקמיה יכולים להתבטא ברעידות, הזעה, בלבול, סחרחורת, דופק מהיר. תסמיני היפרגליקמיה שמתפתחים בהדרגה כוללים צימאון רב, תכיפות גבוהה של הטלת שתן, ראייה מטושטשת, עייפות. נציין כי היפרגליקמיה מתמשכת עלולה להוביל לסיבוכים חמורים, לרבות נזק עצבי, פגיעה בכליות, בעיות לב וכלי דם.
3. אופן הטיפול – טיפול בהיפוגליקמיה נעשה על ידי העלאה מהירה של רמות הסוכר בדם. זאת על ידי צריכת פחמימות זמינות כגון צריכת שוקולד או שתיית מיץ פירות. במקרים חמורים, הטיפול נעשה בזריקת גלוקגון. טיפול בהיפרגליקמיה נעשה על ידי שינוי בסגנון חיים, פעילות ספורטיבית, התאמות תזונתיות בליווי תזונאי או רופא. במקרה הצורך יתכן שיומלץ על שימוש בתרופות כגון אינסולין, להורדת רמות הסוכר בדם. 

כיצד מטפלים בהיפוגליקמיה?

טיפול מיידי

אם מופיעים תסמינים של היפוגליקמיה, יש לבצע את הפעולות הבאות:

1. אכילה או שתייה של 15-20 גרם של פחמימות מהירות – הכוונה למזונות ממותקים ללא חלבון או שומן שהופכים בקלות לסוכר בגוף. ניתן לנסות טבליות גלוקוז או ג'ל, מיץ פירות, משקאות קלים רגילים – לא דיאטטיים, דבש ועוד.
2. בדיקה חוזרת של רמות הסוכר בדם 15 דקות לאחר האכילה – אם רמות הסוכר בדם עדיין נמוכות מ- 70 מ"ג/ד"ל יש לאכול או לשתות עוד 15 עד 20 גרם פחמימה פעילה ולבדוק שוב את רמת הסוכר בדם תוך 15 דקות.
3. יש לחזור על שלבים אלה עד להגעה לרמת סוכר בדם מעל 70 מ"ג/ד"ל.
4. אכילת חטיף או ארוחה – ברגע שרמת הסוכר בדם תקינה, אכילת חטיף או ארוחה יכולה לעזור לייצב אותו ולחדש את מאגרי הגליקוגן בגוף.

טיפול מיידי בהיפוגליקמיה חמורה

היפוגליקמיה נחשבת חמורה אם המטופל נזקק לעזרה מאדם אחר כדי לטפל בעצמו. לדוגמה, אם הוא אינו יכול למצוא אוכל או לאכול, ייתכן שהוא יזדקק להזרקת גלוקגון או לגלוקוז תוך ורידי. באופן כללי, אנשים הסובלים מסוכרת המטופלים באינסולין צריכים לקבל ערכת גלוקגון למקרי חירום. משפחה וחברים צריכים לדעת היכן למצוא את הערכה וכיצד להשתמש בה במקרה חירום.

אם עוזרים לאדם מחוסר הכרה, אין לנסות לתת לאדם מזון או שתייה. אם אין ערכת גלוקגון זמינה או שלא ידוע כיצד להשתמש בה, יש לפנות לקבלת עזרה רפואית דחופה.

טיפול בגורם

מניעת היפוגליקמיה חוזרת דורשת מהרופא לזהות את המצב הבסיסי הגרום להיפוגליקמיה ולטפל בו.

בהתאם לגורם הבסיסי, הטיפול עשוי לכלול:

• תרופות – אם תרופה היא הגורם להיפוגליקמיה, סביר להניח שהרופא יציע לשנות או להפסיק את התרופה או להתאים את המינון.
• טיפול בגידולים – גידול בלבלב מטופל על ידי הסרה כירורגית של הגידול. במקרים מסוימים יש צורך בהסרה חלקית של הלבלב.

מקורות: MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

מה זה סוכרת?

האם אדם תמיד מודע לכך שהוא בהיפוגליקמיה?

כיצד היפוגליקמיה יכולה להביא להחמרה בסוכרת?

מהי היפרגליקמיה?

מהם התסמינים של היפרגליקמיה?