ביוץ

הביוץ מתרחש כאשר שינויים הורמונליים מאותתים לשחלות לשחרר ביצית בשלה. אצל נשים בגיל הפריון ללא בעיות פוריות הקשורות להורמונים, זה קורה בדרך כלל מדי חודש כחלק ממחזור הווסת. הביוץ לפעמים קורה יותר מפעם אחת בחודש. עם זאת, הביוץ יכול שלא להתרחש בכלל, גם אם הווסת מתרחשת. זו הסיבה שתזמון הביוץ יכול להיות כל כך מבלבל.

במאמר זה תוכלו לקרוא על:

• חישוב ביוץ
• מהם הסימנים לביוץ?
• מה הפרעות הביוץ כוללות?
• אבחון וטיפול בהפרעות ביוץ

חישוב ביוץ

תהליך הביוץ מתרחש בדרך כלל כשבועיים לפני תחילת המחזור, אם כי הוא לא מדויק כמו שעון ויכול להשתנות מחודש לחודש. זיהוי זמן הביוץ יכול לעזור לקבוע את הזמן הפורה ביותר של אישה וכדי להיכנס להריון דרך יחסי מין, על האישה להיות בתוך החלון הפורה הזה. פרק זמן זה כולל ביוץ, אך עשוי להתחיל עד חמישה ימים לפני, ולהימשך עד יום לאחר מכן. ימי השיא בפוריות הם יום הביוץ, וכן יום לפני הביוץ.

מה הם הסימנים לביוץ?

תסמיני הביוץ לא מופיעים אצל כל אישה מבייצת ואי חווית תסמינים לא אומרת שהביוץ לא מתרחש. ישנם, עם זאת, שינויים פיזיים מסוימים שניתן לחפש אשר עשויים לעזור לאישה לזהות את הביוץ.

כאב ביוץ

יש נשים שחוות כאבי שחלות קלים לפני או במהלך הביוץ. כאבי שחלות הקשורים לביוץ עלולים להיגרם על ידי צמיחת הזקיק, המחזיק את הביצית המתבגרת, מכיוון שהוא מותח את פני השחלה. תחושות אלה מתוארות לעיתים ככאב חד ופתאומי.

ניתן להרגיש אותן בשתי השחלות, והן עשויות להשתנות במיקומן ובעוצמתן מחודש לחודש. יש נשים שעלולות לחוות כאבי שחלות בצדדים משתנים מדי חודש, אך הטענה כי שתי השחלות מתחלפות בשחרור הביציות כל חודש היא מיתוס.

אי הנוחות עשויה להימשך רק מספר דקות, אם כי יש נשים שחוות אי נוחות קלה לפרקי זמן ארוכים יותר. אישה עלולה גם לחוש תחושת צריבה הנגרמת על ידי שחרור נוזל מהזקיק כאשר הביצה יוצאת. נוזל זה גורם לעיתים לגירוי בדופן הבטן או בסביבתו. תחושת כבדות בבטן התחתונה עשויה להתלוות גם כן לתחושות אלו.

שינויים בחום הגוף

טמפרטורת הגוף הבסיסית מתייחסת לטמפרטורה של אדם המתעורר לראשונה בבוקר ולפני פעילות גופנית כלשהי. טמפרטורת הגוף הבסיסית עולה בכמעלה אחת או פחות במהלך חלון 24 השעות לאחר התרחשות הביוץ.

מצב זה נגרם עקב הפרשה של פרוגסטרון, ההורמון שמסייע לרירית הרחם להיות ספוגית ועבה לקראת קליטת עובר. טמפרטורת הגוף תישאר גבוהה יותר עד שהגוף יתחיל בתהליך הווסת אם ההריון לא מתרחש. מעקב אחר טמפרטורת הגוף עשוי לספק רמזים לגבי דפוס הביוץ מחודש לחודש, אם כי שיטה זו איננה מושלמת.

שינויים ברירית צוואר הרחם

רירית צוואר הרחם מורכבת בעיקר ממים. בעקבות עליית רמות האסטרוגן, היא משתנה בעקביות במהלך חלון הפוריות ועשויה לספק רמזים לגבי הביוץ. רירית הרחם מיוצרת על ידי בלוטות צוואר הרחם, והיא עוזרת בהובלת הזרע לביצית. במהלך חלון הפוריות, הנוזל החלקלק העשיר בנוטריינטים גדל בנפחו.

הרירית מתוארת לעתים קרובות כבעלת מרקם של חלבון ביצה במהלך תקופה זו. בימים שקדמו לביוץ, ייתכן ואישה תבחין בהפרשות מוגברות מהרגיל, מה שנגרם עקב עלייה בנפח הרירית. בשיא הפוריות של האישה, הרירית עשויה לסייע בהחזקת הזרע עד חמישה ימים, מה שיגדיל את הסיכויים להתעברות. בנוסף, הרירית גם מספקת סיכה ליחסי מין.

ניתן לבדוק את המרקם של הרירית על ידי החדרת אצבעות אל הנרתיק, עד אזור צוואר הרחם, ולבחון את הנוזל שעל האצבעות. במידה ומדובר בנוזל חוטי או דביק, ייתכן שהביוץ מתרחש או מתקרב.

בסרטון: פרופ' אדריאן אלנבוגן מסביר על רירית הרחם

בעיות ביוץ ואי פוריות

הפרעות ביוץ הן גורם שכיח לאי פוריות אצל נשים. כפי שהוזכר, במהלך מחזור חודשי תקין, המערכת האנדוקרינית מכינה את הגוף להריון על ידי הפרשת הורמונים, בעיקר הורמון משחרר גונדוטרופין (GnRH), הורמון מגרה זקיק (FSH) והורמון לוטניזציה (LH).

GnRH ו-FSH הם ההורמונים שאחראיים במידה רבה להבשלת הביצית בתוך השחלה של האישה. LH מדרבן את השחרור הסופי של הביצית הבוגרת לתוך החצוצרה שם היא יכולה להיות מופרית על ידי הזרע.

למרות שאורכי המחזור משתנים, נשים שמבייצות באופן קבוע נוטות לעבור מחזור שאורכו 28 יום וביוץ פעם אחת באותה תקופה של 28 יום. נשים הסובלות מחוסר איזון הורמונלי עלולות שלא לחוות ביוץ ועקב כך, עקרות.

למערכת האנדוקרינית תפקיד קריטי במחזור החודשי ובתהליך הכניסה להריון. ישנן תרופות, מצבים וגורמי אורח חיים, כמו עודף משקל או תת משקל, שמשפיעים על רמות ההורמונים ועלולים לגרום לייצור הורמונים לא סדיר או לפגיעה בשחלות וכתוצאה מכך להפרעת ביוץ.

ב. עם זאת, מרבית ההפרעות מציגות סט ייחודי של תסמינים.

הפרעות הביוץ העיקריות כוללות:

תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS)

חוקרים אינם יודעים מהו הגורם המדויק לתסמונת השחלות הפוליציסטיות, אך ככל הנראה מדובר בחוסר איזון הורמונלי המשפיע על רמות האנדרוגן (טסטוסטרון) של האישה ועל העמידות שלה לאינסולין. עמידות לאינסולין עלולה להוביל לעלייה ברמות הגלוקוז בדם ולהביא לעלייה ברמות הטסטוסטרון.

למרות שנשים מייצרות מעט טסטוסטרון באופן טבעי, ​​נשים עם רמות טסטוסטרון גבוהות הקשורות לתסמונת השחלות הפוליציסטיות יכולות לחוות מחזורים לא סדירים או נעדרים, אי-ביוץ, וייתכן שיהיו להן ציסטות בשחלות. ייצור של ציסטות מרובות לאורך זמן יכול למנוע מזקיקי השחלות לייצר ביציות בשלות, ועודף טסטוסטרון ואנדרוגן עלול לשבש את הביוץ ולגרום לאי פוריות.

תסמינים אחרים של PCOS כוללים שיעור יתר בפנים, בחזה, בבטן ובירך העליונה, עלייה במשקל, אקנה חמור, עור שומני והתקרחות גברית.

צפו בפרופ' אדריאן שולמן מסביר בסרטון הבא על שחלות פוליציסטיות:

מתוך פרוייקט המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ קרסו

אמנוריאה היפותלמית

FSH ו-LH הם הורמונים חיוניים לכניסה להריון. במהלך המחזור החודשי, בלוטת יותרת המוח משחררת את הורמון ה-FSH כדי לאותת לשחלות שהזקיק צריך להתבגר לכדי ביצית.

רמות ה-FSH מתחילות לרדת ככל שרמות ההורמון LH מתחילות לעלות, ומסמנות את שחרור הביצית שזה עתה התבגרה מהזקיק.

נשים עם אמנוריאה היפותלמית עלולות לחוות ביוץ לא סדיר או נעדר מכיוון שלגופן אין את החומרים המזינים או את תכולת השומן הדרושה על מנת לשלוח מספיק הורמונים לשחלות.

מתח ולחץ מוגברים, משקל גוף גבוה או נמוך, ועלייה מוגזמת במשקל או ירידה במשקל יכולים להיות גורמים תורמים לבעיה זו. אמנוריאה היפותלמית שכיחה בקרב ספורטאיות מקצועיות, רקדניות ונשים הסובלות מאנורקסיה נרבוזה.

אי ספיקת שחלות מוקדמת וגיל המעבר

אי ספיקת שחלה מוקדמת (POF), המכונה גם אי ספיקה ראשונית בשחלות (POI), היא התחלה של גיל המעבר לפני גיל 40. במהלך אי ספיקת שחלות מוקדמת ובגיל המעבר, השחלות מפסיקות לייצר אסטרוגן.

אי ספיקת שחלות מוקדמת מתרחשת בדרך כלל מכיוון שלגוף "נגמרו" זקיקי השחלות המתפקדים (השקיות שהופכות לביציות) מוקדם מהרגיל או שזקיקי השחלה פועלים בצורה לא תקינה.

גוף האישה מייצר פחות אסטרוגן עם התבגרותה, אך הסיבות לאי ספיקת שחלות מוקדמת עדיין אינן ידועות במידה רבה. נשים עם הפרעות אוטו-אימוניות, שקיבלו כימותרפיה או הקרנות, או שיש להן הפרעות גנטיות מסוימות נוטות יותר לחוות אי ספיקת שחלות מוקדמת.

בסרטון: ד"ר פאני בר לוי על שינויים בגוף בגיל המעבר

חוסר איזון הורמונלי

עודף של הורמונים מסוימים עלול לגרום לאי פוריות בנשים. לדוגמא, עודף של פרולקטין, הורמון המיוצר על ידי בלוטת יותרת המוח, עלול לגרום להיפר-פרולקטינמיה, מה שגורם להפחתת רמות האסטרוגן ולאי פוריות.

אבחון וטיפול בהפרעות ביוץ

ניתן לאבחן הפרעות ביוץ מסוימות בעזרת בדיקות, היסטוריה רפואית והיסטוריה של המחזור החודשי. עם זאת, ישנן הפרעות אחרות שדורשות בדיקת דם במעבדה כדי לאבחן הפרעות אלו.

אם לאישה יש תסמיני תסמונת השחלות הפוליציסטיות, למשל, הרופא ככל הנראה יבדוק את רמות הטסטוסטרון והאינסולין שלה כדי לקבוע את האבחנה. לאחר האבחנה, ניתן לטפל ברוב הפרעות הביוץ באמצעות שינויים באורח החיים או באמצעות תרופות.

הרופא עשוי להמליץ ​​על התאמה תזונתית, תרופות מעודדות פוריות אשר משלימות הורמונים חסרים או הפחתת מתח.

נשים הסובלות ממחזור לא סדיר או מחזור נעדר צריכות לפנות למומחה לפריון אם אינן מצליחות להיכנס להריון תוך 12 חודשים במהלכן הן מקיימות יחסי מין בתדירות קבועה (שישה חודשים אם האישה מעל גיל 35).

מקורות: HealthLine | FertilityNJ

שאלות ותשובות בנושא

במידה ואני מעוניינת להיכנס להריון, מה הזמן הטוב ביותר לקיים יחסי מין?

כיצד ניתן לבדוק את רמות ההורמונים הקשורים לביוץ?

במידה ואני חווה בעיות ביוץ, האם ניתן לטפל בכך?

האם ישנן תופעות לוואי לטיפול?

במידה וחוויתי בעיות בביוץ ובכניסה להריון בהריון הראשון, האם אחווה זאת גם בהריון עתידי?