אנדומטריוזיס

אנדומטריוזיס היא הפרעה, כואבת לרוב, שבה רקמה, הדומה לרקמה המצפה את פנים חלל הרחם (אנדומטריום) – צומחת מחוץ לרחם. המחלה תופיע לרוב בשחלות, בחצוצרות וברקמות אחרות באגן. לעיתים נדירות, רקמת רירית הרחם עשויה להתפשט גם מעבר לאיברי האגן (לדוגמא לריאות).

באנדומטריוזיס הרקמה דמוית רירית הרחם פועלת באותו אופן כמו רקמת רירית הרחם האמיתית – היא מתעבה, מתפרקת ומדממת עם כל מחזור ווסת. עם זאת, מכיוון שלרקמה הזו אין דרך לצאת מהגוף, היא נשארת לכודה ומביאה לכאבים.

כאשר אנדומטריוזיס מערבת את השחלות, עלולות להיווצר ציסטות הנקראות אנדומטריומות. במקרה כזה הרקמה הסובבת את האזור יכולה להיות מגורה, ובסופו של דבר להוביל להתפתחות של רקמת צלקת והידבקויות (התקבצויות חריגות של רקמות סיביות העלולות לגרום לרקמות האגן ולאיברים להידבק זה לזה).

אנדומטריוזיס יכולה לגרום לכאב – לפעמים קשה – במיוחד בתקופת הווסת וכן להוביל להתפתחות של בעיות פוריות, אך למרבה המזל, קיימים טיפולים יעילים למחלה.

צפו בד"ר עידו סירוטה מסביר על אנדומטריוזיס- המחלה הגינקולוגית שגורמת לכאבים במין ועקרות

מתוך ראיון לתכנית סטטוסקופ

במאמר זה נלמד על:

• מהם התסמינים
• מה הגורם לאנדומטריוזיס
• גורמי סיכון
• סיבוכים אפשריים
• סוגים
• טיפול

מהם התסמינים של אנדומטריוזיס?

התסמין העיקרי של אנדומטריוזיס הוא כאבי אגן, הקשורים לעיתים קרובות לווסת. למרות שנשים רבות חוות התכווצויות במהלך המחזור החודשי, אלו הסובלות מאנדומטריוזיס מתארות בדרך כלל כאבי מחזור גרועים בהרבה מהרגיל, שעלולים גם להתגבר עם הזמן.

סימנים ותסמינים שכיחים נוספים של אנדומטריוזיס כוללים:

• מחזורים כואבים (דיסמנוריאה) – כאבי אגן והתכווצויות עשויים להתחיל לפני הווסת ולהימשך כמה ימים לתוכה, וכן ייתכנו כאבי גב תחתון ובטן.
• כאב בעת קיום יחסי מין – כאב במהלך קיום יחסי מין או לאחריהם שכיח באנדומטריוזיס.
• כאב בעת יציאה או במתן שתן – סביר להניח שהמטופלת תחווה תסמינים אלה בתקופת הווסת.
• דימום כבד – המטופלת עלולה לחוות מדי פעם דימום ווסתי כבד או דימום בין ווסתות.
• אי פריון – לעיתים האבחון הראשוני של המחלה הוא אצל הפונות לטיפול באי פריון.
• סימנים ותסמינים אחרים עשויים להיות עייפות, שלשולים, עצירות, תחושת נפיחות או בחילות, במיוחד בתקופת הווסת.

חומרת הכאב אינה בהכרח מדד אמין להיקף המחלה. יכול להיות שתהיה אנדומטריוזיס קלה עם כאב חמור, או שהמחלה תהיה במצב מתקדם עם מעט או ללא כאב כלל.

לעיתים אנדומטריוזיס מאובחנת בטעות כמצבים אחרים העלולים לגרום לכאבי אגן, כגון מחלה דלקתית של האגן (PID) או ציסטות שחלתיות. כמו כן לעיתים יש בלבול באבחנה עם תסמונת המעי הרגיז (IBS), מצב הגורם להתקפי שלשול, עצירות והתכווצויות בבטן. עם זאת, ישנם מקרים בהם IBS יכול ללוות אנדומטריוזיס, דבר אשר יכול לסבך את האבחנה.

מה גורם לאנדומטריוזיס?

למרות שהגורם המדויק לאנדומטריוזיס אינו ידוע, ההסברים האפשריים כוללים:

• זרימת ווסת הפוכה – בזרימת ווסת הפוכה, דם ווסתי המכיל תאי רירית הרחם זורם חזרה דרך החצוצרות אל תוך חלל האגן במקום אל מחוץ לגוף. תאי רירית הרחם הללו נדבקים לדפנות האגן ולמשטחי איברי האגן, שם הם גדלים וממשיכים להתעבות ולדמם במהלך כל מחזור ווסת.
• טרנספורמציה של תאי הצפק (פריטונאום) – מכונה "תיאוריית האינדוקציה", מומחים מציעים כי הורמונים או גורמים חיסוניים מקדמים הפיכה של תאי הצפק – תאים המצפים את הצד הפנימי של הבטן – לתאים דמויי רירית הרחם.
• טרנספורמציה של תאים עובריים – הורמונים כמו אסטרוגן עשויים להפוך תאים עובריים – תאים בשלבי ההתפתחות המוקדמים ביותר – לתאים דמויי רירית הרחם במהלך ההתבגרות.
• היצמדות לצלקת כירורגית – לאחר ניתוח, כגון כריתת רחם או ניתוח קיסרי, תאי רירית הרחם עשויים להיצמד ולהידבק לחתך הכירורגי.
• תנועת תאי רירית הרחם בכלי הדם או הלימפה לחלקים אחרים של הגוף.
• הפרעה במערכת החיסון – בעיה במערכת החיסון עלולה לגרום לגוף לא להיות מסוגל לזהות ולהשמיד רקמות דמויות רירית הרחם שצומחות מחוץ לרחם.

מהם גורמי הסיכון לאנדומטריוזיס?

מספר גורמים מציבים נשים מסוימות בסיכון גבוה יותר לפתח אנדומטריוזיס, כגון:

• אישה שלא ילדה מעולם
• מחזור שהחל בגיל צעיר
• תחילת גיל המעבר בגיל מאוחר יותר
• מחזורי וסת קצרים – למשל, פחות מ- 27 יום
• מחזור עם דימומים הנמשכים יותר משבעה ימים
• רמות גבוהות של אסטרוגן בגוף או חשיפה גדולה יותר במשך החיים לאסטרוגן
• BMI נמוך
• קרוב משפחה אחד או יותר (אם, דודה או אחות) עם אנדומטריוזיס
• כל מצב רפואי המונע מעבר רגיל של זרימת דימום ווסתי מחוץ לגוף
• הפרעות מבניות במערכת הרבייה

המחלה מתפתחת בדרך כלל מספר שנים לאחר הופעת הווסת. הסימנים והתסמינים של המחלה עשויים להשתפר באופן זמני במהלך הריון ועשויים להיעלם לחלוטין עם גיל המעבר, אלא אם כן האישה נוטלת טיפול הורמונלי חלופי (HRT).

האם לאנדומטריוזיס יכולים להיות סיבוכים?

כן, נשים עם אנדומטריוזיס סובלות לעיתים מסיבוכים של המחלה שכוללים:

• אי פריון – הסיבוך העיקרי של אנדומטריוזיס הוא פגיעה בפוריות. כשליש עד מחצית מהנשים עם המחלה מתקשות להיכנס להריון. כדי שהריון יתרחש, ביצית צריכה לצאת מהשחלה (ביוץ), לעבור דרך החצוצרה, להיות מופרית על ידי תא זרע ולהשתרש בדופן הרחם כדי להתחיל את ההתפתחות העוברית. המחלה עלולה לחסום את החצוצרה ולמנוע את החיבור בין הזרע לביצית. מעבר לכך, נראה כי המחלה גם משפיע על הפוריות בדרכים אחרות, כמו למשל על ידי פגיעה ישירה בזרע או בביצית. עם זאת, נשים רבות עם אנדומטריוזיס קלה עד בינונית עדיין יכולות להרות וללדת. לעיתים רופאים ממליצים לנשים עם אנדומטריוזיס שלא להתעכב עם כניסה להריון, מכיוון שהמצב עלול להחמיר עם הזמן.
• סרטן – סרטן השחלות מופיע בשיעור גבוה מהצפוי בקרב אלו עם אנדומטריוזיס. אף על פי שהמחלה מגבירה את הסיכון לסרטן זה, הוא עדיין נמוך יחסית שכן הסיכון הכולל הבסיסי לסרטן השחלות הוא נמוך מלכתחילה. בנוסף, סוג אחר של סרטן – אדנוקרצינומה הקשורה לאנדומטריוזיס – יכול להתפתח בשלב מאוחר יותר בחיים אצל נשים עם אנדומטריוזיס, אך מדובר במצב נדיר.
• הידבקויות – יש נשים שיפתחו הידבקויות, שהן אזורים "דביקים" ברקמת אנדומטריוזיס שיכולים לחבר איברים זה לזה.
• ציסטות שחלתיות – ציסטות מלאות נוזלים בשחלות שלעתים יכולות להיות גדולות וכואבות מאוד.

מהם הסוגים של אנדומטריוזיס?

לאנדומטריוזיס ארבעה שלבים או סוגים: מינימלי, קל, בינוני וחמור. גורמים שונים קובעים את שלב ההפרעה. גורמים אלה יכולים לכלול את המיקום, המספר, הגודל והעומק של תאי רירית הרחם (רקמת האנדומטריוזיס).

• שלב 1: מינימלי – באנדומטריוזיס מינימלית, ישנם נגעים קטנים או פצעים ורקמת אנדומטריוזיס ״רדומה״ של רירית הרחם בשחלה. יכולה להיות גם דלקת בחלל האגן או בסביבתה.
• שלב 2: קל – אנדומטריוזיס קלה כוללת נגעים קלים ורקמה רדודה בשחלה ובאגן.
• שלב 3: בינוני – אנדומטריוזיס בינונית כוללת רקמת רירית רחם שחדרה עמוק אל רירית השחלה והאגן.
• שלב 4: חמור – השלב החמור ביותר של המחלה כולל פיזור עמוק של רירית רחם על רירית האגן והשחלות וכן ייתכנו נגעים בחצוצרות ובמעיים.

כיצד מאבחנים?

כדי לאבחן אנדומטריוזיס ומצבים אחרים העלולים לגרום לכאבי אגן, הרופא יבקש מהמטופלת לתאר את התסמינים שהיא חווה, כולל מיקום הכאב ומתי הוא מופיע.

הבדיקות הרפואיות לאבחון אנדומטריוזיס כוללות:

• בדיקת אגן – במהלך בדיקת אגן, הרופא ממשש ידנית אזורים שונים באגן בחיפוש אחר הפרעות כלשהן, כגון ציסטות על אברי הרבייה או צלקות באזור הרחם. לעתים קרובות לא ניתן להרגיש אזורים קטנים של אנדומטריוזיס אלא אם כן הם גרמו להיווצרות ציסטה.
• אולטרסאונד – בדיקה זו משתמשת בגלי קול בתדר גבוה כדי להדמות את האיברים הפנימיים. כדי לראות את האיברים הפנימיים, שפופרת של מכשיר האולטרסאונד מונחת על הבטן או מוחדרת לנרתיק (אולטרסאונד טרנס-וגינלי). שני סוגי האולטרסאונד עשויים להיעשות כדי לקבל את ההדמייה הטובה ביותר של איברי הרבייה. בדיקת הדמיית אולטרסאונד רגילה לא תגיד לרופא באופן סופי אם יש למטופלת אנדומטריוזיס, אך היא יכולה לזהות ציסטות הקשורות למחלה (אנדומטריומות).
• הדמיית תהודה מגנטית (MRI) – בדיקת MRI היא בדיקה המשתמשת בשדה מגנטי ובגלי רדיו ליצירת תמונות מפורטות של האיברים והרקמות בגוף. לעיתים, בדיקת MRI מסייעת בתכנון פעולות כירורגיות, ומספקת למנתח מידע מפורט אודות מיקום וגודל רקמת האנדומטריוזיס.
• לפרוסקופיה – במקרים מסוימים, הרופא עשוי להפנות את המטופלת למנתח לצורך הליך המאפשר למנתח לראות את פנים הבטן (לפרוסקופיה). בזמן שהמטופלת נמצאת תחת הרדמה כללית, המנתח יבצע חתך זעיר ליד הטבור ויכניס מכשיר צפייה דק (לפרוסקופ) בחיפוש אחר רקמת אנדומטריום. לפרוסקופיה יכולה לספק מידע אודות מיקום הרקמות האלו, היקפן וגודלן. לעתים קרובות, בתכנון כירורגי נכון, המנתח יכול לטפל באופן מלא באנדומטריוזיס ולהסיר את הרקמה במהלך לפרוסקופיה, כך שהמטופלת תזדקק לניתוח אחד בלבד.

מהו הטיפול באנדומטריוזיס?

הטיפול באנדומטריוזיס כולל בדרך כלל תרופות או ניתוח. הגישה שתיבחר תלויה בחומרת התסמינים ובשאלה האם המטופלת רוצה להיכנס להריון. רופאים ממליצים בדרך כלל לנסות תחילה גישות טיפול שמרניות ולבחור בניתוח אם הטיפול הראשוני נכשל.

צפו בפרופ' אדריאן שולמן מסביר על כך בתכנית המילון הרפואי בהנחיית פרופ' רפי קרסו

תרופות נגד כאבים

הרופא עשוי להמליץ ​​למטופלת ליטול משככי כאבים עם או ללא מרשם, כגון תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) – איבופרופן (אדוויל, נורופון) או נפרוקסן (נקסין) כדי להקל על כאבי מחזור כואבים.

טיפול הורמונלי

הרופא עשוי להמליץ ​​על טיפול הורמונלי בשילוב עם משככי כאבים אם המטופלת אינה מנסה להיכנס להריון. טיפולים הורמונליים עשויים להיות יעילים בהפחתת הכאב של אנדומטריוזיס. המחזוריות של עלייה וירידה ברמות ההורמונים בגוף במהלך המחזור החודשי גורמת לרקמת האנדומטריום להתעבות, להתפרק ולדמם. תרופות הורמונליות עשויות להאט את צמיחת רקמת רירית הרחם ולמנוע פיזור נוסף שלה מחוץ לרחם.

טיפול הורמונלי לא מרפא אנדומטריוזיס והמטופלת עלולה לחוות חזרה של התסמינים לאחר הפסקת הטיפול.

טיפולים הורמונליים המשמשים לטיפול באנדומטריוזיס כוללים:

• אמצעי מניעה הורמונליים – גלולות למניעת הריון, מדבקות וטבעות נרתיקיות מסייעות לשלוט בהורמונים האחראים לעיבוי רקמת רירית הרחם מדי חודש. שימוש באמצעים אלו עשוי להביא לדימומים ווסתיים קלים וקצרים יותר וכן להפחית או להעלים את הכאב במקרים מסוימים.
• אגוניסטים ואנטגוניסטים של ההורמון המשחרר גונדוטרופינים (GnRH) – תרופות אלו (לדוגמא דקפפטיל או אורגאלוטרן) חוסמות את ייצור ההורמונים המגרים את השחלות (FSH ו-LH), מורידות את רמות האסטרוגן, מונעות מחזור וגורמות לרקמת רירית הרחם להצטמצם. מכיוון שתרופות אלו יוצרות ״גיל מעבר״ מלאכותי, נטילת מינון נמוך של אסטרוגן או פרוגסטין יחד עם אגוניסטים ואנטגוניסטים של GnRH עשויה להפחית את תופעות הלוואי האופייניות לגיל המעבר, כמו גלי חום, יובש בנרתיק וירידה בצפיפות העצם. תקופות הווסת והיכולת להיכנס להריון חוזרות כאשר מפסיקים ליטול את התרופה.
• טיפול בפרוגסטין – מגוון טיפולי פרוגסטין, כולל התקן תוך רחמי עם לבונורגסטרל (מירנה), שתל תת עורי למניעת הריון (נקספלנון), אמצעי מניעה בזריקה (דפו פרוורה), או גלולת פרוגסטין (ויזבל, פרימולוט נור) יכולים לעצור את המחזור החודשי ואת צמיחת רקמת רירית הרחם, דבר העשוי להקל על תסמיני המחלה.
• מעכבי ארומטאז (פמרה) – מעכבי ארומטאז הם סוג של תרופות המפחיתות את כמות האסטרוגן בגוף. הרופא עשוי להמליץ ​​על מעכב ארומטאז יחד עם פרוגסטין או אמצעי מניעה הורמונליים משולבים לטיפול במחלה.

ניתוח שמרני

אם יש למטופלת יש אנדומטריוזיס והיא מנסה להיכנס להריון, ניתוח להסרת רקמות רירית הרחם החורגות תוך שמירה על הרחם והשחלות (ניתוח שמרני) עשוי להגדיל את סיכויי ההצלחה של המטופלת להרות. אם ישנם כאבים עזים מאנדומטריוזיס, ייתכן שהמטופלת תפיק תועלת גם בהיבט הזה מניתוח – אולם המחלה והכאבים עשויים לחזור גם לאחריו.

הרופא עשוי לבצע הליך זה באופן לפרוסקופי או במקרים יותר נדירים של אנדומטריוזיס מפושט ונרחב, באמצעות ניתוח בטן פתוח (לפרוטומיה). עם זאת, גם במקרים חמורים של המחלה, ניתן לרוב לטפל בניתוח לפרוסקופי. בניתוח לפרוסקופי, המנתח מכניס מכשיר צפייה דק (לפרוסקופ) דרך חתך קטן ליד הטבור ומכניס מכשירים להסרת רקמת רירית הרחם דרך חתך קטן אחר. לאחר הניתוח, הרופא עשוי להמליץ ​​על נטילת תרופות הורמונליות כדי לסייע בשיפור הכאב.

טיפולי פוריות

אנדומטריוזיס יכול להוביל לבעיות פוריות. אם המטופלת מתקשה להיכנס להריון, הרופא עשוי להמליץ ​​על טיפולי פוריות. טיפולי פוריות נעים בין גירוי השחלות לייצור יותר ביציות לבין הפריה חוץ גופית (IVF).

כריתת רחם עם הסרת השחלות

ניתוח לכריתת הרחם (היסטרקטומיה) והשחלות (אופורקטומיה) נחשב בעבר לטיפול היעיל ביותר לאנדומטריוזיס, אך מומחים למחלה מתרחקים מגישה זו ומתמקדים במקום זאת בהסרה זהירה ויסודית של כל רקמת האנדומטריוזיס.

כריתת השחלות גורמת להופעת תסמיני גיל המעבר. המחסור בהורמונים המיוצרים על ידי השחלות עשוי לשפר את כאבי המחלה אצל חלק מהנשים, אך עבור אחרות, אנדומטריוזיס שנשאר לאחר הניתוח ממשיך לגרום לתסמינים. גיל המעבר המוקדם טומן בחובו גם סיכון למחלות לב וכלי דם, מצבים מטבוליים מסוימים ומוות מוקדם.

לעיתים ניתן להשתמש בכריתת רחם לטיפול בסימנים ותסמינים הקשורים לאנדומטריוזיס, כגון דימום ווסתי כבד וכאבי מחזור הקשורים בהתכווצויות הרחם, אצל אלו שאינן רוצות להיכנס להריון. גם כאשר השחלות נשארות במקומן, לכריתת רחם עדיין תהיה השפעה ארוכת טווח על בריאות המטופלת, במיוחד אם היא עברה את הניתוח לפני גיל 35.

צפו בד"ר רון שינמן מסביר על הניתוחים לטיפול במחלת האנדומטריוזיס בתכנית המילון הרפואי בהנחיית פרופ' קרסו

מקורות: Endometriosis | MayoClinic | HealthLine

הערת שוליים: למרות שהמחלה עלולה לפגוע בפוריות, נשים עם אנדומטריוזיס יכולות להיכנס להריון, ללדת ולנהל חיי מין תקינים

שאלות ותשובות בנושא

האם אנדומטריוזיס היא תופעה נפוצה?

האם ניתן להידבק באנדומטריוזיס בעת קיום יחסי מין?

האם אנדומטריוזיס היא מחלה תורשתית?

מתי יש לפנות לרופא?

מהם הסיבוכים בניתוח אנדומטריוזיס?