אלצהיימר

מחלת אלצהיימר היא הפרעה נוירולוגית מתקדמת הגורמת למוות של תאי מוח ולניוון של המוח. מחלת אלצהיימר היא הסיבה השכיחה ביותר לדמנציה, דמנציה היא קבוצה של תסמינים הכוללת ירידה מתמשכת ביכולות המנטליות, במיומנויות התנהגותיות והחברתיות המשפיעה על יכולתו של האדם לתפקד באופן עצמאי.

מתוך כ -50 מיליון אנשים ברחבי העולם הסובלים מדמנציה, לפי הערכות, בין 60% ל-70% סובלים ממחלת אלצהיימר. ככל שהמחלה מתקדמת, אדם הלוקה במחלה יפתח ליקוי זיכרון חמור ויאבד את היכולת לבצע משימות יומיומיות.

תרופות עשויות לשפר או להאט את התקדמות התסמינים באופן זמני וטיפולים אלה יכולים לפעמים לסייע לאנשים הסובלים ממחלת אלצהיימר למקסם את התפקוד ולשמור על עצמאות לזמן מה.

אין טיפול המרפא את מחלת אלצהיימר או משנה את תהליך הניוון המוחי. בשלבים מתקדמים של המחלה, סיבוכים כתוצאה מאובדן חמור של תפקוד המוח – כגון התייבשות, תת תזונה או זיהום – גורמים למוות.

במאמר זה נדון על:

• התסמינים של מחלת אלצהיימר
• הגורם למחלת אלצהיימר
• גורמי הסיכון למחלת אלצהיימר
• אבחון מחלת אלצהיימר
• טיפול ומניעה למחלת אלצהיימר

צפו בד"ר אמיר גליק מסביר על אלצהיימר

מתוך פרוייקט המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ קרסו

מהם התסמינים של מחלת אלצהיימר?

התסמינים של מחלת אלצהיימר מתקדמים לאט לאורך מספר שנים. לפעמים התסמינים הללו יכולים להטעות עם תסמינים של מצבים אחרים וייתכן שהם ייוחסו בתחילה לגיל מבוגר.

קצב ההתקדמות של התסמינים שונה עבור כל אדם. במקרים מסוימים, מצבים אחרים כמו זיהומים או שבץ יכולים להיות אחראים להחמרת התסמינים. בנוסף למצבים אלו, גורמים אחרים, כגון תרופות מסוימות, יכולים גם להחמיר את תסמיני הדמנציה.

כל מי שחולה במחלת אלצהיימר שהתסמינים שלו הולכים ומחמירים במהירות צריך להיבדק על ידי רופא כדי שניתן יהיה לטפל בבעיות אלו.

באופן כללי, התסמינים של מחלת אלצהיימר מתחלקים לשלושה שלבים עיקריים.

תסמינים מוקדמים

בשלבים המוקדמים, התסמין העיקרי של מחלת אלצהיימר הוא איבוד זיכרון.

לדוגמה, אדם הסובל ממחלת אלצהיימר מוקדמת עשוי:

• לשכוח שיחות או אירועים אחרונים
• למקם חפצים במקומות לא מתאימים
• לשכוח שמות של מקומות וחפצים
• להתקשות לחשוב על המילה הנכונה לומר
• לחזור על שאלות שוב ושוב
• להפגין שיפוט לקוי או קושי בקבלת החלטות
• להיות פחות גמיש ולהסס לנסות דברים חדשים
• לעתים קרובות ישנם סימנים לשינויים במצב הרוח, כגון חרדה, עצבנות, או תקופות של בלבול.

תסמינים בשלב הביניים

ככל שמחלת אלצהיימר מתקדמת, בעיות הזיכרון מחמירות. אדם הסובל מהמצב עלול להתקשות יותר ויותר לזכור את שמות האנשים הקרובים לו ועשוי להתקשות לזהות את משפחתו וחבריו.

תסמינים אחרים עשויים להתפתח, כגון:

• הגברת הבלבול וחוסר ההתמצאות – למשל, ללכת לאיבוד או לא לדעת באיזו שעה ביום מדובר
• התנהגות אובססיבית, חוזרת או אימפולסיבית
• מחשבות שווא (אמונה בדברים שאינם נכונים) או תחושת פרנויה וחשדנות כלפי מטפלים או בני משפחה
• בעיות בדיבור או בשפה (אפזיה)
• הפרעות שינה
• שינויים במצב הרוח, כגון תנודות תכופות במצב הרוח, דיכאון ותחושת חרדה, תסכול או עצבנות
• קושי בביצוע משימות מרחביות, כגון הערכת מרחקים
• ראייה או שמיעה של דברים שאנשים אחרים לא (הזיות)

בשלב זה, אדם הסובל ממחלת אלצהיימר זקוק בדרך כלל לתמיכה כדי לסייע לו בחיי היומיום. לדוגמה, הוא עשוי להזדקק לעזרה באכילה, רחצה, לבוש ושימוש בשירותים.

תסמינים מאוחרים יותר

הזיות ומחשבות שווא עלולות להופיע מדי פעם במהלך המחלה, אך יכולות להחמיר ככל שהמחלה מתקדמת. לעיתים אנשים הסובלים ממחלת אלצהיימר יכולים להיות אלימים, תובעניים וחשדניים כלפי הסובבים אותם.

מספר תסמינים אחרים עשויים להתפתח גם עם התקדמות מחלת אלצהיימר, כגון:

• קשיים באכילה ובליעה (דיספגיה)
• קושי לשנות את המיקום או ללכת ללא סיוע
• ירידה במשקל – לפעמים חמורה
• אובדן שליטה על הסוגרים
• אובדן דיבור הדרגתי
• בעיות משמעותיות בזיכרון לטווח קצר וארוך

בשלבים המאוחרים של מחלת אלצהיימר, אנשים עשויים להיות סיעודיים ולהזדקק לטיפול מלא ולסיוע באכילה, ניידות וטיפול אישי.

מתי יש לפנות לרופא משפחה?

אם אדם או קרוביו מודאגים מהזיכרון שלו או חושדים שהוא מפתח תסמיני דמנציה, מומלץ לפנות לרופא משפחה. בעיות זיכרון אינן נגרמות רק על ידי דמנציה – הן יכולות להיגרם גם על ידי דיכאון, מתח נפשי, תרופות או בעיות בריאותיות אחרות. רופא משפחה יכול לבצע כמה בדיקות פשוטות כדי לברר מה הסיבה לכך, והוא יכול להפנות את המטופל למומחה לבדיקות נוספות במידת הצורך.

מה גורם למחלת אלצהיימר?

מחלת אלצהיימר נגרמת כתוצאה מהצטברות לא תקינה של חלבונים בתאי המוח וסביבתם.

אחד החלבונים המעורבים נקרא עמילואיד, שצברים שלו יוצרים רבדים (פלאקים) סביב תאי המוח. החלבון השני נקרא טאו, שהמשקעים שלו יוצרים סבכים בתוך תאי המוח.

למרות שלא ידוע בדיוק מה גורם לתהליך הזה להתחיל, מדענים יודעים כעת שהוא מתחיל שנים רבות לפני הופעת התסמינים. ככל שתאי המוח מושפעים יותר מהנזק, יש גם ירידה במוליכים עצביים (הנקראים נוירוטרנסמיטורים) המעורבים בהעברת אותות בין תאי המוח. רמות של מוליך עצבי אחד, אצטילכולין, נמוכות במיוחד במוחם של חולי אלצהיימר.

עם הזמן אזורים שונים במוח מתכווצים והאזורים הראשונים המושפעים בדרך כלל אחראים לזיכרון. בצורות נדירות יותר של מחלת אלצהיימר, אזורים שונים במוח מושפעים כמו למשל מקרים בהם התסמינים הראשונים עשויים להיות בעיות בראייה או בשפה ולא בזיכרון.

מהם גורמי הסיכון למחלת אלצהיימר?

למרות שעדיין לא ידוע איזה גורם מניע את התהליך של מחלת אלצהיימר,
ידועים מספר גורמים המגבירים את הסיכון לפתח את המחלה:

גיל – הגיל הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר. הסיכוי לחלות במחלת אלצהיימר מכפיל את עצמו כל 5 שנים אחרי גיל 65. עם זאת, לא רק אנשים מבוגרים נמצאים בסיכון לפתח מחלת אלצהיימר. כ-1 מכל 20 אנשים עם המחלה הוא מתחת לגיל 65. מצב זה נקרא מחלת אלצהיימר מוקדמת או צעירה והיא יכולה להשפיע על אנשים מסביבות גיל 40 ואילך.

היסטוריה משפחתית – הגנים שעוברים בתורשה מההורים יכולים לתרום לסיכון לפתח מחלת אלצהיימר, אם כי העלייה בסיכון בפועל היא קטנה. עם זאת, במספר משפחות תוארה מחלת אלצהיימר הנגרמת על ידי תורשה של גן בודד והסיכונים של העברת המחלה בתורשה במקרים אלו גבוהים בהרבה.

אם כמה מבני המשפחה פיתחו דמנציה, במיוחד בגיל צעיר, ייתכן שיהיה ניתן לפנות לייעוץ גנטי לקבלת מידע לגבי הסיכויים לפתח מחלת אלצהיימר בגיל מבוגר.

תסמונת דאון – אנשים הסובלים מתסמונת דאון נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את מחלת אלצהיימר. הסיבה לכך היא שהשינויים הגנטיים הגורמים לתסמונת דאון יכולים גם לגרום להצטברות של רובד עמילואיד במוח לאורך זמן, מה שעלול להוביל למחלת אלצהיימר אצל אנשים מסוימים.

חבלת ראש – אנשים שעברו חבלת ראש קשה עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח את מחלת אלצהיימר, אך עדיין יש צורך במחקר רב בתחום זה.

מחלות לב וכלי דם – מחקרים מראים כי מספר גורמים ותנאים הקשורים למחלות לב וכלי דם יכולים להעלות את הסיכון למחלת אלצהיימר. גורמים אלו כוללים עישון, השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, רמות כולסטרול גבוהות.

גורמי סיכון אחרים – בנוסף לגורמי הסיכון שתוארו, המחקרים האחרונים מצביעים על כך שגורמים אחרים חשובים אף הם, אם כי אין זה אומר שגורמים אלה אחראים באופן ישיר להתפתחות אלצהיימר. גורמים אלו כוללים אובדן שמיעה, דיכאון לא מטופל, בדידות או בידוד חברתי ואורח חיים יושבני.

כיצד מאבחנים את מחלת אלצהיימר?

הדרך הוודאית היחידה לאבחן אדם הלוקה במחלת אלצהיימר היא לבחון את רקמת המוח שלו לאחר המוות, אך בדיקה זו אינה מתבצעת כמעט. במקום זאת, הרופא יכול להשתמש בבדיקות שונות על מנת להעריך את היכולות המנטליות של המטופל, לאבחן דמנציה ולשלול מצבים אחרים.

סביר להניח שהרופא יתחיל בתשאול לגבי סיבה הפנייה ההיסטוריה רפואית. השאלות עוסקות בתסמינים, בהיסטוריה רפואית אישית ומשפחתית, מצבים בריאותיים אחרים בעבר, תרופות קבועות (כולל תרופות שנלקחו בעבר), הרגלי תזונה, אלכוהול ועישון. לאחר מכן סביר להניח שהרופא יבצע מספר בדיקות שיסייעו לו לקבוע אם המטופל סובל ממחלת אלצהיימר.

כאמור, אין בדיקה חד משמעית שיכולה לאבחן את מחלת אלצהיימר. עם זאת, סביר להניח שהרופא יבצע מספר בדיקות כדי לקבוע את האבחנה. בדיקות אלה יכולות להיות בדיקות מנטליות, פיזיות, נוירולוגיות והדמיה. הרופא יתחיל במבחנים מנטליים שונים שיכולים לעזור לו להעריך את הזיכרון לטווח הקצר, את הזיכרון לטווח הארוך ואת ההתמצאות במקום ובזמן.

לאחר מכן, סביר להניח שהרופא יערוך בדיקה גופנית. לדוגמה, הוא עשוי לבדוק את לחץ הדם, להעריך את קצב הלב ולמדוד חום. במקרים מסוימים, הרופא עשוי לבקש דגימות שתן או דם לבדיקה במעבדה. הרופא יערוך גם בדיקה נוירולוגית כדי לשלול אבחנות אפשריות אחרות, כגון בעיה רפואית חריפה, כגון זיהום או שבץ. במהלך בדיקה זו, הרופא יבדוק את הרפלקסים של המטופל, טונוס השרירים והדיבור. הרופא עשוי גם להזמין בדיקות הדמיית מוח. בדיקות אלה, שמספקות הדמיה של המוח, יכולים לכלול:

• הדמיית תהודה מגנטית (MRI) – בדיקת MRI יכולה לסייע באיסוף סמני מפתח, כגון דלקות, דימומים ובעיות מבניות.
• סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) – בדיקת CT מצלמת סדרה של תמונות רנטגן שיכולות לעזור לרופא לחפש מאפיינים חריגים במוח של המטופל.

בדיקות אחרות שהרופא עשוי לבצע כוללות בדיקות דם כדי לבדוק אם קיימים גנים שעשויים להצביע על סיכון גבוה יותר למחלת אלצהיימר.

האם יש טיפול למחלת אלצהיימר?

אין כרגע תרופה למחלת אלצהיימר, אך כן קיימות תרופות שיכולה להפחית את התסמינים באופן זמני. התרופות העיקריות הן:

מעכבי אצטילכולין אסטראז (AChE) – תרופות אלו מגבירות את רמות האצטילכולין, מוליך עצבי במוח המסייע לתאי עצב לתקשר זה עם זה. ניתן לרשום דונפזיל (ממוריט) וריבסטיגמין (אקסלון) לאנשים עם מחלת אלצהיימר מוקדמת עד בינונית.

ההנחיות העדכניות ממליצות להמשיך בתרופות אלו בשלבים המאוחרים והחמורים יותר של המחלה. למרות שאין הבדל משמעותי בין שתי התרופות, אנשים מסוימים מגיבים טוב יותר לאחת מהן או שיש להם פחות תופעות לוואי, שיכולות לכלול בחילות, הקאות ואובדן תיאבון. תופעות הלוואי בדרך כלל משתפרות לאחר שבועיים של נטילת התרופה.

ממנטין (אביקסה, ממוקס) – תרופה זו אינה מעכבת אצטילכולין אסטראז אלא פועלת על ידי חסימת ההשפעות של כמות מוגזמת של מוליך עצבי במוח הנקרא גלוטמט. ממנטין משמשת למחלת אלצהיימר בינונית או חמורה ומתאימה לאנשים שאינם יכולים לקחת או סובלים מתופעות לוואי של מעכבי אצטילכולין אסטראז.

התרופה מתאימה גם לאנשים עם מחלת אלצהיימר חמורה שכבר נוטלים מעכבי אצטילכולין אסטראז. תופעות לוואי יכולות לכלול כאבי ראש, סחרחורת ועצירות אך בדרך כלל אלו תופעות זמניות בלבד.

האם ניתן למנוע את מחלת אלצהיימר?

מכיוון שהסיבה המדויקת למחלת אלצהיימר עדיין אינה ידועה, אין דרך בטוחה למנוע אותה. עם זאת, אורח חיים בריא יכול לעזור להפחית את הסיכון.

מחלות לב וכלי דם נקשרו עם סיכון מוגבר למחלת אלצהיימר ולדמנציה וסקולרית. ניתן להפחית את הסיכון לפתח מצבים אלה – כמו גם בעיות חמורות אחרות, כגון שבץ מוחי והתקפי לב – על ידי נקיטת צעדים לשיפור בריאות הלב וכלי הדם. צעדים אלו כוללים הפסקת עישון, תזונה בריאה ומאוזנת, פעילות גופנית (כ-150 דקות בשבוע בעצימות בינונית), מעקב אחר לחץ הדם, איזון סוכרת, שמירה על שתייה מינימלית של אלכוהול.

המחקרים האחרונים מצביעים על כך שגורמים אחרים חשובים אף הם, אם כי אין זה אומר שגורמים אלה אחראים ישירות לגרימת אלצהיימר.

גורמים אלו כוללים:

• אובדן שמיעה
• דיכאון לא מטופל (אם כי זה יכול להיות גם סימפטום של דמנציה)
• בדידות או בידוד חברתי
• אורח חיים יושבני

המחקר הגיע למסקנה כי על ידי שינוי כל גורמי הסיכון שניתנים לשינוי, הסיכון לדמנציה עשוי להיות מופחת באופן משמעותי. בנוסף, ישנן עדויות המצביעות על כך ששיעורי הדמנציה נמוכים יותר בקרב אנשים שנשארים פעילים נפשית וחברתית לאורך כל חייהם.

ייתכן שניתן להפחית את הסיכון למחלת אלצהיימר וסוגים אחרים של דמנציה על ידי:

• קריאה
• למידת שפות זרות
• נגינה
• התנדבות בקהילה
• השתתפות בספורט קבוצתי
• פעילויות או תחביבים חדשים
• שמירה על חיי חברה פעילים

הוכח כי התערבויות כמו משחקי מחשב "אימון מוחי" משפרות את הקוגניציה לתקופה קצרה, אך מחקרים טרם הוכיחו האם הדבר יכול לסייע במניעת דמנציה.

מקורות: NHS | MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

מה זה דמנציה?

מה זו התרופה החדשה שאושרה לאחרונה לטיפול באלצהיימר?

מה הקשר בין ויטמין E לאלצהיימר?

האם אומגה 3 יכולה לסייע בהאטת התקדמות מחלת אלצהיימר?

האם כורכומין יכול לסייע במניעה של מחלת אלצהיימר?