אטופן (Etopan)

אטופן היא תרופה המשמשת להקלה על כאבים שנובעים ממצבים רפואיים שונים.

התרופה שייכת למשפחת תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות, כך שהיא חוסמת ייצור של חומרים טבעיים מסוימים בגוף הגורמים לדלקת.

תרופה זו משמשת לטיפול בכאב לטווח קצר, בכאבי פרקים ארוכי טווח ובדלקות פרקים נוספות כגון:

דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis)– להקלה על תסמינים של דלקת מפרקים ניוונית מומלץ על נטילת 400-1000 מ"ג פעם ביום.

בדומה לשאר התרופות ממשפחת התרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידליות, יש ליטול את המינון המינימאלי שיוצר השפעה על המטופל.

דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis)– אופן נטילת התרופה דומה לנטילתה עבור דלקת מפרקים ניוונית.

דלקת מפרקים שגרונית של גיל הילדות (Juvenile Rheumatoid Arthritis)- להקלה על תסמינים של דלקת מפרקים שגרונית של גיל הילדות בגילאי 6 עד 16, המינון המומלץ צריך להיות מבוסס על משקל הגוף (ראה בהמשך).

מהם סוגי התרופה הקיימים?

אטופן משווקת בישראל במינונים שונים ובשני סוגים עיקריים:

שחרור מהיר (Immediate Release) – תרופות מסוג זה מקלות על הכאב באופן מהיר, אך החיסרון הוא בכך שהקלה זו אינה נמשכת לזמן רב אלא למספר שעות בודדות, כך שהמטופלים נדרשים ליטול מספר קפסולות ביממה.

שחרור מושהה (Extended Release) – תרופות מסוג זה נלקחות בדרך כלל רק פעם או פעמיים ביום, משום שהשפעתן נמשכת לזמן רב.

מהו מינון התרופה המומלץ?

מינון התרופה נקבע לרוב לפי המחלה וגיל החולה.

בילדים ישנה התחשבות נוספת במשקל:

כאב חריף – מינון למבוגר (מעל גיל 18) עבור התרופה עם השחרור המהיר הוא 200-400 מ"ג, 6-8 פעמים ביום.

דלקת מפרקים ניוונית – מינון למבוגר (מעל גיל 18) עבור התרופה עם השחרור המהיר הוא 300-500 מ"ג, 2-3 פעמים ביום, ועבור התרופה עם השחרור המושהה הוא 400-1000 מ"ג, פעם ביום.

דלקת מפרקים שגרונית – המינונים למבוגר (מעל גיל 18) דומים למינונים הנלקחים עבור דלקת מפרקים ניוונית.

דלקת מפרקים שגרונית של גיל הילדות – המינונים לילד (גיל 6-16) עבור התרופה עם השחרור המושהה תלויים במשקל:

• משקל 20-30 ק"ג – 400 מ"ג פעם ביום.
• משקל 30-45 ק"ג – 600 מ"ג פעם ביום.
• משקל 45-60 ק"ג – שתי מנות של 400 מ"ג פעם ביום.
• משקל מעל 60 ק"ג – שתי מנות של 500 מ"ג פעם ביום.

מהן תופעות הלוואי של התרופה?

נטילת אטופן עלולה להיות כרוכה בתופעות לוואי נלוות.

תופעות הלוואי השכיחות כוללות בחילה, הקאה, שלשול או עצירות, כאבי בטן, קלקול קיבה, גזים, סחרחורות, כאבי ראש ועוד.

בנוסף, עלולות להופיע תופעות לוואי חמורות, אשר בגינן יש להיוועץ מיידית עם הרופא המטפל.

תופעות אלו יכולות להעיד על מצבים רפואיים חמורים ובהם:

שבץ מוחי או התקף לב– המטופל עלול להציג תסמינים הכוללים כאבים בחזה, קוצר נשימה, חולשה בצד אחד של הגוף, גמגום, פגיעה כלייתית (בשימוש ממושך) ועוד.

אי ספיקת לב– תסמינים הכוללים עלייה במשקל, נפיחות בידיים או ברגליים ועוד.

כיבים או דימום ממערכת העיכול– התסמינים עשויים לכלול כאבי בטן, הקאה דמית ועוד.

פגיעה כבדית– תסמינים הכוללים הצהבה של העור או לובן העיניים, תסמינים דמויי שפעת (כגון כאבי שרירים, כאבי ראש, חום, בחילות והקאות), עייפות, כאבי בטן עליונה ועוד.

תגובות עוריות– כגון עור אדמומי, שלפוחיות או קילוף.

תגובה אלרגית– התסמינים כוללים קוצר נשימה, נפיחות של הפנים, השפתיים או הגרון ועוד.

 באילו מצבים יש להימנע מנטילת אטופן?

ישנם מצבים רפואיים בהם מומלץ להימנע מנטילת אטופן, או לכל הפחות להיוועץ בגורם רפואי טרם נטילת התרופה.

יש להימנע משתיית אלכוהול בעת נטילת התרופה משום שהשילוב של השניים עלול להגביר את הסיכון לכיבים ודימום בקיבה.

מטופלים הסובלים ליתר לחץ דם – תרופה זו עלולה לגרום לעליה בלחץ הדם, כך שמטופל הסובל מיתר לחץ דם טרם נטילת התרופה עלול להיות בסיכון להתקף לב או שבץ מוחי.

מטופלים הסובלים מאי ספיקת לב – תרופה זו עלולה להחמיר את אי ספיקת הלב.

מטופלים הסובלים מאסתמה – מטופל אשר סובל מאסתמה ולקה בהתקף אסתמה או בקוצר נשימה בזמן נטילת אספירין או תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות אחרות (NSAIDs), צריך להימנע מנטילת אטופן.

היריון – לא נעשו מחקרים רבים על נטילת אטופן בזמן היריון, ולכן מומלץ להימנע מנטילת התרופה בזמן היריון, בעיקר בטרימסטר השלישי.

כמו כן, יש להיוועץ בגורם רפואי על נטילת התרופה בזמן הנקה.

האם יש השפעה בין תרופתית בנטילת אטופן יחד עם תרופה אחרת?

נטילת אטופן דרך הפה יכולה ליצור אינטראקציה עם תרופות אחרות, ויטמינים או עשבי תיבול שונים.

אינטראקציה בין תרופתית מתרחשת כאשר חומר מסויים (או תרופה) משנה את אופן פעולת התרופה האחרת, על ידי כך שהוא מגביר או מעכב את פעולתה.

בכדי למנוע אינטראקציות מסוג זה, מומלץ ליידע את הרופא המטפל על התרופות, הוויטמינים או הצמחים השונים אותם המטופל נוטל.

להלן מספר דוגמאות לתרופות שיכולות לגרום לאינטראקציות עם אטופן:

דיגוקסין – תרופה המשמשת לטיפול בהפרעות קצב לבביות.

נטילתה יחד עם אטופן עלולה להגביר את הסיכון לנזק כלייתי.

תרופות שמעכבות את האנזים ACE (Angiotensin-converting enzyme) – פעילות תרופות מסוג זה, שנועדו לטיפול ביתר לחץ דם, עלולה להיפגע במידה והמטופל נוטל אטופן.

משתנים – אטופן יכול להפחית את ההשפעות המשתנות של כמה תרופות, כגון פוסיד.

תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות (NSAIDs) – כאמור, אטופן שייכת לקבוצת התרופות הזו, כך שנטילתה יחד עם תרופה אחרת מאותה קבוצה (כגון אספירין) עלולה להגביר את הסיכון לדימום וכיבים בקיבה.

ליתיום – ליתיום היא תרופה שנועדה לטפל בהפרעה דו קוטבית. נטילת אטופן עלולה לגרום לרמה גבוהה של ליתיום בדם ולהרעלה שבאה לידי ביטוי ברעד, צמא מוגזם בלבול ועוד.

שאלות ותשובות בנושא

כיצד ניתן לדעת שהתרופה יעילה למטופל?

מה לעשות במידה והמטופל שכח ליטול את התרופה?

כיצד מומלץ ליטול את התרופה ביחס לארוחות?

כיצד יש לאחסן את התרופה?

אילו בדיקות כדאי לבצע בזמן נטילת התרופה?

לפי מה נקבע מינון התרופה המומלץ?