אטופיק דרמטיטיס

אטופיק דרמטיטיס (דלקת עור אטופית) היא מחלה שהופכת את העור לאדמומי ומגרד. מחלה זו נפוצה אצל ילדים אך יכולה להופיע בכל גיל.

דלקת עור אטופית היא מחלה כרונית ונוטה להתלקח (להתפרץ) מעת לעת והיא עשויה להיות מלווה באסתמה או בקדחת השחת.

לא נמצאה תרופה לריפוי דלקת עור אטופית, אך טיפולים מסוימים יכולים להקל על הגרד ולמנוע התפרצויות חדשות של תסמינים. טיפולים כגון אלו כוללים הימנעות מסבונים קשים, שמירה על לחות העור ומריחת קרמים או משחות רפואיות.

במאמר זה נלמד על:

• מהם התסמינים?
• מה הגורם לדלקת עור אוטפית
• טריגרים
• הקשר בין אלרגיה לדלקת עור אטופית
• גורמי סיכון 
• סיבוכים אפשריים
• אבחון
• טיפול
  
• שלבי הטיפול באטופיק דרמטיטיס
• ההבדלים בין אקזמה לאטופיק דרמטיטיס
• דרכי מניעה

מהם התסמינים של דלקת עור אטופית?

הסימנים והתסמינים של דלקת עור אטופית משתנים מאוד מאדם לאדם וכוללים:

• יובש בעור
• גרד, שעלול להיות קשה, במיוחד בלילה
• פריחה בצבע אדום עד חום-אפור, במיוחד על הידיים, הרגליים, הקרסוליים, פרקי הידיים, הצוואר, החזה העליון, העפעפיים, במרפקים ובברכיים, ואצל תינוקות, בפנים ובקרקפת
• שלפוחיות קטנות ומורמות, העלולות להפריש נוזלים ולהתכסות בקרום כאשר הן נקרעות
• עור מעובה, סדוק וקשקשי

דלקת עור אטופית מתחילה לרוב לפני גיל 5 ועשויה להימשך עד גיל ההתבגרות והבגרות. עבור אנשים מסוימים היא מתלקחת מעת לעת ואז חולפת לזמן מה, אפילו למשך מספר שנים.

מהם הסימנים לזיהום?

לעיתים, אזורי עור המושפעים מדלקת עור אטופית עלולים להזדהם. סימני זיהום יכולים לכלול:

• הדלקת מחמירה הרבה יותר
• הפרשה מהעור
• קרום צהוב על פני העור או כתמים לבנים-צהבהבים קטנים המופיעים על פני האזורים המודלקים
• העור הופך נפוח וכואב
• תחושת חום וצמרמורות

מה גורם לדלקת עור אטופית?

דלקת עור אטופית עשויה להיגרם על ידי שילוב של דברים. לאנשים עם דלקת עור אטופית לעיתים קרובות יש עור יבש מאוד מכיוון שעורם אינו מסוגל לשמור על לחות רבה. יובש זה עלול לגרום לעור להגיב יותר לטריגרים מסוימים ולגרום לגרד ולכאב.

אדם עלול להיוולד עם נטייה מוגברת לפתח דלקת אטופית בגלל גורמים גנטיים תורשתיים. מחקרים הראו כי ילדים שיש להם אחד או שני הורים הסובלים מדלקת עור אטופית, או שיש להם אחים חולים, נוטים יותר לפתח את המחלה בעצמם. דלקת עור אטופית אינה מדבקת, ולכן לא ניתן להעביר אותה במגע קרוב.

אילו גורמים (טריגרים) יכולים לגרום להתפרצות של אטופיק דרמטיטיס?

ישנם מספר גורמים העלולים לעורר הופעת תסמינים של אטופיק דרמטיטיס. גורמים אלו יכולים להשתנות מאדם לאדם.

טריגרים נפוצים כוללים:

• חומרים מגרים – כגון סבונים וחומרי ניקוי, כולל שמפו, נוזל כביסה וקצף אמבט
• גורמים סביבתיים או אלרגנים – כגון מזג אוויר קר ויבש, רטיבות ודברים ספציפיים יותר כמו קרדית האבק, פרוות חיות מחמד, פרחים ועובש
• אלרגיות למזון – כגון אלרגיות לחלב, ביצים, בוטנים, סויה או חיטה
• בדים מסוימים – כגון צמר ובדים סינתטיים
• שינויים הורמונליים – אצל חלק מהנשים התסמינים מחמירים בימים שלפני המחזור או במהלך ההיריון
• זיהומים בעור
• יש אנשים שמדווחים שהתסמינים שלהם מחמירים כשהאוויר יבש או מאובק, או כשהם לחוצים, מזיעים, או שחם או קר להם מדי.

אם אדם מאובחן עם דלקת עור אטופית, הרופא המטפל יעזור למטופל לנסות לזהות טריגרים כלשהם המעוררים ומחמירים את התסמינים.

מה הקשר בין אלרגיה לדלקת עור אטופית?

המילה "אטופית" בדלקת עור אטופית מגיעה מהמילה הלועזית "אטופיה", כלומר, אלרגיה ובכך מצביעה על הקשר לאלרגיות. למרות שהמחלה לא תמיד נגרמת באופן ישיר על ידי תגובה אלרגית, היא בדרך כלל קשורה למצבים אלרגיים אחרים.

למעשה, דלקת עור אטופית היא לעתים קרובות התחלה של מה שמכונה "המצעד האטופי" (atopic march) – תיאוריה לפיה אדם מפתח לאורך חייו סוגים שונים של אלרגיות, כמו אלרגיות למזון, קדחת השחת ואסתמה. ההערכה היא כי עד 60 אחוז מהאנשים הסובלים מדלקת עור אטופית מפתחים אסתמה או קדחת השחת ועד 30 אחוז סובלים מאלרגיות למזון.

כמו בהפרעות אלרגיות אחרות, דלקת עור אטופית נוטה לעבור במשפחות. קיום הורה עם דלקת עור אטופית, קדחת השחת או אסתמה מגדיל את הסיכון של ילדו לחלות בעצמו. עם זאת, דלקת עור אטופית יכול להתפתח גם ללא היסטוריה משפחתית של מצבים אטופיים.

אילו עוד גורמי סיכון קשורים לאטופיק דרמטיטיס?

מלבד גנטיקה והיסטוריה משפחתית, עשויים להתקיים גורמי סיכון אחרים לדלקת עור אטופית. מספר מחקרים מצביעים על כך שבנים נוטים יותר מבנות לפתח את המחלה בגיל הינקות, ודפוס זה מתהפך בגיל ההתבגרות.

מחקרים אחרים מצביעים על כך ששכיחותה של דלקת עור אטופית גבוהה יותר בקרב אנשים ממוצא אפריקאי. ככל הנראה ישנם גורמי סיכון נוספים, אך הנתונים עדיין אינם חד משמעיים.

באופן ספציפי, גורמי סיכון פוטנציאליים אלה כוללים:

• חיים במדינה מפותחת, בעיר או באקלים קר
• להיוולד לאם מבוגרת
• להיוולד לשכבה סוציואקונומית גבוהה יותר או להורים בעלי השכלה גבוהה
• להיוולד בניתוח קיסרי
• חשיפה לעישון פסיבי
• עודף משקל
• תינוק עם משקל לידה גבוה
• להיות מטופל באנטיביוטיקה מינקות

בצד ההפוך של הדברים, גורמים מסוימים עשויים להגן מפני דלקת עור אטופית.

גורמים מגנים פוטנציאליים אלו כוללים:

• שימוש מוקדם בקרם לחות אצל תינוקות
• הנקה בשלושת החודשים הראשונים לחיים (גמילה מאוחרת עלולה להגביר את הסיכון)
• חשיפה למסגרת של מעונות יום
• חשיפה לחיות מחמד (במיוחד כלבים) בשלב מוקדם בחיים

האם לדלקת עור אטופית יכולים להיות סיבוכים?

סיבוכים של דלקת עור אטופית עשויים לכלול:

אסתמה וקדחת שחת – לעיתים דלקת עור אטופית מקדימה מצבים אלו. יותר ממחצית הילדים הצעירים הסובלים מדלקת עור אטופית מפתחים אסתמה ו/או קדחת שחת עד גיל 13.

גרד כרוני ועור קשקשי – מצב עור הנקרא נוירודרמטיטיס (lichen simplex chronus) מתחיל מאזור מגרד בעור. החולה מגרד את האזור, מה שמגביר את תחושת הגרד אפילו יותר. בסופו של דבר, הוא עלול לגרד ולשרוט את עצמו רק מתוך הרגל. מצב זה יכול לגרום לעור הפגוע להיות חסר צבע ומעובה.

זיהומים בעור – גירודים חוזרים שפוצעים את העור עלולים לגרום לפצעים וסדקים פתוחים ואלה מגדילים את הסיכון להידבקות מחיידקים ווירוסים, כולל נגיף ההרפס (הרפס סימפלקס).

דלקת עור אלרגית ממגע (allergic contact dermatitis) – מצב זה שכיח בקרב אנשים עם דלקת עור אטופית

בעיות שינה – הגרד יכול לגרום לאיכות שינה ירודה.

כיצד מאבחנים אטופיק דרמטיטיס?

אין צורך בבדיקת מעבדה לאבחנה של דלקת עור אטופית. ככל הנראה הרופא יבצע אבחנה על ידי בחינת העור וסקירת ההיסטוריה הרפואית של המטופל.

הרופא עשוי להשתמש גם בבדיקות טלאי (patch test) או בבדיקות אחרות כדי לשלול מחלות עור אחרות או לזהות מצבים הנלווים לאטופיק דרמטיטיס.

אם קיים חשד שמזון מסוים גרם לפריחה אצל ילד, חשוב להגיד זאת לרופא ולשאול לגבי זיהוי אלרגיות אפשריות למזון.

מהו הטיפול באטופיק דרמטיטיס?

אטופיק דרמטיטיס יכול להיות מצב כרוני מתמשך. הטיפולים הקיימים יכולים לעזור להקל על התסמינים והם אינם מרפאים את המחלה, אך ילדים רבים מוצאים שהתסמינים שלהם משתפרים באופן טבעי ככל שהם מתבגרים.

ייתכן שיהיה צורך לנסות טיפולים שונים לאורך חודשים או שנים בכדי לטפל במחלה ולשלוט בתסמיניה וגם אם הטיפול יצליח, התסמינים עשויים לחזור (להתלקח). חשוב לזהות את המחלה מוקדם כדי שניתן יהיה להתחיל בטיפול.

הטיפולים העיקריים בדלקת עור אטופית כוללים:

תרופות

סטרואידים מקומיים – הרופא עשוי לרשום קרם או משחת סטרואידים. יש למרוח את הקרם על עור לח, בהתאם להוראות. שימוש יתר בתרופה זו עלול לגרום לתופעות לוואי, כולל הידקקות של העור.

מעכבי קלצינורין מקומיים – תרופות אלו כגון טקרולימוס (פרוטופיק) ופימיקרולימוס (אלידל) משפיעות על המערכת החיסונית. הן ניתנות לילדים מעל גיל שנתיים כדי לעזור לשלוט בתגובת העור. יש למרוח את הקרם בהתאם להוראות, על פני עור לח וחשוב להימנע מחשיפה לאור שמש חזק בעת שימוש במוצרים אלה.

לתרופות אלה יש אזהרה על החפיסה המזהירה מפני סיכון אפשרי לסרטן, אולם האקדמיה האמריקאית לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה הגיעה למסקנה כי יחסי הסיכון-תועלת של תרופות אלו דומים לאלה של רוב הטיפולים המקובלים האחרים של דלקת עור אטופית מתמשכת.

אנטיביוטיקה – הרופא עשוי לרשום קרם אנטיביוטי אם התפתח בעור זיהום חיידקי, או שקיימים פצעים פתוחים או סדקים. במצבים מסוימים ייתכן שיהיה צורך ליטול אנטיביוטיקה ככדורים.

תרופות אנטי דלקתיות הניתנות ככדורים – במקרים חמורים יותר, הרופא עשוי לרשום סטרואידים דרך הפה – כגון פרדניזון. תרופות אלו יעילות אך לא ניתן להשתמש בהן לאורך זמן בגלל תופעות לוואי חמורות.

אנטי היסטמינים – אנטי היסטמינים הם סוג של תרופות החוסמות את ההשפעות של חומר הנקרא היסטמין המעורב בתיווך התגובה האלרגית. הם ניתנים בעיקר על מנת לעזור להקל על הגרד הקשור לדלקת עור אטופית.

טיפול ביולוגי – מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר לאחרונה תרופה חדשה מסוג נוגדן חד-שבטי חדש הניתן להזרקה בשם דופלימומאב (דופיקסנט). תרופה זו משמשת לטיפול באנשים עם מחלה קשה שאינם מגיבים היטב לאפשרויות טיפול אחרות.

זו תרופה חדשה יותר, כך שאין לה רקורד ארוך מבחינת מידת העזרה שלה לאנשים, אך מחקרים הראו שהיא בטוחה אם משתמשים בה בהתאם להוראות.

טיפולים לא תרופתיים

חבישות רטובות – טיפול יעיל ואינטנסיבי לדלקת עור אטופית קשה הכולל את חבישת האזור הפגוע בסטרואידים מקומיים ותחבושות רטובות. לפעמים זה נעשה בבית חולים לאנשים עם נגעים נרחבים מכיוון שמדובר בפעולה מורכבת הדורשת מומחיות סיעודית. לחלופין, ניתן לשאול את הרופא כיצד לעשות טכניקה זו בבית.

טיפול באור (פוטותרפיה) – טיפול זה משמש לאנשים שאינם משתפרים עם טיפולים מקומיים או שהתסמינים שלהם מתלקחים במהירות לאחר הטיפול.

הצורה הפשוטה ביותר של טיפול באור כוללת חשיפה של העור לכמויות מבוקרות של אור שמש טבעי.

צורות אחרות משתמשות בקרינת אולטרה סגול מלאכותית מסוג UVA ובקרינת UVB בפס צר, כטיפול בלעדי או בשילוב עם תרופות.

למרות שמדובר בטיפול יעיל, לטווח הארוך עלולות להיות לו השפעות מזיקות, כולל הזדקנות מוקדמת של העור וסיכון מוגבר לסרטן העור. מסיבות אלה, פוטותרפיה פחות נפוצה כטיפול לילדים צעירים ואינה ניתנת לתינוקות.

שלבי הטיפול באטופיק דרמטיטיס

קבלת טיפול יעיל בסימפטומים של אטופיק דרמטיטיס מתחילה בכמה שלבים:

1. תחילה, מקובל להגיע להתייעצות עם רופא עור מנוסה. במהלך השיחה עם הרופא הוא יבדוק מקרוב ובצורה מדוקדקת את מצב העור והרגישות שלו. הוא יתייחס ביסודיות אל האזורים עם הפריחה, תוך שימת לב להיקף וחומרת הפריחה, היובש והדלקת. הרופא עשוי לחפש סימנים להימצאות זיהום או סיבוכים אחרים לפי הצורך. 
2. במהלך הבדיקה הרופא ייתן את הדעת על ההיסטוריה הרפואית. ישנה התייחסות להיבטים כגון אלרגיות ידועות, היסטוריה משפחתית של אטופיק דרמטיטיס או בעיות עור אחרות אצל קרובים. הרופא יבקש לברר האם היו טיפולים קודמים שלא הראו הצלחה. מידע זה מסייע לרופא העור להבין מהם הגורמים המשפיעים ולאחר מכן לקבוע את הגישה הטיפולית המתאימה ביותר.
3. לפני מתן הטיפול עצמו יבדוק הרופא האם קיימים טריגרים, כלומר גורמים שונים שמעורבים בהחמרה של התסמינים או בהתלקחות. רופא העור יבדוק אתכם האם אתם מבחינים בהשפעה של גורמים כגון מתח, חשיפה לחומרים מגרים (כגון סבונים מסוג כזה או אחר, חומרי ניקוי בקרבתכם), או גורמים מחוללי אלרגיה כגון קרדית האבק, פרווה של חיות מחמד וכדומה. זיהוי והימנעות מגורמים כאלה הם למעשה חלק חשוב בטיפול יעיל.
4. בשלב הבא רופא העור ימליץ על תוכנית טיפול. הטיפולים ההתחלתיים המקובלים ביותר לאטופיק דרמטיטיס כוללים שימוש בקרם לחות ומשחות להקלה על העור. שמירה על לחות ובריאות העור עוזרים להקלת התסמינים. הרופא ימליץ לכם על תכשירי לחות מתאימים למריחה באופן קבוע, לאחר רחצה או מקלחת. במידת הצורך ניתן לטפל על ידי תרופות כגון סטרואידים, תרופות אנטי דלקתיות למריחה על האזור הפגוע. הרופא יקבע את הכמות והסוג המתאימים למצבכם. במידת הצורך ניתן להשתמש בתרופות מסוג שנקרא מעכבי קלצינוירין, למשל באזורים רגישים כגון פנים, עפעפיים. 
5. במקרים שבהם התסמינים חמורים, ארוכים או שלא חווים הקלה מספקת, ניתן לעבור לשלב הטיפולי הבא. מדובר בתרופות מדכאות פעילות חיסונית (למשל, ציקלוספורין) או תרופות אחרות שעוזרות להפחית תסמינים הנובעים מפעילות יתר של המערכת החיסונית. אפשרויות טיפול אחרות הן, כפי שהזכרנו בתחילת המאמר, פוטותרפיה. 
6. מעקב והתאמת הטיפול לפי הצורך. הרופא ילווה אתכם לאחר השימוש בתרופות השונות והטיפולים, ויבדוק עם הזמן האם יש צורך בשינויים. כמו כן הרופא יסייע בכל מקרה של  תופעות לוואי. בהתבסס על תגובת המטופלים והמעקב הרפואי, ייתכן שהרופא ישנה את המינון או סוג התרופות לפי הצורך.

ההבדלים בין אקזמה לאטופיק דרמטיטיס

אקזמה היא שם כללי מקובל לקבוצה של בעיות עור שכוללות דלקת, תחושת גירוד והתפשטות של  פריחה. אקזמה עלולה להשפיע על אנשים בכל הגילאים וזה עשוי להתבטא באופן כרוני ומתמשך.  אקזמה, חשוב לומר, אינה מדבקת. אם כי אין תרופה שיכולה לרפא לחלוטין, ישנם לא מעט טיפולים שיכולים להקל ולמנוע התלקחויות. אחד הסוגים נפוצים של אקזמה הוא למעשה אטופיק דרמטיטיס. 

ישנם כמה הבדלים מרכזיים בין אטופיק דרמטיטיס לבין סוגים אחרים של אקזמה. אטופיק דרמטיטיס מתפתחת בדרך כלל בגיל הרך, לעיתים בשילוב אסטמה. מצב זה נגרם משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, שמובילים לתגובה חיסונית חזקה מדי. סוגים אחרים של אקזמה עשויים לבוא לידי ביטוי כתוצאה ממגע בחומרים מסוימים או פעילות של שמרים על העור.

בנוסף, אטופיק דרמטיטיס נוטה להראות דפוס ייחודי, כגון פריחה על הלחיים, במרפקים ובברכיים אצל ילדים. כמו כן, מצב זה לרוב מתמשך ובעל תסמינים חריפים יותר לעומת סוגים אחרים של אקזמה.

אפשר לסכם את ההבדלים המרכזיים:

כיצד ניתן למנוע התפרצויות של תסמיני דלקת עור אטופית?

הצעדים הבאים עשויים לסייע במניעת התקפי דלקת עור אטופית (התלקחויות) ולמזער את השפעות היובש של מקלחת:

מריחת קרם לחות על העור פעמיים ביום לפחות – קרמים, משחות ותחליבים אוטמים את העור ומונעים מהלחות הטבעית שלו להתנדף.

זיהוי והימנעות מטריגרים המחמירים את המצב – טריגרים שיכולים להחמיר את תגובת העור כוללים זיעה, לחץ, השמנת יתר, סבונים, חומרי ניקוי, אבק ואבקנים ויש צמצם את החשיפה לטריגרים כאלו.

מקלחות קצרות יותר – יש להגביל את האמבטיות והמקלחות ל-עד 10-15 דקות ולהשתמש במים חמימים ולא חמים.

שימוש בסבונים עדינים בלבד – יש לבחור בסבונים עדינים שכן סבונים קשים או סבונים אנטיבקטריאליים יכולים להסיר יותר שומנים טבעיים של העור ולגרום ליובש.

ייבוש זהיר – לאחר הרחצה יש לטפוח בעדינות על העור עם מגבת רכה ולמרוח קרם לחות בעוד העור עדיין לח.

מקורות: MayoClinic | NHS | EveryDayHealth

שאלות ותשובות בנושא

האם מזונות מסוימים עלולים לגרום להתפרצות של דלקת עור אטופית אצל ילדים?

האם מזונות יכולים לעורר תסמיני דלקת עור אטופית אצל מבוגרים?

מה הקשר בין אכילת דגים לדלקת עור אטופית?

אילו גנים גורמים להתפתחות דלקת עור אטופית?

מה כולל הטיפול בדלקת עור אטופית אצל תינוקות?