אוטיזם

אוטיזם הוא מצב הקשור להתפתחות המוח המשפיע על האופן בו אדם תופס אנשים אחרים ומקיים איתם אינטראקציות חברתיות. אוטיזם גורם לבעיות באינטראקציה חברתית ובתקשורת וההפרעה כוללת גם דפוסי התנהגות מגבילים שחוזרים על עצמם. המונח "ספקטרום" שנכלל בשם המלא של ההפרעה (הפרעה בספקטרום האוטיסטי) מתייחס למגוון הרחב של התסמינים וחומרתם.

הפרעה בספקטרום האוטיסטי כוללת מצבים שנחשבו בעבר כנפרדים – אוטיזם, תסמונת אספרגר, הפרעה ילדות דיסאינטגרטיבית ועוד. הפרעת הספקטרום האוטיסטי מתחילה בגיל הרך וגורמת בסופו של דבר לבעיות בתפקוד בחברה – בבית הספר ובעבודה, למשל.

לעתים קרובות ילדים מראים תסמינים של אוטיזם בשנה הראשונה לחיים. נראה כי חלק קטן מהילדים עם אוטיזם מתפתח כרגיל בשנה הראשונה, ואז עובר תקופת רגרסיה בין גיל שנה וחצי לגיל שנתיים, אז הם מפתחים תסמיני אוטיזם. אמנם אין תרופה להפרעת הספקטרום האוטיסטי, אך טיפול אינטנסיבי ומוקדם יכול לחולל שינוי גדול בחייהם של ילדים רבים.

במאמר זה נדון על:

• התסמינים של הפרעה בספקטרום האוטיסטי
• מתי מומלץ לפנות לרופא
• הסיבה העקרית לאוטיזם
• גורמי סיכון להתפתחות אוטיזם
• כיצד מאבחנים
• כיצד מטפלים
• כיצד לנהל מצבים רפואיים ונפשיים
• טיפולי רפואה אלטרנטיבית

מהם התסמינים של הפרעה בספקטרום האוטיסטי?

יש ילדים שמראים סימנים של הפרעה בספקטרום האוטיסטי בילדות המוקדמת, כמו פגיעה בקשר עין, חוסר תגובה לשמם או אדישות כלפי ההורים.

ילדים אחרים עשויים להתפתח כרגיל בחודשים או בשנות החיים הראשונות, אך לפתע הופכים מסוגרים או תוקפניים או מאבדים כישורי שפה שכבר רכשו.

הסימנים לאוטיזם נראים בדרך כלל לפני גיל שנתיים. כל ילד עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי עשוי להיות בעל דפוס התנהגות ייחודי ורמת חומרה משתנה – מתפקוד נמוך לתפקוד גבוה.

יש ילדים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי הסובלים מקשיי למידה, ויש המראים סימנים של אינטליגנציה נמוכה מהרגיל.

ילדים אחרים הסובלים מההפרעה הם בעלי אינטליגנציה רגילה עד גבוהה – הם לומדים במהירות, אך עם זאת מתקשים לתקשר וליישם את מה שהם יודעים בחיי היומיום ולהסתגל למצבים חברתיים.

בגלל משלב התסמינים הייחודי לכל ילד, לעיתים קשה לקבוע את חומרת ההפרעה והקביעה נעשית בדרך כלל בהתבסס על רמת הליקויים ובחינת האופן בו הם משפיעים על יכולת התפקוד.

עם התבגרותם, ישנם ילדים הסובלים מהפרעה בספקטרום האוטיסטי שמתחברים יותר עם אנשים אחרים ומראים פחות הפרעות בהתנהגות. חלקם, בדרך כלל אלו עם הבעיות הפחות חמורות, עשויים בסופו של דבר לנהל חיים נורמליים או כמעט נורמליים. אולם אחרים ממשיכים להתקשות בשפה או בכישורים חברתיים, ושנות העשרה עלולות לגרום לבעיות התנהגותיות ורגשיות קשות יותר.

להלן כמה סימנים נפוצים המוצגים על ידי אנשים הסובלים מהפרעה בספקטרום האוטיסטי:

תקשורת חברתית ואינטראקציה

ילד או מבוגר הסובל מהפרעה בספקטרום האוטיסטי עשויים להיתקל בבעיות באינטראקציה חברתית וביכולות תקשורת,
כולל כל אחד מהסימנים הבאים:

• לא מגיב לשמו
• נראה כמי שלא שומע את האדם שפונה אליו לעיתים
• מתנגד לחיבוק ולמגע, ונראה שהוא מעדיף לשחק לבד ולסגת אל תוך עולמו שלו
• בעל קשר עין לקוי וחסר הבעת פנים
• לא מדבר, מדגים עיכוב בדיבור או מאבד יכולת קודמת לומר מילים או משפטים
• לא יכול להתחיל שיחה או להמשיך בשיחה, או שמסוגל רק להתחיל שיחה שכוללת בקשה
• מדבר בטון או בקצב לא תקין ועשוי להשתמש בקול מונוטוני או בדיבור דמוי רובוט
• חוזר על מילים או ביטויים באופן מילולי, אך אינו מבין כיצד להשתמש בהם
• נראה שאינו מבין שאלות או הוראות פשוטות
• אינו מבטא רגשות או תחושות ונראה שאינו מודע לרגשותיהם של אחרים
• לא מצביע או מביא חפצים כדי להדגים את העניין שהוא מגלה
• ניגש באופן לא מתאים לאינטראקציה חברתית בכך שהוא פסיבי, תוקפני או מפריע
• מתקשה לזהות רמזים לא מילוליים, כמו הבעות פנים של אנשים אחרים, שפת גוף או טון דיבור

דפוסי התנהגות

ילד או מבוגר עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי עשויים להיות בעלי דפוסי התנהגות, תחומי עניין או פעילויות מוגבלים וחוזרים,
כולל כל אחד מהסימנים הבאים:

• מבצע תנועות שחוזרות על עצמן, כמו נדנוד, סיבוב או תנועות ידיים
• מבצע פעילויות העלולות לגרום לפגיעה עצמית, כגון נשיכה או חבטת ראש
• מפתח שגרות או טקסים ספציפיים והופך להיות מוטרד בשינוי הקל ביותר
• יש לו בעיות בקואורדינציה או דפוסי תנועה מוזרים, כמו מגושמות או הליכה על בהונות, ויש לו שפת גוף מוזרה, נוקשה או מוגזמת
• מוקסם מפרטים של אובייקט, כמו גלגלים מסתובבים של מכונית צעצוע, אך אינו מבין את המטרה הכוללת או את פונקציית האובייקט
• רגיש בצורה יוצאת דופן לאור, צליל או מגע, אך עשוי להיות אדיש לכאב או לטמפרטורה
• לא עוסק במשחק חיקוי או דמיון
• מתקבע על אובייקט או פעילות בעוצמה או מיקוד לא תקינים
• בעל העדפות אוכל ספציפיות, כגון אכילה של מעט מזונות בלבד, או סירוב למזונות בעלי מרקם מסוים

מתי יש לפנות לרופא?

תינוקות מתפתחים בקצב שלהם ורבים אינם עוקבים במדויק אחר לוחות הזמנים שנמצאים בספרי ההורות, אך ילדים עם הפרעה בספקטרום האוטיזם מראים בדרך כלל כמה סימנים להתפתחות מאוחרת עוד לפני גיל שנתיים.

אם הורה מודאג מהתפתחות ילדו או שהוא חושד שהילד סובל מהפרעה בספקטרום האוטיסטי, כדאי לדון עם הרופא בדאגות אלו. התסמינים הקשורים להפרעה יכולים להיות קשורים גם להפרעות התפתחותיות אחרות.

סימנים להפרעה בספקטרום האוטיסטי מופיעים לעיתים קרובות בשלב מוקדם של ההתפתחות כאשר קיימים עיכובים ברורים בכישורי השפה ובאינטראקציות חברתיות.

הרופא עשוי להמליץ ​​על בדיקות התפתחות כדי לזהות אם לילד יש עיכובים בכישורים קוגניטיביים, שפתיים וחברתיים, אם הילד:

• לא מגיב בחיוך או בהבעה שמחה עד גיל 6 חודשים
• לא מחקה צלילים או הבעות פנים עד גיל 9 חודשים
• לא ממלמל או מפטפט עד גיל 12 חודשים
• לא מבצע מחוות – כמו להצביע או לנופף – עד גיל 14 חודשים
• לא אומר מילים בודדות עד גיל 16 חודשים
• לא משחק במשחקי דמיון או העמדת פנים עד גיל 18 חודשים
• לא אומר ביטויים של שני מילים עד גיל 24 חודשים
• מאבד מיומנויות שפה או מיומנויות חברתיות בכל גיל

מהי הסיבה לאוטיזם?

להפרעה בספקטרום האוטיסטי אין סיבה ידועה אחת. לאור המורכבות של ההפרעה, והעובדה שהתסמינים והחומרה משתנים, ככל הנראה ישנם גורמים רבים. גם הגנטיקה וגם הסביבה עשויים לשחק תפקיד.

גנטיקה

נראה כי מספר גנים שונים מעורבים בהפרעות בספקטרום האוטיסטי. עבור חלק מהילדים, הפרעה בספקטרום האוטיסטי יכולה להיות קשורה למחלה גנטית, כגון תסמונת רט או תסמונת איקס שביר. עבור ילדים אחרים, שינויים גנטיים (מוטציות) עשויים להגביר את הסיכון להפרעה בספקטרום האוטיסטי.

גנים אחרים עשויים להשפיע על התפתחות המוח או על אופן תקשורתם של תאי המוח, או שהם עשויים לקבוע את חומרת התסמינים. נראה כי מוטציות גנטיות מסוימות עוברות בתורשה, ואילו אחרות מתרחשות באופן ספונטני.

גורמים סביבתיים

החוקרים בוחנים כעת האם גורמים כמו זיהומים נגיפיים, תרופות או סיבוכים במהלך ההריון, או זיהום אוויר לוקחים תפקיד בהתפתחות הפרעה בספקטרום האוטיסטי.

מהם גורמי סיכון להתפתחות של הפרעה בספקטרום האוטיסטי?

מספר הילדים המאובחנים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי עולה עם השנים. לא ברור אם זה נובע מאבחון ודיווח טובים יותר או מעלייה אמיתית במספר המקרים, או שמדובר בשילוב של שתי הסיבות יחד.

הפרעה בספקטרום האוטיסטי פוגעת בילדים מכל הגזעים והלאומים, אך גורמים מסוימים מגבירים את הסיכון של הילד.
אלה עשויים לכלול:

המין של הילד – לבנים יש סיכוי גבוה פי ארבעה לפתח הפרעה בספקטרום האוטיסטי מאשר לבנות.

היסטוריה משפחתית – למשפחות שיש להן ילד אחד עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי יש סיכון מוגבר להוליד ילד אחר עם ההפרעה. זה גם לא נדיר שלהורים או קרובי משפחה של ילד עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי יש בעיות קלות בכישורי חברה או תקשורת בעצמם או שהם מדגימים התנהגויות מסוימות האופייניות להפרעה.

הפרעות אחרות – ילדים עם מצבים רפואיים מסוימים הם בעלי סיכון גבוה מהרגיל להפרעה בספקטרום האוטיסטי או לתסמינים דמויי אוטיזם. דוגמאות לכך כוללות את תסמונת האיקס השביר שהיא תסמונת גנטית הגורמת לבעיות אינטלקטואליות, טרשת גבשושית (Tuberous sclerosis) – מחלה בה מתפתחים גידולים שפירים במוח ואת תסמונת רט – תסמונת גנטית המתרחשת כמעט אך ורק אצל בנות וגורמת להאטת גדילת הראש, למוגבלות אינטלקטואלית ולאובדן שימוש ביד.

פגות – תינוקות שנולדו לפני השבוע ה-26 שבועות עלולים להיות בסיכון גבוה יותר להפרעה בספקטרום האוטיסטי.

גיל ההורים – יתכן שיש קשר בין ילדים שנולדו להורים מבוגרים לבין הפרעה בספקטרום האוטיסטי אצל הילד, אך יש צורך במחקר נוסף כדי לבסס קשר זה.

כיצד מאבחנים הפרעות בספקטרום האוטיסטי?

הרופא יחפש סימנים לעיכובים התפתחותיים בבדיקות הרגילות. אם הילד מציג תסמינים כלשהם של הפרעה בספקטרום האוטיסטי, סביר להניח שיהיה צורך לפנות למומחה המטפל בילדים הסובלים מהפרעות אלו, כגון פסיכיאטר ילדים, נוירולוג ילדים או רופא ילדים התפתחותי לצורך הערכה.

מכיוון שהפרעה בספקטרום האוטיסטי משתנה מאוד בתסמינים ובחומרה, ייתכן שאבחון עשוי להיות קשה. אין בדיקה רפואית ספציפית לקביעת ההפרעה.

במקום זאת, מומחה עשוי:

• להתבונן בילד ולשאול כיצד התפתחו והשתנו האינטראקציות החברתיות, כישורי התקשורת וההתנהגות של הילד עם הזמן
• לבצע בדיקות הכוללות שמיעה, דיבור, שפה, רמת התפתחות ונושאים חברתיים והתנהגותיים
• להציג בפני הילד אינטראקציות חברתיות ותקשורתיות מובנות ולדרג את ביצועיו
• להשתמש בקריטריונים במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5)
• לכלול מומחים אחרים בקביעת אבחנה
• להמליץ על בדיקות גנטיות כדי לזהות אם לילד יש הפרעה גנטית כמו תסמונת רט או תסמונת האיקס השביר

כיצד מטפלים בהפרעה בספקטרום האוטיסטי?

אין תרופה להפרעה בספקטרום האוטיסטי, ואין טיפול שמתאים לכל אחד. מטרת הטיפול היא למקסם את יכולתו לתפקד על ידי צמצום תסמיני ההפרעה ותמיכה בהתפתחות ובלמידה. התערבות מוקדמת בגיל הרך יכולה לעזור לילד ללמוד מיומנויות חברתיות, תקשורתיות, פונקציונליות והתנהגותיות קריטיות.

מגוון הטיפולים וההתערבויות בבית ובבית הספר להפרעה בספקטרום האוטיסטי יכול להיות רחב מאוד, וצרכי ​​הילד עשויים להשתנות עם הזמן. הרופא יכול להמליץ ​​על אפשרויות. אם הילד מאובחן כסובל מהפרעה בספקטרום האוטיסטי, רצוי להתייעץ עם מומחים על גיבוש אסטרטגיית טיפול ולבנות צוות אנשי מקצוע שיענה על צרכי הילד.

אפשרויות הטיפול עשויות לכלול:

טיפולי התנהגות ותקשורתי – תוכניות רבות עוסקות במגוון הקשיים החברתיים, השפתיים וההתנהגותיים הקשורים להפרעה בספקטרום האוטיסטי. חלק מהתוכניות מתמקדות בהפחתת התנהגויות בעייתיות ובהוראת מיומנויות חדשות.

תוכניות אחרות מתמקדות בלימוד ילדים כיצד לפעול במצבים חברתיים או לתקשר טוב יותר עם אחרים. ניתוח התנהגות יישומי (ABA) יכול לעזור לילדים ללמוד מיומנויות חדשות וליישם אותן בחיי היום יום מספר בסיטואציות רבות באמצעות מערכת מוטיבציה מבוססת תגמול.

טיפולים חינוכיים – ילדים הסובלים מהפרעה בספקטרום האוטיסטי מגיבים לעיתים קרובות היטב לתוכניות חינוכיות מובנות.

תוכניות מוצלחות כוללות בדרך כלל צוות מומחים ומגוון פעילויות לשיפור מיומנויות חברתיות, תקשורת והתנהגות.

ילדים בגיל הרך המקבלים התערבויות התנהגותיות אינטנסיביות ואינדיבידואליות מראים לעיתים קרובות התקדמות טובה.

טיפולים משפחתיים – הורים ובני משפחה אחרים יכולים ללמוד כיצד לשחק ולקיים אינטראקציה עם ילדיהם בדרכים המקדמות כישורי אינטראקציה חברתית, כיצד לטפל בהתנהגויות בעייתיות וכיצד להקנות לילדם כישורי חיים יומיומיים ותקשורת.

טיפולים אחרים – בהתאם לצרכיו של הילד, טיפול בדיבור לשיפור כישורי תקשורת, ריפוי בעיסוק ללימוד פעילויות בחיי היומיום ופיזיותרפיה לשיפור התנועה והיציבה עשויים להועיל. כמו כן, פסיכולוג יכול להמליץ ​​על דרכים לטפל בהתנהגות הבעייתית.

תרופות – אין בנמצא תרופה שיכולה לשפר את סימני הליבה של הפרעה בספקטרום האוטיסטי, אך תרופות מסוימות יכולות לעזור בשליטה על התסמינים. לדוגמה, ניתן לרשום תרופות מסוימות אם הילד היפראקטיבי.

לעתים משתמשים בתרופות אנטי-פסיכוטיות לטיפול בבעיות התנהגות קשות ובתרופות לטיפול בחרדה. חשוב לעדכן את הרופא בכל התרופות או התוספים שהילד נוטל שכן תרופות מסוימות ותוספי תזונה יכולים ליצור אינטראקציה ולגרום לתופעות לוואי מסוכנות.

כיצד לנהל מצבים רפואיים ונפשיים אחרים אצל ילדים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי?

בנוסף להפרעה בספקטרום האוטיסטי, ילדים, בני נוער ומבוגרים יכולים גם לחוות גם:

בעיות רפואיות אחרות – ילדים הסובלים מהפרעה בספקטרום האוטיסטי עשויים לסבול מבעיות רפואיות, כגון אפילפסיה, הפרעות שינה, העדפות מזון מוגבלות או הפרעות במערכת העיכול. יש לשאול את הרופא כיצד לנהל בצורה הטובה ביותר מצבים אלה יחד.

בעיות בגיל ההתבגרות – בני נוער ומבוגרים צעירים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי עשויים להתקשות בהבנת שינויים המתרחשים בגופן. כמו כן, מצבים חברתיים הופכים מורכבים יותר ויותר בגיל ההתבגרות, ועלולה להיות פחות סובלנות להבדלים אינדיבידואליים מצד הסביבה.

הפרעות בריאות נפשיות אחרות – בני נוער ומבוגרים הסובלים מהפרעה בספקטרום האוטיסטי חווים לעיתים קרובות הפרעות נפשיות אחרות, כמו חרדה ודיכאון ורופאים יכולים להציע סיוע גם בהתמודדות עם הפרעות אלו.

האם טיפולי רפואה אלטרנטיבית יכולים לסייע לילדים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי?

מכיוון שלא ניתן לרפא את הפרעת הספקטרום האוטיסטי, הורים רבים מחפשים טיפולים אלטרנטיביים או משלימים, אך לטיפולים אלה אין כמעט (או בכלל) שום מחקרים המראים על יעילות. טיפולים אלו עלולים, בלי כוונה, לחזק התנהגויות שליליות וכמה טיפולים אלטרנטיביים עלולים להיות מסוכנים.

דוגמאות לטיפולים משלימים ואלטרנטיביים שעשויים להציע תועלת מסוימת בשימוש בשילוב עם טיפולים מבוססי ראיות כוללים:

טיפולים באומנות – יש הורים שבוחרים להוסיף התערבות חינוכית ורפואית באמצעות טיפול באומנות או טיפול במוזיקה, המתמקד בהפחתת הרגישות של הילד למגע או לצליל. טיפולים אלה עשויים להציע תועלת מסוימת בשילוב יחד עם טיפולים אחרים.

טיפולים בוויסות חושי – טיפול זה מבוסס על התיאוריה הלא מוכחת לפיה לאנשים הסובלים מהפרעה בספקטרום האוטיסטי יש הפרעה בעיבוד חושי הגורמת לקושי לשאת או לעבד מידע חושי, כמו מגע, שיווי משקל ושמיעה.

מטפלים משתמשים במברשות, צעצועים, טרמפולינות וחומרים אחרים כדי לעורר חושים אלה. מחקרים לא הראו כי טיפולים אלה יעילים, אך ייתכן שהם עשויים להפיק תועלת מסוימת בשימוש יחד עם טיפולים אחרים.

עיסוי – בעוד שעיסוי עשוי להיות מרגיע, אין מספיק ראיות כדי לקבוע אם הוא משפר את התסמינים של הפרעת הספקטרום האוטיסטי.

טיפול בחיות מחמד או סוסים – חיות מחמד יכולות לספק חברות והנאה, אך יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע אם אינטראקציה עם בעלי חיים משפרת את התסמינים של הפרעה בספקטרום האוטיסטי.

מקורות: MayoClinic

שאלות ותשובות בנושא

האם קיים קשר בין חיסונים להפרעה בספקטרום האוטיסטי?

מהם הסיבוכים של הפרעה בספקטרום האוטיסטי?

האם ניתן למנוע התפתחות הפרעה בספקטרום האוטיסטי?

האם תוספי תזונה ופרוביוטיקה יכולים לסייע לטיפול בהפרעה בספקטרום האוטיסטי?

האם טיפול בתא לחץ מועיל?