התקפי לב מהווים את אחד הגורמים השכיחים ביותר לתמותה בעולם המערבי. בישראל מתרחשים כ-25,000 התקפי לב בכל שנה, כשגברים מהווים 75% מכלל המקרים, בעוד נשים מהוות 25% מהמקרים בלבד. ישנה חשיבות רבה בזיהוי הסימנים להתקף לב וקבלת טיפול מידי על מנת למזער את הנזק שנגרם כתוצאה מהתקף הלב ולמנוע תמותה מיותרת
צפו בפרופ' מטצקי מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי.
במאמר זה נדון על:
- גורם לחסימת עורקים הכליליים
- גיל ממוצע להתקפי לב בישראל
- הגנה מפני התקפי לב: גיל ומגדר
- גורמי הסיכון המרכזיים להתקפי לב בגילאים שונים
- סימנים של התקף
- טיפול מידי לבעיה זו
- השפעות התקף לב הן הפיכות?
- אורח חיים לאחר אירוע לבבי
מהו התקף לב?
התקף לב נגרם כתוצאה מחסימה או תת-חסימה (חסימה כמעט מלאה), של העורקים הכליליים המזינים את הלב ומאפשרים את עבודתו המאומצת של שריר הלב.
התקף הלב מתרחש כאשר אחד מן העורקים הללו, נחסם בצורה מוחלטת או מוצר בצורה קריטית וכתוצאה מכך מקופחת זרימת הדם אל שריר הלב עצמו.
האזור בלב שאינו מקבל את הדם מיד לאחר היווצרות החסימה, עובר תהליך של התכלות והצטלקות ובסופו של דבר, גם מפסיק לעבוד לחלוטין.
מהו גורם לחסימת העורקים הכליליים?
חסימת עורקים מתרחשת בראש ובראשונה, מהצטברות של משקעי שומן בדופן כלי הדם. משקעים אלו נקראים רבדים טרשתיים.
עד לפני 30 שנה, התפישה הרווחת הייתה כי משקעים אלה הולכים ומצטברים בדפנות העורק עד שלבסוף חוסמים את מעבר הדם בו.
כיום ידוע כי משקעי השומן הולכים ומצטברים עד לנקודה מסוימת, שבה נוצר קרע ברובד השומן, ובעקבותיו נוצרים קרישי דם. קרישי דם אלה, הם שאחראים על סתימת העורק.
מהו הגיל הממוצע להתקפי לב בישראל?
במדינת ישראל, הגיל הממוצע להתקפי לב הוא 63, פלוס מינוס 10 שנים, בשקלול כולל של גברים ונשים.
האם צעירים מוגנים יותר מהתקפי לב לעומת מבוגרים, או נשים לעומת גברים?
ככלל, התקף לב היא אכן מחלה שמאפיינת יותר אנשים בגילאים מבוגרים, ובעיקר גברים. יחד עם זאת, צריך לזכור שאין, לא לצעירים ולא לנשים, חסינות מפני התקפי לב.
על פי הנתונים בספרות, כ-10% מכלל התקפי הלב, מתרחשים אצל אנשים צעירים, קרי לפני גיל 50. זוהי גם הסטטיסטיקה המוכרת מסקרים שנעשו בקרב חולים שלקו בהתקף לב בארץ.
מכלל הלוקים בהתקפי לב כרבע הן נשים. הגיל הממוצע של נשים שלוקות בהתקף לב מבוגר בעשור מזה של הגברים הלוקים בהתקף לב.
מצד שני חשוב לזכור שגם בקרב נשים התקפי לב הם סיבת תמותה מובילה ושכיחה מאשר מסרטן שד למשל, כך שבהחלט נשים לא מוגנות מהתקפי לב.
מהם גורמי הסיכון המרכזיים להתקפי לב בקרב הגילאים השונים?
ככלל, ישנם 5 גורמי סיכון מובהקים להתקפי לב, ואלו הם הגורמים המאפיינים יותר את החולים המבוגרים:
- כולסטרול גבוה
- יתר לחץ דם
- סוכרת
- עישון (ובכלל אורח חיים לא בריא שכולל השמנת יתר וחוסר פעילות גופנית).
- סיפור משפחתי/ גנטיקה
בקרב חולים צעירים (שלוקים בהתקף לב בגילאים צעירים מ-50 שנים) גורמי הסיכון הם מעט שונים.
גורמי הסיכון המובילים הם עישון, רקע גנטי המתבטא בסיפור משפחתי של קרובים מדרגה ראשונה, שלקו בהתקף לב בגיל צעיר יחסית, ורמות נמוכות של "השומן הטוב" הנקרא HDL.
לעומת זאת יתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה הרבה פחות שכיחים מבחולים המבוגרים.
דבר נוסף שמייחד את החולים הצעירים הוא קשר להפרעות קרישה. אנו יודעים היום, כי פעילות יתר של מערכת הקרישה קשורה באוטמים בגיל צעיר.
התקף הלב בגיל צעיר עלול להיות הסימן הראשון לכך, ולכן מומלץ לבצע ברור קרישה בכל חולה צעיר שעבר התקף לב בגיל צעיר.
במקרים נדירים ביותר בדיקת מיפוי לב עלולה לגרום להתקף לב, מדובר בסיבוך נדיר מאוד.
מהם הסימנים של התקף לב?
התקפי לב היא ללא ספק מחלה גברית, כש-75% מהחולים הם גברים, בעוד שהנשים מהוות רק 25% מכלל החולים. הפרדה זו היא בעלת חשיבות, לאור העובדה כי הסימנים להתקף לב יכולים להיות שונים בקרב גברים ונשים.
בקרב גברים, הסימנים להתקף לב כוללים:
- תחושת אי נוחות בחזה
- לחץ בחזה
- צרבת
- הקרנה של הלחץ או הצרבת לצוואר או לידיים (גם ליד ימין)
- כאבים ברום הבטן
למעשה, אצל גברים, כל כאב מאזור הטבור ועד הלסת יכול לבשר על התרחשות של התקף לב.
למרבה הצער, בקרב נשים הסימנים עלולים להיות הרבה פחות ספציפיים, והם כוללים:
- חולשה ועייפות
- בחילה
- קוצר נשימה
- כאבים בכתפיים או בצוואר
מאחר וההסתמנות אצל נשים היא הרבה פחות שכיחה וספציפית, זמן ההגעה לטיפול הוא בדרך כלל ארוך יותר, ומשפיע ישירות על סיכויי ההחלמה והשרידות.
מה הטיפול המידי לחולה עם התקף לב?
הטיפול המידי, שניתן עוד לפני הגעת החולה לבית החולים, מבוסס על מתן תרופות הנוגדות את פעילות הטסיות שאחראיות להיווצרות קרישים בדם. בשלב המוקדם מדובר במתן אספירין בלעיסה ובהמשך תרופות נוספות נוגדות טסיות.
עם הגעת החולה לבית החולים, הטיפול המידי מבוסס על החשת החולה לחדר צנתור, וביצוע צנתור לפתיחת העורק החסום באמצעות בלון, והצבת סטנט לשמירת העורק פתוח.
האם השפעות התקף הלב הן הפיכות?
אחד הדברים החשובים להבנת החלטות הטיפוליות בהתקפי לב הוא שמדובר בתהליך הפיך במידה והוא מטופל בזמן. חסימת העורק היא למעשה הטריגר להתקף הלב, אך תהליך הנזק לשריר הלב נמשך גם 12 שעות ויותר לאחר היווצרות החסימה.
עם ביצוע הצנתור ופתיחת החסימה, ברוב המקרים נפסק התהליך של נזק הולך וגדל ללב והודות לכך אנו עשויים למנוע ולהקטין בצורה ניכרת את הנזק הסופי והבלתי הפיך ללב.
מהו אורח החיים המומלץ לאחר אירוע לבבי?
שינויים באורח חיים לאחר אירוע לבבי, מבוססים בעיקר על שינוי הרגלים. אנשים מעשנים צריכים להפסיק לעשן, אנשים הסובלים מהשמנת יתר צריכים לאמץ תזונה בריאה ורזה יותר, נטולת שומנים רוויים.
כמו כן, ישנה חשיבות לבצע פעילות גופנית, ודי בפעילות מתונה, 3-4 פעמים בשבוע כדי להשיג את האפקט הרצוי.
פרופ' שלמה מטצקי עובד מאז שנת 2001 כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים תל השומר. פרופ' מטצקי הקים את המרפאה לאירועי/התקפי לב בבית החולים תל השומר, מרפאה זו עוסקת בחקר וטיפול בחולי לב...
להתייעצות עם פרופ' מטצקי
השאירו פרטים או חייגו
077-7296686