המחלה הנעלמת: הבדיקה החדשה לאבחון מחלת העורקים הבלתי נראים בלב

יש לך לחץ בחזה, אבל אומרים לך שהכל בסדר? זה לא בראש שלך, זה אמיתי! – מחלת כלי הדם הקטנים בלב היא מחלה בלתי נראית. אם אתם סובלים מלחץ וכאבים בחזה, קושי במאמץ, קושי בנשימה ועשית בדיקות כולל צינתור ולא מצאו כלום? אולי הבדיקה הזו מתאימה עבורך.

יצאנו ליחידה לקרדיולוגיה התערבותית במרכז הרפואי איכילוב, ללמוד על מחלת הלב שעד לאחרונה היתה בגדר נעלם. בזכות בדיקה חדשה שנוספה במהלך הצנתור, ניתן היום לזהות ולאבחן את הגורם לתסמינים הללו. עכשיו בזכות האבחון אפשר לטפל ולהציל חיים

צפו בכתבה מתוך התוכנית "סטטוסקופ", רשת 13

עופר מיה, שהתלונן על לחץ וכאבים בחזה, עבר סדרת בדיקות ואף צנתור, אך לאחר שלא נמצאה אצלו כל סתימה, לכאורה הכל תקין. לכן, הוחלט ביחידה לקרדיולוגיה התערבותית במרכז הרפואי איכילוב, להמשיך את הצנתור בהליך רפואי חדשני נוסף, הבודק את כלי הדם הקטנים, אלה שלא ניתן לראות במהלך צנתור רגיל.  שם התגלתה הבעיה. שעד לאחרונה לא ניתן היה לזהותה. בזכות האבחון, מיה עבר טיפול והשתלה של מכשור מתקדם לניטור קצב הלב ומאז חייו השתנו לחלוטין.

עופר מיה מספר כיצד הטיפול שינה את חייו: “לפני הטיפול, אחרי הליכה קצרה של 200 מטר הייתי חייב לעצור כי חשתי עייפות וקוצר נשימה. כיום אני מבלה בחדר כושר שעה שעתיים על הליכון או על אופניים ומרגיש נפלא".

מהי מחלת כלי הדם הקטנים בלב?

רק בשנים האחרונות גילתה הרפואה את מחלת כלי הדם הקטנים בלב. “המחלה הבלתי נראית הזאת היא מחלה משמעותית מאוד, שלא ידענו על קיומה במשך שנים רבות", אומר פרופ' שמואל בנאי, מנהל המערך הקרדיולוגי ומשנה לדיקן במרכז הרפואי איכילוב. “ידענו שחסר לנו חלק בפאזל, קראנו לו למשל 'תסמונת תעוקה בחזה', אבל לא באמת הבנו מה הסיבות והגורמים לתופעה. לאחר מחקרים ומידע שהצטבר בחזית עולם הרפואה, אנחנו יכולים לזהות את המחלה ולטפל בה".

כלומר, מדובר למעשה באנשים שהגיעו למיון עם תסמינים כמו לחץ, כאב וקוצר נשימה, אבל לא נמצא גורם לבעיה?

“ממש כך. תחושה של לחץ על הלב וקשיים נשימתיים הם בין הגורמים הנפוצים שמביאים אנשים למיון, ובצדק. תסמינים כאלה עלולים לבשר על בעיה חמורה בלב ואף על התקף לב. הבעיה היא שלא מעט פעמים, גם לאחר בירור מקיף לא נמצא הסבר לתופעה”.

מי עלול לסבול ממחלת כלי הדם הקטנים בלב ומה הסימפטומים שלה?

המחלה שמכונה גם מחלת העורקים הבלתי נראים בלב, היא  “מחלה משמעותית מאוד, הפוגעת בהרבה אנשים, ובעיקר בנשים. המטופלים הסובלים מהמחלה מדווחים על חוסר יכולת לבצע מאמץ, אפילו כשמדובר במאמץ יומיומי פשוט. הם חשים תעוקה בחזה, סובלים מקושי בנשימה, אבל גם לאחר צנתור – עד היום לא הבינו מה הבעיה שהם סובלים ממנה. בשנים האחרונות הסתבר שאצל האנשים האלה, כלי הדם הקטנטנים, שלא ניתנים לצפיה גם בצנתור, לא מסוגלים להתרחב ולאפשר זרימת דם מוגברת ללב, וזו הסיבה לתסמינים שהם חווים".

פרופ' שמואל בנאי, מנהל המערך הקרדיולוגי ומשנה לדיקן במרכז הרפואי איכילוב: “מדובר במחלה משמעותית מאוד, שפוגעת בעיקר בנשים. בדיקת כלי הדם הקטנים צריכה להיות חלק מהשגרה בחדר הצנתורים."

"בצנתור המקובל”, מסבירה פרופ' מעיין קניגשטיין, מנהלת יחידת צנתורים ביחידה לקרדיולוגיה התערבותית במרכז הרפואי איכילוב, "יש לנו יכולת לראות ברזולוציה של עד 400 מיקרון. את כל מה שקטן מהגודל הזה – כלומר את כלי הדם הקטנטנים של הלב שנכנסים לתוך שריר הלב ומזינים אותו – אנחנו לא מסוגלים לראות. ברגע שהרפואה הבינה את הבעיה היא מצאה דרכים להתמודד איתה, וכך נפתחו בפנינו אפשרויות לעזור במקרים שלפני כן לא יכולנו לעזור בהם".

פרופ' מעיין קניגשטיין, מנהלת יחידת צנתורים ביחידה לקרדיולוגיה התערבותית במרכז הרפואי איכילוב: "ברגע שהרפואה הבינה את הבעיה היא מצאה דרכים להתמודד איתה, וכך נפתחו בפנינו אפשרויות לעזור במקרים שלפני כן לא יכולנו לעזור בהם"

איך מתנהלת הבדיקה?

“הבדיקה מתבצעת במהלך הצנתור הרגיל. אנחנו מסתכלים על כלי הדם הגדולים, בודקים  את תפקוד הסטנטים שהושתלו בעבר, אם הושתלו, ובוחנים אם הם פתוחים. אם אנחנו לא מוצאים הסבר לתלונות אנחנו מבצעים הליך נוסף, שבו מוחדר תיל דקיק לתוך העורק. באמצעות התיל הזה אנחנו מזליפים תרופה לווריד, ובודקים את זרימת הדם בתוך כלי הדם. הבדיקה הזאת נותנת לנו אינדיקציה לגבי תפקוד כלי הדם הקטנים, וכך אפשר לגלות בעיות שלא נמצאו בצנתור הרגיל".

האם אפשר לדעת מראש, לפני הצנתור, אם נזדקק לבדיקה הזאת?

“לא. הבדיקות שלפני הצנתור אינן מספיק מדויקות, וגם צנתור קלאסי לא בודק את כלי הדם הקטנים. לכן כל כך חשוב שיש לנו כיום יכולת לבדוק גם את כלי הדם הקטנים בחדר צנתורים”.

"בדיקת כלי הדם הקטנים צריכה להיות חלק מהשגרה במהלך הצנתור", אומר פרופ' בנאי. "אם לא מוצאים בעיה בעורקים הגדולים, יש לחפש מיד, באותו הליך, בעיה בעורקים הקטנים. יותר מזה, גם כשמוצאים סתימה בעורקים הגדולים, כ-30% מהמטופלים ימשיכו לסבול מאותם סימפטומים, כי זו לא הבעיה העיקרית שלהם”.

עד כמה הפרוטוקול הזה מוכר וידוע במערכים הקרדיולוגיים?

לצערנו, לא מספיק. נכון להיום במעט מהמרכזים קיימות הטכנולוגיה והמיומנות לבצע את הבדיקות האלה. אבל לאט לאט המודעות עולה, ויותר ויותר מרכזים מתחילים להבין וליישם את הבדיקה החשובה הזאת.

לאחר שהתגלתה בעיה בכלי הדם הקטנים, איזה טיפול מוצע למטופלים?

“אנחנו יכולים להציע למטופלים טיפול תרופתי ושינוי הרגלי חיים. יותר פעילות גופנית, איזון של סכרת ולחץ דם, ולמי שזה לא עוזר לו – יש גם טיפול צנתורי שבו אנחנו מעלים את הלחץ בווריד הלב, דבר שגורם לעליית הלחץ בכלי הדם הקטנים והרחבה שלהם, כך שזרימת הדם משתפרת. לטיפולים האלה יש הצלחה דרמטית של מעל ל-90%”.