שלפוחית רגיזה: כל מה שחשוב לדעת

כ-15% מהאוכלוסייה סובלים משלפוחית רגיזה, בעיה ששכיחותה עולה עם הגיל. מדובר בתסמונת המתבטאת בהפרעות שליטה בהשתנה. התופעה גורמת לפגיעה באיכות החיים ואף פוגעת באיכות השינה

צפו בפרופ' אלכסנדר גרינשטיין מתראיין על כך בתכנית חיים בריא

במאמר זה נדון על:

אבחון המחלה | פגיעה באורך החיים | ההבדלים בין שלפוחית רגיזה לערמונית מוגדלת | גורמים למחלה | טיפול במחלה | שוני בטיפול עקב גיל המטופל | השפעת הקורונה

מהי שלפוחית רגיזה?

שלפוחית רגיזה היא תסמונת המתבטאת בהפרעות שליטה בהשתנה.

בשלב האגירה של השלפוחית, הלוא הוא השלב בו אנו מצויים לאורך מרבית שעות היממה, השתן זורם מהכליות אל שלפוחית השתן ללא כל בעיה, עד שלפתע מתעורר בנו דחף עז לרוץ ולהשתין באופן בהול.

דחיפות זו מהווה מרכיב מפתח בהגדרת המצב כמצב של שלפוחית רגיזה.

מעבר לכך, מצב של שלפוחית רגיזה מתאפיין גם בתדירות גבוהה של השתנה, יקיצה בלילה להשתנה.

כל אלה יוצרים בעיקר פגיעה באיכות החיים, אך יכולים להוביל גם לבעיות בריאות כמו דלקות בעור, דלקות בדרכי השתן ובגילאים מבוגרים גם סכנת נפילה ביקיצה דחופה באמצע הלילה.

כיצד מאבחנים את תסמונת השלפוחית הרגיזה?

תהליך האבחון מבוסס בעיקרו על תשאול קליני של החולה שמתחיל בתשאול סביב למה קשורה התופעה.

אם אדם שותה המון לפני שינה, ברור שהוא יקום באמצע הלילה להשתין.

חולי סוכרת נעזרים בתרופות שמפרקות את הסוכר ומפרישות אותו לשתן מה שיכול גם הוא להגביר את ההשתנה במהלך הלילה.

במסגרת התשאול מנסה הרופא למצוא סיבות אפשריות אחרות כמו דלקות בשתן, נוכחות דם בשתן, האם האדם קיבל קרינה לאגן בעקבות אבנים לכליות, האם עבר ניתוחים באגן וכדומה.

בהמשך לכך, מבוצעת בדיקת שתן רגילה בכדי לחפש שאריות דם שלא רואים בעין ולבצע ספירת כדוריות לבנות.

במידת הצורך מבוצעת גם בדיקה גופנית ולבסוף גם בדיקת אולטרה סאונד של מערכת השתן כדי לבחון את תקינותה.

עד כמה פוגעת המחלה באיכות החיים של החולה?

כאמור, עיקר הפגיעה של שלפוחית רגיזה באה לידי ביטוי באיכות החיים של הסובלים ממנה.

כך למשל, בעלי מקצוע כמו נהג מונית, מורה, רופא מנתח ועוד רבים אחרים, פשוט לא יכולים לבצע את תפקידם כשבכל רגע נתון יכול להתעורר אצלם דחף עז לרוץ לשירותים.

אנשים אלה נאלצים פעמים רבות להחליף מקצוע, מה שיכול לפגוע גם בפרנסה.

מעבר לכך, תחושת הדחיפות להשתין יכולה להתעורר בכל מקום ומצב – בקניות בסופר, בבילוי, באמצע סרט, באמצע אירוע חברתי וכן הלאה, מה שממשיך ומעצים את היקף הפגיעה באיכות החיים.

איך מבדילים בין שלפוחית רגיזה ובין ערמונית מוגדלת?

מצב של ערמונית מוגדלת יכול ליצור גם הוא תופעות דומות מאוד של דחיפות בצורך להשתין.

את ההבחנה בין שני המקרים עושים בדרך כלל בשלב השאלות כשמבררים מתחיל התחיל המצב, מה גיל המטופל, מהו מינו של המטופל (ערמונית קיימת אצל גברים בלבד) וכן הלאה.

במקרה של אבחון ערמונית מוגדלת, הטיפול יתמקד בערמונית עצמה, החל מתרופות ועד ניתוחים שונים ואז תיבחן ההשפעה על תסמיני הדחיפות להשתין.

מהם הגורמים למחלה?

כיום לא ידוע מה גורם להתפתחות המצב של שלפוחית רגיזה ולכן תהליך האבחון מבוסס על שלילת מצבים של ערמונית מוגדלת, אבנים בכליות, אורח חיים ספציפי וכן הלאה.

ידוע היום שלחץ נפשי יכול להוביל להתפתחות של שלפוחית רגיזה, גם באופן נקודתי, למשל לפני בחינה

מהו הטיפול בשלפוחית רגיזה?

הטיפול בשלפוחית רגיזה מתחיל בשינויים קטנים באורח החיים, כמו למשל הימנעות משתיית קפה לפני השינה ושינויים נדרשים נוספים.

בהמשך לכך ניתן טיפול תרופתי המבוסס על שתי קבוצות תרופות גדולות. הראשונה שבהן כוללת את התרופות האנטיכולינרגיות, שתפקידן לעכב את הפעילות של חומר שנקרא אצטיל כולין במערכת העצבים, מה שמונע את ההתכווצויות הפתאומיות של כיס השתן.

תרופות אלה נחשבות למאוד יעילות אך הן מלוות בתופעות לוואי לא נעימות לרבות עצירות קשה, יובש בפה ועד כדי פגיעה קוגניטיבית שנובעת “מההתערבות” במערכת העצבים.

קבוצת התרופות השנייה נקראת בטא-3-אגוניסטים, שמיועדות גם הן להפחית את ההתכווצויות בשלפוחית אך באמצעות מנגנון אחר.

תרופות אלה אינן גורמות לתופעות הלוואי שציינו לעיל אך יכולות להוביל להפרעות מסוימות בלחץ הדם, מה שמסיר את התרופות האלה כאופציה לסובלים מהפרעות משמעותיות בלחץ דם לא מאוזן.

מעבר לטיפול התרופתי, ישנם טיפולים נוספים הכוללים גירוי חשמלי של עצבים בעמוד השדרה, הזרקת בוטוקס לתוך כיס השתן (משתק את שרירי השלפוחית) וטיפולים נקודתיים נוספים.

האם מבחינים בין טיפול באנשים מבוגרים ובין טיפול בצעירים?

באנשים מבוגרים צריך לקחת בחשבון בעיקר את התחלואה האופיינית לגיל המבוגר.

כך למשל, אדם שסובל מסוכרת נדרש להשתין הרבה כחלק מהתהליך של סילוק הסוכר מהגוף ובמקרה הזה, אי אפשר למנוע את ההשתנה, שמהווה חלק מתהליך בריא של ההתמודדות עם הסוכרת.

מחלות לב מאופיינות בבצקות ברגליים, שנספגות אל הדם במהלך הלילה ומעוררות צורך לקום ולהשתין.

המשמעות היא שבטיפול בשלפוחית רגיזה, בעיקר בקרב מבוגרים אבל לא רק, חשוב מאוד לבחון את מכלול נסיבות החיים של החולה ולתפור לו את הפתרון המדויק עבורו.

האם לקורונה יש השפעה על המחלה והטיפול בה?

בתקופת הקורונה אנו יושבים יותר בבית, שותים יותר, אוכלים יותר ופעילים פחות, מה שמגביר את קצב ההשתנה.

בתקופה זו אנו גם נחשפים לפחות גירויים קוגניטיביים, פחות נפגשים עם אנשים ובסך הכל חשופים לפחות אתגרים מחשבתיים.

על כן, בתקופה זו חשוב להיזהר א’ עם אבחון הסיטואציה כשלפוחית רגיזה וב’ עם מתן תרופות אנטיכולינרגיות שיכולות להגביר מאוד את הפגיעה הקוגניטיבית מעבר לפגיעה שנובעת מחוסר העשייה והבדידות בתקופת הקורונה.