איך לשמור על היגיינה אורלית וריח פה

מחלת חניכיים פוגעת ברקמות הרכות ובעצם וגורמת לספיגת העצם סביב לשיניים ושתלים. גורם סיכון ראשוני למחלת חניכים הם הרגלי היגיינה לקויים

ד"ר קרן ענבי לב מתראיינת על כך בתוכנית סטטוסקופ

כיצד נוצר ריח פה?

היעדר שמירה על היגיינה אורלית קפדנית גורמת להצטברות של פלאק ואבנית מעל ומתחת לחניכיים, להחמרת הסימפטומים ולהתקדמות במהלך המחלה.

החיידקים הפריופתוגנים המזיקים המצויים בחניכיים מעוררים את התגובה הדלקתית, ובעקבותיה מתפתחת ספיגה של העצם סביב השיניים והשתלים ואובדן האחיזה בלסת.

טיפול חניכיים בשלב הראשוני מטרתו לעצור את מחלת החניכיים ואת התהליך הדלקתי. לצורך השגת המטרה קיים הכרח לשנות את הרגלי ההיגיינה האורלית.

שינוי בהרגלי ההיגיינה יכול להוביל לעצירת המחלה ולשמירה על התוצאות לא רק בטווח הקצר, אלא גם בטווח הארוך.

באחוז גבוה של כ- 90% מהמתרפאים הסיבות לריח פה "רע" נובעות מבעיית חניכיים.

הרגלי היגיינה נכונים וקפדניים בשילוב עם טיפולי חניכיים ולעיתים פרוצדורות כירורגיות, יובילו לשינוי בפלורת החיידקים בפה ולמניעת ריח פה "רע".

איך ניתן לטפל בריח פה?

מומלץ לצחצח שיניים פעמיים ביום. צחצוח שיניים יוביל להסרת 40-50% של הפלאק (הפלאק הינו רובד חיידקי המצטבר על השיניים).

לצורך השלמת שמירה על היגיינה אורלית תקינה יש להיעזר בכלי צחצוח נוספים.

כאשר המרווחים בין השיניים צרים מאוד נשתמש בחוט דנטלי.

במרווחים קטנים או גדולים ניתן להשתמש במברשות בין שיניות הקרויות פרוקסהברש (proxabrush).

יש צורך בהתאמה אישית של המברשות הבין שיניות. בהתאם למידת ספיגת העצם, יש לרוב להשתמש ביותר מגודל אחד של מברשת.

מחלת חניכיים מתבטאת לעיתים גם בנסיגה של החניכיים ועקב כך השיניים "ארוכות" יותר.

מצב זה יוצר "משולשים שחורים" בין השיניים, אשר מצריכים שימוש במברשות בין שיניות ייעודיות.

כיצד לבחור מברשות בין שיניות?

העיקרון המנחה בבחירה של מברשות בין שיניות הוא להתאים את הגודל הגדול ביותר של מברשת שיכול להיכנס למרווח בין השיניים כך שנוכל לחוש התנגדות.

מצב זה יגרום לניקוי אופטימלי של המרווח באמצעות חיכוך של הסיבים של המברשת על גבי השן או השתל.

בשימוש במברשת בין שינית קטנה מידי ללא התנגדות מספקת הפלאק יישאר סביב השן, ולא נוכל לקבל תוצאת מיטבית, כולל הטבה משמעותית בריח הפה.

עקרון השימוש הוא שהמברשת הבין שינית נכנסת למרווח בין השיניים, ולאחר הכנסתה למרווח אנו משפשפים מספר פעמים ואז מוציאים את המברשת.

בהתאם לספרות המקצועית המברשות הבין שיניות המובילות אינן ישרות בצורתן אלא צרות במרכז ורחבות בקצוות.

היתרון של מברשות אלה שהן גורפות את הפלאק מהחלק הפנימי לחלק החיצוני בצורה אפקטיבית יותר.

מברשות אלה קרויות סירקום (circum) והינן מחברה שוויצרית ומיוצרות בגרמניה. בארץ הן משווקות ע"י חברת פרפרט דנטל.

בנוסף קיימות מברשות בין שיניות סירקום מיוחדות לשימוש סביב שתלים דנטליים.

מבחינה ביולוגית השתל הדנטלי הוא לא שן טבעית. הרכב רקמת החניכיים סביב שתלים שונה מאשר סביב שיניים טבעיות.

כמו כן, קיימות גם מברשות ייעודיות לשימוש במהלך טיפול אורתודונטי. הסמכים המותקנים על כותרות השיניים במקרים אלה יוצרים קושי רב בשמירה על היגיינה אורלית טובה.

לסיכום:

מומלץ לשמור על השיניים הקיימות לאורך זמן ככל שניתן. זאת, מאחר וגם לשתלים קיים פרק זמן להישרדות.

רצוי לשמר את מערכת השיניים הטבעיות, שתלים ושיקומים שונים שהותקנו בעזרת מברשות שיניים וכלי צחצוח מתאימים.

בטיפולים הדנטליים מבצעים שחזורים, כתרים וגשרים אך רצוי מאוד שהמרווחים בין היחידות יהיו מספקים כדי לאפשר שימוש במברשות בין שיניות לצורך ניקוי של 360 מעלות סביב לכל יחידה ויחידה במערכת.