קטרקט בילדים: גורמים, אבחון וטיפול

כאשר מדברים על קטרקט (ירוד), רוב האנשים חושבים עליו כמצב הקשור לגיל מבוגר. עם זאת, קטרקט יכול להופיע גם בילדים, כולל בתינוקות, מסיבות שונות

צפו בפרופ' אורי אלבז מתראיין על כך בתוכנית "סטטוסקופ", רשת 13

מהם הגורמים לקטרקט מולד?

קטרקט מולד מתחלק לשלוש קטגוריות עיקריות:

מחלות סיסטמיות (שליש מהמקרים) – קטרקט עלול להופיע כחלק ממחלות גנטיות ומטבוליות, כגון תסמונת דאון או גלקטוזמיה (בעיה במטבוליזם של גלקטוז).

גורם תורשתי (שליש מהמקרים) – קטרקט מולד משפחתי, העובר בתורשה.

קטרקט אידיופתי (שליש מהמקרים) – כאשר לא ניתן לזהות סיבה ברורה להיווצרות הקטרקט.

אבחון מוקדם – קריטי להתפתחות הראייה

האבחון הראשוני של קטרקט מולד מתבצע לרוב מיד לאחר הלידה באמצעות בדיקה פשוטה שנקראת החזר אור אדום, המתבצעת במחלקת היילודים על ידי רופאי ילדים.

עם זאת, במקרים מסוימים האבחון נעשה מאוחר יותר, כאשר ההורים מבחינים בכתם לבן בעין התינוק או כאשר רופא הילדים או רופא עיניים מזהים זאת בבדיקה שגרתית.

האבחון המוקדם חיוני משום שעיכוב בגילוי ובטיפול עלול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בהתפתחות הראייה של הילד.

בירור רפואי לאחר גילוי קטרקט מולד

כאשר מתגלה קטרקט מולד, חשוב לבדוק אם מדובר בקטרקט משפחתי, שלרוב מופיע בשתי העיניים.

• אם יש רקע משפחתי, ניתן לאשר זאת באנמנזה (תשאול רפואי) ולעיתים גם בבדיקה פיזיקלית של ההורים.
• אם אין רקע משפחתי, ויש קטרקט דו-צדדי, יש צורך בבדיקות מקיפות כגון בדיקות דם ושתן, בדיקה גופנית מלאה ובדיקות גנטיות לשלילת מחלות נלוות ולזיהוי מוטציות (שינויים בגן) הקשורות להיווצרות קטקרט מולד.
• קטרקט חד-צדדי לרוב אינו מחייב בירור רפואי מעמיק, אולם גם כאן ניתן לבצע בדיקה גנטית.

בכל מקרה, בין אם מדובר בירוד חד צדדי או דו צדדי מומלץ לבצע בדיקת עיניים מלאה יחד עם אולטרסאונד במיוחד במקרה של קטרקט סמיך שלא מאפשר בדיקת קרקעית, בכדי לוודא שאין פתולוגיות נוספות בעין.

האם כל קטרקט דורש ניתוח?

לא בהכרח.

קטרקט משמעותי, דהיינו למעלה מ-3 מ”מ או מלא (כלומר שכל העדשה עכורה) – מצריך ניתוח להסרתו.

קטרקט קטן ולא משמעותי לראייה – ניתן לעקוב אחריו בלבד, על ידי בדיקות שגרתיות.  

המעקב כולל בדיקת עיניים מלאה ושגרתית לבחינת מצב הקטרקט, בדיקות תשבורת (רפרקציה) והתמודדות עם עין עצלה, בעיקר בקטרקט חד צדדי. המעקב הרפואי נחוץ מאוד לאור העובדה שקטרקט עשוי להשתנות עם הזמן ובמידה ומחמיר יש לשקול מחדש את הצורך בניתוח.

במידה והוחלט על ניתוח, מתי מומלץ לנתח?

קטרקט דו-צדדי – מומלץ לבצע ניתוח עד גיל 10 שבועות.

קטרקט חד-צדדי – מומלץ לנתח אף מוקדם יותר, עד גיל 6 שבועות, כדי למנוע התפתחות של עין עצלה.

לא מומלץ לנתח לפני גיל חודש, בשל הסיכון להתפתחות סיבוכים, כמו גלאוקומה.

מנגד, לא מומלץ לחכות זמן רב מדי עם הניתוח בכדי למנוע נזק בלתי הפיך לראייה, ולכן מומלץ לעמוד בגבולות הזמן המצוין מעלה. חשוב לזכור שככל שמחכים יותר או שהקטרקט מתגלה בגיל מאוחר הסיכוי לשיפור בראייה הולך וקטן.

מהם ההבדלים בין ניתוח קטרקט בילדים לעומת מבוגרים?

ניתוח קטרקט בילדים שונה מהותית מזה של מבוגרים:

ראשית הוא מבוצע בהרדמה כללית.

בנוסף, מצריך תפירת החתכים הניתוחיים (דבר שאינו נדרש במבוגרים).

הבדל נוסף, בילדים עד גיל 7 חודשים לא נהוג להשתיל עדשה תוך-עינית, אלא להשתמש בעדשות מגע חיצוניות, שכן המחקרים מראים שהתוצאות לטווח ארוך דומות.

בנוסף, דווקא תינוקות שעברו השתלת עדשה נזקקו ליותר ניתוחים חוזרים. ולכן לרוב לא משתילים עדשה תוך עינית בחצי השנה הראשונה לחיים. מעל גיל שנה יש כבר יותר קונצנזוס ויותר מנתחי קטרקט בילדים נוטים להשתיל עדשה.

הטיפול לאחר הניתוח – מאבק בעין עצלה

ההתמודדות לאחר ניתוח קטרקט אינה מסתיימת בניתוח עצמו, אלא דורשת מעורבות מתמשכת של ההורים.

בתקופה המיידית שלאחר הניתוח, למשך של כחודש ימים, יש לטפטף טיפות אנטיביוטיות וסטרואידים כדי למנוע זיהום ודלקת בעין המנותחת.

לאחר הניתוח יש צורך בעדשות מגע או משקפיים לשיפור הראייה. לרוב מדובר בעדשות מגע וההורים צריכים להבין זאת מראש, שעליהם יהיה להרכיב עדשות מגע לילד/תינוק.

בעיקר במקרה של קטרקט חד-צדדי, יש צורך בכיסוי העין הבריאה על ידי רטייה בכדי לחזק את העין המנותחת ולמנוע התפתחות של עין עצלה.

השלב הזה עשוי להיות מאתגר במיוחד בגילאי 1-4 שנים, מאחר שהילדים מתקשים לשתף פעולה עם הרכבת עדשות מגע ושימוש ברטייה.

עם זאת, הצלחת השיקום הראייתי תלויה רבות בהתמדה של ההורים, ולכן חשוב להבין שהניתוח הוא רק שלב אחד מתוך תהליך ארוך לשיקום הראייה.

גורמים נוספים לקטרקט בילדים

בנוסף לקטרקט מולד, קיימים גורמים נוספים שיכולים לגרום להתפתחות קטרקט בילדים, כגון:

• חבלה בעין (פגיעה קהה או חודרת).
• טיפולי קרינה באזור הראש והעיניים בעקבות גידולים.
• שימוש ממושך בסטרואידים למחלות שונות, או לאחר השתלות איברים.

לסיכום

קטרקט בילדים הוא מצב נדיר אך משמעותי, שדורש אבחון מוקדם והתערבות מתאימה. במקרים מסוימים ניתן להסתפק במעקב בלבד, אך כאשר מדובר בקטרקט משמעותי, ניתוח מוקדם הוא קריטי לשיקום הראייה.

הורים לילדים עם קטרקט מולד צריכים להיות מודעים לכך שהמאבק העיקרי הוא לא רק בניתוח עצמו, אלא בעיקר בשיקום הראייה שלאחריו, המצריך התמדה והתמודדות עם אתגרים יומיומיים.