קוצר ראייה פתולוגי הינו הסיבה החמישית בשכיחותה לאיבוד ראייה. קוצר הראייה נגרם כתוצאה מסיבות גנטיות וסביבתיות, הגורמות להתארכות גלגל העין. פרט לסיבות אלה, יכולות גם מחלת הקטרקט ופגיעה אחרת ברקמות הקדמיות של העין להחמיר את קוצר הראייה
צפו בפרופ' מילר מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי בוידיאו
מהי השכיחות של קוצר ראייה?
ההערכות כיום מדברות על כשליש מהאוכלוסייה הסובלת מקוצר ראייה בדרגות שונות (המבוטאות בערכים שליליים כדוגמת -0.5, -1 דיופטריות וכן הלאה).
קוצר ראייה המגיע לערכים גבוהים מאשר -6 דיופטריות נחשב קוצר ראייה גבוה.
קוצר ראייה בערכים גבוהים יותר מ- -6 יחד עם ממצאים ברשתית, מוגדר כקוצר ראייה פתולוגי.
מה גורם לקוצר ראייה פתולוגי?
הביטוי האנטומי של קוצר ראייה הוא למעשה התארכות גלגל העין. העין הינה כדורית, וכאשר העין הולכת ומתארכת באופן שהופך אותה ליותר דמוית כדור, אליפטי נוצר מצב של קוצר ראייה שהולך ומחמיר ככל שהעין מתארכת יותר.
ההערכה כיום היא, שהתארכות העין נובעת משילוב של גורמים גנטיים יחד עם גורמים סביבתיים כדוגמת קריאה מרובה או עבודה מקרוב. בתנאים אלה העין נמצאת במצב של התכוונות מתמדת, שגורמת לאורך זמן, להתארכותה.
דרגת קוצר הראייה שנקבעת למטופל, משקפת למעשה את מידת התארכות העין, וזו יכולה לעבור גם את הדרגה של -6 ולהגיע עד לכדי 30- דיופטריות.
ככל שהעין מתארכת יותר, כך הדופן הופכת לדקה יותר, הרשתית הופכת לדקה פריכה ומתחילות להופיע פתולוגיות הן בקוטב האחורי של העין והן בהיקפה.
מהו המעקב שאליו צריכים להיות כפופים בעלי קוצר ראייה גבוה?
אנשים הסובלים מקוצר ראייה גבוה צריכים להיות במעקב של לפחות אחת לשנה, במסגרת הליך של רפואה מונעת.
במידה ומופיעים שינויים בראייה כדוגמת ברקים, חוטים, נקודות שחורות, שינוי בשדה הראייה, או ירידה בחדות הראייה, יש להגיע מיד לרופא שכן אלו יכולים להצביע על פזילה ברשתית מרכזית, הקפית עד כדי הפרדות רשתית.
פרט לסיבות גנטיות וסביבתיות, מה יכול עוד לגרום להחמרת קוצר ראייה?
מעבר לסיבות הגנטיות והסביבתיות המוכרות כגורמי קוצר ראייה, סיבה חשובה נוספת היא הקטרקט. אצל קצרי ראייה, מופיעה מחלת הקטרקט (עכירות העדשה) בגיל מוקדם יותר.
כאשר העדשה מתחילה להתעכר, משתנה גם מקדם השבירה בתוכה באופן שמחמיר את קוצר הראייה. בהתאם לכך, מקרים בהם מטופלים מבוגרים הסובלים מקוצר ראייה, מדווחים על החמרה חריגה בתוך זמן קצר יחסית, נחשדים מייד כמפתחים קטרקט.
ההתארכות ההדרגתית של העין גורמת לשינויים גם ברקמות הקדמיות בעין, המסננת הממוקמת בקדמת העין (טרבקולום) הולכת ונאטמת, באופן שמעלה את רמת הלחץ בתוך העין עד כדי פגיעה בעצב הראייה והיווצרות מחלת הגלאוקומה.
המעקב שאותו עוברים קצרי ראייה, מיועד, בין היתר, לזהות את התהוות תהליך זה, ועל פי הצורך להעניק את הטיפול הנדרש למניעת מחלת הגלאוקומה, ואובדן הראייה.
כיצד מטפלים בהשפעות של קוצר ראייה פתולוגי?
התארכות העין גורמת להופעה של סדקים בחלק האחורי של העין, בקרום שמפריד בין הדמית לרשתית. דרך סדקים אלה חודרים כלי דם קטנים אל מאחורי הרשתית וגורמים בכך לדימום ולהיפרדות הרשתית המרכזית.
הטיפול במקרים אלה, מבוסס על הזרקות אל תוך העין, של חומרים מעכבים התפתחות של אותם כלי דם (אווסטין, לוסנטיס, אייליאה).
ככל שהאבחון נעשה בשלב מוקדם יותר, כך ניתן למנוע בשלב ראשוני את ההתפתחות אותם כלי דם והנזק הנגרם על ידם לרשתית העין, מכאן החשיבות של הגעה למעקב קבוע אצל רופא עיניים, רצוי מומחה למחלות רשתית, ודיווח על כל שינוי בראייה.
פרופ' בנימין מילר הינו מומחה למחלות עיניים, בעל מרפאה פרטית בחיפה ומעניק חוות דעת משפטיות. משנת 2003- יועץ בכיר למחלות רשתית בבית החולים איכילוב. משנת 1990 ועד 2012- ניהל מחלקת עיניים במרכז רפואי רמב"ם. לשעבר...