מחלות עיניים דלקתיות: זיהוי וטיפול

מחלות עיניים דלקתיות הן שכיחות מאוד, תהליך הדלקת חיוני לשמירה על בריאות הגוף. התהליך הדלקתי מבוסס על מנגנון אשר בו כל מין ופרט מגדיר את עצמו באמצעות סמני זיהוי מולקולריים. במנגנון זה הגוף מזהה תאים ורקמות השייכות לו, ומאתר גורמים זרים שכנגדם יש לעורר תגובה "דלקתית" המאפשרת להרוס ולנקות את הגוף מהגורם הזר

צפו בד"ר נוימן מסביר על כך בראיון עם פרופ' קרסו בתכנית המילון הרפואי בוידיאו

במאמר זה נדון על:

טעות בזיהוי דלקת | דלקות בחלקים שונים בגוף | העין והדלקת | תגובה אלרגית | סיכום למאמר

מהי דלקת ומה המיוחד בדלקת הפוגעת בעין? 

דלקת כתהליך חיוני לבריאות      

דלקת היא תהליך בו הגוף מגיב לגורמים זרים, ודואג לסילוקם מהגוף. גורמים זרים יכולים להיות חיידקים, נגיפים ואחרים, כולל גם תאים זרים – כגון תאי סרטן שמתפתחים בגוף. בהתאם, תהליך הדלקת חיוני לשמירה על בריאות הגוף.

מנגנוני דלקת בסיסיים

תהליך הדלקת מאופיין בסימנים הבאים: חום, גוון אדום, נפיחות של האבר הנגוע (בצקת), וכאב. התהליך הדלקתי מתבצע על ידי תאי דם שונים השייכים למערכת החיסון.

ביניהם, תאים המגיבים מידית, כאשר הם חשים "פלישה" ופועלים לבלוע ולסלק את הגורם הפולש. תאים אחרים מזהים ספציפית את הגורם הזר.

במהלך תהליך זה הם לומדים להכיר את החלבונים הייחודיים לפולש, מזהים את המבנה הכימי שלהם, ומנטרים אותם כחלבונים השונים מחלבוני הגוף. כך הם נערכים לייצר חלבוני-נגד (נוגדנים) אשר ינטרלו את הפולש.

במקביל לתאים אלה, ישנם גם סדרות של תאי "זיכרון" אשר מזהים את הפולש, נצמדים אליו ומשגרים חומרים שיגרמו לחיסולו.

מדוע אם כן, יש צורך לטפל בדלקות?

כיוון שלעתים תהליך הדלקת נעשה חמור מדי ואז קיים סיכון לבריאות הרקמות בו הוא מתרחש.

במקרים אחרים תהליך הדלקת עשוי להיות מופעל בטעות.

אפשרויות של טעות בזיהוי

נניח מצב שבו, בכל רגע נתון, מאות מיליוני תאים בגוף סוקרים את הסביבה המידית שלהם, ועליהם לקבל החלטה "הלנו הוא – או לצרינו"?

למען הפשטות, נדמיין שכל תא בגוף מסומן על ידי "ברקוד", והתאים במערכת החיסון נושאים "קורא -ברקודים".

מיליוני אירועי בדיקת זהות מתרחשים בכל רגע נתון, כשתאי הגוף נבדקים והברקוד שלהם נמצא מתאים. אבל, מדי פעם, אחת לעשרות אלפי זיהויים, יכולה להיות טעות, בד"כ באקראי ולרוב איננה מתפתחת לתהליך דלקתי משמעותי.

אך ישנם מקרים בהם קריאת כרטיס הברקוד פגומה גנטית ומביאה לאבחנת תאים לגיטימיים של הגוף כתאים זרים, או אז עשוי להתפתח תהליך דלקתי "שגוי" כנגד רקמות הגוף התקינות ולפגוע בהן (תגובה "אוטו-אימונית").

תהליכים מסוג זה שכיחים יותר כנגד רקמות מסוימות, כגון סחוס הפרקים. על כן, דלקת פרקים לצורותיה השונות שכיחה וידועה יותר מבין כלל המחלות האוטואימוניות.

האמת היא, שכל רקמה חשופה לתהליך כזה ולכן כמעט כל רקמה בגוף עשויה להינגע מתהליך אוטואימוני.

דלקות בחלקים שונים בגוף

במהלך האבולוציה של בעלי החיים, התפתחו מספר רקמות חיוניות לחיים, אשר בהן התהליך הדלקתי ממודר על ידי מנגנונים מיוחדים המונעים ממערכת השיטור של תאי הדלקת לחדור לשם.

כך, המוח, העיניים ומערכת המין נגישים הרבה פחות לתאים ממערכת החיסון. אבל במקרה של פגיעה במערכת המידור עצמו, הרי גם אברים אלה נחשפים לתגובת מערכת החיסון.

העין והדלקת – סיפור אהבה שנאה

העין חשופה לסביבה החיצונית – מחוץ לגוף, ולכן היא זקוקה להגנה מפני חיידקים, וירוסים וכדומה. מחד, הגנה זאת מסופקת על ידי מערכת חיסון פעילה ונושכת. מאידך, העין איננה סובלת כל תהליך דלקתי, משום שבצקת ברקמות העין גורמת לירידה בראייה במנגנונים שונים.

בהתאם לכך, תהליך דלקתי מסכן את הראייה, ואובדן ראייה מורידה במידה ניכרת את סיכויי ההישרדות של הפרט. למרות הכול העין החיצונית מפתחת דלקות בשכיחות גבוהה למדי כמו למשל דלקת העיניים האלרגית של העין החיצונית.

התגובה האלרגית

התגובה האלרגית היא מקרה פרטי של דלקת מתוך מגוון תגובות דלקתיות.

חומרים זרים (לרוב אבקה מעולם הצומח הקרויים אלרגנים) הבאים במגע עם רקמות הרירית של הגוף (כגון עיניים, אף וריאות), מעוררים את מערכת החיסון לתגובה ולייצור של נוגדנים מסוג IgE (שבדרך כלל יעילים במלחמה נגד פרזיטים מיקרוסקופיים, רבי-תאים).

למגע ראשוני זה של מערכת החיסון עם האלרגנים קוראים "ריגוש". הנוגדנים הללו נקשרים ומכסים את ממברנת התאים של תאי מאסט. אלה תאים המתפקדים כמוקשים מולקולריים של מערכת החיסון.

כאשר הגוף נחשף שוב לאותה אבקת פרחים, האלרגן שבתוכם נקשר לנוגדנים שעל פני תאי המאסט ומפעיל אותם.

הפעלה זו גורמת להתפרקותם של אותם תאים ואלו משחררים כמויות גדולות של היסטמינים, וחומרים אחרים מעוררי דלקת אשר גורמים מידית להופעה העונתית של אדמומיות, גרד, ונפיחות.

אנשים הרגישים לחומרים אחרים כגון קרדית אבק הבית, עשויים לסבול מתגובה אלרגית במשך כל ימות השנה.

הטיפול במקרים אלה הוא קל יחסית. תרופות נוגדות היסטמין ותרופות המייצבות תאי מאסט- עושות, לרוב עבודה נאמנה ומספקת. חשוב לציין שכאשר התגובה האלרגית עוברת – הרקמה חוזרת למצבה הקודם, ללא כל פגיעה.

למרבה המזל זו הצורה השכיחה של הדלקת האלרגית וממנה סובלים מיליוני אנשים כל שנה. אולם, בחלק קטן מהמקרים מופעלת במנגנון האלרגי מערכת אחרת של תאי דם, "לימפוציטים", בעלי פוטנציאל הרסני לרקמות.

במקרים אלה מופיעה תמונה חמורה הרבה יותר, בעיקר בילדים; מחלה זו הידועה בשם "דלקת אביבית" (ורנליס – בשמה הלועזי). מחלה דומה מופיעה בילדים ובמבוגרים הידועים כחולים אטופים.

אלו חולים הסובלים מאקזמות קשות בעור עם סיבוכים של מערכות גוף נוספות. במיעוטם של חולים אלו מופיעה גם דלקת אלרגית של העין המחקה את הדלקת האביבית, אבל פוגעת גם במבוגרים.

במקרים אלו של וורנליס או אטופיה, מופיעים ריכוזים של תאי דלקת בצורת גושישי רקמה קטנים מתחת לעפעף העליון, או באזור הגובלת (הגבול בין הקרנית ללובן העין).

במקרים קשים במיוחד מתפתחים כיבים בקרנית, עם עכירויות וצמיחת כלי דם לקרנית.

חשוב לציין, שהורנליס הינה בעיקרה, מחלת ילדים, ונוטה לעבור בגיל ההתבגרות.

יחד עם זאת, בשנות הילדות, איכות החיים, יכולת הלמידה וההתקדמות של הילד החולה נפגעים קשות, וזאת דווקא כאשר בשנים קריטיות להתפתחות כישורי למידה בבית הספר היסודי. הילדים אינם מסוגלים לפתוח את העיניים, ותפקודי הראייה שלהם נפגעים קשות.

במקרים אלו הטיפול בחסמי היסטמין ובמייצבי תאי מאסט הינו בעל יעילות מוגבלת בלבד, ורוב הטיפול ניתן על ידי סטרואידים במתן מקומי.

למרבה המזל, הטיפול בסטרואידים יעיל מאוד, אבל חשוב להקפיד על מדידות לחץ תוך-עיני, כדי  להימנע מגלאוקומה בגיל הילדות, שפגיעתה חמורה וכן גם בדיקות תקופתיות לשלילת התפתחות של קטרקט (ירוד) המביא לפגיעה קשה בראיה.

ככלל, עיקרון הטיפול מחייב למצוא את מינון הסטרואיד הנמוך ביותר אשר מביא לאיכות חיים סבירה – עד עבור הזעם.

עוד מצב אחד, קיצוני מאוד ונדיר מאוד, על הספקטרום האלרגי, הוא Stevens Johnson's syndrome. זאת מחלה המתבטאת בדרך כלל בתגובה חריפה ביותר לנטילת תרופות (כל תרופה עשויה להביא לפרוץ המחלה). מופיעה תגובה עורית, הנראית כמו כוויות מדרגה שלישית, מפושטות על חלקים נרחבים של העור, עם פגיעה קשה בריריות העיניים ונטייה להצטלק לאחר מכן.

זוהי מחלה קשה ביותר מובילה לתחלואה קשה, פגיעה בראיה ואף תמותה. למרבה המזל, זאת מחלה נדירה מאוד.

לסיכום:

1. רוב התגובות האלרגיות בעין הינן קלות יחסית, ומגיבות טוב לטיפול מקומי
2. במיעוטן, קיימת פגיעה אמתית ברקמות העין החיצונית (לחמית וקרנית) תוך סיכון הראיה.
3. במקרים קשים אלו, הטיפול בסטרואידים פותר בדרך כלל את הבעיה, אבל מצריך מעקב קפדני כדי להימנע מסיבוכי הטיפול עצמו.