חידושים בניתוחי קטרקט: ניתוחי קטרקט עם תיקון ראייה וביטול התלות במשקפיים

עם הגיל, העדשה הטבעית הנמצאת בתוך העין, אשר אנו נולדים כשהיא שקופה, מתעכרת – לתופעה זו קוראים קטרקט או ירוד בעברית. כתוצאה מכך, עלולה להופיע ירידה בראיה, הילות וסינוורים, או שינוי תכוף של המשקפיים בגיל מבוגר

פרופ' גיא קליינמן, מנהל מחלקת עיניים במרכז רפואי וולפסון ומנתח קטרקט בכיר במרכז רפואי "עין טל", מתראיין על כך לתוכנית הבוקר "פותחים יום"

כיצד ניתן לטפל בקטרקט?

הטיפול הקיים הינו ניתוח בו מוציאים את העדשה העכורה ומשתילים במקומה עדשה מלאכותית שקופה.

העדשה נמצאת בתוך העין באופן קבוע לכל החיים.

זהו הניתוח הנפוץ ביותר בעולם וההערכה שכל שנה מבוצעים מעל 30 מיליון ניתוחי קטרקט בעולם, בארץ מבוצעים כ 75,000 ניתוחי קטרקט בשנה והמספרים עולים כל שנה עם גדילת והזדקנות האוכלוסייה.

כיצד מתבצע הניתוח?

בניתוח הקטרקט מרוסקת העדשה התוך עינית העכורה דרך חתך קטנטן של פחות מ 2.5 מ"מ ומוסרת מהעין.

המעטפת החיצונית של העדשה שמחוברת ע"י מיתרים עדינים לעין מושארת במקומה ולתוכה משתילים עדשה מלאכותית שנשארת בעין כל החיים ואין צורך להחליפה.

הניתוח נעשה בדרך כלל בהרדמה מקומית בלבד (טיפות הרדמה והכנסת חומר הרדמה לעין דרך הפתח הקטן שמבוצע בתחילת הניתוח) ואין כאבים בניתוח.

הניתוח אורך בד"כ בין 10 ל 20 דקות והתאוששות ממנו מהירה מאד.

הניתוח מאד מוצלח ו95-97% מהמקרים עוברים בהצלחה ללא סיבוכים.

לגבי האחוז הקטן של הסיבוכים (3-5%) מדובר בד"כ בסיבוכים קלים הניתנים לטיפול תוך כדי או אחרי הניתוח.

הסיכון לסיבוך משמעותי שיכול לפגוע בראיה או בעין הוא קטן ביותר.

בעבר כאשר הניתוח היה פחות מוצלח המליצו רופאי העיניים להמתין למצב שיצדיק ניתוח ("הבשלת הקטרקט").

בשיטות הניתוח החדשות, השילוב של ירידה משמעותית בסיבוכים יחד עם העובדה שכיום כאשר הקטרקט מאד מתקדם דווקא יש סיכון גבוה יותר בניתוח ומצד שני הרצון לשיפור איכות החיים (אין סיבה לסבול מאיכות הראיה כאשר יש ניתוח שיכול לשפר אותה) הובילו להמלצה לבצע ניתוח קטרקט מהר יותר ומוקדם יותר, ברגע שתפקודי הראיה נפגעים בשל הקטרקט.

הסף להחלטה הוא סובייקטיבי ושונה מאחד לשנייה.

מהן ההתפתחויות החדשות בניתוח קטרקט?

כאמור ניתוח הקטרקט עבר התקדמות רבה בשנים האחרונות, הן במדידות והחישובים הנעשים לפני הניתוח לקביעת מספר העדשה שיש להשתיל בעין .

הן בטכניקות הניתוח ובחומרים בהם משתמשים ובעדשות התוך עיניות.

שיפור ניכר זה הוביל לעליה בדרישות המטופלים והרצון להפוך את הניתוח גם לניתוח לצמצום התלות במשקפיים.

בין ההתפתחויות האחרונות החל שימוש בלייזר בניתוחי קטרקט ושימוש בעדשות מיוחדות.

כיצד בא לידי ביטוי השימוש בלייזר בניתוחי קטרקט?

בעזרת הלייזר ניתן לבצע חלקים של הניתוח בצורה מאד מדויקת.

באמצעות הלייזר אנו מבצעים בצורה מדויקת את אחד החלקים החשובים בניתוח והוא יצירת פתח עגול במעטפת הקדמית של העדשה (דרכו מרסקים את העדשה ומסירים אותה מהעין) וחתכים בעדשה אשר מרככים אותה ומקלים על הפעולה של ריסוק העדשה ושאיבתה מהעין.

מהן העדשות התוך עיניות המיוחדות ?

מדובר על עדשות שמטרתן לצמצם תלות במשקפיים (בעדשות הרגילות המונופוקליות רואים טוב לטווח ראיה אחד ויש צורך במשקפיים לשאר הטווחים למשל משקפי קריאה):

עדשות טוריות לטיפול באסטיגמטיזם/ קרניתי

הקרנית, הכיפה השקופה בקדמת העין, אצל מרביתנו היא בצורת כדור.

אצל 20-30% מהאנשים הקרנית אינה בצורת כדור אלא בצורת ביצה – מצב זה נקרא אסטיגמטיזם ועל מנת לראות טוב יש להתאים משקפיים עם צילנדר.

בעדשות טוריות "מטביעים" את הצילנדר על העדשה המושתלת בעין (במקום לשים אותו במשקפיים) ובצורה זו ניתן לצמצם באופן משמעותי ואף לעיתים לבטל לחלוטין את הצורך במשקפיים עם צילנדר.

קיימים מספר סוגים שונים של עדשות מולטיפוקליות שמטרתן לצמצם את התלות במשקפיים לטווחי ראיה שונים רחוק, ביניים וקרוב.

כאמור בעדשה הרגילה המונופוקלית ניתן לקבל חדות ראיה טובה ללא צורך במשקפיים רק למרחק אחד (בד"כ לרחוק).

בעדשות המולטיפוקליות משתמשים בטכנולוגיה מיוחדת (לא קשור למשקפיים מולטיפוקליות) אשר מאפשרת לפי סוג העדשה לצמצם באופן משמעותי את הצורך לא רק במשקפיים לרחוק אלא גם בטווח הביניים (מחשב, טלפון נייד, GPS וכו) ו/או בנוסף לקרוב (קריאה של ספר עיתון).

כאשר יש אסטיגמטיזם אנו משתמשים בעדשה המשלבת הן תיקון של האסטיגמטיזם והן מולטיפוקלית – עדשות אלו נקראות עדשות מולטיטוריות.

החיסרון של העדשות המולטיפוקליות הוא הסיכון של הילות וסינוורים, אך יש לציין שבשנים האחרונות תופעות אלו יורדות והופכות פחות ופחות משמעותיות.

התאמת עדשות אלו דורשת בדיקה וחישובים מדוקדקים על מנת לדייק בבחירת מספרן לקבלת האפקט המקסימלי של צמצום התלות במשקפיים.