מעומק העין: התמודדות עם ניוון רשתי

מחלת ניוון רשתית, פוגעת בחלק האחורי של העין וגורמת לדימום ולירידה בראיה. ד"ר אליק רוזנפלד, מומחה לניתוחי רשתית וקטרקט מבית חולים וולפסון ומדיקה תל אביב, מסביר מהם גורמי הסיכון, כיצד מאבחנים את המחלה ואלו טיפולים קיימים

צפו בראיון ב"סטטוסקופ" ברשת 13

הכתבה מוגשת כשירות לציבור וללא מעורבות בתכנים בחסות חברת רוש פרמצבטיקה

אחת הגורמים המשמעותיים לירידה בראיה מעל גיל 60 נובע מניוון רשתית. זו פגיעה בשכבת הרשתית (שכבה עצבית בחלק האחורי של העין) שעלולה לגרום לדימום.

כדי להבין את התופעה לעומק, כיצד מאבחנים ניוון רשתית ואילו טיפולים קיימים, הזמנו את ד"ר אליק רוזנפלד, רופא עיניים מומחה לניתוחי רשתית וקטרקט, מנתח בכיר בבית החולים "וולפסון" ומדיקה תל אביב.

מה זו בעצם הרשתית ומה תפקידה?

"הרשתית היא שכבת תאים דקה הממוקמת בחלק האחורי של גלגל העין ותפקידה להמיר אור לאותות עצביים המועברים אל המוח לצורך עיבוד תמונה. הרשתית מכילה קולטני אור (רצפטורים) ותאים נוספים להם תפקיד בעיבוד ראשוני של קלט ראייתי, ולכן היא מעורבת ביצירת תפיסה חזותית והיא למעשה, איבר עצבי.

הרשתית היא רקמה עדינה, מורכבת מאוד, החשופה למחלות והינה פגיעה ביותר לחבלה. לפגיעה ברשתית השלכות משמעותיות על הראיה ומשכך על איכות החיים".

מה השכיחות של מחלות רשתית?

"השכיחות של המחלה עולה עם הגיל. אנחנו מדברים על מחלה של הגיל המבוגר,

בעשור השביעי והשמיני לחיים. היא יותר שכיחה כאשר יש נטייה משפחתית, מה שאומר שאחד מגורמי הסיכון הוא גנטי".

מהם הסימפטומים שמעוררים חשד קליני, גם למטופל וגם אצל הרופא?

"הסימפטום הראשון שמטופל מתלונן עליו בפני הרופא הוא הפרעה בראייה. זו יכולה להיות גם ירידה בחדות הראייה וגם באיכות הראייה. זה יכול להיות כתם במרכז הראייה או איזשהו עיוות במרכז הראייה".

לרוב ניוון רשתית מתפתח באופן איטי והדרגתי, אבל לדברי ד"ר רוזנפלד עלולה להיות החמרה חדה ופתאומית. "חשוב לציין כי ההחמרה לא חייבת להיות סימטרית בשתי העיניים".

כיצד ניתן לאבחן ניוון רשתי?

"קודם כל באמת החשד הוא חשוב, במיוחד בקרב אנשים מבוגרים או כאלה שיודעים שיש להם נטייה משפחתית, עליהם להיות במעקב תקופתי. מעל גיל 50 מומלץ להגיע אחת לשנה לבדיקת רופא עיניים וכמובן אם יש נטייה משפחתית למחלות עיניים חשוב להקפיד על מעקב עוד קודם לכן.

הרופא יבצע בדיקה קלינית ולאחריה אנחנו משתמשים בבדיקות הדמיה. הבדיקה העיקרית תהיה בדיקת oct -Optical Coherence Tomography. זו טכניקה של צילום. הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשיר ייעודי המאפשר לדמות את שכבות הרשתית (ומבנים נוספים) ברזולוציה של מיקרונים בודדים. חשוב לציין כי זו לא בדיקה כואבת ללא קרינה והיא לא פולשנית. היא אורכת שניות בודדות והיא באמת מאפשרת לנו לאבחן את המחלה ברמת דיוק מאוד גבוהה".

יש לכך טיפול?

ד"ר רוזנפלד עוסק במחקר רפואי, מוביל מחקרים קליניים חדשניים ומחקריו וניתוחיו מפורסמים בספרות המקצועית, ובכנסים מקצועיים מובילים בארץ ובעולם. לדבריו, בעשורים האחרונים התפתחו טיפולים מאוד יעילים למחלה. "כשמדובר במחלה פעילה שכבר דורשת טיפול אז הטיפול הוא בעיקר בהזרקות לעין, תחת הרדמה מקומית", מסביר ד"ר רוזנפלד. "אנחנו מזריקים תרופה שהתפקיד שלה הוא למנוע מכלי דם לא תקינים לדלוף או לדמם".

אין בעיה או סיכון בהזרקה לתוך העין?

"הזרקה לעין באמת נשמעת כמו דבר מורכב ומפחיד, אבל בסופו של דבר מדובר בהליך די פשוט ובטוח יחסית שאורך מספר שניות. זה לא נעים, אבל רוב המטופלים מדווחים על אי נוחות קלה עד בינונית לפרק זמן קצר. חשוב לציין כי התרופה לא מרפאת את המחלה, אלא מונעת מהתסמינים שלה להתפתח לפגיעה בראיה. לצערנו אנחנו צריכים לטפל לאורך זמן והטיפול הוא טיפול מתמשך".

מה לגבי תופעות לוואי של ההזרקות בעין?

"כמו לתרופות שונות גם לתרופה וגם לפעולה ההזרקה הזו יש תופעות לוואי ובהחלט כדאי וצריך להתייעץ עם הרופא בנושא זה. בדרך כלל תופעות הלוואי קלות, אם כי זה משתנה בין מטופל למטופל. סביב ההזרקה חשים כאב, לפעמים דימום קטן. עלולות להיות גם תופעות לוואי חמורות יותר, כמו דימום או זיהום שמצריכים בדיקה ללא דיחוי".

כמה זמן לאחר ההזרקה אפשר לצפות להטבה משמעותית בראיה?

"ההטבה אחרי הזריקות מהירה יחסית וכך גם היעילות לאורך זמן, מה שהופך את כל הטיפול לחיוני ביותר עבור המטופל".

האם יש חידושים מעניינים בתחום שמשפרים את איכות הטיפול ומקלים על המטופלים?

בהחלט. למזלנו יש לנו היום טיפולים מאוד יעילים. קיימות היום תרופות שפועלות במספר מסלולים במקביל וכתוצאה מכך הטיפולים יעילים יותר וניתן לתת אותם במרווחים גדולים יותר.