ניתוחי השתלת קרנית: מה זה ואילו סוגי השתלות קיימים | מדריך

ניתוחי הקרנית הראשונים בוצעו לפני למעלה מ-100 שנים, מאז ועד לפני כעשור לא חל בהם שינוי מהותי. עקרון הניתוח היה הוצאת כפתור עגול ממרכז הקרנית של המטופל. חיתוך של קרנית מתורם בקוטר דומה ותפירה של קרנית התורם למטופל בתפרים עדינים מאד. בדרך כלל בין 16 ל-24 תפרים ולעתים אף יותר.

על כך מסביר ד"ר מודי נפתלי בתכנית המילון הרפואי בוידאו בהנחיית פרופ' קרסו

הקרנית מהתורם מתקבלת רק לאחר הסכמת בני משפחתו של ניפטר ורק לאחר ביצוע בדיקות בדמו לשלילת נוכחות זיהום כלשהו ובדיקת איכות הקרנית עצמה להשתלה.

במקרים רבים עדין יש צורך גם היום לבצע את הניתוח באופן זהה ללא שינוי (כמו למשל לאחר פציעה חודרת בעין). ההצלחה תלויה בסיבה בעטיה בוצע הניתוח דהיינו במחלה הבסיסית של המטופל וכן בגורמים נוספים אחרים, והינה גבוהה מאד.

בעשור האחרון אנו עדים להתפתחות מהפכנית בתחום ניתוחי השתלת הקרנית והיא היכולת להשתיל רק חלק משכבות הקרנית, ניתוח שנקרא השתלה למלרית (למלה = שכבה).

הקרנית בנויה ממספר למלות (שכבות) וניתן לחלקן לשכבות פנימיות: שכבת אנדותל ומעליה שכבה חזקה שנקראת דסמט.

אילו שכבות דקות מאד, שכבת האנדותל בנויה מתאים שאינם מתחדשים ומתים בהדרגה במהלך כל ימי חיינו מספרם הולך ויורד עם הגיל.

שכבה אמצעית: שכבה עבה יחסית (כחצי מ"מ עוביה) שנקראת סטרומה והשכבה החיצונית ביותר: דקה גם היא, האפיתל (האפיתל יכול להתחלף ולהתחדש ולכן אין ניתוחים להשתלת אפיתל).

כיום ניתן לטפל רק בשכבות ה"חולות" כך שאין צורך להחליף את כל עובי הקרנית וניתן להחליף רק את השכבה הפגועה.

סוגי ההשתלות הלמלריות

DALK: Deep Anterior Lamellar Keratoplasty

שיטה זו מתאימה כאשר המחלה הינה בשכבה האמצעית, הסטרומה או כאשר קיים עיוות בקמירות הקרנית כמו בקרטוקונוס. בשיטה זו משמרים את השכבות הפנימיות ומחליפים רק את השכבות האמצעית והחיצונית.

מכיוון שכך לא משנה גיל התורם היות שאין שימוש בשכבת האנדותל שלו. שכבת האנדותל של המטופל שלא נפגעה נשמרת. ניתן בשיטה זו אף להשתיל קרנית מתורם מבוגר לבחור צעיר בהצלחה גבוהה.

הסיכוי לדליפה באזור הניתוחי זעום היות והשכבות הפנימיות כלל לא נחתכו בניתוח. בשיטה זו עדין יש צורך בחתך בכל ההיקף ובמספר רב של  תפרים כמו בהשתלה בעובי מלא.

DSEAK: Descemet’s Stripping Automated Endothelial Keratoplasty

שיטה זו מתאימה למחלות בהם השכבה האמצעית תקינה וקיימת פגיעה בשכבה הפנימית האנדותל. פגיעה בשכבה זו יכולה להיות תוצאה של מחלה או לאחר ניתוחים בעין.

כאן מבוצע רק חתך קטן יחסית באורך כ-5 מ"מ דרכו מוציאים את השכבה הפנימית הפגועה ומחדירים רק שכבה פנימית מקרנית תורם שעברה תהליך מיוחד של חיתוך חלקה הפנימי בלבד.

עובי השכבה המושתלת מעט יותר מעשירית המ"מ והיא מכילה את שכבת האנדותל ושכבה דקה מהסטרומה. יש צורך רק ב4-5 תפרים הריפוי מהיר  יחסית והטיפול קצר יחסית.

DMEK: Descemet Membrane Endothelial Keratoplasty

גם שיטה זו מתאימה למחלות בהם השכבה האמצעית תקינה וקיימת פגיעה בשכבה הפנימית, האנדותל, מאותן סיבות שמניתי בפיסקה הקודמת.

הניתוח דומה לניתוח ה-DSEAK אולם כאן מושתלת שכבה דקה יותר של אנדותל בלבד שעוביה כ-20 מיקרון וניתן להשתילה דרך חתך קטן יותר של 2.5-3 מ"מ עם צורך בתפר אחד בלבד ולעיתים ללא תפר כלל.

מהם יתרונות ההשתלה הלמלרית?

קיימים מספר יתרונות להחלפת שכבה אחת לעומת החלפת כל עובי הקרנית.

היתרון הראשון הינו ריפוי מהיר יותר, בחלק מהמקרים ניתן לאחר ניתוח השתלה בעובי חלקי להשתחרר כבר ביום הניתוח או למחרת לעומת אישפוז לצורך השגחה למספר ימים בניתוחי השתלה בעובי מלא.

הטיפול בטיפות עיניים נמשך תקופה קצרה יותר, משך המעקב במרפאות והצורך בהוצאת תפרים וכו' קצר יותר.

המגבלות לאחר ניתוח השתלה בעובי חלקי קלות יותר וקצרות מועד יותר. לאחר השתלה בעובי מלא אסור מאמץ גופני קשה, שפשוף העין ורחצה בים או בבריכה לעיתים למשך מספר חודשים, בהשתלה בעובי חלקי מדובר במגבלה למספר ימים בלבד.

התוצאות ברובן טובות יותר לאחר השתלה בעובי חלקי, פחות עיוותים כתוצאה מצילינדר גבוה פחות צורך במשקפיים במספר גבוה, וחדות ראיה סופית טובה יותר במרבית המקרים.

הקרנית של התורם יכולה לעיתים להתאים מאד להשתלה בעובי חלקי בעוד שלהשתלה בעובי מלא אינה מתאימה ובכך עולה הזמינות של קרניות מתורמים.

זוהי הזדמנות לקרוא לכל הקוראים לחתום על כרטיס אדי ולהסכים לתרומת רקמות ואיברים לצורך הצלת חיים וראיה של מטופלים ניזקקים.

מסיבות אילו, מנתח הקרנית צריך להתאים כל מטופל לשיטת הניתוח המתאימה לו. ההצלחה בניתוחי השתלת הקרנית לסוגיהם השונים עלתה.